לא משחק גדול מבחינת הזדמנויות אבל דרמה מצוינת, בסופו של יום ערב אלופות נהדר. הפריזאים עולם בצדק גמור, גם אם נסתכל על המפגש הראשון. פה הם גילו הרבה לב ונשמה. יש לי תחושה שדווקא עם זלאטן זה לא היה קורה. קודם כל כי אנחנו יודעים איך הוא בדרך כלל מתפקד במעמדים כאלה, שנית כל ההרחקה שלו העבירה את קבאני לאמצע והכניסה קצת יותר ניידות. כישלון מטורף לאנגליות, ברכות בלו קיפר, הקבוצה שלך כנראה תשאר האחרונה לשמור על כבוד המלכה בגביעי אירופה
לא יאומן שהם עולים למרות שהיו בעשרה שחקנים מדקה 30, בברידג' ועוד בלי איברהימוביץ'. מגיע להם ומגיע לצ'לסי (היה תענוג לראות את החיוך המריר על הפנים של מוריניו בסוף). משחק ענק של הקישור וההגנה של פריז, לא חשבתי שהם מסוגלים.
טוב, אז בסוף גם לא עלינו. אני אפילו לא יודע מה לחשוב או לומר... מה שבטוח זה שלקבוצה שנראית ככה לא מגיע לעלות. נראינו כאילו זה מפעל משני עבורנו, חוסר רצון מדהים ואדישות אופיינית. אחד המשחקים המוזרים שראיתי מהקבוצה הזאת. ואחד ההפסדים שהכי פחות היה אכפת לי מהם.
קל מידי לכתוב את זה היום, אבל תמיד הייתי מאלה שטענו שמשהו בקדנציה של מוריניו בריאל מדריד הוציא לו את הרוח מהמפרשים. אני לא מתכוון לאיכות הכדורגל של הקבוצות שלו, זה אף פעם לא היה סימן ההיכר המובהק שלו. אלא לזה שהנוכחות שלו פחות מורגשת. בשנים עברו היית מסתכל על צ'לסי ואינטר ומבחין תוך רגע שזה קבוצות של מוריניו, שהשחקנים ימותו בשבילו אם היה מבקש מהם. וגם אם היית שונא של הקבוצות שלו, תמיד היית חושב "בוא'נה, הוא עשה מהם חבורה של גברים, גם אם הם משחקים מגעיל, והלוואי שהיה בקבוצה שלי גם את האספקט הזה". זה לא ממש קיים בצ'לסי של השנה וחצי האחרונות, או בריאל מדריד תחתיו בעונה האחרונה.
מדהים מה ש-PSG עשו. לא האמנתי שיש להם את האיכות, האופי או האנרגיות לחזור מכזו מכה בדקה ה-30, והדקה ה-80, והדקה ה-95... הלוואי שיוסיפו קצת אקשן לשלב הנוק-אאוט הזה. האמת שגם fair play לאוהדים של צ'לסי פה בפורום. אני אופתע אם המנג'ר שלהם יהיה כן כמוהם בראיונות אחרי המשחק.
פול סקולס, גם כשמה שתיארת לכאורה קרה והרגשת שזה קבוצה של מוריניו, הוא לא לקח צ'מפיונס במקומות בו ציפו שיקח, אלא במקומות בהם זה התקבל בהפתעה. זה תופעה מעניינת, שאין לי כל כך הסבר.
איך לא אכפת לך? אנחנו נראים רע כבר חודשיים, לא מדובר בתצוגה נקודתית שאפשר להתעלם ממנה. אם מול עשרה שחקנים לא הצלחנו לייצר שום דבר, ואני חלילה לא מזלזל בפאריז, אז גם האפשרות לזכות בליגה מוטלת בספק.
קשה לי להסביר האמת. זה לא נראה כאילו זה באמת אכפת לקבוצה ולמוריניו אז כנראה זה משפיע עלי. פשוט הופעה מוזרה שאני מסכים שיכולה גם להיות מדאיגה. אבל זה קצת כמו ההפסד לברנטפורד, אני לא רואה אותנו עושים פאשלות עצומות כאלו בליגה.
אני גם מרגיש כמו סקולס ורשמתי את זה בדיון של צ'לסי עונה שעברה. משהו השתנה בו בריאל. לא הכדורגל אלא הדרייב שנראה שלא כמו שהיה. היום זה נראה כאילו הוא עייף מכדורגל ו"עובד על אוטומט". לא ממש יודע איך להסביר את זה. עד ריאל גם חיבבתי אותו. היה בו משהו מרענן וחצוף אבל גם מאוד משעשע. מאז הוא סתם נרגן ובלתי נסבל בעיניי.
אין חדש תחת השמש: אנחנו לא מספיק טובים כדי לשמור על השער (מסתבר שגם לא לדקות מעטות), אנחנו לא מספיק טובים כדי להשיג את השער (מסתבר שגם לא מול עשרה שחקנים), אנחנו לא מספיק טובים (מסתבר שגם כשהשופט, בגדול, איתנו). זה לא פחות ממה שאנחנו שווים בחודשים האחרונים. זו תצוגה מאכזבת, מבחינה מקצועית ומנטלית, ואני לא שותף לאופטימיות הזו לגבי הליגה. אם ססק לא יחזור להיות דומיננטי וקוסטה לא יחזור לקצב, זה הולך להיות קשה, קשה מאוד. פ.ס.ז' בהופעה הירואית. כמה רעב, כמה אקספלוסיביות, כמה ת'כלס. כשהם רצו באמת, לא היה לנו מה למכור.
הבעיה של מוריניו זה שהוא חושב שמעבר מסגנון משחק הגנתי להתקפי הוא משהו שאפשר להתמזמז איתו על בסיס קבוע. זה יוצר חוסר איזון בלתי רגיל ובלבול בקרב השחקנים. אני גם לא מבין את ההתעקשות הזאת על רמירז וקוסטה. הראשון שחקן בינוני לכל היותר, שמאבד כדורים על ימין ועל שמאל, והאחרון מסריח את הדשא מאז שחזר מההשעיה שלו. לא יזיק לתת קצת אמון ברמי, או באחד השחקנים הצעירים שלבטח יתנו יותר מרמירז.
