מפעלים לא חשובים :: האיטלקיות באירופה

לא צריך להיות משהו מיוחד כדי להיות טוב מארסנל. האחרונים קבוצה סתמית וחלשה מאוד מנטלית שמתכופפת ונשברת כמעט באופן קבוע כשנאלצת לשחק במשחק גדול מול קבוצה ממש ממש חזקה. בליגת האלופות הם תמיד חכמים על חלשים בשלב הבתים מול כל מיני קבוצות חלשות (אם כבר מדברים על קבוצות שנהנות מבתים חלשים) ואז עפה בנוקאאוט (תרתי משמע) ברגע שהיא פוגשת קבוצה טובה+ בשמינית. לא רואה במה הם טובים משאלקה כשזה נוגע לתאכלס ולמשהו שמעבר לשמות והייפ.

ארסנל צברה פחות נקודות מאשר צברה בשלב הזה בעונה שעברה. זה סיטי הלכה אחורה, לא ארסנל התקדמה. וסיטי בכל מקרה קבוצה טובה ולא מעבר לזה.

 

אם לחדד קצת את הנושא, אז אנחנו מדברים כאן על שלבי הנוק-אאוט של ליגת האלופות. עם ארסנל כבר במשך שנים אנחנו יודעים לאן היא תגיע (גם בליגה). קבוצה כמו שאלקה, גם אם הפרסונל שם הרבה פחות איכותי, היא יכולה להפתיע, להבדיל מארסנל. זה לא אומר שהיא בהכרח טובה יותר (היא לא), אבל אין לה את ונגר שייקבע אותה ויהפוך אותה ל״קבוצה סתמית״ כמו שיותם אמר.

רק רוצה להוסיף בהמשך למה שיותם אמר: הבעיה החריפה יותר ואני חושב שארסנל גם מסוגלת לעוף מול קבוצות פחות מוכשרות ממנה, אבל כאלה שיידעו לבוא מוכנים מבחינה טקטית למשחק מולנו. מונאקו עשתה זאת מושלם במשחק הראשון.

אגב, להגיד שאנחנו ״חכמים על חלשים״ יותר רלוונטית למצבנו בליגה. גם בשלב הבתים של ליגת האלופות אנחנו לא ממש מרשימים ונוטים להסתבך יותר מדי. זה לא שבמקרה אנחנו מקבלים הגרלות קשות מדי עונה בשמינית הגמר כבר בערך חצי עשור.

אור,

זה בלוף רציני מה שאמרת עכשיו. אני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל.

בקצרה: צ׳לסי משחקים כדורגל רע כבר כמה חודשים, סיטי של העונה סופר חלשה וצפויה לבנות את עצמה מחדש בקיץ, יונייטד שיחקו כדורגל מזעזע עד שני משחקי הליגה האחרונים, ליברפול עם סגל פחות טוב משמעותית משלנו, והנה לך, הסטטוס-קוו של ונגר נמשך.

הגדולות בפרמיירליג כבר כמה שנים לא מספיק טובות. חוץ מצ׳לסי שגם היא כבר תקופה ארוכה לא דומה לכלום, זה לא צריך להפתיע יותר מדי שאף אחת כבר לא נשארה במפעל אירופי. גם אם ארסנל הייתה עוברת את מונאקו היא כנראה הייתה עפה בשלב הבא.

 

ההסברים שלך על למה אתה לא תופס מארסנל מיותרים, אתה משכנע את המשוכנע, אבל גם שאלקה היא קבוצה סתמית לא פחות, זו הטענה שלי. ההבדל בינהן הוא שלארסנל יש יכולת לשחק כדורגל התקפי מצוין בגלל השחקנים שיש לה. אם אתה שם את שתי הקבוצות האלו במפגש נוק אאוט בית-חוץ 10 פעמים, ארסנל לא תנצח את כל המפגשים (כמו שהיא אמורה לעשות עם הסגל שלה) אבל אני חושב שאת רובם בהחלט כן. דוגמא נוספת, ליגה של 38 משחקים, גרמנית או אנגלית לא משנה, מי מסיימת לפני שאלקה או ארסנל? לי אין ספק לא יודע מה איתך.

 

אתה לוקח את זה למחוזות לא רלוונטים לדיון שהתפתח פה. אירופה וניקוד זה מה שמשנה פה, לא מרתון בליגה (שם אני מסכים שיש לארסנל יתרון). בעשרה מפגשי נוקאאוט אני חושב שיש שיוויון כללי אולי עם נטייה לשאלקה. אני לא סומך על ונגר במפגשים כאלה ומסורתית ארסנל מאוד יציבה בחוסר היכולת להעלות את הרמה שלה במפגשים נקודתיים.

אלעד, אני אומר שהיא חכמה על חלשים כי כן מגיע לה הקרדיט על היציבות בהעפלות לשלב הנוקאאוט. היא תמיד מוצאת דרך להעפיל וזה לא משהו שצריך לקחת כמובן מאליו כשבשנים האחרונות סיטי, יונייטד, צ'לסי וליברפול כולן הצליחו לעוף לפחות פעם אחת כבר בשלב הבתים.

 

הבעיה שארסנל נמצאת בסטטוס-קוו תחת ונגר, כך שלהגיע לליגת האלופות מדי עונה כשאני יודע שבמילא אין לנו שום סיכוי לעשות לא באמת מרשים אותי. זו אכן יציבות, אבל בינונית להחריד. לכן זה גם לא משנה לי אם נעוף כבר בשלב הבתים או בשמינית גמר וכן הלאה. כמו שאמרת בעצמך, אין לנו באמת סיכוי לזכות בתואר או להיות קרובים אליו. אצל קבוצות כמו צ׳לסי, יונייטד וליברפול אין את הסטטוס-קוו המאוס האלה. לפעמים הם למעלה ואחת לכמה הם גם למטה, אבל איתם אתה יודע שיש פוטנציאל ללכת עד הסוף.

סיטי בהרבה מובנים דומה לארסנל בגלל שהדימיון בין פלגריני לונגר הוא מטורף. ההבדל המהותי ביניהם הוא בעיקר ברמת הכישרון של הקבוצות אותן הם מאמנים. אפשר לציין גם שסיטי קיבלה בתים הרבה יותר קשים מארסנל לאור ההיסטוריה שלה במפעל.

בכל מקרה, אני מדבר מנקודת מבט של אוהד, וזה כבר לא באמת קשור לדיון שהתפתח פה.

 

בהחלט רלוונטי, אתה אומר ששאלקה לא פחות טובה מארסנל ולכן אתה לא רואה סיבה שההישגים של ארסנל באירופה יעלו על שלה בעונות הבאות, אני אומר שיכולת בסופו דל דבר תשפיע ותראה את ההבדל בינהן. אם אתה מסכים שיש לארסנל יתרון שיביא אותה לסיים לפני שאלקה בליגה (יתרון איכותי אני מניח, ניסיון), אני חושב שאותם יתרונות גם אמורים לגרום לארסנל להיאבק על עליה לשמינית גמר אלופות מבית קשה, נגיד בית שכולל את פורטו ופסז׳/יובה, כשלשאלקה במקרה כזה לא יהיה צ׳אנס. או למה בכלל להמציא, לסיים בשוויון נקודות למקום הראשון בבית של נאפולי-דורטמונד-ארסנל-מארסיי, כמו שעשו בעונה שעברה.

 

חבל מאוד שאופ"א לא פיצלה את הערב לשני מועדים.

בכל אופן, ההרכבים הצפוים:

http://cdn.corrieredellosport.it/images/2015/04/16/cats_66880_immagine_obig.Xxx

http://cdn.corrieredellosport.it/images/2015/04/16/gddf_67360_immagine_obig.Xxx

 

כנראה שרבע גמר ליגה אירופית זה מעמד שמתאים בול למידותיו של היגוואין. שער ובישול. 2-0 ענק לנאפולי אחרי 25 דקות.

במשחק השני, השופט קיפח את הויולה אחרי שלא שרק על יד של שחקן דינמו קייב ברחבה שלה. אני מציץ מדי פעם במשחק הזה ועד עכשיו פיורנטינה שולטת בעסק.

 

מחצית מעצבנת. באים לקייב, מול 70 אלף צופים, ומשחקים כמו בבית. שולטים לחלוטין במשחק, אבל חוסר חדות ודיוק מול השער (רק 1 מתוך 13 בעיטות הלכה למסגרת) וריקושט אחד מהצד השני, ויורדים למחצית בפיגור 1:0.

נאפולי

 

באבקאר!

 

תודה לך באבאקאר! וכל הכבוד לך נאפולי.

 

סאלח בלי 40 מטר פנויים לרוץ אליהם שחקן הרבה פחות טוב. ההחלטות הרעות שלו ברחבה צפופה והסטטיות של גומז היו הסיבות העיקריות לדעתי לכך שפיורנטינה הגיעה למעט מדי הזדמנויות עבור קבוצה שמגיעה לרחבה בכל-כך קלות. חלק ניכר של המשחק התנהל בין קו ה-30 מטר וה-10 מטר בחצי המגרש של דינמו, אך למרות הדומיננטיות הזאת, האוקראינים לא נדרשו למשחק הירואי של שובקובסקי (גם ב-2025 הוא יפתח בשער של דינמו) כדי להשאיר את פיורנטינה על 0 שערים עד תוספת הזמן.

רבע השעה הראשונה של נאפולי לא הייתה משהו אבל ככל שהזמן עבר היא השתלטה על המשחק. ההגנה עמדה טוב מאוד (דה-ברוינה לא היה קיים), המתפרצות היו חדות, וכשנדרש, לנאפולי לא הייתה בעיה להניע כדור במשולשים ולהרוג את וולפסבורג מתסכול. בניטז מזייף כבר לא מעט זמן, אבל אתמול סוף סוף הוא הכין את הקבוצה שלו למשחק אירופי כמו שרק הוא ומספר מאוד מצומצם של מאמנים יודעים להכין. נוקאאוט של בניטז על דיטר הקינג.

נאפולי פרקטית בחצי הגמר ופיורנטינה פייבוריטית ברורה להשלים את העבודה בגומלין. שתי הקבוצות חלשות לטעמי מסביליה אבל טובות מברוז'/דנייפרו (עליה פיורנטינה גברה בקלות בבתים). לאור ההתפתחויות יש סיכוי טוב מאוד לאיטלקיה בגמר.

 

לא יודע

באופן כללי יש לו נטייה להתמהמה ו/או לבחור בפעולה הלא נכונה כשהוא נתקל במצב של צפיפות. אני לא חושב שזה צירוף מקרים שהמשחקים הכי טובים שלו במדי פיורנטינה היו ככל הנראה אלו מול יובנטוס, טוטנהאם ורומא - כולן קבוצות "גדולות" שלא פחדו ליזום מול פיורנטינה ולהשאיר מולה שטחים.