הבנתי שהוא וקסיאס כנראה ישלחו בעסקת חבילה תמורת מונטויה+הזכות לקנות את בוז'אן ממילאן אם ריאל תרצה. ובמילים אחרות, אין מה להתייחס.
דווקא הבנתי שקסיאס לא יהיה חלק מהעסקה הזו כי הוא לא יעזוב לברצלונה. אבל לפני שאנחנו בכלל מדברים על זה לא בטוח בכלל שמוריניו ישאר. לא בטוח בכלל שהוא רומה להישאר וגם כל הידיעות מסביב על פריז וצ'לסי וכו' לא מוסיפות לעניין.
זה היה בציניות אם לא הבנת. נעבור למשהו יותר רציני, היגוואין היה פשוט ענק היום, לא רק השער המדהים שלו, הוא פשוט לא מוותר על אף כדור ואני ספרתי שלוש ספרינטים שלו כדי שהכדור לא ייצא לכדור שוער (כולל הבישול הנהדר לרונאלדו), ועוד ספרינט בדקה ה-90 כדי לעשות לחץ על השוער כשהמשחק כבר גמור. אני לא רוצה להחליף אותו באף חלוץ אחר בעולם, מעטים החלוצים שיתנו מעצמם 100% בכל דקה במשחק, גם אם מדובר במשחק חסר משמעות כמו היום. גם בנזמה היה טוב מאוד היום ולמרות שהוא לא משקיע כמו פיפיטה, זה עדיין שדרוג משמעותי במחויבות שלו לקבוצה מאשר זו לפני הפגרה וגם במהלכה בנבחרת צרפת. כמובן שזה עדיין רחוק מהיכולת שהוא הראה בעונה שעברה, אבל לפחות נקווה שהוא בכיוון לשם.
על מעמדו של היגואין ואיפה בנזמה משתלב בכל הסיפור, מעתיק את הפוסט שלי מהפורום של מדריד: ההגדרה הכי טובה של היגואין: הוא אחד השחקנים הטובים בעולם בעמדה שלו, אבל לא בחבורה מצומצמת של 3-4. לא כמו ראמוס, אלונסו, כריסטיאנו(ואראן בדרך לשם). יותר בכיוון של די-מאריה, אוזיל, מרסלו. הוא בסטטוס דומה לרוב שחקני ההרכב הראשון שלנו. גם אלירן עטר הבקיע שער במספרת, אז מה? גולאסו אחד לא מעיד על שום דבר, מול גלטסראיי הוא שיחק כמו ברוב המשחקים העונה, לדעתי ממהרים כאן להצביע על 'חזרה לכושר' או 'שיפור'. מה שכן, חשוב להדגיש - בנזמה בטח לא בכושר טוב יותר מהיגואין והוא גם לא שחקן טוב ממנו. אם נתעלם לרגע מהעונה הראשונה של מוריניו כמאמן, אז היגואין הושבת לתקופה ארוכה מאוד - בנזמה הוא החלוץ המוביל, החלוץ המועדף, גם אם לא בפער ניכר. גונזו משחק פחות משחקים ברציפות וגם העובדה הזו מקשה עליו. החיבור לקבוצה ולאוהדים והאכפתיות הם דברים שמזיזים את הכף לטובתו בסוג של 'שיוויון מקצועי'. באופן כללי אין הבדל גדול ברמת המשחק שלהם אלא ביתרונות כמובן. בנזמה משחק טוב יותר עם הגב אל השער והוא יודע לעשות בסיקלטה לא רע, לטפל בכדור. היגואין מצד שני הרבה יותר זריז וחמקמק(משהו שקצת חסר לו העונה) והוא יותר חלוץ שפיץ, כזה שיתן גול בגליץ' מכדור רוחב, הוא 'מריח את הטעות של הבלם' כמו שאני תמיד חושב. תמיד מתייחסים למשחק הנפל ההוא נגד ליון והבעיטה לקורה כדי לנגח את היגואין במשחקים גדולים. אני גם ראיתי את בנזמה לא עושה אף פעולה נורמלית של חלוץ בשני משחקים נגד באיירן; בנזמה החמיץ העונה בשער ריק בקלאסיקו ימים ספורים אחרי המספרת הקטלנית נגד אייקס, ולכו תדעו אם הסיפור בליגה היה מתפתח ככה אם הוא היה יותר מדויק; חובת ההוכחה על שניהם. אגב, להגיד על בנזמה שהוא משחק חלש לפעמים כי הוא 'אדיש' וכן-הלאה או 'סתם מפגר'. בנזמה משחק חלש כי..הוא משחק חלש. והוא שחקן לא יציב.
ריאל חייבת להביא בקיץ מגן ימני עם יכולת התקפית, עדיפות לקרבחאל. חובה גם להביא קשר התקפי שידחוף את אוזיל ודי מריה למצות את הפוטנציאל שלהם. אוזיל נמצא בגיל שהוא צריך להשתפר משנה לשנה אבל הוא תקוע במקום. די מריה הלך אחורה העונה. יש הרבה אופציות טובות בחוץ - איסקו, בייל, ניימאר, גצה, רויס. אני מעדיף את הספרדי. וכמובן חשוב שיהיה סוף סוף חלוץ שאפשר לסמוך עליו. היגואין לא מספיק טוב לאירופה ובנזמה נתון למצבי רוח. אם הייתי צריך לבחור שלושה שחקנים להביא בקיץ הם היו איסקו, קרבחאל ופלקאו/קבאני. רק שאין לי מושג על איזה משני החלוצים שלנו נאלץ לוותר...
הדיבורים על קרבחאל חזקים מה שנקרא, אפשרות סבירה שיגיע. הוא ישחק בריאל מדריד, השאלה אם זה יקרה כבר בקיץ או בעונה לאחר-מכן. ארבלואה לא מספיק טוב התקפית אבל אני עדיין מאמין בו למרות תצוגת הנפל ואיבוד העשתונות אתמול או בחודש האחרון בכלל. הלאה: נכון שקאקא יעזוב אבל אנחנו לא עושים קניות בסופר, רשימת הקניות שלך מגיעה לסביבות ה-70 מיליון יורו ואני סקפטי אם זה יקרה. נחזור בקצרה על הנקודה העיקרית שלי בנוגע לחלוצים - ההבדל בין היגואין לבנזמה לא גדול. לדעתי היגואין עדיף, ויש לו את 'האקסטרות' שלו לא רק ברמת המשחק - התשוקה, החיבור למועדון והאוהדים וכן-הלאה. לגבי די-מאריה ואוזיל - הם מהטובים ביותר בעמדה שלהם אבל לא בצורה טוטאלית, הם לא מכוכב אחר, מהכוכב של כריסטיאנו או מסי וגם לא קונצנזוס בעמדות שלהם כמו ראמוס, פירלו צ'אבי ואינייסטה או ריברי. ההשתלבות של אוזיל הייתה כל-כך מהירה וכבר בעונה הראשונה הוא בישל 25 שערים והציג כדורגל מעולה לפרקים אם כי לא דומיננטי ל-90 דקות או קרוב לכך, שהאמת שלא היה לו כל-כך לאן 'להתקדם'. די-מאריה באמת נוראי אבל זה מה שיש.
לאוזיל יש עוד הרבה מה לשפר. הוא צריך לכבוש יותר, הוא צריך להיות דומיננטי יותר ולהיעלם פחות. יש לו ירידה במספר הבישולים העונה אבל אני מייחס את זה יותר לחוסר היעילות של החלוצים שמחמיצים בסיטונות. די מריה עדיין טורף את המגרש כמו פעם אבל המסירות איומות והבעיטות לא למסגרת. לא ברור מה השתבש אצלו. הוא קיבל העלאת שכר גדולה בקיץ אבל אי אפשר להגיד שהוא מתאמץ פחות אחרי שקיבל אותה. הבעיה שאוזיל ודי מריה די בטוחים בהרכב כי קאקה וקאייחון הם לא תחרות ראויה. אם היה שחקן טוב על הספסל עם יכולת לגנוב להם את המקום בהרכב, הם היו דוחפים את עצמם לקצה וממצים את היכולת שלהם. יש שחקנים שחייבים תחרות כדי להוציא מעצמם את המיטב. להביא את שלושת השחקנים שכתבתי יעלה נטו בסביבות 45-50 מיליון יורו אם נמכור אחד מהחלוצים. זה לא סכום דמיוני עבור ריאל.
אם מישהו מוכן לקחת מאיתנו את היגוואין, בנזמה או שניהם, אני נותן בכיף. חובה להביא קשר התקפי שמשחק על שטח קטן. גצה מדהים אבל לא בטוח ששחקן גרמני זה מה שאנחנו צריכים.
אתם מדברים פה על קשר התקפי וחלוץ, מה עם ווינגרים מחליפים לכריסטיאנו ודי מאריה? קאייחון בינוני מינוס, חובה בקיץ מגן ימיני, קשר אחורי מחליף ו-ווינגר מחליף לפני כל שאר הרכישות.
http://25.media.tumblr.com/10745c5684994bdb205cf9a6579ea2b4/tumblr_mk46niqhVR1rxnixro1_r1_400.Xxx הולך? זה לא שהיגואין ובנזמה גרועים. יש קבוצות גדולות עם חלוצים יותר גרועים, יובנטוס למשל... היגואין חלוץ מצוין לליגה אבל באירופה מאכזב. בנזמה שחקן עם פוטנציאל ענק אבל יש לו בעיית מנטליות וחוסר שאפתנות. בשביל לזכות בליגת האלופות אנחנו צריכים חלוץ אמיתי. גם ככה הקשרים שלנו לא כובשים, אנחנו לא יכולים שגם החלוצים לא יכבשו. רונאלדו לבדו לא יספיק.
העונה שניהם בהחלט גרועים. ביכולת של העונה שעברה הם ברמה שריאל מדריד מכוונת אליה. איסקו כשרון גדול עושה רושם, אבל אני לא אוהב מאיזה גיף להחליט על שחקן. יש לנו כבר את מודריץ' לעמדות אחוריות, צריך מישהו שמשחק בתפקיד של אוזיל שמסוגל לעשות את הדברים האלה, בסגנון של לוקאס מורה או הזארד.
הגרלת חצי הגמר: דורטמונד המשחק הראשון בגרמניה הגומלין בסנטיאגו ברנבאו הרשמים שלי: רוד ואן-ניסטלרוי אורח כבוד בהגרלה, נו, משהו רע היה יכול לצאת מזה? מבסוט מההגרלה, הגמר קרוב! אמיליו בוטארגיניו בכבודו ובעצמו אמר(נחסוך את הקלישאות למיניהן) - "דורטמונד לא הפסידה לנו בשלב הבתים וזה צריך להשתנות". בניגוד לעונה שעברה לא יהיה בעוכרינו האלמנט של מאבק בשתי חזיתות מה שבטח הקל על באיירן. האמת שכל היריבות איבדו עניין בליגה. אנחנו ודורטמונד באותו סטטוס - רודפים ללא הצלחה, וברצלונה תבטיח את האליפות בשלושה-ארבעה המשחקים הקרובים. דיברו כאן על החשיבות שהגומלין ייערך בברנבאו - בעונה שעברה היינו צריכים 1:0 קטן ולא עשינו את זה. יש לי עוד סיוטים מימי שוסטר(רומא), פלגריני(ליון) וכן-הלאה. אני עדיין לא 'בוטח' בריאל מדריד הזו במאה אחוז, זה לא אותו האופי של הקבוצה של דל-בוסקה ב-2002 שיכולה לשמור על קור רוח גם מול אימפריה כמו באיירן ברבע הגמר למרות שמיליון כדורים שרקו ליד השער של אוליבר קאן הגדול ולא ניכנסו, ואז בא הלגרה. לא יכולנו לבקש יותר מבאיירן-בארסה, זו גם תהיה חווית כדורגל עצומה למרות שאנחנו ממש לא נייטראלים. מצטער גם על משב הפסימיות, אבל אני חושב שיש גבול כמה פעמים בעונה אפשר לנצח את ברצלונה והיכולת שלהם מול פ.ס.ז היא ממש לא מדד לעומת קלאסיקו נגדנו. יש הבדל עצום בין גמר מול באיירן לעומת גמר מול בארסה וההשלכות של המשחק הזה, לטוב ולרע. אני יודע שאם היינו מגיעים לגמר מול בארסה ומפסידים - ה-6:2 בברנבאו וה-5:0 בקאמפ-נואו היו הופכים לכלום ושום דבר. זו מכה שלמועדון היה עלול להיות קשה להתאושש ממנו, מה גם שאנחנו המועדון המצליח ביותר, ליגת האלופות זה השם האמצעי של ריאל מדריד. אבל יש עוד זמן(להזריק לעצמי אופטימיות גם)...נארגן מפגש בטירוף, צפו לעדכונים. אגב, כל יריבה אפשרית בחצי הגמר - ריאל כבר הדיחה בדרך לזכייה במפעל http://estaticos03.marca.com/imagenes/2013/04/12/futbol/equipos/real_madrid/1365722732_extras_portada_0.Xxx בדרך לזכייה השביעית בצ'מפיונס ב-97/98 העפנו את דורטמונד - 2:0 בברנבאו ו-1:1 בגומלין בגרמניה בדרך לזכייה השמינית בצ'מפיונס ב-99/00 הדחנו את באיירן מינכן - ניצחון 2:0 בברנבאו והפסד 2:1 בחוץ בדרך לזכייה התשיעית בצ'מפיונס ב-01/02 תיסכלנו את ברצלונה - ניצחון 2:0 בקאמפ-נואו ותיקו 1:1 בברנבאו
דורטמונד תעשה הרבה צרות לריאל. טועה מי שחושב שריאל כבר בגמר. תהיו בטוחים שבדורמונד מאושרים שהם קיבלו את ריאל. בעניין קצת אחר אני ממליץ לכולם לקרוא את הכתבה הבאה, לא תצטערו http://sportsillustrated.cnn.com/soccer/ne...-jose-mourinho/
http://estaticos03.marca.com/imagenes/2013/04/15/futbol/equipos/real_madrid/1366021071_extras_portada_0.Xxx הקבוצה של 'מו' עברה את הקבוצה של דל-בוסקה. עם השלישייה אמש לרשת של בילבאו, הגיעה ריאל מדריד של מוריניו ל-303 שערי ליגה ב-107 משחקים. קבוצת הגלאקטיקוס(מאמצע עונת 99/00) כבשה 301 שערים במס' משחקים גבוה הרבה יותר - 153. ריאל של מוריניו שכובשת 2.83 שערים למשחק במסגרת הליגה, שברה כזכור את שיא ההבקעות מעונת 89/90 כשכבשה 121 שערי ליגה. בשער הליגה הבא של ריאל מוריניו ישתווה לליאו בינהאקר(304), שנמצא במקום השני. המאמן תחתיו ריאל מדריד כבשה הכי הרבה שערי ליגה(806) הוא כמובן מיגל מוניוז האגדי(אימן בקבוצה בין השנים 1960-1974). מבחינת תארים, ריאל של מוריניו זכה בשלושה(גביע, אליפות וסופר-קופה) בשנתיים ושבעה חודשים, בעוד הקבוצה של דל-בוסקה זכתה ב-7 תארים בשלוש עונות - פעמיים אליפות ספרד, סופר-קאפ ספרדי, סופר-קאפ אירופי, הגביע הבן-יבשתי ובעיקר: שתי זכיות בליגת האלופות. קצת תגובות מהמשחק אתמול: * צ'אבי אלונסו - "שיחקנו טוב כקבוצה, אבל רונאלדו פנטסטי. השער המהיר שלו היה מאוד חיוני. הוא תמיד רוצה לשחק ומקל על כולם את העבודה. אנחנו מגיעים לרגע האמת של העונה ובטוחים בעצמינו לגבי אפשרות לזכות בליגת האלופות ובגביע המלך למרות היריבות הקשות". * אייטור קראנקה התייחס לתגובה של שחקני בילבאו ולעויינות מהיציעים - "רונאלדו מתמודד גם עם הצדדים הפחות יפים של הכדורגל. כדורגל הוא משחק לגברים ורונאלדו עושה את העבודה פעם אחר פעם". * התפלגות השערים של כריסטיאנו רונאלדו שכבש 50 שערים העונה: 31 שערי ליגה, 11 שערים בליגת האלופות, 6 שערים בגביע ו-2 בסופר-קופה. * מרסלו התראיין בעוד אירוע פרסום של ריאל מדריד לחנות אדידס ואמר - "אנחנו מאוחדים בחדר ההלבשה בניגוד לפרסומים, ורואים את זה על המגרש. הלה-דיסימה היא המטרה הגדולה של המועדון, אנחנו קודם שואפים להגיע לגמר".
אחרי הפיאסקו בגרמניה, בריאל בעיקר מנסים לשמור על אמונה. במארקה כתבו על 'אפקט באיירן' כדרך היחידה לעשות את הרמונטדה ההיסטורית לה ריאל מדריד זקוקה - בעונה שעברה בחצי גמר הצ'מפיונס ריאל הובילה 2:0 בברנבאו מול באיירן כבר אחרי 16 דקות מצמד של כריסטיאנו - אחד בפנדל והשני אחרי כדור עומק נהדר של אוזיל. חורחה ואלדאנו אמר:"בכדורגל אין דבר שהוא בלתי-אפשרי". הרוח של חואניטו הגדול, בקיצור. בהמשך לדיבורים של ראמוס על גישה לא נכונה מצד השחקנים, האוהדים דירגו את ביצועי השחקנים במשחק ודייגו לופז עם הציון 6.6 היה הכי פחות נורא. פפה קיבל ציון 2. http://estaticos03.marca.com/imagenes/2013/04/26/futbol/equipos/real_madrid/1366931361_extras_noticia_foton_7_0.Xxx ובהתאם לכך, בפורום של ריאל פפה ספג הכי הרבה אש. הנה מה שכתבתי עליו: פפה הוא בלם הרוטצייה הטוב ביותר באירופה ופשוט חייבים להשאיר אותו בסגל. מה שכן, במשחקים גדולים כבר קשה לסמוך עליו. משהו בפיזיות, האתלטיות והמהירות שתמיד חיפו על קריאת משחק נוראי ומיקום לא מספיק טוב - נסדק. אפשר אפילו לומר שפפה הוא פספוס של מוריניו. כל בלם באירופה היה מתחלף על המתנות שפפה קיבל - שחקן לא יכול להוסיף לעצמו עשרה סנטימטרים או להפוך לסילון. קריאת משחק הוא דבר שניתן לטפל ואפשר לקדם אותו. מוריניו קידם את בנזמה, פגע בול עם אוזיל ומטפח יפה את ואראן אבל עם פפה זה לא צלח. ולמרות כל העצבים על פפה(אשכרה פעם שלישית שהוא הורס לנו בצ'מפיונס, כשגולת הכותרת היא אדום מול רומא למי שזוכר) - אם כל שחקן היה אכפתי כמוהו - המצב של הקבוצה היה יותר טוב. אולי גם זה הבדל בין חצי גמר לזכייה בצ'מפיונס. בנוגע לפן הקבוצתי והמשחק עצמו זה מה שכתבתי: המשחק אתמול לא היה כמו המאניטה בקאמפ-נואו...כי אותו יום שחור היה אחת ההשפלות הגדולות בהיסטוריה שלנו. ובכל-זאת, גם אם המשחק אתמול היה נגמר בתוצאה סבירה יותר של 4:2 או 2:1 - זה לא משנה, אנשים מפספסים פה את הנקודה. ברור שיש רצוי ויש מצוי, אבל השאלה היא למה ריאל מדריד צריכה להגיע בגישה של לגנוב שער חוץ, למה אי-אפשר לשחק כדורגל נורמלי, לתת פייט. לנצח את דורטמונד בחוץ זה לא בשמיים, למרות שזו קבוצה מעולה. אנחנו ריאל מדריד, למען השם. באיירן(2001), בארסה(2006), אינטר(2010) - הנה רק חלק מאלופות אירופה בעשור האחרון שניצחו במשחקים קשים מאוד על הנייר בחוץ. ועזבו ניצחון, אפילו תיקו, אפילו קרוב לזה. אני אכתוב משהו שאני נוהג לכתוב אחרי משחקים כושלים בנוק-אאוט בליגת האלופות - אם המשחק הראשון היה בברנבאו - אין מצב שדורטמונד הייתה עלובה כמונו אתמול בתור אורחת. לא מבחינת התוצאה ולא מבחינת הכדורגל פח שהיה. אולי אחרי משחקים כאלה אנשים מבינים שוב למה כל-כך אהבתי את ריאל מדריד של דל-בוסקה, זו ששיא נק' הליגה שלה היה 80. זו שהייתה בקדמת הבמה ומעולם לא נראתה ככה. וגם ריאל מדריד הזו שזכתה פעמיים בגביע אירופה לאלופות - קבוצה אדירה מבחינת חיבור ושטף המשחק והכדורגל היפה לעין, שחקנים עם מנטליות מהרמה הגבוהה ביותר וים ניסיון וטכניקה(אשכרה מיצ'ל סאלגדו שהתקפית טוב פי כמה וארבלואה וראמוס ביחד, היה יחד עם מקאללה השחקנים הכי 'אפורים' בריאל מדריד ההיא שאיבן הלגרה והיירו היו הבלמים שלה) - בניגוד להיום - אבל זו הייתה קבוצה חסרת איזון, עם כל הכבוד לאהבה להיירו, הלגרה וסאלגדו. לא צריך 11 מפלצות כדורגל כדי לזכות בליגת האלופות. הלוואי ואני אוכל את הכובע ותצחקו עליי אחרי הגומלין, אבל בואו ניצא מנקודת הנחה(באתי לרשום נק' הדחה וזה מצביע כבר על התיסכול מאתמול) שבעטנו אותנו מחצי הגמר בפעם השלישית. זה מעמיד סימן שאלה גדול על ריאל מדריד של מוריניו. לא אדבר במונחים של כישלון, אבל הצלחה כבירה זו לא הייתה, ולא רק היות והמועדון הזה תמיד מסתכל על הגביע עם האזניים הגדולות. פעם אחת השופט קילקל(2011) אבל עצם הגישה במשחק בית הייתה מאכזבת; בשנה שעברה היינו פחות טובים בשני המשחקים ובעטנו בדלי אחרי יתרון ענק ומהיר(קונה בעיניים עצומות 2:0 ביום שלישי אחרי רבע שעה), ממש התחננו לפנדלים, והעונה בכלל זה נראה רע. ריאל מדריד לא פקטור אמיתי בחצי הגמר, עדיין אין החזרת עטרה ליושנה. הקבוצה צריכה כנראה מהפכה בקיץ וזה מה שיהיה.
