אני מצטרף לאלה שטוענים שבוסקטס לא בהכרח פחות טוב מקשרים אחוריים 'אגדיים' שהוזכרו כאן (לגבי וידאל אין לי מושג). הוא מגעיל, הוא רמאי, אין לו את הכריזמה של רוי קין, אי אפשר לעשות עליו סרטונים ביו-טיוב שיגרמו לך לשמוט את הלסת, אבל הוא קשר הגנתי בחסד.
מהכרות עם ההודעות שלו בפורום, אני יכול לכתוב בביטחון מלא ש"פול סקולס" (המשתמש) הוא אחד הכותבים הכי אובייקטיביים שיש בפורום, עם גישה שאפשר להגדיר לעיתים אפילו כאובר ביקורתית ביחס לקבוצה שלו. כך שאם הוא כותב מה שהוא כתב על בוסקטס אפשר להניח ש: א. זה מה שהוא באמת חושב.ב. שזה די נכון. יש הרבה צביעות ביחס לברצלונה אבל לא כל ביקורת על שחקן ברצלונה היא בהכרח תוצר של אותה צביעות. עם כל זה, אני חושב שבוסקטס קצת נגמל מההצגות בעונה וחצי האחרונות. לגבי ריאל: אני חושב שהמשחק היום וכל היכולת של ריאל בליגה (בעיקר במשחקי החוץ) מוכיחה את הנקודה שלי גם ביחס לגאלקטיקוס: שאתה לא מגיע מוכן (מקצועית, מנטלית, לא משנה) למשחקי חוץ, שאתה לא מגלה יציבות, כל משחק חוץ הופך למוקש במקרה הטוב ולסיוט במקרה הרע. ופתאום כל הקבוצות שפירקת די בקלות בשנים האחרונות, נראות תחרותיות כפי שהן נראו לפני עשר שנים. נכון שחלק מזה נובע מהשיפור הדי גדול ברמת קבוצות התחתית בליגה בשנתיים האחרונות, אבל עדיין ריאל תלויה בעצמה בכל המשחקים הללו. וזה לא רק שהיא מתקשה לנצח, היא אפילו לא שולטת במשחקים.
שער המארקה: http://estaticos01.marca.com/imagenes/2012/12/13/g1312.d2a732b7fd3bdf2714b5d2e6ebb27ee6.Xxx "יצאו בחיים" * סלטה שיחקה כדורגל מצויין והובילה 2:0. רונאלדו 'גנב' שער חוץ חשוב בדקה ה-86. מוריניו לא נשאר אדיש ולמרות שאמר שהפסד 2:1 בחוץ במשחק גביע זו לא טרגדייה הוא פתח ביקורת קשה על השחקנים - "יש שחקנים שלא רצו לשחק היום, אולי מזג-האוויר הקר והגשם לא התאים להם וזה לא מתאים לשחקני כדורגל. אני מאוד מאוכזב ממה שקרה. חבל שמוראטה לא שיחק. הוא עדיין צעיר ולא בשל, לא מתאים לכל סוג של משחק - אבל לפחות הוא מפגין הרבה חשק ותשוקה". השחקנים היחידים שלא 'חטפו בראש' כנראה הם אסיין שהוחלף במטרה התקפית ברורה, ואראן שמוריניו שיבח על יכולתו וגם כריסטיאנו רונאלדו שכבש. זה היה ההפסד ה-6 העונה של ריאל מדריד של מוריניו - 3 בליגה, 1 בצ'מפיונס, 1 בסופר-קופה ו-1 בגביע המלך. בעונה הראשונה בלבן הוא הפסיד 6 משחקים בלבד ב-52 משחקים ואשתקד 5. כנראה ששער המארקה נלקח מהדברים שאמר ארבלואה אחרי המשחק - "אנחנו לא מצליחים לשחק כדורגל מחוץ לברנבאו וזה לא בסדר. היום נלחמנו ויצאנו בחיים בסופו של דבר".
הרכב טלאים וחילופים לא ברורים, היה נראה לפרקים נרחבים שזה נראה כמו משחק אימון. מזל שסלטה ויגו הגיעו לשחק כדורגל וגם הגיעו לכמה מצבים לא רעים בעיקר ממצבים נייחים (איך לא). מזל שהצלחנו לגנוב איזה שער חוץ שיוכל לעשות חיים הרבה יותר קלים בגומלין, שאגב יהיה בתשיעי לינואר (סתם אם שאלתם את עצמכם) עד אז בריאל מדריד אני מקווה שינצלו היטב את פגרת חג המולד, אחרת באמת אבוי.
חוץ מראמוס וקסיאס ההרכב של ריאל היה אתמול מספיק חזק לנצח, או לפחות להראות כמו קבוצה במחצית הראשונה סלטה שטפה את המגרש והייתה ראויה לרדת להפסקה ביתרון של שער לפחות. כריסטיאנו כמעט כל המשחק הלך לבד להציל את המולדת, וזה נראה לפרקים בנבחרת פורטוגל שהוא בועט מכל דונם במגרש בלי שהמאמן יעורר אותו. אני יכול להבין את האינטרס לנצל את המזג אויר הגשום ולבעוט מרחוק, אבל הוא הגזים אתמול בשורה התחתונה הגיע לסלטה לנצח, בעיתונות לא חסכו שהשער של רונאלדו היה כמו חבל הצלה
הדיווח היומי מהגנון של פלורנטינו: http://www.marca.com/2012/12/18/en/footbal...1355866829.html When organising a wedding, one of the most difficult tasks for the bride and groom is drawing up the table plan for the reception. The same is true of Real Madrid for Monday's Christmas lunch at the Santiago Bernabéu stadium where the football and basketball squads broke bread together. One of the prerequisites was not to sit Cristiano Ronaldo and Marcelo together. Having been inseparable friends since the Portuguese player's' arrival at Madrid, the relationship has, for some time now, cooled almost to the point of no return
גנון? ככל הידוע לי, סכסוך ו?ברוגז? בין חברים אינו מהווה תופעה חריגה גם בקרב מבוגרים. האינפנטילים האמיתיים בסיפור הם אמצעי התקשורת והאוהדים, אשר לא מהססים לרכל על היחסים בין מרסלו לרונאלדו בכל הזדמנות שנקרית בדרכם - כאילו מדובר בפרידה של מלכת הכיתה מהחבר שלה.
תכתוב ביוטיוב sergio busquets ותביא מחברת ועט. הוא לא יגרום ללסת שלך ליפול, אלא ללמוד איך לשחק כקשר אחורי. נ.ב נכון שבוסקטס צוללן, אבל העליהום עליו גדול כי הוא מברסה. גם פול סקולס כבש ביד (גד זניט) ואף אחד לא ביקר אותו כמו שמבקרים עד היום את מסי, כי הוא נתפס. גם דרוגבה ופפה עשו מעשה בוסקטס וניסו לראות מה קורה על המגרש בזמן צלילה-אבל אף אחד לא זוכר את זה, זוכרים שפפה לא נגע באלבס אבל נכנס כאילו הוא בwwe. העליהום גדול, אבל סתם ככה שתדעו-בוסקטס הוא השחקן הכי מכוסח בברסה ביחד עם מסי, אז לרוב אל תחשבו שמדובר בצלילה, כמו הדביל שגיא כהן שלא משנה מה יעשו לבוסקטס הוא יטען שזאת צלילה. אני יכול גם לשים כסף על זה, בלי בדיקה, שהוא הקשר האחורי הכי "מכוסח" באירופה.
לגבי זה שבוסקטס אולי נגמל מההצגות שלו בשנה וחצי האחרונות- אין לי מושג, אני מודה כאן שחור על גבי לבן שהתדמית שיש לי עליו בראש היא מהתקופה שהרבה יותר הייתי רואה משחקים של ברצלונה, בתקופה של פפ כשהם היו בשיא. ירדן, מה אתה רוצה? כתבתי "קשר אחורי בחסד". איפה אתה מבין שאני לא מעריך אותו? אם לא היה לו את כל התיאטרון הזה הוא אחד השחקנים שהכי הייתי רוצה לראות ביונייטד. בהנחה שהוא עדיין מתגלגל סתם על הדשא, לא תודה. היה לנו את רונלדו, יש לנו את נאני. בסדר, שניהם מכוסחים בטירוף, אבל זה לא מצדיק את ההצגות הם עושים. (אני אגב יכול להבין את מי שיתייג את סקולס או רוי קין 'כשחקנים מגעילים') אני חושב שצלילות הן חלק מהמשחק היום. הייתי מעדיף שהיה אחרת, אבל אין מה להתרגש מכל צלילה שמתרחשת. זה לא קשור, לפחות אצלי, לכך שבוסקטס שחקן של ברצלונה. למה את אינייסטה ומסי אני לא שונא? מסי אמור להיות המטרה הכי גדולה למי ש"סתם שונא את ברצלונה". אז למה אני לא שונא אותו, ואפילו די מחבב אותו? כי כשהוא צולל זה פעם ב... וזה מבחינתי הסטנדרט היום. אני מגנה שחקנים כמו בוסקטס, דני אלבס (גם כן, לא יודע אם הפחית את זה או לא, אני מדבר על השחקן שאני מכיר מלפני שנתיים), סוארז, דרוגבה, רונאלדו, נאני (עליו אני יודע להגיד בוודאות שהייתה תקופה שהוא הפסיק עם השטויות), רובן, אשלי יאנג ועוד כל מיני שאני לא צופה בהם מספיק כדי לדעת. אז כשאני כותב על בוסקטס שהוא "רמאי ומגעיל" זה ביחס לשאר השחקנים, שגם הם לא תליתות בצבע תכלת. אם הוא הפסיק עם זה, סחתיין, ובמילא אני לא בטוח שכאן המקום להתדיין על זה.
כתבת שהוא לא גורם ללסת שלך ליפול. זה פגע בי אישית. תראה סרטונים ותשמור על הלסת-פשוט תלמד. אינני חושב שרוי קין שחקן מגעיל, אבל בהחלט שיום אחד פול סקולס ינסר את המשפחה שלו.
חייב להכנס לכם לדיון על בוסקסט - בתור אחד שממש לא מחבב את ברצלונה או את ההתנהגות שלו בפרט, אחרי הגמר בוומבלי השחקן הזה גרם לי להבין כמה הוא קשר אחורי גדול. אם יהיה לכם זמן, תראו את הגמר הזה שוב ותבינו איך הוא פשוט מחסל כל ניסיון התקפה של מנצ'סטר יונייטד ומתמקם מעולה. קל לדבר בגדול ולהגיד שרק הלחץ של ברסה גמר אותנו התקפית אבל כל כדור ששלחנו קדימה הגיע אליו.
אז ככה: ריאל מדריד הגרילה את מנצ'סטר יונייטד בשמינית גמר ליגת האלופות. העקב של רדונדו, השלושער של רונאלדו, הצמד של ראול ב-2000, הצמד של ראול ב-2003, ואן ניסטלרוי, בקהאם...מוריניו חוזר לאולד טראפורד, כריסטיאנו רונאלדו חוזר לאולד טראפורד. בקיצור: קלאסה אמיתית. 13/2 בסנטיאגו ברנבאו, 5/3 במנצ'סטר. יהיה מדהים! http://www.realmadrid.co.il/se1112/manchester_topic.Xxx מפגשי העבר: צמד המפגשים הכפולים בין ריאל מדריד ומנצ'סטר יונייטד ב-00' ו-03' היו מהמשחקים הטובים ביותר שידעה הצ'מפיונס-ליג מאז ועד היום. משחקים בהן שתי קבוצות, האימפריות האלה, עם כדורגל התקפי ורק סגנון אחד של כדורגל - הגיעו לשיא ומימשו את מירב הפוטנציאל שלהם ושידרו כל-כך הרבה קלאסה ואצילות על המגרש. ממש מציאות שעולה על כל דמיון. משחקים שאוהדי הכדורגל האמיתיים מדברים עליהם כבר עשר שנים ועוד ימשיכו. משחקי כדורגל שהם היכל התהילה של הכדורגל הטהור. משחקי הכדורגל שגדלנו עליהם עם גיבורי הילדות שלנו. נתחיל בעונת 1999/00 כשיונייטד, מחזיקת הטרבל הגאה, התארחה בסנטיאגו ברנבאו מול ריאל מדריד המגמגמת של דל-בוסקה, זו שבקושי צלחה את שלב הבתים השני. השוער מארק בוסניץ', בסדרה של הצלות מעולות, השאיר את ריאל מתוסכלת וגם האופטימים הגדולים ביותר לא חשבו שריאל מדריד תוכל להמשיך הלאה לחצי הגמר אחרי תיקו 0:0 בבית. חשבו וטעו, כי מה לעשות - לראול ורדונדנו היו תוכניות אחרות. ריאל עמדה יפה על המגרש ונהנתה משער עצמי של רוי קין שהלחיץ את המארחת. במחצית השנייה ריאל מדריד כבר נכנסה לתמונה. בדקה ה-48 האנגלים נותרו חשופים מאחור ושילמו על כך ביוקר - מקמנמן מסר לראול שנזהר לא לשבור את מלכודת הנבדל, התקדם עד 16 מטר מהשער כשהוא חותך משמאל למרכז וסובב את הכדור באומנות לאיזור היחיד בשער לשם השוער ואן דר-חאו לא יכל להגיע. ארבע דקות אחר-כך יונייטד כבר בהלם - הטעיית עקב פנטסטית של פרננדו רדונדו, שחקן השנה בצ'מפיונס אז, כדור רוחב לראול שעושה תנועה גאונית מאחורי הבלמים ומגלגל לשער ריק והופ - 3:0 לריאל מדריד בתיאטרון החלומות. גם גולאסו של בקהאם ושער נוסף של סקולס בפנדל לא עזרו. מחזיקת הגביע עפה הביתה וריאל מדריד הניפה את הגביע בפעם השמינית בתולדותיה. סיקור נרחב מהמשחק. http://www.realmadrid.co.il/se1112/manunited5.Xxx היכל התהילה 1: ראול מפרק את יונייטד בברנבאו במשחק הראשון לצמד המשחקים בעונת 2002/03 ריאל הגיעה באופן אחר לגמריי - פייבוריטית ברורה למרות שסיימה רק במקום השני אחרי מילאן. זו הייתה ריאל מדריד של ראול, פיגו, זידאן ורונאלדו, ריאל מדריד העוצמתית והמפחידה, אלופת אירופה שדוהרת לעבר הלה-דסימה. יונייטד הייתה אז קבוצה מצויינת עם בקהאם, גיגס ו-ואן-ניסטלרוי בכושר חייתי אך היה ברור כשביום שהכל מתחבר לאלופת אירופה דאז - גם מנצ'סטר יונייטד תשמש רק לתפאורה. אלו היו 90 דק' של הנאה. הכדורגל כמו שהוא צריך להיות משוחק. עקבים, משולשים, מהר ולאט. שירה בתנועה. פיגו כבש את הראשון בגולאסו מחוץ לרחבה, ראול הכפיל בסיבוב על הפרצוף של פרדיננד ועם הסיפתח של המחצית השנייה השלים צמד בבעיטה שטוחה ומדוייקת אחרי מתפרצת למופת, אולי במשחקו הגדול בקריירה. ואן-ניסטלרוי צימק בניגוד למהלך המשחק אך האוהדים הלכו הביתה מרוצים. היה ברור שנכבוש באולד-טראפורד וה-3:1 יספיק. סיקור נרחב מהמשחק. שניים מהכוכבים היותר גדולים לא שיחקו בגומלין - ואנחנו לא מתכוונים לסקולס המורחק או לאוסקר מיניאמברס הפצוע - אלא לראול שעבר את הניתוח בתוספתן ולבקהאם שפתח על הספסל מסיבה לא ברורה ובמקומו שיחק סולשאר. רונאלדו הסתדר נפלא דווקא בלי הפרטנטר שלו להתקפה וכבש שלושער ענק. כשהוחלף ע"י דל-בוסקה הוא זכה לסטנדינג אוביישן מרגש מהקהל של יונייטד שידע להעריך הצגה של חלוץ גדול. האגדה מספרת שמאז מאותו משחק האוהדים בברנבאו לא שורקים לו בוז...זה היה פחות או יותר ככה: ריאל מדריד כובשת מתי שהיא רוצה - פעם בזכות כדור עומק של גוטי, פעם בזכות התקפה מספר הכדורגל השלם שנכתב ע"י רוברטו קרלוס, גוטי וזידאן ובפעם השלישית בפצצה לחיבורים; וההגנה, ותודה להלגרה והיירו - שומרת על עניין במשחק עם טעויות מביכות. ואן-ניסטלרוי כבש אחד, הלגרה רשם שער עצמי וצמד של בקהאם הביא לניצחון 4:3 ליונייטד בסיום באחד ההפסדים 'הפחות עצובים' בהיסטוריה. זו הייתה ריאל מדריד שלנו - שמשחקת את הכדורגל שלה בכל מקום ובכל מגרש. http://www.realmadrid.co.il/se1112/manunited6.Xxx היכל התהילה 2: שלושער לרונאלדו! באולד-טראפורד 4 פעמים נפגשו ריאל מדריד ומנצ'סטר יונייטד במסגרת גביע אירופה לאלופת והמאזן עומד על 3 נצחונות לריאל מדריד, 2 למנצ'סטר יונייטד ו-3 תוצאות תיקו. רק בעונת 2002/03 המנצחת במפגשים הישירים לא זכתה בליגת האלופות. בעונת 1956/57 ריאל עברה את יונייטד בחצי הגמר אחרי ניצחון 3:1 בברנבאו ותיקו 2:2 באנגליה וזכתה בגביע האלופות השני שלה; בעונת 1967/68 יונייטד ניצחה 1:0 באולד-טראפורד וסיימה בתיקו 2:2 במדריד וזכתה בגביע אירופה הראשון שלה; בעונת 1999/00 אחרי תיקו מאופס בברנבאו, ריאל יצאה לאולד-טראפורד וניצחה 3:2 ברבע הגמר והמשיכה הלאה לגביע אירופה מס' 8. ולסיום, קצת אמיליו בוטארגיניו:"גם מנצ'סטר יונייטד בטח לא שמחה לשמוע שהיא קיבלה אותנו, ריאל מדריד". המשחק הראשון:: 13/2/13, יום רביעי, הסנטיאגו ברנבאו המשחק השני:: 5/3/13, יום שלישי, האולד-טראפורד.
