אוהד בוקה היה ראיון איתו לפני המשחק. עזב את הלימודים והחליט לטייל בעולם. טס לניו זילנד והתחיל לעבוד כשוטף כלים במסעדה.
זמן מונדיאליטו שלוש פעמים בעבר זכתה ריאל מדריד בגביע הבן-יבשתי. רגע לפני גמר המונדיאליטו מחר - נזכרים בפושקאש ודי-סטפאנו, בגולאסו של ראול ובחיוך של רונאלדו הגביע הבן-יבשתי יצא לדרך בשנת 1960 כמשחק אטרקטיבי שיכריע על 'הקרב' בין הכדורגל האירופי לבין הכדורגל הדרום-אמריקאי. סנטיאגו ברנבאו, הנשיא הכל יכול, עזר מאוד לקידום העניין. הוא רצה להראות לכל העולם עד כמה גדולה ריאל מדריד ולא פלא שהיא זו שזכתה באליפות העולם הראשונה לקבוצות. המפעל שהתחיל כשיטת בית וחוץ עבר לא מעט תהפוכות במרוצת השנים. ונקרא בהמשך 'גביע טויוטה'. בחלק מהזמן קבוצות פשוט זילזלו במפעל והחליטו שלא להופיע. כיום המונדיאליטו מונה 7 קבוצות בשיטת רבע גמר כשאלופת אירופה מתחילה את דרכה בחצי הגמר. ריאל מדריד זכתה 3 פעמים בגביע - 1960, 1998 וגם 2002. עד 2004 היא הייתה שיאנית הזכיות בצוותא עם פיינרול, נאסיונל, מילאן ובוקה ג'וניורס. היו לה גם שני הפסדים בגמר, ואיתם נתחיל את הסקירה שלנו. ההפסד הראשון היה לפיינרול מאורוגוואי ב-1966, שרצתה לנקום בריאל שזכתה בגביע על חשבונה כשש שנים קודם לכן. ריאל הפסידה 2:0 במשחק הראשון מצמד של החלוץ הקולומביאני אלפרטו ספנסר(39, 79') ובגומלין בברנבאו לא הצליחה לבצע את המהפך, והפסידה שוב באותה התוצאה. ריאל הפעילה לחץ אבל פנדל מדויק של פדרו רוצ'ה(29') הוציא לה את הרוח מהמפרשים. אלברטו ספנסר שכיכב במשחק הראשון כבש גם במשחק הזה. ההפסד השני היה ב-28/11/2000 נגד בוקה ג'וניורס הארגנטינאית. מארטין פאלרמו פתח את המשחק בסערה. בדקה השלישית הוא כבש בקלילות מתוך הרחבה אחרי חור עצום של ג'רמי ואייטור קראנרה שאיחר בסגירה, ובחלוף שלוש דקות הכפיל את התוצאה אחרי כדור ארוך נהדר של ריקלמה שגם כיכב. רוברטו קרלוס, היה השחקן היחיד בשורות ריאל שהגיע לשחק. כבר אחרי דקה הוא קיבל כדור ארוך בצד שמאל מהיירו, הטעה שחקן הגנה וברגל ימין שלח כדור למשקוף. בדקה ה-12 הוא צימק בשער ענק אחרי שבעט חזק לרשת העליונה כשהשתלט על כדור שהרים פיגו מצד ימין והקדים את שחקני ההגנה, אך זה לא הספיק לריא. מוריינטס עלה מהספסל רק ברבע השעה האחרונה וראול שיחק כחלוץ בודד. שני גולים של ריאל נפסלו בצדק בגלל נבדל - אחר של ג'רמי והשני של ראול. הרכב ריאל: קסיאס; ג'רמי, קראנקה, היירו, רוברטו קרלוס; פיגו, מקאללה(מוריינטס, 77'), הלגרה, מקמנמן(סאביו, 67') גוטי; ראול הזכייה הראשונה - 1960: בכל העולם יודעים סנטיאגו ברנבאו חיכך ידיים בהנאה לאחר שעמל חזק על הקמת הטורניר. ריאל מדריד אלופת אירופה, שהביסה 7:3 את פראנקפורט בגלאזגו בגמר שייזכר לעולמים - חיפשה לזכות בתואר אליפות העולם למועדונים שיצא לדרך, במתכונת של בית-חוץ. כמוכן, הטורניר נערך בסיום העונה ולא בחודש דצמבר ולקח יותר זמן. היא פגשה ממול את פניירול החזקה מאורוגוואי שעברה בדרך את קלאב-אולימפיה(1:0 בבית ותיקו 1:1 במשחק השני) והמשחק הראשון(חוץ) הסתיים ללא הכרעה כששתי הקבוצות מאיימות פה ושם. הגומלין, מן הסתם - היה סיפור אחר לגמריי. שלושה חודשים לאחר-מכן הברנבאו היה מפוצץ ב-120 אלף אוהדים וריאל שהייתה קבוצת כדורגל מטורפת בין-כה, זו שזכתה 5 פעמים ברציפות בגביע אירופה לאלופות - לא הייתה צריכה יותר מזה. פאקו חנטו שלא שיחק במשחק הקודם - פתח בהרכב יחד עם פושקאש ודי-סטפאנו וגם לואיס דל-סול במגמה התקפית ברורה - 5 חלוצים. המשחק הוכרע מהר מאוד. דקה 3 - פושקאש כובש את הראשון; דקה 4 - די-סטפאנו מכפיל את היתרון; דקה 8 - צמד לפושקאש. צ'וס הררה קינח לפני המחצית עם הרביעי וגם פאקו חנטו השתתף בחגיגה כשכבש את החמישי(51'). עשר דקות לסיום האורחת כבשה שער ניחומים מרגלי אלברו ספנסר, אבל זה ממש לא הפריע לחוסה מאריה זארגה הקפטן להניף את הגביע. הרכב ריאל: רוגיו דומינגז; סאנטמרייה, מרקיטוס, פאצ'ין; מאריה זארגה, חוסה מאריה וידאל; צ'וס הררה, דל-סול, אלפרדו די-סטפאנו, פושקאש ופאקו חנטו. הזכייה השנייה - 1998: הגולאסו של ראול גמר הגביע היבשתי ב-1998 הפגיש בין ריאל מדריד אלופת אירופה שחזרה למעמד לאחר 32 שנות בצורת איומיות, ובין ואסקו דה-גמא הברזילאית מחזיקת גביע הליברטדורס. בהחלט גמר ראוי. המשחק היה התקפי ופתוח החל מהרגע הראשון ושתי הקבוצות עשו הכל כדי לנצח במשחק שווה כוחות. המצב הראשון היה של ריאל כשראול הוכשל סמוך לרחבה לאחר סלאלום יפה(עוד נחזור לזה - המבין יבין), הבעיטה החופשית של היירו נבלמה וסיידורף בעט את הריבאונד שטוח ליד הקורה. הברזילאים הגיבו גם בבעיטה מרחוק(הקשר ראמון) שנקלטה היטב אצל ילנאר המצוין. בדקה ה-25 הגיע השער הראשון עם קצת מזל - רוברטו קרלוס דהר בצד שמאל ושלח בעיטה חזקה לרחבה. הוא חיפש את מוריינטס אבל מצא את הראש של הקשר נאסה שנגח לשערו-הוא. 1:0 לריאל מדריד. רוברטו קרלוס המשיך להיות חם אש ואיתגר את קרלוס גרמנו השוער עם בעיטה חופשית טובה מ-25 מטר. במחצית השנייה ריאל תקפה גם מצד ימין סוף-סוף ופאנ'וצי הוציא כדור טוב לראול שפיספס במעט את המסגרת. בדקה ה-56 ואסקו השוותה - ריאל לא הצליחה לבלום את ההתקפות. ילנר הדף פעם אחת אבל הכדור הגיע לז'וניניו, ההוא עם בעיטת התותח מליון, שהטעה שחקן ברחבה ושלח כדור חזק לפינה העליונה. השער העיר את הברזילאים שניסו עם כדור רוחב של פליפה שלא מצא רגל מסיימת. ילנר המשיך לעבוד קשה והדף בעיטת וולה מצויינת בהמשך הערב. http://realmadrid.co.il/images/raul98-2.Xxx למרות שריאל, עם חוליית הגנה מעובה(פרננדסו סאנס, הבן של הנשיא המכהן בין היתר), הלכה אחורה ועוד ועוד לעבר שערה בגלל חיסרון בולט במרכז השדה(לא יום מוצלח במיוחד של פרננדו רדונדו) - חוס הידינק לא ביצע אף שינוי, זאת בניגוד למאמן הברזילאי אנטוניו לופז ריענן את השורות בחלק הקדמי במטרה להימנע מהארכה. ואכן, בדקה ה-83 הגיע שער הניצחון, ועוד איזה שער! בזמן שהברזילאים רצו קדימה כדי לנצח הם הפקירו את העורף. סיידורף שלח כדור ארוך לראול. המלך הנצחי, שבאותה שנה(1998/99) סיים גם כפיצ'יצ'י של הליגה בעונתו הפורייה ביותר בקריירה בזירה המקומית(25 שערים) - השתלט על הכדור, זרק את שחקן ההגנה הראשון, עקף גם את השוער ובעט פנימה לרשת החשופה. אחד הגולים הגדולים ביותר של ראול בקריירה. ריאל מנצחת 2:1 וזוכה בתואר בפעם השנייה בתולדותיה וראול היה ה-MVP. שער כזה חייבים לראות בוידאו - לחצו כאן, כי טוב מראה עיניים. פרננדו סאנז, הבן של הנשיא כאמור - הצדיק את מקומו בהרכב כשהציל שער מהקו 'עם הבאזר'. יפה לו. http://realmadrid.co.il/images/raul98.Xxx 'ראול הכתיר את ריאל', נכתב באל-מונדו דפורטיבו הברסאי לאחר המשחק, שם קיבל את הציון הגבוה ביותר - 4 כוכבים, יחד עם השוער ילנאר ורוברטו קרלוס. 'המשבר והימים הקשים של ריאל מדריד זזו הצידה לפחות היום בזכות שער ענק של החלוץ, בכמה שניות בודדות של השראה'. הקפטן מנואל סאנצ'יז היה אפילו על סף דמעות. ראול הנרגש הקדיש את השער לבנו החולה של מיאטוביץ' שהיה מאושפז ואמר לאחר המשחק - "חלמתי על גול כזה, כל הקבוצה חלמה על שער כזה, העיקר שניצחנו. חשבנו הרבה על מה שקורה למיאטוביץ'. הוא כבש את השער היקר באמסטרדם בגמר והוא גם ניצח את המשחק הזה היום מבחינתנו". מיאטוביץ' אמר אחרי זה על ראול שהוא הכי טוב בעולם. הידינק התמוגג אף הוא - 'שחקנים גדולים עושים את ההבדל! ראול היה נפלא'. בקבוצה אמרו שהם מקווים שהמועדון יחזור לעצמו לאחר-מכן. זה ממש לא קרה, אבל עוד גביע הגיע לארון. לפחות זה. הרכב ריאל: ילנאר; פאנוצ'י, היירו, סאנצ'יז, פרננדו סאנז, רוברטו קרלוס; פרננדו רדונדו, סיידורף, סאביו(רוברטו ג'רמי); ראול ומיאטוביץ'(דאבור שוקר, 89') הזכייה השלישית - 2002: הזכרונות של רונאלדו הגביע הבן-יבשתי באותה שנה היה לחלוטין בסימן רונאלדו. חמישה חודשים לאחר ש'קם מהקבר' והביא לברזיל את גביע העולם החמישי בתולדותיה עם חודש קסום וצמד בגמר המונדיאל נגד גרמניה(2:0) - רונאלדו שוב חזר לאצטדיון היוקוהאמה והזכרונות לא עזבו לרגע. בדקה ה-14 הוא שוב כבש במגרש הכל-כך מרגש מבחינתו - רוברטו קרלוס, שחיפש את השער כמה דקות לפניכן ונעצר ע"י השוער - העביר כדור מצד שמאל, ראול פתח רגליים בצורה גאונית ורונאלדו הטעה את הבלם לפני שבעט לרשת. 8 דקות לסיום רונאלדו הוחלף לכל תשואות הקהל וגם זכה בתואר ה-MVP. חודש לאחר-מכן הוא גם הוסיף לעצמו את תואר שחקן השנה בעולם בפעם השלישית בקריירה. "אפשר לקרוא לזה אצטדיון המזל שלי, אבל אתה צריך לגרום למזל שלך", אמר רונאלדו, שהתחיל את שנת 2002 בצורה הכי גרועה שיש וסיים אותה כאלוף, לאחר המשחק. "היום היה משחק אחר לגמריי מגמר גביע העולם, אבל האדרנלין בהחלט היה שם". ואכן, רונאלדו שהיה שחקן ענק, על כך אין עוררין - היה די עצלן ומיעט לרוץ בתקופתו בריאל מדריד. לא באותו ערב מיוחד עבורו. http://realmadrid.co.il/images/realmadrid2002.Xxx והיה גם משחק חוץ מרונאלדו. ריאל מדריד, אלופת אירופה בפעם התשיעית בתולדותיה - שיחקה נגד אולימפיה מפרגוואי, מחזיקת גביע הליברטדורס. ריאל פתחה בהרכב החזק ביותר עם כל רביעיית ההתקפה הקטלנית - פיגו-זידאן-ראול-רונאלדו כשקמביאסו נבחר לעמדה במרכז השדה לצד מקאללה. דווקא הקבוצה מפרגוואי פתחה טוב יותר וכמעט כבשה כבר בדקה השנייה בעזרת ההגנה של ריאל שלא הסתדרה עם כדור חופשי של מיגל בניטס. כמה דקות חלפו וקורדובה בחן את השוער עם בעיטה אלכסונית מצד שמאל אבל איקר הדף. אין ספק שבאותן דקות ההגנה הייתה לא שקטה, אבל אז הגיע השער של רונאלדו. אולימפיה הרגישה מקופחת כשירדה למחצית בפיגור, בטח כשהחלוץ הרנאן לופז הדביק וולה לקורה הימנית ומייד בהתקפה לאחר-מכן איקר רשם הצלה בלתי-אפשרית מקו השער. מצד שני, ראול שלח כדור עומק נהדר לרונאלדו שהחמיץ. אולימפיה הרבתה לעשות עבירות ושיחקה כדורגל אגרסיבי, היא מנעה מפיגו וזידאן לנהל את המשחק לפחות במחצית הראשונה. המחצית השנייה הייתה סיפור אחר. זידאן השתלט על המשחק יחד עם מקאללה ופיגו, הכושר הגופני של הפרגוואים נחלש משמעותית וריאל מדריד הייתה משוחררת. רונאלדו, שוב, הוא - היה זה שסיכן את השער. משחק מסירות מהיר של ריאל הסתיים כשמקאללה שלח נהדר את רונאלדו שעקף את השוער ריקרדו טראוולי והוציא כדור רוחב - אבל ראול ומקאללה שזרקו את עצמם לעבר הכדור - פיספסו בענק. גם ראול חיפש את השער אחרי מבצע יפיפה על הקו כשעבר שנקי שחקני הגנה אבל לבסוף נבלם. רונאלדו שיכל לכבוש שערים נוספים אבל רשם משחק טוב בו היה מאוד פעיל - הוחלף בגוטי בדקה ה-82 במהלך שהיה נראה כדי לשמור על היתרון ולהחזיק בכדור. אבל לא אם תשאלו את גוטי, 'הסופר-סאב' של אותה עונה, זה שתמיד עולה מהספסל וכובש. בדקה ה-84 פיגו קיבל מסירה בצד ימין ושם את הכדור ממש על הראש של גוטי שנגח עם כל הלב חזק לרשת. זה היה זמן החילופים. סולארי נכנס ע"ח זידאן ופאבון החליף את קלוד מקאללה העייף. אולימפיה הייתה קרובה מאוד לשער מצמק לקראת הסיום, אבל איקר הצליח להדוף לאחר ערבובייה שהולידה הקרן, וסאלגדו הרחיק. "הקראקים החליטו", נכתב בתקשורת לאחר המשחק עם תמונה גדולה של הטריו ראול-פיגו-זידאן מחובקים. השלושה קיבלו ציונים גבוהים מאוד גם מהתקשורת הקטלונית. 'צולעים בליגה וגם באירופה, אבל כשהם רואים תואר מונח מולם הם מנצחים. כל הכוכבים של ריאל הציגו את הרפרטואר שלהם. אם זה רונאלדו שעתיד להיבחר לשחקן השנה, זידאן שניהל או ראול ורוברטו קרלוס' בקטלוניה השלימו - 'קרה מה שהיה צריך לקרות. אולימפיה יכלה רק להסתכל וליהנות'. ואכן, ריאל הגיעה למשחק כשבאמתחתה 4 נצחונות ליגה בלבד ב-11 מחזורים, לא הפתיחה עליה דל-בוסקה חלם, ופיגור של 8 נק' מהמוליכה סוסיאדד(אם כי לריאל היה משחק חסר). http://realmadrid.co.il/images/realmadrid2002-2.Xxx הרכב ריאל: קסיאס; סאלגדו, היירו(C), הלגרה, רוברטו קרלוס; פיגו, קמביאסו, מקאללה(פאבון, 90'), זידאן(סולארי, 86'); ראול ורונאלדו(גוטי, 82')
להגיד את האמת הטורניר הוא לא פרס אלא עונש בשביל אלופת אירופה. לפחות הפעם זה קל"ב ולא צריך לטוס עד יפן. זה רק מוסיף לעומס וגם אין פה באמת לאלופת אירופה מה להרוויח(טוב אולי מלבד כמה גרושים שכנראה לא בדיוק ישפיעו על המאזנים) אלא רק מה להפסיד מקצועית.
אוהדי סאן לורנסו טוענים שיש כ-15 א' אוהדים של המועדון שליוו את הקבוצה לאפריקה, אני לא יודע מה המספר המדויק אבל האלפים שנמצאים באצטדיון מספקים תצוגת עידוד אדירה והאווירה במגרש הקר (אולימפי) לא מביישת משחקים במסגרות הגדולות ביותר. זה תודות לחברה של הקוארבו שהגיעו במספרים מרשימים ביחס למרחק ונותנים עבודה בנוהל. כרגע העונש מתבטא במשחק חזק ומאוד אגרסיבי של שחקני סאנלו, למרות שחלק מהעבירות הן כתוצאה מצלילות של בייל. השופט בכלל לא ברמה של המשחק עם צהובים לא קשורים לכלום.
סאן לורנסו סגרה את ריאל מדריד באופן מוצלח יחסית, אבל ויתרה לחלוטין על כל ניסיון לצאת קדימה והיה ברור שתהייה לכך תוצאה אחת בסופו של דבר. ראמוס גבר על ז'פס בקרן לקראת סוף המחצית ובפתיחת השנייה טוריקו נתן לריאל מתנה נוספת (לא הבריק גם בגול הראשון) שגמרה סופית את המשחק. אח"כ ריאל שיחקה יותר רגוע וגם קאסיאס זכה למתוח קצת את השרירים אחרי מחצית ראשונה מאוד משעממת מבחינתו. ושוב, מילים טובות לקהל של סאנלו.
