מכבי חיפה 13/14: רעבים להצלחה

"עוד לא בן 23" - רק בארץ שחקנים בגיל כזה עדיין נחשביםן צעירים שלא בשלים.
באירופה כבר בגיל 20 שחקן יכול להוביל קבוצה.

 

בארץ מדיניות הצלחת האינסטנט לא נותנת למאמן יד באמת חופשית בבחירת ההרכב ונתינת המושכות לילד בן 20 שימשוך את הקבוצה על הגב.
קשה לי לזכור מתי קבוצה גדולה/קטנה נתנה לשחקן כזה את הפריבילגיה להיות שחקן מוביל

 

גולסה הוא דוגמא לכך.
גם גאדיר היה כזה,אבל לא יצא ממנו כלום.
לשקחנים שגודלים בארץ אין יסודות.
כולם רגילים לשחק כמו בשכונה,לקבל כדור וללכת איתו לעבור שחקנים.
גם ריאן נראה שהולך בכיוון הזה

 

גאדיר הוא אחד הפיספוסים הגדולים בשנים האחרונות שחקן שבגיל 18 היה ענק!
הוא כבר לא שייך לחיפה?

את סולליך עדיף להשאיל כל עונה עד שיהיה מספיק טוב בשביל להיות שחקן הרכב בחיפה של יקרה מקרה של עדן בן בסט.

 

עדיין שייך לקבוצה. מה הפספוס בו? שחקן שיודע בעיקר לרוץ מהר וזהו.
במקום לעבוד חזק הוא טס כל פגרת קיץ לתאילנד. פלא שעכשיו הוא בסכנין?
שחקן בלי טיפת מוח, טכניקה או פיזיות. שום דבר פרט למהירות.

 

גאדיר נחשב עדיין לשחקן חיפה ומושאל דרכה לבני סכנין.

 

הקטע המצחיק בארץ הוא שבגיל 23 שחקנים נחשבים לצעירים לא בשלים, ובגיל 32 לזקנים וסוסים מתים, ככה שמבחינת ה"מומחים" בארץ התכלס של הקריירה אורך משהו כמו ארבע שנים.

 

לגאדיר יש הרבה יותר ממהירות (שחקן שבגיל 18 עשה בית ספר לקבוצות הוא יותר מרק מהירות)
אבל נכון שהוא צריך לעבוד הרבה יותר חזק.
נקווה שהוא לא יהיה עוד שחקן עם פוטנציאל גדול שירד לטימיון.

 

עשה בית ספר? פשוט רץ יותר מהר מהבלמים האיטיים בליגה וחוץ מזה גם בשלב מסוים למדו אותו.
תשמע אם הוא יתחיל לשחק עם הראש ויפסיק לחשוב שהמציא את הכדורגל, אז דרכו לעבר הצמרת סלולה, אבל לדעתי האופי שלו דפוק.
אולי העונה הזו תעשה לו טוב, כשישחק בלי לחץ ובמקום נוח.

 

אני מקפיץ שוב את מה ש ertyo כתב.
זה באמת כך.
חסרים אנשי מקצוע שידעו להנחיל יסודות לאותם כישרונות כבר בגיל צעיר.

 

או פשוט אם ינחילו להם יסודות בגיל צעיר הכשרונות הצעירים יאמרו שזה קשה ולא כיף, וכדורגל זה לא בשבילם והם יחפשו תחביב וחלום אחר. וכתוצאה מכך אנחנו נשאר עם מאגר כשרונות קטן יותר ויותר ילדים ונוער שסובלים מבעיות שמהן סובלים ילדים שלא עוסקים בספורט (עישון, שתייה, השמנה, פשיעה וכו').

 

ולא נגיד, הם יסתבכו עם הבנת ולמידת כל מה שהם לומדים, ויגלו שהתחביב שלהם דורש עבודה קשה ומאמץ, מה שיוציא מהם את החשק פשוט לשחק כדורגל, כלומר פשוט לרוץ ולבעוט בכדור? במקום הם זה ימצאו תחביבים אחרים, וילכו מדי פעם לשכונה לרוץ ולבעוט בלי שמישהו מבלבל להם את השכל עם תנועה, הגנה, איך לייצר מצבים, איך לבעוט נכון, איך לתקל נכון, איך לנגוח נכון ובלי שלפני שהם בכלל יוכלו לגעת בכדור הם יצטרכו לקרוע את הגוף באירובי ותרגילים פיזיים, ואחרי זה בבית עוד לא לעשות את כל הדברים שהחברים שלהם עושים?

לא יודע אם זה מה שילדים בני 13 בקרואטיה עושים באימונים שלהם, אבל אם כן אז הם עושים את זה עם ילדים קרואטים שיש להם הורים קרואטים. בגילאים הצעירים צריך שיהיו כמה שיותר ילדים שמשחקים או מתאמנים בכדורגל במסגרת כלשהי, שילמדו בכלליות דברים כלליים. בגילאי 16-17 כשמשחקי הליגה יהיו רציניים יותר והקריירה של כל הנערים תהייה קרובה יותר, מי שיישאר ויבין שזה מה שהוא רוצה לעשות בחייו הבוגרים (אפילו בתחילתם), איתם צריך לעבוד על יסודות כמה שאפשר ולהקפיד על זה. ועדיין אם תהייה קשה מדי איתם, והם לא ממש יראו שהם משחקים או הולכים לשחק כדורגל, הם יחשבו אם לא עדיף לעשות בגרות טובה, לצאת לשתות עם חברים ולזיין המון. בעצם גם המון בני 19-20 בישראל (לא יודע אם גם בשאר העולם) שהועלו לקבוצת הבוגרים מבינים פתאום שכדורגל מקצועני זה לא בשבילם ומוותרים...

 

אני יכול להמשיך את כיוון המחשבה שלך: ואז כשהם יגיעו למתחם האימונים הם ירביצו אחד לשני, עומס ההתעלפויות יהיה גדול, יהיה כאוס גדול, כל מחלקות הנוער יתפרקו, כולם יקפצו מהגג, הכדורגל בארץ יסגר, הספורט יעבור למשרד החקלאות..

מצד שני, זה יכול להתנהל בצורה קצת יותר חיובית.
אני חושב שלימוד יסודות לא חייב להיות בהכרח דבר מתיש וקשה מנשוא כמו שתיארת.
זה לא תהליך שצריך לבנות על רגל אחת, אבל לאט לאט ככל שעולה הגיל צריך לשים דגש על יותר על אלמנטים, תוך כדי שנותנים לילדים מרווח הנאה, אבל גם הבנה של הזכות שלהם להתחרות ולהשתפר במשחק שהם בוחרים ללמוד. גם העבודה הפסיכולוגית צריכה להיות די טובה ותומכת.

מה אתה מצפה שילד שמגיע לחוג לכדורגל יחווה, רק משחקים? לא חסרים כאלה בשכונה.
אני זוכר את עצמי כילד מוצא ים הזדמנויות לשחק איפה שאני רק רוצה. זה סוג של חלום גם לילדים להגיע למקום שמלמד אותם כיצד להפוך לשחקנים טובים יותר (שוב כל ילד והמשיכה שלו), כיצד להנות מהמשחק יותר.
להנות מכדורגל זה לא בהכרח לעשות מה שבא לך, במצב כזה אולי תרוויח את האחד הזה שנולד עם כישרון לדריבל של גיא אסולין, אבל תאבד את אלה שאין להם את זה, אבל יכלו לצאת שחקנים נהדרים אם היו מקבלים יסודות.

אף אחד לא מבקש מילד בן 12 לעבור גיבוש של המארינס, הכל כמובן צריך להיעשות בשפיות עם דגש על הנאה. איך? צריך למצוא דרך לשלב יסודות טובים שמתאימים לתחומי גילאים שונים.
צריך ללמוד איך הטובים ביותר עושים זאת. האם בספרד (ונעזוב את ההשוואה בין כמות הילדים שלהם לשלנו) הקניית יסודות משמעותה עבודת פרך מגיל 0? אני מניח שהילדים המדרידאים עשויים מאותו החומר שהילדים שלנו עשויים (אם כבר יתרון קטן לשלנו, עקב הקשיחות הנרכשת בעל כרחנו)

שוב, כשאתה אומר שצריכים שיהיו לנו כמה שיותר ילדים רשומים לחוגי ספורט שונים, אתה מסיק שהקניית יסודות משמעותה הפיכת המסגרת לכזו שלא הרבה יוכלו לעמוד בה. זו אחת הסיבות למצב שבו אנחנו נמצאים. בשביל מה חוג קיים, בשביל שהמאמנים ישתקו ויתנו לחניכים לעשות מה שבא להם? הם אם נמצאים שם, כנראה שהם אמורים ללמד משהו. במרווח הלימוד שאותם מאמנים מקבלים, העבודה צריכה להיות הרבה יותר טובה ויסודית, זה הכל.

 

משפט מפתח. כמה כאלה יש לדעתך? אז כן, אם בתי הספר לכדורגל בארץ יעבדו עם הילדים הצעירים על יסודות גופניים, טכניים וטקטיים במקום לתת להם לשחק כדורגל, הרבה מחלקות נוער ייסגרו ממחסור בילדים. זו בין היתר אחת הסיבות שאין הרבה ילדים שמתאמנים באתלטיקה (שהוא היסודות עצמם) בארץ, כי הם פשוט לא רוצים לעבוד על זה.
אני חושב שיש יותר סיכוי שנפסיד גיא אסולינים עם דריבל שלא יהיה להם כוח לאימונים הקשים, מאשר שנפסיד ילדים ממוצעים שלא יקבלו את היסודות לכדורגל ולא יוכלו אחרי זה להתבלט בליגה (שהיא גם ככה מלאה בשחקנים חסרי יסודות, אז זה קצת סותר...).

לא, הילדים המדרידאים לא עשויים מאותו חומר כמו שלנו. המדרידאים גדלים להוביל את הנבחרת שלהם לזכייה באליפות העולם, הישראלים יגדלו לייצר את הפייר וול והאיי סי קיו.

כשיש מסגרת עם ארגון אז מן הסתם היא תמשוך ותכוון יותר ילדים לשחק כדורגל, וזה לא שהם לא לומדים בחוגים ובבתי הספר לכדורגל כלום, הם כן מקבלים יסודות, אבל לא שמים על זה דגש.

מי שיש לו תכנית מסודרת איך אפשר גם לייצר לילדים מסגרת שבה הם יהנו מכדורגל וירצו לבוא לאימונים, וגם יקבלו יסודות איתנים בכל הקשור לנתונים גופניים, יכולות טכניות והבנה טקטית - שיהיה לו בהצלחה, לא רוצה לומר שאני לא רואה את זה מצליח לו, אבל אני מאמין בכוחות השוק ויש סיבה למה זה לא ממש נפוץ (אולי בטוברוק זה ככה, אבל זה המקסימום שאפשר להפיק בישראל. מחלקת נוער או 2 שתאגד את הכישרונות הבכירים שנכונים לעבודה קשה כדי אולי להפוך יום אחד לשחקני כדורגל מקצועיים).

 

ילד שמגיע לחוג לכדורגל ומגלה שהוא צריך לרוץ הרבה, ועדיין רוצה להשאר
בניגוד למה שיש בשכונה שבו כשאתה עייף אלון חבר שלך מחליף אותך,
זה ילד שיהיה מספיק רציני כדי להקשיב למאמן בהקניית היסודות שלו.

ושוב אתה עוסק בכל מיני תיאוריות.
ענף האתלטיקה הוא ענף אפור שהמקסימום שאתה יכול להגיע אליו הוא לרוץ 100 מטר הכי מהר בעולם,
או לקפוץ מעל איזה מוט בגובה 5.90, או לקפוץ רחוק. אין כאן קשר לרמת הקושי, יש כאן קשר לרמת האטרקטיביות של הענף. זה ענף לא אטרקטיבי בכל גילאי הילדים בעולם, לא רק כאן.
גם בארה"ב ילדים ירוצו לשחק בייסבול, להריץ טאץ'דאונים בחצר עם הכלב ולהטביע על הסל במטבח.

נחזור לנקודה שלא התייחסת אליה, ילד שמגיע לחוג, מגיע ללמוד כדורגל, איך שלא תסתכל על זה.
אז שילמדו אותו טוב יותר. עם תיאוריות דמיוניות נגיע עד השמיים, בוא נשאר בקרקע.
ברגע שילד מגיע ללמוד כדורגל, המאמן שהוא פוגש עושה לו הכרות עם המשחק, הוא מלמד אותו לראשונה מה זה פס, מה זה כידרור, מה זה עצירת כדור, הוא מלמד אותו מה זה הבקעת שער. זה השלב שהילד פוגש את עולם היסודות, החל מהפעם הראשונה, ועד לשלבים המתקדמים, הקניית הידע שהילדים מקבלים הוא לא איכותי מספיק, ואין כאן קשר לגיבושי מארינס.