המצב התחרותי בגרמניה הוא יותר מורכב ממה שמראה הסטטיסטיקה. ולמה? עד העליה של דורטמונד בשלוש העונות האחרונות, הליגה גרמנית הייתה כמו הליגה הספרדית בעונות האחרונות, רק עם (נניח) ריאל מדריד ובלי ברצלונה. במצב כזה, במידה ואותה קבוצת על אחת שיש בליגה נותנת עונה רעה, יש סיכוי גבוה לאלופה מפתיעה. זו מעין תחרותיות שנובעת ממצב של חוסר תחרותיות. באנלוגיה לספרד היום, לאתלטיקו מדריד היה סיכוי לא רע לזכות באליפות העונה, בליגה נטולת ברצלונה. או לחילופין, תארו לעצמכם שבגרמניה היו שתי באיירן מינכן (שזה המצב בספרד): קבוצות כמו שטוטגארט או וולפסבורג לא היו חולמות על אליפות, מכוון שגם במידה ואחת מהבאיירניות הייתה נותנת עונה רעה, לא סביר שזה גם יהיה המצב עם השניה. צריך גם לזכור שכאשר אין לך יריבה שווה לך שדוחפת אותך, אתה קצת מתנוון. לא במקרה, אתה רואה מבאיירן מהלכים בעקבות ההצלחה של דורטמונד שלא ראית בשנים קודמות, שהיה ברור שלהפסדי האליפות פעם בשנתיים אין משמעות עמוקה מידי. מצד שני, שמתייחסים לליגה כיום, דורטמונד היא יריבה ראויה וחזקה מאד ותישאר כזאת, כל עוד קלופ מאמן והבסיס המצוין שלה נשמר. גם כלכלית היא אמורה להמשיך להתחזק עם ההצלחה באלופות ועליית הפרופיל של המועדון. אני גם מניח שלהגעתו של גווארדיולה לליגה והאתגר שבהתמודדות איתו, ישאירו את קלופ עונה נוספת בדורטמונד במידה והוא שקל עזיבה.
לפי ההגיון הזה גם אם היה בוחר בצ'לסי זה לא חוכמה. היא אלופת אירופה המכהנת או מצד שני שום קבוצה אחרת שהעפילה לשמינית הגמר זה לא אתגר. את התחרותיות והקושי לזכות בתארים לא בודקים בנקודת זמן בודדת. אלא לאורך זמן. מה עוד, שבעונה שעברה באיירן כבר הובילה את הטבלה ב - 13 נקודות על דורטמונד ולא זכתה באליפות.
דודי, לפי הדיווחים שאני הצלחתי להשיג ולקרוא. העניין סגור. רק נשאר לסכם על המספר שהבחור יקבל על הגב וחותמים.
ניימאר לא מועמד לבאיירן וגם הידיעה ב"אס" לא טענה את זה. מה שנכתב שם, שבעקבות החתימה של גווארדיולה בבאיירן והענין שברצלונה גילתה (בתקופתו שם) בניימאר לצד העובדה שהברזילאי אמר בעבר שהוא ישמח לשחק תחת גווארדיולה, יתכן שהוא יהפוך עכשיו למטרה גם לבאיירן. מסוג ה1+1 = 347, שמאפיין את תקשורת הצהובונים באנגליה וספרד. אין מה להתייחס לזה. אתם באמת חושבים שעיתונאים שעד אתמול כלל לא ידעו שפפ חתום בבאיירן יודעים פתאום את מטרות הרכש שלו?
החלק הראשון שלך. נכון במאה אחוז. ולזה הייתה הכוונה שלי. החלק השני ממש לא. בגרמניה העניין עם גווארדיולה בכלל לא בא בהפתעה. כבר כמה שבועות, למי שיודע לקרוא את העיתונות ולהבין מה שהם אומרים, ידע שהעניין מאוד מאוד מאוד מתקדם. וכבר ביום ראשון או שני נכתב בגרמניה שהעניין נסגר. יותר מזה. ושוב למי שיודע לקרוא את הדברים ולברור אותם, אז העניין הועלה (כהרבה יותר רציני מאשר 1+ 1 =347) כבר לפני שנה וחצי. ככה שהפתעה זה לא היה.
הכוונה שלי לעיתונות בספרד שהיא המקור לספקולציה לגבי ניימאר. מעכשיו יקשרו את באיירן לכל שם לטיני גדול שנחשב לריאלי להעברה (פלקאו, סוארז, ניימאר). אני מציע לכם לא להתייחס לזה.
כמה הערות על המצב... 1. עוד לא נרגענו מחרושת השמועות לאן יעבור גווארדיולה אחרי השבתון וכבר התחיל סבב חדש, לאן יעבור אחרי התקופה בבאיירן ולמה הוא בעצם התכוון במעבר הזה - פשוט מגוחך. 2. חוסר הפרגון לכדורגל הגרמני, בוואריציה הישראלית שלו, שוב מפיק מרגליות בעתונות ובקרב חלק מחברינו בפורום. 3. בניגוד לרושם שמתקבל מקריאת חלק מהדברים, גווארדיולה נכנס למועדון שהוא סיר לחץ לא קטן, בתרבות שונה מאוד מהתרבות הספרדית/קטאלאנית, ובמציאות שבה הכדורגל הגרמני שובה לב אבל לא זוכה בתארים בינלאומיים; אם זה לא אתגר ראוי אז אני לא יודע מה להגיד. 4. [חבריי אוהדי באיירן, נא לנשום עמוק] היינקס מאמן מצויין, אני מאוד אוהב אותו וכולי אבל לפחות בגלגול הנוכחי הוא סולידי מדי וחסר מעוף. להזכירכם הוא הובא אחרי טראומת ואן-חאל כדי להחזיר את השקט למערכת, ולא במקרה לא חתם על חוזים ארוכי טווח. מה שבאיירן צריכה, אם היא רוצה לטפס לרמות חדשות, הוא מאמן צעיר עם חזון ולהט; גווארדיולה בהחלט עונה להגדרה הזאת, אם כי זה לא אומר שהוא לא יכול להכשל. 5. מעניין מאוד באיזה מערך יחליט גווארדיולה לשחק; צריך לזכור שאמנם באיירן משחקת 'פוזשן פוטבול', אבל בצורה מאוד שונה מברצלונה מבחינת המערך. לדעתי זה יהיה טפשי לנסות להפוך את באיירן לברצלונה, צריך לקחת את השלד של באיירן וממנו ליצור דבר חדש. מוקדי מפתח הם עמדת חלוץ הרחבה (בעיקר, גומז), והקישור ההגנתי (אני חושב שכאן מייעד גווארדיולה למרטינז תפקיד גדול). ואיך אפשר בלי לההרהר במעמדו העתידי של רובן... 6. אין לי בכלל ספק שהמטרה המרכזית של הבאת גווארדיולה היא חזרה משמעותית לזכיה בתארים בליגת האלופות, מתוך שאיפה לחדש את ימי הזוהר של שנות השבעים. משהו חסר בכדורגל הגרמני בכלל ואצל באיירן בפרט ואת הדבר הזה מחפשים אצלו. מרתק יהיה לראות כיצד הדברים מתפתחים דווקא בגלל היריבות הגדולה בשנים האחרונות ברמת הנבחרות בין ספרד לגרמניה. [תוספת פוסט-פרסום לאור דברי נדב] מי שרוצה לראות כמה רלוונטי היה שמו של גווארדיולה כבר בקיץ מוזמן לעבור להודעה שפתחה את הדיון הנוכחי, שפרסמתי בקיץ האחרון...
די ברור שחלק גדול מחוסר הפרגון התקשורתי למהלך של גווארדיולה נבע מציפיות התקשורת לראות אותו מגיע לאנגליה. הם לא יעמדו בעוד עונה של מנצ'יני כאלטרנטיבה המרכזית לפרגוסון. עכשיו הכל תלוי במוריניו.
עושה רושם שהצלחת למצוא שני אי דיוקים (שוליים, הרי מובן שהמטרה לא הייתה להתמקד בסיכויים של פפ להגיע לארסנל או ליונייטד בעתיד הקרוב, אלא להבהיר שיש די והותר מועדוני צמרת אחרים ביבשת אשר מעמד מאמניהם אינו יציב כסלע וטומנים בחובם אתגרים מורכבים יותר מאשר באיירן מינכן) בכתבה. ברכותיי. ובכל זאת, ברצוני להעלות עוד שתי נקודות: 1. מדוע בחרת להעלים עין מההתייחסות של פלד לסיטי, לצ'לסי, לPSG, לאינטר ולמילאן? 2. בהחלט, ניתן לומר שהכותב ציפה מפפ "לכופף" מעט את ערכיו ולקחת קבוצת צמרת פחות יציבה ואיכותית מבאיירן מינכן, ולו רק לשם האתגר - בדיוק כשם שהוא (ביחד עם רבים אחרים) ציפה שלברון ג'יימס ימנע מבחירה בדרך ה"קלה" לאליפות בNBA ולא יחבור לדווין ווייד ולכריס בוש במיאמי. כמובן, אפשר לחלוק על השקפת העולם הנ"ל ולטעון כי מאמנים ושחקנים צריכים ללכת למקומות בהם יהיו להם הסיכויים הגבוהים ביותר להצליח ולא להיענות ל"אתגרים" מפוקפקים במטרה לספק את היצר של כתב ספורט אלמוני מישראל; זה לא ישנה את הימצאות הגישה האישית של פלד בנושאי ספורט תחת אור לגיטימי לחלוטין. זה בדיוק העניין - חלק בלתי מבוטל מחובבי הכדורגל (בישראל, כמובן) כן מעמיד את ההישגים של פרגוסון ושל מוריניו בסימן שאלה, על סמך הטיעונים האמורים לעיל (ונגר פחות רלוונטי לדיון, מכיוון שתקופת השיא שלו בארסנל תמה לפני עשור כמעט ולכן אין ביכולתי לבחון את אמיתות דבריך). אם כך, מדוע פפ אינו ראוי לזכות בכבוד הזה? מניין לך שזה האתגר עמו פפ יאלץ להתמודד כמאמן הבווארים? אולי ההנהלה והאוהדים אינם מצפים ממנו לנפק הישגים היסטוריים, בקנה המידה של בארסה מודל 2009-2012, אלא בסך הכל להשאיר את המועדון בדרך המלך, עליה הוא מצוי כעת? אחרי הכל, באיירן של יופ היינקס היא הרבה יותר מ"חבורה מוכשרת וחביבה": מדובר בקאדר שמשתייך באופן קבוע למועדון שלוש-ארבע הקבוצות הטובות בעולם.
העיתונות כהרגלה מאכזבת.ברור לכולם שהחתימה של פפ בכותרות רק בגלל פפ ואל בגלל באיירן מינכן או במילים אחרות רק בגלל שזה קשור לבארסה. יצא לי לקרוא עיתון ספורט ואיך היה כתוב בגדול:"הפתעת העונה".מה בדיוק מפתיע בכך שהמאמן הפנוי שנחשב לבכיר ביותר באירופה כרגע בחר בקבוצה הפנויה הכי טובה באירופה. הכי נחמד בכל הסיפור זה שהעיתונות פירסמה רק משפט שפפ אמר שהוא אוהב את הליגה האנגלית בכל הרשת, אבל בקושי רשמה משהו על כך שהסוכן של פפ נמצא במינכן ושהעניין כבר עומד להיסגר. מה זה בדיוק המשפט ההזוי הזה שפפ בחר בבאיירן ולא בסיטי רק כדי להשאיר לו את האופצייה של מאמן יונייטד פתוחה רק מתי שירצה.איך קייטע אמר:כאילו באיירן זאת תחנת מעבר. באיירן מועדון הרבה יותר לחוץ מצ'לסי,פריס או סיטי.אם מישהו חושב שפפ הגיע למקום שהוא תחנת מעבר או מקום לנוח בו הוא טועה בגדול.
כשהגבתי למה שרשמת הדגשתי מספר נקודות של אי-דיוקים שלא אמורים לבוא מכותב טור רציני.הטענות של פלד מנוסחות כמו רשימה של אתגרים שהכתב מציב למאמן המבוקש באירופה ופחות כמו טור שמבוסס על תיאוריה רצינית. הדי-לגיטמציה שהוא עשה למהלך מובלות ע"י אוסף של תירוצים של אוהד מתוסכל משהו. מבחינת פלד, באיירן לא צריכה מאמן על הקווים, היא יכולה לרוץ לבד. הרי יש לה סגל שחקנים מאוזן וטוב. רק חבל שיש קבוצות שהיו חולקות על ההיגיון הזה (וולפסבורג ודורטמונד). ניצן פלד רוצה שגוארדיולה ימכור את השיטות שלו וירכוש את כבודו כאשר "יאתגר" את עצמו עם קבוצות עם בעלי בית קפריזים וחסרי סבלנות כלפי המתודה שלו או עם קבוצות שפשוט החליטו להשקיע פחות ולסגור את הברז.
חשוב מאוד לציין שניצן פלד הוא לא ממש האוהד הכי גדול של ברצלונה וכמעט בכל כתבה שלו הוא מנסה לרדת על משהו שקשור אליה. בתור אוהד ריאל אין לי שום בעיה עם השנאה לקטאלונים (להפך), אבל הוא מציג את הדעות שלו בצורה כ"כ סובייקטיבית שזה כבר מעורר חלחלה. אני באמת לא מבין למה כולם מצפים מפפ לשחזר את היכולת של ברצלונה בבאיירן. חומר השחקנים שונה לגמרי ואי אפשר לדעת אם הוא באמת ירצה לשחק טיקי-טאקה או שמא לגלות שיטות חדשות ועולמים חדשים כמו שמאמן בקליבר שלו צריך לרצות. אין אף מאמן בליגות הגדולות שהוא גדול יותר מאשר הקבוצה אותה מאמן, ואני באמת ובתמים חושב שהוא לא ינסה להנחיל בכוח את השיטה בברצלונה למועדון הזה כי כמו שאמרתי, חומר השחקנים שונה והמערך שכרגע עובד מצוין שונה גם הוא מזה של ברצלונה, לא צריך לתקן את מה שלא שבור. אין לי ספק שנראה אלמנטים מסוימים של ברצלונה של פפ, אבל גווארדיולה ישחק בשיטה שתהיה הכי טובה עבור קבוצתו ואני מתקשה להאמין שמדובר באותה שיטה כמו בברצלונה. בשורה התחתונה, אני חושב ומקווה שנראה מבאיירן של פפ בערך את מה שאנחנו רואים מהם עכשיו, רק עם שיפורים קטנים במקומות הנחוצים.
לענייננו - FR7 כשיר למשחק עם פירת' מחר, אך לאור הלוח משחקים ההולך ונהיה צר הייתי נותן לקהל שמשלם בכל זאת מחצית ותו לא. שאק ומולר מספיקים ויותר למשימת הבית (3 נקודות והנאת 70,000 הצופים).
זה אמור להיות משחק של באיירן אבל חשוב לפתוח את הסיבוב עם מומנטום חיובי ולהרחיק את היריבות ככה שנגיע פחות לחוצים לשלבים החשובים של העונה.סיפור האליפות רחוק מלהיות גמור ואסור להפסיד נקודות במשחק כזה.
נצחון קליל אפשר לומר שהיריבה לא מצליחה לבעוט בעיטה אחת למסגרת ב90 דקות ובאיירן שולטת לגמרי והגיעה גם למספיק מצבים. דנטה וואן בויטן במשחק טוב ועשו עבודה טובה.ריברי שוב המצטיין עם עוד הצגה שלו.מנזוקיץ' חוזר לכבוש סוף סוף.חאבי מרטינז מעולה ממשיך להשתפר ממשחק למשחק. מולר כמעט ולא נגע בכדור והיה חלש מאוד ובכל זאת יצא עם בישול.לאם גם קצת היה חלש ונגד בונקר צריך אותו יותר. עכשיו שהפצועים חזרו חוץ מבאדשטובר יש הרבה יותר עומק בעיקר בהתקפה.לא כל יום רואים את רובן,שאקירי וגומז נכנסים בחילופים.
