כן זאת השיטה כי כל אחד מהדיפנסיב ליין הוא יותר חיה מהשני אז אין צורך בבליצים אקזוטיים כדי לייצר לחץ ועדיף להתרכז בכיסוי, בטח מול קבוצה כמו גרין ביי. מהמעט שאני רואה ברדזון ומבין מהסטטיסטיקה זה עובד ומקשה על רודג׳רס למצוא רסיברים פנויים אז בגלל זה גם הריצה תקועה כי אין מבחינתם סיבה לשנות כלום וה-OL לא מסוגל לנצח פיזית את ה-DL המפלצתי שלהם כדי לשנות את התבנית של המשחק. הוא הצליח רק בדרייב אחד שגם הוביל ל-TD אבל לא בצורה מספיק עקבית.
באפלו בדרך לסוויפ על ה-NFC צפון. איזה בית מצחיק. ותוך כדי הודעה נלסון משמיט. אין דברים כאלה. ההגנה של באפלו אדירה היום, אבל זה לגמרי עלינו.
CJ רץ ל-30 יארד ב-5 נשיאות, דנבר מגיעה ל-1 יארד של סן דייגו. 1st and goal. פייטון חולה. אבל למה לנסות לרוץ אם אפשר למסור 3 פעמים רצוף אינקומפליטס? מה-1 יארד ליין. גאונים פה. פוטבול>מדע טילים. חשוב לזכור.
איזה טאצ׳דאוןןןןןןןןןןןןןן CJ מפחיד לחשוב על האהבלים שאם זה היה תלוי בהם עדיין היו משאירים אותו קבור בתחתית הדפט צ׳ארט מתחת ל7 עגלות מתות. הבן אדם אשכרה היה INACTIVE חצי עונה. עריכה: לא טאצ׳דאון אבל עדיין מהלך מדהים.
טוב אנשים פה יכולים מצדי להמשיך בטיפולים פסיכיאטריים ו/או לעשות קולות של מצבות בבית קברות אבל לי יש עדיין מסרים להפיץ לעולם. 1. כל כך שמח בשביל רומו והקאובויז. מגיע על כל העבודה והצעדים באוף סיזן ובדראפט של השנים האחרונות. דווקא ההתבגרות הזאת, (גם אם מפגרת לגמרי ולא אמורה בכלל לבוא לכדי מבחן בארגונים ששואפים להיות נורמליים) שג'רי הוכיח במאי כשנאלץ "לעשות את ההחלטה הקשה בחייו" לדבריו בוויתור על ג'וני מאנזיל נער השעשועים ובחירה במקום בשחקן בעמדה הכי אפורה ולא סקסית בפוטבול, גארד תותח ומוכח עם סיכויי הצלחה הרבה יותר גבוהים היא תמצית העונה הזאת של דאלאס בעיניי. ולא רק. באופן לא מפתיע, זו השנה הראשונה מאז 2008 שגארט כבר לא ה-OC של הקבוצה. וגם פה מגיעות לג'רי מילים טובות כי בלי הדרישה שלו מגארט להוריד מעצמו סמכויות ולהחתים OC מבחוץ, ספק גדול אם היינו רואים את האיזון ההתקפי שראינו מהקבוצה השנה. סקוט ליינהאן ששימש כ-OC של הליונס בין 2009-2013 (שאגב, היום היו מוכנים לסרסר את אשתו של סטאפורד לדעא"ש כדי לחזור בזמן ולהשאיר אותו לאור הסירחון ההתקפי שהולך שם העונה) הוא איש המפתח. סוף סוף ניצול נכון של האיכויות והנקודות החזקות של הטריו רומו-מארי-דז. יותר no huddle, יותר מהלכי stretch runs שתפורים על הסגנון של מארי, יותר ריצות ברדזון, מערכי ותכניות משחק נכונים. כל אלה לא היו דברים מובנים מאליהם בשנים האחרונות. ואגב רומו, רק 61/77 (79%!!!), 688 יארד, 10-0 TD/INT ומאזן 3-0 בחודש דצמבר. אכן מספרים של צ'וקר. 2. צ'יפ קלי. אני נהנה לצפות בהתקפה שהוא מריץ כמו כל אחד ומחזיק ממנו אבל ההתמוטטות של פילי ב-3 שבועות האחרונים, כמו ברגעי מפתח אחרים העונה היא נטו עליו. השיטה שלו היא אחלה והכל (למרות שאישית אני לא הייתי רוצה לראות אותה מהקבוצה שלי, פשוט מתעב FINESSE FOOTBALL) אבל נפלה העונה בכמה רגעי מפתח על חד מימדיות וחוסר יצירתיות שדווקא מבן אדם כמוהו לא מצפים לראות. הוא חייב להתחיל לשלב גם מערכים אחרים עם דגש על POWER. פילי העונה הייתה אחת הקבוצות הגרועות בליגה באפקטיביות ברדזון (מקום 24 בליגה). במשך כל העונה הוא לא מצא לזה פיתרון, כמו גם לשאר ה-short yardage situation. אף פעם לא רואים ריצה מתחת לסנטר. או QB סניק. או FB DIVE. או סתם heavy package של 6-7 ליינמנים. לא ברור למה, חוץ מהתעקשות להוכיח לעולם כמה אתה גאון. מה גם שה-free pass שהוא מקבל מהתקשורת והקהל כמאמן שמקדיש 99% מהזמן להתקפה בזמן שבהגנה מתנהל בית בושת כבר שנתיים זה משהו שמציק לי כי אני לא רואה את רקס ראיין למשל מקבל את ההנחות האלה ואפילו להפך, למרות שבת'כלס, ה-track record שלו טוב ומוכח הרבה יותר (צ'יפ מעולם לא זכה באורגון באליפות ארצית ותמיד נכשל מול קבוצות שמריצות את אותו סגנון קשוח ופיזי של פוטבול. להלן - סן פרנסיסקו, אריזונה, סיאטל. ובאיזשהו מקום גם דאלאס, לפחות בצד ההתקפי). ואגב, גם המאזן מול קבוצות פלייאוף בשנתיים האחרונות לא בדיוק מזהיר. 3. לא שלא ידענו אבל עכשיו זה כבר 99% רשמי - הדרך לוינס לומברדי עוברת דרך פוקסבורו והסנטורי לינק. שני המגרשים הכי ביתיים בליגה. שיהיה עם זה בהצלחה לשאר ה-NFL כי אני לא הייתי שם כסף על אף קבוצה שיוצאת לשם. את הפרחים תשלחו לג'ורדי הדרופר הסמרטוט. 4. לא מעכל את העובדה שמייק סמית ומאט ראיין הולכים לארח משחק פלייאוף, ולא סתם משחק, אלא משחק מול אריזונה, קבוצה שהעלתה הלילה QB שלא מסר TD ב-230 מסירות האחרונות שלו, שזה אומר סיכוי שעולה על 20% לנצח את משחק הפלייאוף השני בקריירה, שזה אומר... הארכת חוזה לדימיטרוף וסמיתי!!!!!
לא, סיאטל בכלל לא קרובה למה שהייתה בעונה שעברה. גם אי אפשר לסמוך עליהם מחוץ לבית. באמת. ספריוול המטיף למראות והמשתין בקירות אמר אז ברור שזה נכון. אז מה אם הם ספגו 33 נקודות בחמשת המשחקים האחרונים - כולם ניצחונות, 3 משחקי חוץ כשמתוכם 2 מול קבוצות שלא הפסידו העונה בבית עד שפגשו את סיאטל הסבירה אך לא יותר. מזל טוב ל-NBC על הבחירה המעולה למשחק הסאנדיי נייט. יכלו להנות מקרנבל החורף ומלחמה על הביי בלאמבו ובמקום זה ילכו לפיטסברג למשחק חסר חשיבות. ואם כבר קרנבל החורף הקרב - סו בצד אחד, ראיולה בצד השני - יש יותר מסריחים מדטרואה?
קיבלת לייק בעיקר בגלל שאני מסכים איתך מאוד בכל הנוגע לדלאס. לא שזה קשה כמובן, הרי זה קונצנזוס כרגע, אבל איזו קפיצה הקבוצה הזאת עשתה. כנראה שכל מה שהיה צריך זה מישהו שיעשה שם סדר. רומו כבר גידל ביצים שנה שעברה לדעתי, אבל השנה משהו אחר התעורר אצלו. גם אני לא מת על שיטת המשחק של פילי, אבל מלכתחילה (למרות הכושר הטוב שהציגה בתחילת העונה) חשבתי שהקבוצה הזו לא מוכנה לפלייאוף השנה.
וואוו. החלטת לבוא לפרוק פה תסכולים על הבוקר אני מבין. זאת הייתה השורה התחתונה של הדברים שנאמרו מר בן גביר. סליחה באמת שציפיתי שהחברים הפינגווינים שלך מהאנטארטיקה יצליחו להתמודד מול קייל אורטון ושות'. סליחה באמת. אם זה היה החטא הגדול שלי אני מוכן להיצלב עוד היום, אבא. אבל אם אתה מתעקש לקבל הבהרות, ואתה מתעקש, אז הנה, בבדידים: עובדתית - הם נחלשו בפרסונל ובעיקר בעומק. בראיינט+מקדונלד+קלמנס+ת'ורמנד+טייט+מיביין>>>>>וויליאמס, מקדניאל,ליין,ריצ'רדסון. ה-OL פגיע בעיקר בצד הימני שלו ועד שאונגר יחזור מהפציעה גם באמצע ואלה דברים שקבוצות איכותיות וטובות עם game plan נכון יכולות לנצל. יודע מי לא קבוצות טובות ואיכותיות נכון להיום? אריזונה, סן פרנסיסקו, פילי, ג'איינטס, אוקלנד, קרוליינה. עובדתית - אם ההגנה שלך מספיק טובה וממושמעת כדי לכפות על ווילסון להישאר בפוקט ולא להשתגע עם ה-roll outs והסקרמבל'ס, הוא נראה ומוסר משם פחות טוב מבעונה שעברה. יודע למי אין הגנות טובות שמסוגלות לעשות את זה רוב הזמן עם תמיכה מספקת מההתקפה (הנכה) שלהן כדי שזה יקרה? אריזונה (שת'כלס עשו מה שהם יכולים 3 רבעים וחצי אבל... סטנטון ולינדלי), סן פרנסיסקו, (שעשו את זה בצורה סבירה אבל... קאפרניק וגרג רומאן), ג'איינטס (שהיו בשיוויון עד אמצע הרבע השלישי ואז... אילי מאנינג), אוקלנד, קרוליינה. את פילי אני לא מכניס כי כולם יודעים איזו התקפה יש שם אבל דיברתי על (רוב) הבעיות שלה בהודעה הקודמת שלי. מקרה קלאסי של FINESEE VS PHYSICAL שצ'יפ נכשל בו כל הקריירה ועד שלא יואיל להסתגל ולמצוא לזה פתרונות כנראה ימשיך להתקשות. אה, ומארק סאנצ'ז. עובדתית - אפשר להתעלם מכל ההודעה הזאת. היא כבר לא רלוונטית. ברגע שהם השיגו את יתרון הביתיות שלהם זה היה GAME OVER בעיניי לפני שלושה שבועות וזה GAME OVER בעיניי גם היום. בוא תבכה עוד. כאילו לא ברור שתשחטו לסטאפורד היצור את החיים. האהבל הזה התבזה ביום ראשון מול הקבוצה הכי לא מתפקדת בליגה. אם כבר אז המשחק שהיה צריך להיות משודר זה דו קרב הפיסחים אילמים בין ראיין לניוטון. משחק פלייאוף אמיתי של win or go home בניגוד ל- win and postpone your blowout in Seattle by a week. כנראה לא קליט מדי.
ברור שזה הפך להיות דיון היפותטי, אבל אתה מדבר כאילו הם לא שווים ניצחון בלאמבו או בארלינגטון. התכונות של סיאטל הופכות אותה לאנטי-פאקרס מובהקת. יש להם בדיוק את כל מה שאנחנו מתקשים נגדו. רודג'רס ביום הכי מושלם שלו (נניח סדר גודל של המשחק מול הפאטס) שווה גג 20 נקודות נגדם. אולי אפשר לשאוף ל-25 עם יום טוב של קרוסבי והתעלות מטורפת של הטייט אנדים. ושקוף לגמרי שבדיוק כמו סן-פרנסיסקו בעונה שעברה, סיאטל ירוצו בדיוק מספיק כדי לשים קצת יותר נקודות ממה שגרין ביי תוכל לשים. דאלאס לא מנצחת את סיאטל פעמיים בעונה. אין מצב. מה שהיה בתחילת העונה זאת סטייה מוזרה. קארול והצוות שלו יעשו את שיעורי הבית והיו מנצחים את הקאובויס גם בדאלאס אם היו צריכים לצאת לשם. אתה יכול לשחק אותה כמה שבא לך. אתה מת לעוד עונה של סמית' והמנכ"ל שלהם שמה. אתה לא מסוגל לשרוד שבוע בלי לרדת על משהו שקשור בפאלקונס. איזו תועלת תהיה לך בלפרוץ לקואצ'ס פילם ולבלות שעות במציאת ראיות אם לא עבור מאט ראיין והחבורה? מזל טוב על הפאנטזי. היה מגניב.
לא התכוונתי להישמע ככה. אבל יש נטייה בליגה כל כך מושגעת עם כל כך הרבה מהפכים ושינויי מומנטומים להיות אסירים של הרגע. לפני חודשיים ניו אינגלנד קיבלו בראש בקנזס ואנשים התחילו לדבר על סוף עידן בזמן שדנבר היו בלתי ניתנים לעצירה וכולם חשבו שהם ישייטו לסופרבול שני רצוף. אחר כך גרין ביי עם השיא בתצוגה המטורפת של רודג'רס מול הפאטס, ואז אחרי ההפסד לבפאלו פתאום שוב כולם על הזין של סיאטל. אין קבוצה בלתי ניתנת להכנעה ב-NFL. זה המקום שבו קורים דברים הזויים ובלתי מוסברים; המקום שאיליי מאנינג זורק בדצמבר 6 INT במשחק מול מינסוטה בבית ואז משתחל לפלייאוף בטעות ומביא סופרבול מול אחת הקבוצות הטובות בהיסטוריה או בולטימור שמקבלת 50 הפרש בראש בבית מדנבר ואז משתחלת לפלייאוף ומקבלת מה-QB שלה את הסטרץ' הכי טוב שנראה אי פעם מ-QB בפלייאוף. . מסכים איתך שהמצ'אפ של גרין ביי איתם בעייתי. אבל אתה טיפה מגזים כי רודג'רס ביום טוב (או מושלם) שווה לפחות 28 נק' בכל מגרש גם אם תקבץ מולו את 11 שחקני הגנה הכי טובים שדרכו אי פעם בליגה. ככה לפחות אני רואה את זה (כבר אמרתי שהוא לדעתי הטוב ביותר אי פעם, אני עד כדי כך מחזיק ממנו). אם הוא מספיק בריא כדי להיות נייד להאריך מהלכים אין סקנדרי שיוכל להחזיק מעמד את ה-6-7+ שניות שהוא מייצר על בסיס קבוע ומתמשך. כשהוא ב-ZONE ומשחרר מהיד את הפצצות עם השילוב הכי נדיר של VELOICTY ודיוק, אין מישהו שיכול לעצור את זה וראינו את זה קורה מול הפאטס. לא סתם כתבתי שלדעתי הסקנדרי שלהם לא פחות טוב משל סיאטל. הם משחקים באותו סגנון והשחקנים עם תכונות מאוד דומות. אבל כן, אין ספק שצריך לתפוס מולם יום מושלם בהתקפה ולא רק רודג'רס אלא לפחות 2 רסיברים שלא עונים לשם ג'ורדי וקוב שיתעלו וינצחו בעקביות את המצ'אפים הפחות קשים שלהם שרודג'רס ינסה לנצל. אם כי לדעתי המפתח הוא בכלל ה-OL ולייסי, לייסי ועוד פעם לייסי. להלן נתוני הראשינג של היריבות שניצחו את סיאטל העונה: סן דייגו (102 יארד ו-42 דקות פוזשן. גם במסירה הרוב היה סקרינ'ס וזריקות קצרות), דאלאס (162 יארד ו-37 דקות פוזשן), קנזס (190 יארד ו-25 דקות פוזשן), סט לואיס (102 יארד ו-28 דקות פוזשן). את סיאטל אי אפשר לנצח בראן אנד גאן. לא רואה את הפאקרס מנצחים אם רודג'רס נניח יצטרך לזרוק מעל 30-35 פעמים. המפתח הוא דינק אנד דאנק, ריצות אפקטיביות (אפילו של 2-3 יארד כל פעם. זה מה שסן דייגו עשו, שום דבר שם לא היה מדהים) ושליטה בשעון. וזה אפשרי. אבל מצריך התעלות שאני חושב שקיימת עם החומר וה-QB הזה. אם כבר אז הדבר המדאיג מבחינתי במצ'אפ הזה הוא ה-READ OPTION שסיאטל יריצו בסבירות די גבוהה, משהו שעדיין לא ראיתי את קייפרס מצליח לשתק בשנתיים האחרונות. ווילסון יכול לאנוס אותם עם זה כל היום וכל הלילה. על דאלאס וכל שאר היריבות אין טעם להרחיב את הדיבור. לא חושב שזו בכלל אופציה. אלה אם יקרו אי אילו קטסטרופות מבחינת פציעות וכו' שנקווה שלא, הפלייאוף ב-NFC הוא די בזבוז זמן עד הגמר הצפוי והמיוחל. הייתי אומר שגם ב-AFC אבל עם הזרוע המתה של פייטון כבר אין לדעת. לא שזה משנה כי כך או כך הפאטס יכולים לשריין טיסות לאריזונה בפברואר. השאלה היא רק מי תהיה היריבה.
ברור שהתקשורת אוהבת להסחף וכולנו גם מצטרפים לזה לפעמים, אבל יש בזה גם סוג של היגיון מסויים. רצף ניצחונות מרשים של קבוצה מסויימת מעידה על מה היא שווה כשהיא בפיק שלה וההנחה היא שכל עוד דבר לא משתנה, צריך להתייחס אל קבוצה כאל מה שהיא שווה כרגע, כלומר בפיק שלה. אם אותה קבוצה הולכת אחר-כך ומזייפת, צריך לעדכן את ההערכות בהתאם. גרין ביי נראתה כמו קבוצה שיכולה לתת פייט ממש רציני לסיאטל וההצגה נגד הפאטס הראתה שזאת אולי קבוצה שהתגברה על חלק גדול מהבעיות שלה. אבל אז המשחקים מול אטלנטה ובאפלו הראו שתכלס יש עדיין בעיות רציניות. אז איך נתייחס לסיאטל? על סמך נפילה שאולי תגיע ואולי לא מתישהו בעתיד הקרוב לעין או על סמך הרמה שהיא מציגה בשבועות האחרונים? הם הטים טו ביט כרגע ובניגוד לדנבר, דאלאס של פתיחת העונה וגרין ביי - הם מגיעים לפיק שלהם בתזמון די נכון שהרבה יותר רלוונטי כשזה נוגע לניסיונות לחזות מה יהיה בפלייאוף. ספציפית לגבינו - לא יודע אם אני מסכים איתך. אתה עושה השוואה לפאטס, אבל אם מסתכלים מעבר לסקנדרי האדיר של שתיהן, אני חושב שהיכולת של סיאטל לאיים על רודג'רס הרבה יותר גדולה ממה שניו-אינגלנד הראו לפני כמה שבועות עם קו הגנה שהיה פצוע וגם כשבריא אני לא חושב שנמצא ברמה של מה שיש לסיאטל להציע. אצל הפאטס זה הגיע למצב שבו DT שמן דובון כמו ווילפורק נאלץ לרדוף אחרי רודג'רס כי שאר שחקני הקו שלהם בקושי הצליחו לדגדג לנו את האו-ליין. אני יודע שהמשחק מול באפלו לאו דווקא מהווה דוגמה כי זה היה משחק נפל של רודג'רס והרסיברים גם בלי קשר ליריבה, אבל אפשר היה לראות איך גם לק"ב נייד כמוהו קשה להאריך מהלכים ל-6 או 7 שניות כשליריבה יש מריו וויליאמס שרודף אחריך. נגד סיאטל פשוט לא יהיה את הלוקסוס הזה שהיה נגד ניו-אינגלנד. ווילסון זה הדבר העיקרי שהתכוונתי אליו כאמרתי שיש להם בדיוק את מה שאנחנו מתקשים איתו (יחד עם סקנדרי מפלצתי שאין לו בעיה לשמור עמוק). תסמונת קאפרניק זאת חתיכת מכה. נדמה כאילו כל פעם דום הברנש מבלה שבועות בהשתלמויות בניסיון לפתור את הבעיה הנ"ל רק כדי לקרוס שוב פעם כשמגיע המאני טיים. אם קלינטון דיקס היה יודע לתזמן את התיקולים שלו טוב יותר (הבנאדם פסיכופט שנכנס לתיקולים כל פעם ב-200 קמ"ש מה שגורם לכך שחצי מהפעמים הוא מפספס את השחקן שאותו הוא מנסה לתקל) הייתי הרבה יותר אופטימי כשזה נוגע לעזרה שמגיעה מאחורה.
הפאטס שיחקו נגדכם בלי צ'נדלר ג'ונס, הפאס ראשר הכי טוב שלהם ביי פאר, שמאז כבר חזר. לא דואג בקשר להגנה שלהם, דווקא ההתקפה קצת פחות מתואמת לאחרונה.
