BY FAR אבל זה היה ההפסד שחיסל סופית את לוני במכבי (מזכיר לי את ההפסד ההוא של יוניטד במשחק הראושן במוקדמות הצ'מפיונס בהונגריה לקבוצה בעלת השם ההזוי זלגרסקי שמאז נעלמו עקבותיה מהמפה). הפסד גדול. ואל תשכח שאחריו בא ביזיון לא פחות גדול אם לא יותר, הדחה מול ארצ'יאספור מהליגה השניה בטורקיה! ומכבי ניצלה ממש לפני סוף העונה מירידה. אני זוכר שפתחנו עם 2 נקודות מתוך 24! הפסדנו לנתניה ברמת גן במשחק שבו לא נגענו 10 נגיעות בכדור כבר ראינו את הליגה הלאומית לראשונה בהיסטוריה, והשאר? באמת היסטוריה.
מה קשורה יונייטד לסיפור. ההפסד הזה גרם לפרגוסון לבנות שושלת חדשה? מבטיח לך שהיא כבר היה בתהליכי בניה. אולי היינו צריכים להפסיד לחזאר http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx
נו באמת, "בלגיה של היום"? לבלגיה של היום יש אינסוף שחקנים בקבוצות הכי חזקות בעולם ובכלל מדובר בנבחרת שמבחינת פוטנציאל גם יכולה לעשות חצי גמר מונדיאל בקיץ. נכון, היינו אז יותר טובים מהיום, אבל גם אסור לשכוח שהנבחרת שקיבלה 5 בתקציר שעומר העלה פה גם קיבלה לפני זה 9 במסטאייה מספרד. אוסטריה באה לפה מפורקת לחלוטין. זה היה הישג אדיר לנצח אותם 5-0, זה נכון. אבל זו עדיין הייתה מתנה שפשוט ידענו לקחת. בכל מקרה, אם היינו כאלה "בלגיה של היום", לא היינו מקבלים חמישייה מטופטינג אחר כך.
היו זמנים. לפני 20 שנה בדיוק מכבי חיפה הדהימה את אירופה עם אחת הניצחונות המפתיעים ביותר בתולדות הגביע האירופי כשניצחה בגומלין שמינית גמר המפעל את פארמה בחוץ 1:0. רק הפסד בפנדלים מנע רעידת אדמה של ממש. במשחק בקריה, פארמה ניצחה רק משער בדקה האחרונה. רפי כהן נתן כנראה את משחקן הטוב בקריירה באניו טרדיני שכלל גם הדיפת פנדל של זולה פארמה של שנות התשעים עשתה עליה מטאורית לצמרת האיטלקית. הגיעה למשחק בתור מחזיקת גביע המחזיקות המכהנת ומובילת הטבלה באיטליה. באותה עונה היא הפסידה בגמר המפעל לארסנל וזכצה בסופרקאפ האירופי עם ניצחון על גרנדה מילאן. בהמשך זכתה פעמיים בסגנות ובשני גביעי אופ"א - 94/95, 98/99 בהרכב הקבוצה באותו משחק שיחקו 7 שחקנים שעתידים לשחק במונדיאל בארה"ב - 5 היו בסגל האיטלקי - אפולוני, זולה, בוצ'י, מינוטי ובנאריבו וראו את נבחרתם מפסידה בגמר בפנדלים. ברולין ונבחרת שוודיה הסתפקו במקום 3. אספריה פירק חודשיים קודם לכן את ארגנטינה במונומנטל עם נבחרת קולומביה וכמובן גם שיחק במונדיאל. עוד שניים, גרון הבלגי וסנסיני הארגנטינאי גם נסעו לשם אך לא שותפו במשחק הזה. בצד החיפאי המשחק הזה הקנה לשפיגל תוית של "מאמן אירופי" וסוג של מוריניו של אותה תקופה. תדמית שקרית ביותר. בעצם המשחק הזה נתן לו לאמן פה עד 98. הרבה מעבר למה שהיה צריך.
זה היה הקמפיין הראשון של נילסן בנבחרת והשני בכל ההיסטוריה של בוסניה. נבחרת ישראל הגיעה למשחק אחרי ניצחון ביתי 2:0 על ליכטנשטיין ואחרי הפסד זהה לספרד בחוץ שקרה 4 ימים קודם לכן תאריך: 11.10.2000 איצטדיון: ר"ג מעמד: מוקדמות מונדיאל 2002 הרכבים: ישראל: ניר דוידוביץ', עופר טלקר, שמעון גרשון, אריק בנאדו, אמיר שלח, אדורם קייסי(87' דדי בן דיין), יוסי אבוקסיס, עידן טל, אייל ברקוביץ'(61' יוסי בניון), חיים רביבו, אלון מזרחי(73' יניב קטן). מאמן: ריצ'רד מולר נילסן בוסניה: עדנן גושו, מירסד היביץ', מירזה ורסנוביץ', פרוק הוידורוביץ'(80' מירזט קרופינץ), ברונו אקרפוביץ', אנש דמירוביץ'(73' עומר יולדיץ'), חסן סליהמידזיץ', ודין מוסיץ', סרגיי ברבארז, אלביר בוליץ', אלביר באליץ'. מאמן: דרגו סמיילוביץ'
שפיגל היה אנדראצ'יבר בולט במכבי חיפה. לא מעט בגלל נושא הזרים, פרט לשלושת האוקראינים - גצקו, קנדאורוב ופץ הוא נפל קשות בזרים וזה בתקופה שניתן היה להשיג בקלות יחסית זרים איכותיים ממזרח אירופה בגלל המשבר הכלכלי שם. גם במשחק הגנה לא היה לו יותר מדי מושג. אני לא אוהב שמאמן רוכב על משחק או עונה מסוימת מהעבר ושפיגל בפירוש רכב על אותו משחק בפארמה וכמובן על האליפות ללא הפסד.
המשחק אתמול הזכיר לי את ג'ף טוטואנה, חלוץ שבתקופה מסויימת היה ממש טוב ומאד אהבתי בהפועל חיפה. היום משחק בקפריסין
טוטוטוטואנה אל תרוץ בשביל אוחנה, טוטוטוטואנה רק תרוץ בשביל בננה. והנה המשחק הגדול ביותר שלו במדים של בית"ר עם שלושער לרשת של נצרת עילית וכמובן חגיגת הסלטות המפורסמות(תדלגו על אכילת הראש של בוני בפתיחה): ולמי ששאל אז אברהם לוי אז בפעם האחרונה שבדקתי הוא והבן שלו שמוליק(מגן העבר של בית"ר) מנהלים ביחד את שווה שווה, חברה להגרלות קבוצתיות של הלוטו.
עזוב את השלושער של טוטואנה, שער ובישול של תומר חליבה ומליקסון משחק אצלכם, איזה קובצה מוכשרת הייתה לכם, אם גיאדאמק לא היה קונה אלף שחקנים והיה בונה קבוצה כמו שירצקי הוא היה יכול להשאר עוד הרבה זמן ולהצליח בעתיד ולא רק ב3-4 עונות...
הייתה קבוצה מוכשרת לא רק בגלל יוצאי הפועל ב"ש אבל עכשיו ברצינות חליבה סתם היה חלש לאורך כל העונה, זה היה המשחק היחידי הטוב שלו היה לו באותה עונה אדום בקופסא ופנדל מפגר ביותר נגד הפועל בטדי, לא סתם לא יצא ממנו כלום. לגבי מליקסון הפריצה הגדולה שלו הגיעה רק 4-5 שנים לאחר שעזב את בית"ר ובתקופה הזאת המועדון זכה בתארים והיה הישגי, ואף אחד לא יכול להתחייב שאם היה נשאר היה מגיע לאותה רמה שהגיע אליה במדי ויסלה ככה שאני לא מסתכל עליו כפיספוס של בית"ר(לעומת ארבייטמן ואיתן טיבי שעזבו אותנו לפני השיא).
אנסומ בו בו אנסומבו בוא לפה!!! אנסומ בו בו אנסומבו בוא לפה!!! חתיכת קרנף שאין דברים כאלה!!! אני יודע שיש כאלה שהרימו גבה כשבית"ר שיחררה אותו אלנו אבל מהר מאוד הבינו שבואטנג שתפס את מקומו זה ליגה אחרת לגמרי. הוא ואלברמן בעיני אלה שהפכו את בית"ר לכל כך חזקה יותר משאר הליגה.