מכבי חיפה 13/14: רעבים להצלחה

מכבי חיפה 2013/14

http://www.mhfc.co.il/images/articles/3(269).Xxx

העונה שעברה

אילו הייתם מאתרים ברחוב את חובב הכדורגל הישראלי הממוצע, ומבקשים ממנו לתאר במילה אחת את מכבי חיפה של שנות ה2000, סביר להניח שהתשובה שהייתם זוכים לשמוע במרבית המקרים היא המילה "יציבות". ואכן - כל אדם מן הישוב, אשר יבחן את הפעילות של המועדון מתחילת המילניום, יבין במהרה עד כמה נכונה קביעה זו - הן ברמת המאקרו (מכבי חיפה ביססה את מעמדה כחברה קבועה בצמרת ובמירוץ לאליפות), הן מבחינה נקודתית (בכל העונות האחרונות - כולל אלו שהוכתרו ככשלון - לא חלו תמורות תכופות ביכולת של הקבוצה, וכבר ממחזורי הפתיחה ניתן היה לעלות על הכיוון אליו תנשוב הרוח בשנה הקרובה) והן ברמה הניהולית (מאז מרץ 2000, לא פיטר יעקב שחר אפילו מאמן אחד באמצע העונה). אולם, העונה החולפת ניפצה את הקונספציה האמורה לעיל לרסיסים.

עם תחילת האימונים לקראת עונת 2012/13, התגבש בקרב קברניטי הקבוצה רושם הגורס כי תקופה גדולה עומדת בפתח: אחרי ארבע שנים עם אלישע לוי, הועבר שרביט האימון לרשותו של ראובן עטר - סמל עבר ומאמן מצליח (באופן יחסי); האוהדים עטו על שלל המנויים אשר הוצעו למכירה, בציפייה דרוכה לחזות בקבוצה החדשה, אשר נבנתה על ידי אליל ילדותם; ובנוסף לכל אלו, הקיץ הקשה שעבר על התל אביביות סימן את הירוקים כמועמדים טבעיים להנפת הצלחת בחודש מאי. מיותר לציין כי כל התחושות החיוביות והציפיות הגרנדיוזיות נמוגו במהרה, בעקבות פתיחת עונה קטסטרופלית (שתי נקודות בלבד השיגה מכבי חיפה ב5 המשחקים הראשונים). כך, תוך זמן קצר, הפך עטר מיקיר האוהדים לדמות שנואה ומסואבת, אשר דרדרה את הקבוצה לתהומות הליגה. בסופו של דבר, גם יעקב שחר, הבוס הגדול, איבד את סבלנותו האופיינית והודיע לעטר על סיום דרכו בקבוצה - כשהקבוצה אספה 7 נקודות בלבד מתוך 27 אפשריות והתבוססה בירכתי הטבלה.
עם פיטורי הכוכב המתולתל משנות ה90, קודמה למשרת המאמן הראשי בכרמל דמות מיתולוגית אחרת - אריק בנאדו. בשלב ראשון, נראה היה כי מינוי בלם העבר מהווה פתרון זמני בלבד (הוא בכלל "הוקפץ" למשרה מקבוצת הנוער). אולם, משעלו בתוהו המאמצים לאתר מועמד אחר, זכה בנאדו למעמד של קבע על הקווים. מאותו רגע, חל המפנה הגדול: בדומה לעוף החול המיתולוגי, הצליחה הקבוצה לקום לתחיה משאריות האפר שנותרו מתקופת עטר - ובן רגע, הפכה למכונת כדורגל דורסנית ועוצמתית. רצף משחקים פנטסטי, אשר כלל 12 נצחונות מתוך 14 הופעות, הזניק את מכבי חיפה בחזרה לצמרת הגבוהה - עד שנראה היה, בשלב מסוים, כי היא מסוגלת לקרוא תיגר על התואר ואף להשלים קאמבק היסטורי. לרוע המזל, גם היריבה הצהובה מתל אביב פתחה רצף נצחונות משלה - שנמשך גם כשלירוקים אזל הדלק. בסופו של דבר, המועדון סיים את עונת הליגה כ"סגן של בר כוכבא" בלבד (מקום שני, בפער 13 נקודות מהפסגה) ונחל מפלה צורבת במפעל הגביע, כמיטב המסורת, בדמות הדחה מאכזבת מול קרית שמונה בחצי הגמר.

http://www.sport5.co.il/SIP_STORAGE/FILES/1/335651.Xxx
הצליח לעשות סדר בבלגאן של עטר, אך סיים את העונה עם טעם מריר. העונה הקרבה, מקווה אריק בנאדו, תיראה אחרת.

מה עשינו בשוק ההעברות?

אם פגרת הקיץ הקודמת התאפיינה במעורבות ירוקה מינימלית בשוק השחקנים, מדיניות אשר גבלה לעתים בזחיחות - את ההתנהלות של מכבי חיפה במסגרת חלון ההעברות הנוכחי, יש להגדיר באופן שונה לחלוטין. כבר בתחילת חודש יוני, נרשם איתות ראשון מכיוון הכרמל על העתיד לבוא בקיץ - בדמות החתמתו של רובן ראיוס. בקורות חייו של הקשר ההתקפי מספרד, אשר מתופקד בדרך כלל באגף השמאלי, ניתן למצוא עונה אחת במדי ברצלונה ב', יחד עם שנתיים מוצלחות במדי אסטראס טריפוליס מיוון (בעונה האחרונה, הוא הוביל את הקבוצה למקום הרביעי בליגה ולהופעה בגמר הגביע).
לאחר מכן, התפנתה מכבי חיפה לטפל בשתי עמדות נוספות; בזה אחר זה, הוחתמו בקבוצה שמעון אבוחצירא ואלעד גבאי, אשר זכו באליפות היסטורית עם קרית שמונה אך לפני שנה. אבוחצירא, חלוץ ליגה לגיטימי (ואולי אף מעלה מכך), אמור להוסיף נוכחות ואיכות מסוימת לחלק הקדמי החלש של הקבוצה - אך מידת התאמתו למשבצת החלוץ הראשי מוטלת בספק, בעיקר בגלל נטייתו להחמיץ מצבים קורצים. גבאי, לעומת זאת, נתפס כרכש "בטוח" יותר מבחינת מרבית האוהדים; הם סבורים כי יש ביכולתו של המגן בן ה27 לשדרג את משחק האגפים ולהפוך את הצד הימני לחלק אינטגרלי מהתקפת הקבוצה (כזכור, לא כך היה המצב בעידן אייל משומר).
לאחר הרכישות ה"בומבסטיות", בישר המועדון על החתמתו של רן אבוקרט - קשר הפועל חיפה באותה עת, ובנו של אברהם אבוקרט האגדי. בהתחשב בחזרתם של סארי פלאח וסינטאיהו סלליך המושאלים, קל להסיק כי עמדות המחליפים מאוישות כראוי.
למרות הנימה החיובית העולה מן הפסקות הנ"ל, מוטב שלא תשגו באשליות על סיום קמפיין הרכש לעונה הקרובה: לאור הצורך של הקבוצה בחוד חזק והתקרבות ההופעה האירופית הראשונה לעונה בצעדי ענק, במועדון עומלים במרץ על החתמת חלוץ זר ומוכח. עד עתה, הועלו מספר שמות פוטנציאליים (הבולט שבהם הינו ג'ייקוב מולנגה, הזמבי המאסיבי של אוטרכט), אך לא דווח על התקדמות משמעותית בגזרה זו.

משסיימנו לסקור את גזרת ההחתמות הפעילה, נעבור גם על מצבת השחקנים העוזבים, אשר מונה העונה מספר שמות מעניינים. בין פליטי מחלקת הנוער למיניהם (רז שטיין, דור כוכב, אמרי זייד ואחרים) ניתן למצוא את תמיר כהן - אשר הגיע למועדון בקול תרועה רמה ונזרק ממנו בבושת פנים, לאחר כשלון טוטאלי; את עודד אלקיים ולירוי צעירי - אשר הסתלקו כלעומת שבאו; את שלומי אזולאי ו-וויאם עמאשה, אשר שילמו את המחיר על חוסר המחץ והאנמיות של ההתקפה בעונה החולפת וקיבלו הודעת שחרור ללא תנאי (אם כי יש להסתייג ולומר שעזיבתם עדיין לא בטוחה במאת האחוזים. עמאשה, למשל, כבר הצהיר כי אין בכוונתו לחפש קבוצה חלופית - גם במחיר ייבוש ביציע). אולם, מעל כולם עומדת פרישתו של ניר דוידוביץ' - התמנון, השוער מספר 1, הסמל הנערץ ששירת את המועדון נאמנה במשך 19 שנים, 386 משחקים ואינספור הצלות, זינוקים וירטואוזים ופציעות קשות. במחזור סיום העונה, מול הפועל תל אביב, זכה דוידוביץ' לרשום את הופעת הפרידה שלו מהמועדון, לעיני 15,000 צופים נרגשים ומריעים.


תודה לאגדה שלא תישכח. "התמנון" תולה את הכפפות

ולתחזית...

אחד מערכי היסוד של אוהדי הכדורגל בכלל, ואוהדי קבוצות צמרת בפרט, גורס כי יש להתייחס לכל עונה כראשונה בין שוות; כלומר - על הקבוצה להתמקד בהשגת המטרות שלה ולהשקיע את מאת האחוזים כדי להצליח במהלך שנת המשחקים, ללא קשר למשתנים חיצוניים כאלו ואחרים (כדוגמת מעבר לאצטדיון חדש, שובע לאחר זכיה ברצף אליפויות ושאר ירקות). אם כך, נראה כי האוהדים הדוגלים בגישה זו לא ישמחו לשמוע על האווירה המיוחדת השוררת במכבי חיפה, לקראת השנה הקרבה. במהלך עונת 2013/14, יציין מועדון הכדורגל של מכבי חיפה 100 שנים להיווסדו - ואם מוסיפים לעובדה זו את המעבר לאצטדיון "סמי עופר" החדיש (הוא צפוי להתבצע במהלך העונה או מיד עם סיומה), קל יהיה להבין מדוע מעוניינת ההנהלה לקשט את המועדון במעטה של חגיגיות ואופטימיות. ומהי הדרך הטובה ביותר להפוך את חודש מאי הקרוב לחג צבוע בירוק, אם לא להחזיר את צלחת האליפות למקומה הטבעי?
על פניו, נראה כי באמתחתה של מכבי חיפה מצויים כל המרכיבים הדרושים להצלחה: מאמן צעיר ורעב, סגל מוכשר ומאוזן, ואווירה חיובית בקרב מחנה האוהדים. כעת, נותר רק לקוות שחומרי הגלם הללו אכן יתחברו למתכון מנצח - ושנדע עונה רווית הצלחות ושמחה.

דיון פורה ומהנה לכולם!

 

תודה תומר.
כצפוי הרכש ההכי חשוב שלנו העונה, חלוץ חוד אמיתי, לא הגיע.
נכון השנה בניגוד לעונות עברו, שוחררו שחקנים שלא מתאימים למועדון והסגל נסגר בשלב די מוקדם של העונה, אבל העונה הקרובה תוכרע אם יהיה לנו חלוץ או לא. אי אפשר לזכות באליפות עם אנדלובו פצוע ותורג'מן ואבוחצירא כחלוצים הבכירים. עד כה שידרו שאין לחץ במועדון, ושלא ייקרה כלום אם נשחק בשלב הראשון מבלי החלוץ המדובר לטובת חלוץ איכותי. עכשיו כבר גילו שאם לא יוחתם כזה בתוך 48 שעות, יהיה קשה למצוא זר שלא שיחק כבר באירופה, מה שיבטל את שיתופו אצלנו.
לא אתפלא אם בסוף או שיוחתם פלופ מתוך לחץ או שנתחיל לשמוע את האמירות של "בעצם עמאשה לא חלוץ כל כך גרוע".

 

לא רק. היא גם תוכרע על כמות הדקות שיקבלו בוקולי וקטן(כמה שפחות יותר טוב) ואולי גם על עד כמה רחוק תלך מכבי חיפה באירופה.

 

אני חושב שעוד בעיה שצפויה לצוץ לחיפה זה בנושא אדין צ'וצ'ליץ', מאז שהוא חזר מהפציעה שלו שנה שעברה, הוא נראה חסר בטחון, איבד מהחדות שלו. גם במשחק אימון האחרון זה היה ככה, ואם אני לא טועה אחד הגולים היה באשמתו (כדור גובה) יש לי תחושה שסארי פלאח יוזעק הרבה פעמים להרכב, הכל כמובן גם תלוי מה קורה עם פילאבסקי,

בנוגע לחלוץ, מה שיש לחיפה כרגע בהתקפה זה לא יספיק, השאלה גם מה קורה עם גולסה, אם הוא עוזב כנראה ראיוס יהיה על המשבצת שלו ויהיה מעניין לראות את השילוב בינו לבין יניב קטן. שורה תחתונה ברגע שחיפה תחתים חלוץ בעל שעור שקומה שישדרג אותה היא תדבר חזק מאוד לא פחות ממכבי תל אביב, אבל שוב היא חייבת חלוץ! ואני יודע שהזכרתי את זה בדיונים קודמים אבל שוב אני אומר שאני עדיין חושב שחיפה פספסה עם דיויד מנגה.

 

דויד מנגה זה פספוס?
זה השחקן הכי אוברייטד שנחת פה...
עדיין לא ברור לי למה אתם עושים ממנו כזה עילוי, חיפה הייתה צריכה חלוץ גולר כמו ארבייטמן או כמו דבאשווילי, מישהו שישים את הכדורים ברשת...
ולא אבוחצירא לא הגיע בשביל להיות הגולר הזה אלא בשביל להיות עוד גולר לצד הגולר הזה.

ובכל הטמטום בלהשאיר את אנדלובו הפח במקום עמאשה שיא השיאים לדעתי שאריק בנאדו יכול להגיע מבחינת טיפשות...

בכל מצב עדיף כמה שפחות זרים ובטח שלא זר בהתקפה על הספסל, לכן אני אומר הם צריכים לשחרר את אנדלובו ואת תורג'מן הפח, להחזיר את עמאשהו להביא חלוץ זר ברמה ואז אני בטוח ב100 אחוז שמכבי חיפה תרוץ לאליפות.
אגב במידה וגולאסה עוזב הייתי מביא במקומו קשר אמצע זר ואז משחרר את פליאבסקי...

 

ראיוס זה שחקן על הבלטה של קטן. לפי מה שנראה הוא לא יודע לעשות עבודה הגנתית.

 

http://www.sport5.co.il/HTML/articles/Article.64.146046.html

הכל טוב ויפה, אבל מכבי חיפה כבר היתה צריכה להיות מוכנה עם הסגל שלה בטח עם רכש של חלוץ נוסף. מהכתבה רואים בבירור דבר אחד: כל המועמדים יקרים. אין מה לעשות, המחירים של השחקנים עלו בשנים האחרונות ואם רוצים רכש טוב מחו"ל אז צריכים לשלם.

 

לא מסכים, הוא חלוץ מצוין מנגה, ועם כל הכבוד לארביטמן הוא מזמן לא אותו חלוץ של פעם, הוא בקושי משחק מחליף קבוצות על ימין ועל שמאל, הוא לא יעזור לחיפה ואני בספק גם אם אוהדי חיפה היו רוצים לראות אותו בקבוצה

 

אתם קצת מערבבים.
מנגה וארבייטמן הם חלוצים שונים לגמרי באופיים.
מנגה הוא חלוץ שבדרך כלל מגיע מהצד עם הרבה מהירות, ארבייטמן הוא חלוץ שאם ישחק באגף על הקו הוא יילך לאיבוד, הוא חייב לשחק במרכז הרחבה. עם המערך העונה של בנאדו, עזרא משחק באגף ימין, אבוחצירא משחק את החלוץ 9 במרכז הרחבה, והשחקן באגף השני היה אמור להיות זר מהיר. כרגע או תורג'מן או ריאן משחקים שם.
אם ארבייטמן היה מגיע במקומו של החלוץ הזר סביר להניח שאבוחצירא היה מנסה לשחק באגף וארבייטמן באמצע.
בלי קשר אני חושב שמנגה בהחלט היה יכול לתרום לנו בצד שמאל של ההתקפה עם המהירות והפריצות שלו. לא מבין איך אפשר לזלזל בחלוץ שסיים בעונה האחרונה עם 16 שערים.

 

אבל השאלה, אם אתה מביא את ארביטמן זה לשים אותו ואת אבוחצירא ביחד, זה בעיה, אבוחצירא לפי דעתי לא יודע לשחק טוב באגף אין לו את זה, מנגה היה האופציה הכי טובה של חיפה. אלא אם כן בנאדו מתכנן לשנות מערך ל4-4-2 ואז לשחק עם שניהם במידה והוא יבוא, אבל זה נראה לי לא רלוונטי.

אריק בנאדו השנה זאת עונת המבחן שלו, כל הלחץ עליו, זה לא כמו שנה שעברה שהוא בא ולא היה לו מה להפסיד אלא רק להרוויח, השנה הסיפור יהיה שונה

בנוגע למעבר לסמי עופר, אין ספק שזה יהיה משהו אחר, אווירה אחרת, אני לא יודע כמה צופים יהיה כל משחק, להוציא משחקים גדולים אבל זה צעד חשוב ואני מקווה תמשיך המגמה הזאת בארץ של החידושים של האיצטדיונים והרמה הגבוהה

 

רק אני שמתי לב שזו לא שנת ה-100 של מכבי חיפה, אלא השנה ה-101?
מכבי חיפה נוסדה ב-1913, אבל מרבית העונה הזו היא למעשה ב-2014, לכן "חגיגות המאה" היו צריכות להיערך בעונה החולפת.
גם אם בודקים מקרים מהעבר במועדונים אחרים זה היה ככה - מכבי נוסדה ב-1906 ועונת המאה צוינה ב-2005/06, גם ברצלונה נוסדה ב-1899 ועונת המאה צוינה בעונת 98/99.
זו פאדיחה דיי מוזרה, נראה כאילו סתם רצו לתת הילה מיוחדת למעבר האצטדיון..

 

עונת המאה של ברצלונה צוינה ב - 1999/00 כי המועדון נוסד בנובמבר. הכוונה כאן שמלאו בדיוק 100 שנה.
אני לא יודע באיזה חודש ימלאו בדיוק 100 שנה למכבי חיפה, אבל החליטו כנראה שזה בחלק השני של השנה.

 

אתה בטוח? למיטב זכרוני זה היה ב-98/99...
יכול להיות שאני טועה, בכל אופן זה קצת מוזר.

 

בטוח. אולי הסמנטיקה קצת מבלבלת. מדובר בעונה במהלכה המועדון חוגג 100 שנה מאז הווסדה ולא עונה מס' 100.