מכבי חיפה 13/14: רעבים להצלחה

אין כתב ספורט בארץ שמנגח את המועדון שהוא מסקר כמו הללי הטינופת.


משומר גרם לאינספור פנדלים? נו די באמת. יש ביקורת לגיטימית על ההרמות ודברים כאלה, אבל זה פשוט שקר גס. גם מספר ההופעות בנבחרת לא מעניין. שחקן אפס כמו עומר גולן צבר עשרות הופעות בנבחרת.

עדיף לא להוציא את צ'וצ'אליץ' ממרכז ההגנה. הוא השחקן הכי חשוב שם (ואולי בכלל השחקן הכי חשוב).

 

כל המאמנים באופן עקבי מתעלמים ממנו בנבחרת. אי אפשר להגיד שזה משהו אישי של מאמן מסוים.

 

הללי בן דור אבינועם פורת וכל שאר חברי הדסק החיפאי הם בושה למקצוע וחלקם סרדינים בנשמה, אבל מה שמניע אותם באמת זה לא רק שנאת מכבי אלא רדיפה אחר סנסציות ובלאגנים בכל מחיר. הקהל של מכבי תל אביב הפסיק לקלל את זיו משום ששנה שעברה נתן עונה סבירה והתיאום עם עטר היה מצויין. ואורן, הדבר הראשון שעולה לי בראש זה שנה שעברה בגרונדמן 5 דקות אחרי הגול של דקל, התקפה של רמת השרון אחרי קרן, בלדוט מרים כדור מימין ומשומר מנסה להרחיק וקופץ כמו אידיוט עם הידיים. פנדל ו1-1.

 

לא אמרתי שההתעלמות ממשומר בנבחרת היא אישית. רק אמרתי שזה לא מדד.
אגב, גם גבאי לא בדיוק שחקן נבחרת...

 

גול ראשון בליגה לבוקולי מאז 17.4.2010 אז ניצחנו את אשדוד 3:1 בפליי אוף עליון.
בוקולי חיכה 87 משחקים עקרים משער.

*אגב באתר הרשמי נתנו לו את הגול מול ב"ש ב-2:2 הביתי לפני 3 שנים, אבל זה היה עצמי של סוארס.

 

ראיתי היום את התקציר, ותנחשו מי שבר את קו הנבדל בשער של אבוטבול? כמובן שמשומר שהוא כמובן שחקן הגנה בחסד עליון כמו שאוהבים להגיד פה. שחקן בדיחה. צוצאליץ וקינן אפילו לא ניסו להרחיק את הכדור כי הם יצאו למלכודת נבדל שנהרסה על ידי הגאון מוילנה בפעם המיליון בערך.

 

כבר אמרתי את זה אתמול ולדעתי לא צריך להגזים. הנבדל היה מינימלי. לך תדע, קוון אחר היה מרים את הדגל.

אותי כרגע יותר מפריע שאנדלובו עושה פרצופים ובן שהר מועמד לקבוצה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4422408,00.html

 

אמינות החלוצים שמועמדים אלינו מאוד נמוכה אבל עדיין הייתי מעדיף גם את דודו ביטון וגם את בן סהר על פני אנדלובו.

 

בן שהר של עכשיו הוא לא החיזוק הנכון למכונה משומנת כמו מכבי חיפה.
במקרה של החתמה כזו התירוצים כבר מוזמנים מראש. "הוא צריך עוד זמן", "הוא לא קיבל דקות משחק כבר שנה וחצי, קצת סבלנות" וכו'.

(אבל אני כן חושב שיהיה עבורו טוב לחזור לליגה שלנו, במקום ניסויי סרק ומאבקים על מקום בסגל בליגות המילואים השונות, יעשה את הדבר הזה שנקרא לשחק כדורגל)

 

בלי שאלה בכלל. ודרך אגב, תורג?מן הוא סקורר. הוא יגיע להזדמנות אחת במשחק וישים את הכדור בפנים, מה גם שהמשחק שלו עם הגב לשער הוא מצויין למרות שמימדיו בינוניים. אני אוהב אותו, הוא עובד קשה במגרש, עושה לחץ, עושה הגנה, בא להשתתף בהתקפות מאחור ולא מחכה כמו עציץ ברחבה וכמובן כובש שערים. אני מאוד אוהב אותו והוא מרשים אותי מאוד במשחקים האחרונים. דבר שני הוא רואה שיש לו ביטחון מהמאמן, והוא מחזיר בשערים. לאט לאט הוא רק ילך וישתפר. והוא צעיר. הוא לא פראייר בכלל ואני צופה לו עונה עם דאבל פיגרס. הבעיה המרכזית של הקבוצה היאא במרכז המגרש, כל עוד ידין לא כשיר במאת האחוזים וקטן מולחם להרכב

 

כל שחקן שיגיע בשלב כזה של העונה "יזמין" את התירוצים האלה.

 

אני אתייחס לחלק השני של הכתבה, על חן עזריאל והתביעה שהוא מגיש נגד חיפה. איך הוא ניפח חודש אחד שלא שילמו לו משכורת ל-870 אלף שקל?

 

"ראיתי שהחבר'ה עייפים. עליתי להשתולל במגרש"
אחרי השואו נגד קרית שמונה, גוסטבו בוקולי מודיע שהוא מרגיש כמו בן \ 16 אולי בגלל זה הוא לא מוותר על הנבחרת בגיל :35 "אם למאמן יש ראש פתוח ולב גדול, אשמח"
יונתן הללי
"נבחרת? אני כאן,"! אומר גוסטבו בוקולי, הלהיט של מכבי חיפה. "אם למאמן יש ראש פתוח ולב גדול, אני אשמח." בוקולי משוכנע שבכושרו הנוכחי הוא ראוי לקבל את הזימון, אבל הוא לא נסחף ליהירות. "אני לא רוצה לקבוע אם אני מתאים או לא. אני האחרון לתת עצות למאמן, בנבחרת או בקבוצה. הוא צריך להחליט. דבר אחד צריך להיות ברור לו, כמו שהוא ברור לי: הגיל במקרה שלי לא קובע. אני משחק כאילו אני בן,16 אני מרגיש בן,16 אני חזק, אני חי את המשחק, אני מביא אנרגיות." בגיל 35"( 35 וחצי",) בוקולי מתחיל את עונתו העשירית במכבי חיפה. שלשום, כשעלה מהספסל נגד קרית שמונה, הוא התרגש. "מראש עליתי להשתולל במגרש. ראיתי שהחבר'ה עייפים, שהם מחפשים מאיפה לשאוב אנרגיה. הייתי כמו הסוללה שיצאה מהטעינה. התרגשתי. מאוד." "הקהל שר 'גוסטבו,' ואני נדלקתי, הבנתי שאני חייב לו. אני כל הזמן מרגיש חייב לקהל, למועדון, למאמן, לחברים שלי. אני חי מהרצון להחזיר חובות. לשמוע את הקהל ככה זו התרגשות עצומה. הלב דופק כמו פצצות. לא כל יום קהל של מועדון כזה גדול קורא בשם שלך. תעבור אחורה ותספור, כמה שחקנים במכבי חיפה זכו לכבוד הזה."? ממה זה נובע, מהגיל שלך?

"מהכל. מהגיל, מהרצון שלי לתת, הרצון להיות הכי טוב." איך בגיל 35 משחקים בקצב כזה?

"זה משהו בגנים, ושומרים על אורח חיים ספורטיבי. ישנים מוקדם, אוכלים נכון, מתאמנים ברצינות, שומרים על מסגרת. במצב הזה אתה יכול לרוץ בלי הפסקה. יש משחקים שאני יכול לרוץ עוד שעה ולא יקרה לי כלום." אז אפשר לסגור איתך לשלוש שנים?

"לכמה שרוצים. כרגע אני שמח שאני תורם את חלקי, למה לדבר רחוק? כל עוד רוצים אותי, אני כאן. בשביל זה אני צריך להוכיח את עצמי. כל מה שהיה שייך לעבר לא שווה אפילו לשנייה אחת לגבי העתיד." אתה החלק המרכזי בקבוצה בימים האלה?

"אני חלק חשוב, לא מרכזי ולא כלום. יש לי כוחות לתת לכל הקבוצה אנרגיות, אבל אני תלוי בחברים שלי והם תלויים בי. ברגע שמישהו יחשוב שהכל תלוי בו, מצבו לא טוב."

מה צריך לעשות כדי להיות כזה כמה שנים?

"לשמור על פוקוס. להיות מרוכז. להשתולל, אבל מתי שצריך."

אתה לא פוחד להיכנס לתיקול?

"לא, כי אני לא נכנס באף אחד כדי לפגוע. כשהייתי בן 7 שיחקתי נגד ילדים בני.13 אני אמיץ, לא משוגע. אני יודע מתי להיכנס חזק, מתי להיזהר, ותמיד מסתכל רק על דבר אחד: איך לעשות את זה הכי טוב בלי לפגוע ולפצוע אף אחד, כולל את עצמי."

תיקחו אליפות השנה?

"לדבר על אליפות לפני מחזור 25 זה לא נכון. ככה למדתי. ככה לקחתי עם מכבי חיפה ארבע אליפויות ופספסתי אחת בקיזוז. לימדו אותי שלא מדברים, עושים. יש לנו קבוצה לאליפות? כן, בוודאות של מיליון אחוז. אבל זה לא מבטיח שזה מה שיהיה."

מחרתיים אתם ברומניה. תעברו?

"שוב, להגיד שנעבור ושאנחנו טובים יותר ושהיתרון מהארץ יספיק זה לא נכון. תשאל אם אנחנו ראויים לבתים? במיליון אחוז כן."

מהי מכבי חיפה בשבילך?

"הבית, הלב, החיים שלי." ( )

מצטער שלא נ ח ת ת ש ם כ ש ה ג ע ת לישראל?

"לא, כי כל אחד צריך לעשות דרך. אני מודה לאלוהים שהתחנה הזו היא התחנה של חיי. אני לא הולך מ כ א ן ל ש ו ם מקום, לא התכוונתי בעבר ואין לי כוונה בעתיד, לא בשביל כסף ולא ב ש ב י ל כלום''

 

אני בעצם לא מבין למה בוקולי (ובזמנו גם מוראד מגמאדוב) לעולם לא שיחק בנבחרת. כעיקרון אני תמיד הייתי נגד שיתוף מתאזרחים בכל ענף ספורט קבוצתית כלשהי, אבל אם קולואטי שיחק למה הדבר לא קרה עם בוקולי ומגאמדוב? רק העובדה שהארגטינאי נישא לישראלית עשה את כל ההבדל?

בכל מקרה סיפורו של בוקולי נוגע ללב. מאז שיתוף זרים בליגה הישראלית יש מספר זרים שהתאקלמו בצורה יוצאת דופן בישראל. גוסטבו בוקולי מצטרף לשורה נחמדה של אנשים שלמעשה הפכו לישראלי לכל דבר. שורה אובארוב, ניקולאי קודריצקי ז"ל, סלובודאן דראפיץ' ועוד חבר'ה אחרים שאת שמותיהם אני כרגע שכחתי.

לחזור לכדורגל...
דמארי אלינו? דאבור? אולי שמועות, אבל נראה לי שבקבוצה הבינו שצריך חלוץ נוסף. קשה לי להאמין שהפועל ת"א תעשה איתנו טרייד (דמארי בשביל כסף, עמאשה ועוד שחקן), אבל לך תדע. אני אשמח אם דמארי יצטרף אלינו. זה מיד ישדרג את ההתקפה שלנו בצורה בלתי רגילה.

 

אני חושב שכן הייתה אופציה לזמן את בוקולי לנבחרת בזמנו והוא פשוט לא היה מספיק טוב מקצועית לדעת המאמן.