- הנחת הבסיס היא שכל עוד היכולות נשארו כפי שהן היו, שחקנים יצאו מכושר רע בסופו של דבר. ובשביל לתת להם אפשרות לצאת מכושר הרע ולא להוריד להם עוד את הביטחון, לא צריך לספסל כל כך מהר ובטח לא לנפות אותם מהסגל במשחק כמו הדרבי של מדריד. אפשר לעשות רוטציות במשחקים הנוחים בליגה אבל לאורך זמן צריך ללכת עם מי שאתה מאמין שבטווח הארוך הוא השחקן שלך. כאוהד ברצלונה, אני יכול להגיד שאני הרבה יותר מודאג שאני רואה את אוזיל ודי מאריה בהרכב לעומת קאייחון ומודריץ'. - נכון שסטטיסטיקות הן לא חזות כל. בכל זאת, קבל את הסטטיסטיקות מהמשחק בברנבאו מול דורטמונד: http://www.uefa.com/uefachampionsleague/se...9551/pitch-view תקציר: 20 בעיטות לשער של ריאל לעומת שבע של דורטמונד. 11 למסגרת לעומת חמש. המשחק מול סיטי בבית: http://www.uefa.com/uefachampionsleague/se...tics/index.html 30 בעיטות לשער לעומת שמונה. 17 ניסיונות למסגרת לעומת חמש. כפי שאתה רואה, לפחות סטטיסטית המשחקים הללו היו בשליטה מוחלטת של ריאל (ולא התייחסתי לפוזשן מכוון שהוא גם פונקציה של סגנון המשחק). מהזווית של ריאל, אני חושב שהבעיה הייתה אחוז ניצול המצבים והעובדה שהיא ספגה ראשונה במשחקים שבהם שהיא הייתה צריכה לנצח: כלומר, מעשית היא הייתה בפיגור של שני שערים בתנאי "משחק רגיל". זה חלק מהמשחק, אבל אותה יכולת מול אותה קבוצה ביום אחר הייתה יכולה להספיק לניצחון די קל. לא הייתי בונה על זה תיאוריות עמוקות מידי.
אוזיל ודי-מאריה הרבה יותר מרתיעים על הנייר מה גם שבשנה שעברה הם הציגו כדורגל מעולה, גם אם רונאלדו הכי בלט זה לא היה כריסטיאנו ועוד עשרה - אבל הרכב שכולל את מודריץ' וקאייחון יכול לספק את אלמנט ההפתעה ומדובר בשחקנים שראויים לקרדיט. לא צריך לזרוק לספסל אחרי שני משחקים רעים אבל כשמדובר בשלושה חודשים זה כבר מעלה את הסעיף והסבלנות פוקעת. בריאל מדריד אין דבר כזה 'טאבו' בהרכב, לא מדובר בשחקנים שצריכים להיות פרות קדושות כמו ראול בזמנו. כל שחקן הוא בן-אדם אבל משחקנים ברמה הזו אני מצפה להיות חוסן מנטאלי ויש גבול עד כמה המאמן יכול להיות נחמד. גם 'נזיפה' ומעשה סטייל שבוע בחוץ הוא דרך להחזיר שחקן לתלם. אני מסכים איתך לגבי הבעייה ברגל המסיימת(ובכלל, יש רק שלושה שחקנים שיודעים לתת גול בקבוצה הזו - רונאלדו, היגואין ובנזמה. די-מאריה ואוזיל ממש לא, מודריץ' לא שונה מהגרמני ואת ה-5 גולים של ראמוס בעונה אני לא סופר. אולי קאקא כן במידה והיה יותר מנער פוסטר). אותה בעייה צצה במשחק מול סיטי באנגליה קבוצה. הקמפיין שלנו באלופות היה כושל אבל אני מתייחס פחות למשחק הראשון מול סיטי. אני מדבר על המשחק מול דורטמונד בגרמניה שחוץ מהגול ועוד איזה כדור רוחב מסוכן - נאדה. קבוצה גדולה לא צריכה יותר מידי מצבים כדי להבקיע אלא לדעת 'לקחת משחקים בכוח' ולא עשינו את זה גם לא בחטאפה או בפיחואן או מול בטיס(נעזוב בצד את הגול שנפסל). העונה שלנו נעה מנק' קיצון אחת סטייל מיליארד החמצות כמו בקלאסיקו בסופר-קופה או מול סיטי ועד למשחקים בהם בכלל לא היו מצבים. שלא נדבר על מבחן התוצאה. וסטט' זה לא הכל, אני מדבר על מצבים 'איכותיים', מצבי כיבוש.
ראוליטו, - אני דווקא לא מסכים שלריאל יש בעיה עקרונית עם רגל מסיימת. הרי רוב הקבוצות בעולם מקבלות את מרבית השערים משלושה-ארבעה שחקנים. דווקא במובן הזה, ריאל במצב יותר טוב מברצלונה למשל. הנקודה היא שבמשחק נתון לפעמים הכדור לא נכנס ודווקא הקבוצה היריבה מנצלת באחוז גבוה יותר את מעט המצבים שלה. חלק מהמשחק. לדורטמונד (בברנבאו) ובוודאי לסיטי (בשני המשחקים), היו הרבה פחות מצבים מלריאל, הן רק ניצלו אותם טוב יותר. - ברמות הגבוהות אתה לא אמור להגיע להמון מצבים במשחק. הבעיה של ריאל היא בעיקר שכאשר היא סופגת ראשונה (יותר מדויק: כל עוד היא לא עולה יתרון), הקבוצה השניה מתבצרת בהגנה ומונעת מריאל את הנשק החזק ביותר שלה- המתפרצות, המעברים המהירים מהגנה להתקפה. מהסיבה הזו הגול הראשון הוא כל כך משמעותי עבורה להתפתחות של המשחק. נכון שבמשחקי בית נגד קבוצות קטנות זה הרבה פחות קריטי, במשחקי החוץ או במשחקים נגד קבוצות כמו דורטמונד הפיגורים המוקדמים הורגים את ריאל. תחשוב על זה שבשני משחקי הבית הגדולים שלה באלופות, ריאל הובילה רק בשתי הדקות שבין הגול של רונאלדו בזמן פציעות לשריקת הסיום. במילים אחרות, בשום שלב, הקבוצה היריבה לא נאלצה לשנות את הסגנון שלה ולצאת יותר קדימה ועל ידי כך לאפשר לריאל לנצל את אותן מתפרצות. בכל דקות ההתמודדות היא הייתה צריכה להתמודד עם קבוצות שהחזיקו לפחות תשעה שחקנים מאחרי הכדור. - עם קשר, התחושה שלי היא שקבוצות למדו את ריאל. בעונות קודמות הן ניסו לתקוף אותה (לפחות במשחקי הבית) ואכלו אותה פעם אחר פעם מאותן מתפרצות קטלניות. היום קבוצות מוותרות על הכדור, העיקר למנוע מריאל בכל מחיר את האפשרות לצאת למתפרצת. במשחק מול בטיס היו לריאל קרוב ל70 אחוז פוזשן. זה לא משהו שראינו בעבר במשחקי חוץ מול קבוצות ברמה הזו. לכאורה מרשים, בפועל זה אומר שריאל יצאה לחלוטין מהמשחק שלה.
אני לפחות מוצא אצל בארסה הרבה יותר שחקנים שיכולים לתת גול גם ברור שהשחקן המאיים ביותר הוא מסי הרי אנחנו חיים על כדור הארץ ולא בכוכב אחר. מלבד מסי - פדרו, דויד ויאה, ססק פברגאס ואפילו צ'אבי שבעונות האחרונות כובש יותר(10 שערים בעונת הטרבל, 14 שערים אשתקד). הספסל של ריאל עמוק על הנייר אבל בפועל גם בגלל הפציעות - אני לא מוצא שחקן שהוא מנייה כל-כך בטוחה לגולים למרות דקות משחק מעטות סטייל דויד ויאה. ואגב לא דיברתי על אלכסיס סאנצ'יז שנמצא בעונה איומה. לטעמי אתה עושה לנו הנחה גדולה עם הניתוח שלך לגבי העונה האירופית בכלל וצמד המשחקים מול דורטמונד בכלל. אני לפחות ראיתי את דורטמונד מניעה כדור בקלות ומשחקת כדורגל פשוט ומנגד את ריאל הרבה יותר איטית, עייפה, שקופה, חסרת מוטיבצייה ומאבדת כדורים כל-כך בקלות - בעיקר אוזיל ודי-מאריה. כתבת דברים נכונים אבל זה לא הגיוני שכל פעם שהקבוצה תקבל גול אז כל המשחק ישתבש, אני מצפה ל'תוכנית B'. אני לפחות חשבתי בעונה שעברה שלמרות צמד המשחקים הכושלים מול באיירן - ריאל מדריד הקבוצה הכי טובה באירופה. לאור המחשבה הזו ציפיתי מריאל לשחק טוב גם בגרמניה מול דורטמונד שמשחקת רע בליגה, ולשפר קצת את מאזן האימים בגרמניה(גם תיקו היה מתקבל בעין יפה). בין ה-1:1 של רונאלדו ועד לשער הניצחון של שמלצר לא ראיתי כלום מריאל מדריד, ובאותן דקות שיטת ההתקפות המתפרצות כן הייתה שימושית על הנייר. ברור שהנשק העיקרי של ריאל מדריד הוא המתפרצות ובדרבי האחרון הראו שוב ושוב את ההתקפה בה תוך 10.6 שניות הכדור הגיע מהרחבה שלנו עד לבעיטה של רונאלדו לקורה ממצב קורץ. אבל בעונה שעברה הגולים הגיעו גם תוך כדי משחק רגיל. כי כדורי העומק היו בזמן עם הטאץ' הנכון ודי-מאריה היה בכושר טוב יותר והזריזות והיכולת שלו על שטח קטן הייתה קריטית - וגם החיסרון של מרסלו משמעותי.
ריאל מדריד פשוט קבוצה אחרת בלעדיו, וזה ניכר הכי הרבה אצל רונאלדו שנראה די מיותם באגף ברוב המשחקים מרסלו נותן הרבה לקבוצה בהתקפה והוא תמיד אופציה נהדרת (לא חשבתי טרם הפציעה שעד כדי כך אבל החסרון שלו הוא ממש בגדר קריטי), אם לא די בזה - בשבת גם קונטראו לא יהיה זמין למשחק נגד ויאדוליד לאחר הפציעה המוקדמת במשחק נגד אייאקס. חבל, משחק שגם ככה לא שינה כלום.
ספציפית לגבי שבת הדיבור הוא על ארבלואה כמגן שמאלי ועל ראמוס בצד ימין. אני חושב שארבלואה או קונטראו זה לא קריטי, למרות שהפורטוגלי בכושר הכי טוב מאז הגיע לקבוצה. ולמרות זאת הוא עדיין לא עושה מהלך התקפי שלם ולא מבשל שערים. החיסרון של מרסלו פגע במשחק ההתקפה בצורה קשה וזה היה צפוי מהרגע הראשון היות ומדובר באחד מהמגנים התוקפים הטובים באירופה. אולי הסיומת מול השער טעונה שיפור אבל לטעמי הוא מאפיל כבר על אלבס. במשחקים האחרונים רונאלדו לטעמי סתם נכנס לכושר גרוע ולאו דווקא בגלל קונטראו, פעולות פשוטות לא הולכות לו ומידי פעם החמצות גדולות כמו בדרבי. מה שכן, גם מוריניו היה יכול לתרום יותר לעניין ואולי גם לעורר את המשחק הקבוצתי עם גיוון מסוים - רונאלדו בצד ימין לפעמים ודי-מאריה בשמאל(שיכדרר על הקו ויוציא רוחב נניח או ירים מייד בלי לחזור אחורה) או רונאלדו באמצע מתחת לחלוץ כדי שיהיה לו יותר קל לבעוט לשער. אגב, בעונה הראשונה בלבן מרסלו שיחק לא מעט כקשר ורונאלדו היה תקוע עם ראמוס כמגן וזה לא מנע ממנו לשחק נהדר.
ראוליטו, אני לא חושב שאני עושה לריאל הנחה. אני מסתכל על הדברים בצורה הרבה ריאלית ומציאותית ממך. למה? כי אני לא מצפה מריאל מדריד לפרק במשחק ביתי את אחת מחמש הקבוצות הטובות באירופה. זה אולי יכול לקרות בהתפתחות מסוימת של המשחק או ביום שיא של ריאל, אבל בשום מצב זו לא אמורה להיות נקודת המוצא לפני המשחק. גם באיירן לא ממש מפרקת את דורטמונד במשחקים הישירים (למעשה המשחק הביתי שלה מול דורטמונד העונה היה הרבה יותר מאוזן מהמשחק בברנבאו). אני מצפה מריאל להיות עדיפה במשחק הביתי שלה וזה מה שקרה. זה שהמשחק נגמר בתיקו ולא בניצחון זה כבר ענין של הדינמיקה של המשחק וניצול מצבים (וגם טעות שיפוט, בוא נודה על האמת). כאוהד ברצלונה לא נעים לי לכתוב את זה (אני הרי לא בא להתווכח "למי יש יותר גדול"), אבל הקבוצה היחידה באירופה שיש לה את היכולת לגרום לקבוצות גדולות להיראות כמו אלמריה ביום רע, זו ברצלונה בכושר מצוין ובהרכב מלא (במילים אחרות, ברצלונה של לפני שנתיים). לריאל אין את היכולות הללו ומעולם לא היו. יש לה יתרונות אחרים. למשל ביכולת לנצח בסדרתיות ובקלות קבוצות נחותות. זו הסיבה שהיא מפרקת בקלילות קבוצה כמו איאקס שש פעמים ברציפות או מתמודדת בשיויון כוחות עם ברצלונה לאורך הליגה למרות הנחיתות במפגשים הישירים. אני כותב את זה בזהירות, אבל יתכן שהאכזבה שלך נובעת מכך שאתה מנסה לשפוט את ריאל על פי אותם קריטריונים וסטנדרטים שהתרגלת לראות מברצלונה של השנים האחרונות. אתה יודע, אפילו לברצלונה קשה לעמוד בסטנדרטים הללו. בשורה התחתונה ריאל הוגרלה לבית שהוגדר כ"בית המוות". היא עלתה ממנו די בקלות והייתה עדיפה על היריב בחמישה מתוך שישה משחקים למרות כושר בינוני מאד ולא מעט פציעות. זה לא הישג ענק אבל בטח לא משהו שעונה להגדרה של "כישלון".
אוזיל לא היה גדול גם בעונה שעברה, הוא פשוט מכונת סטטיסטיקה משומנת. אולי הוא מתאים למוריניו, אבל אני אישית הייתי מעדיף שחקן שמסוגל גם לעשות משהו מלבד למסור.
אולי אצלך זה עניין של שחור או לבן, לא אצלי. לא ציפיתי שריאל תרסק את דורטמונד אבל גם לא ציפיתי ליכולת כזו. המחצית השנייה מול דורטמונד הייתה סבירה ונפסל גול חוקי של קאייחון(שחוץ ממנו יצרנו עוד שני מצבים מסוכנים) - הלכת רחוק מידי, זה לא מספיק. אותה דורטמונד אגב שהיא ממש לא קבוצה ברמה של בארסה אבל כן מהבולטות באירופה - פירקה 5:2 בקלות את באיירן מינכן בגמר הגביע, אותה באיירן שהייתה טובה מריאל מדריד בשני המשחקים בחצי גמר הצ'מפיונס. במצב של 2:1 בברנבאו הלכנו אחורה משום-מה וכל זה בידיעה שבארסה כבר לא בגמר ועוד שער של באיירן יחסל אותנו. זו אחת מהבעיטות היותר גדולות של ריאל מדריד בהיסטוריה לטעמי, כמעט כמו שני ההפסדים לטנריפה במחזורי הסיום בתחילת שנות ה-90 שהעניקו לבארסה את הכתר כמו כפית לפה. הכושר הגרוע עליו דיברת הגיע גם במשחקים מול באיירן לצורך העניין אז אולי אותם משחקים שמים בפרופורצייה הנכונה את הקבוצה שקרעה את הליגה בעונה שעברה עם 121 שערים ומאה נק'. דורטמונד פתחה את העונה גם בצורה גרועה עם הפסדים וכושר לקוי של חלק מהשחקנים ובכל-זאת סיימה במקום הראשון בבית וזה כן כישלון מבחינת ריאל מדריד. שאלת ההעפלה לא עמדה בספק אבל באותה מידה הסיכויים להעפיל מהמקום הראשון הלכו לעזאזל מוקדם. לגבי אוזיל - כשהוא משחק בינוני ולא מעורב אבל מסיים גם משחקים כאלה עם בישול אחד ולפעמים פעמיים - OK. העונה שיותר מסירות שלו מגיעות ליריב מאשר לכתובת - זה לא בסדר. קשה להוציא מההרכב שחקן שבישל 50 שערים בשנתיים - מספרים שגם פיגו וזידאן ביחד לא הציגו.
שטויות. צ'אבי ואינייסטה שחקנים יותר טובים מאוזיל (לדעתי גם מפיגו ולא נופלים מזידאן, אבל זה ויכוח אחר), משחקים מול אותן הגנות ולא עושים מספרים כאלו מבחינת בישולים בשנתיים-שלוש האחרונות. גם בשיאם היו לא מעט שחקנים בליגה הספרדית שהמספרים שלהם היו טובים מאלו של זידאן ופיגו. הם פשוט לא היו שחקנים של סטטיסטיקות. כמו צ'אבי ואינייסטה. מצד שני, יש שחקנים כמו אוזיל שהרבה פחות משפיעים על המשחק לאורך 90 אבל יש יודעים לעשות שתיים-שלוש פעולות מאד אפקטביות בכל משחק, ואת זה הסטטיסטיקה "זוכרת". הגדולה של שחקן כמו מסי היא היכולת לשלב בין מספרים מטורפים להשפעה אדירה על המשחק.
ראוליטו, ראיית ה"שחור-לבן" היא שלך, שרואה בעליה קלה מ"בית המוות" כ"כישלון". אני לא טענתי שזו הצלחה מטורפת, אבל זה רחוק מלהיות כישלון. "כישלון" זה מה שעשתה סיטי. מה שכתבת על המשחקים בין דורטמונד לבאיירן זו בדיוק הנקודה שלי. זו לא קבוצה שמקבלת בראש ולכן ברור למה ציפית לפני המשחק. אם המשחק היה נגמר 2-1 או 3-2 לריאל אף אחד לא היה עושה ממנו ענין, גם אם יחסי הכוחות היו נשארים אותו דבר. המשחקים נגד באיירן היו סיפור שונה: שם ריאל ניצחה את המשחק בברנבאו והפסידה רק על החטאות פנדלים של שחקנים כמו קאקא ורונאלדו, אבל תחושת האכזבה שלך נבעה מכך שבאיירן ללא ספק הייתה הקבוצה העדיפה בסיכום שני המשחקים. אם אתה חוזר למפגש ההוא, לדעתי הטעות של ריאל (בעצם של מוריניו) הייתה ב20 דקות האחרונות במשחק במינכן שם הוא עשה חילוף הגנתי שנתן את השליטה במגרש באופן מוחלט לבאיירן שעד אותו רגע כמעט לא ייצרה כלום.
מעניין אם שמתם לב שאוזיל אם ארבעה שערים מתוך ארבעת משחקי הליגה האחרונים, מסתבר שסוף העולם באמת הגיע. הוא הבקיע היום צמד מרשים מאוד למרות שכהרגלו הוא שיחק בצורה רדומה לאורך כל שלבי המשחק אם נוציא את הכדור החופשי ואת הדקה האחרונה של המחצית הראשונה. כמו שאמרו פה, אוזיל הוא ההפך הגמור מאינייסטה: הוא לא מרבה להרשים במשחקים ולפעמים זה בלתי אפשרי להבחין בנוכחותו אבל הוא עדיין מכונת בישולים משומנת, כשהספרדי משחק נהדר בד"כ למרות סטטיסטיקה מעט יבשה. משניהם אפשר להרכיב את הקשר ההתקפי המושלם.
זה באמת עכשיו נראה הרבה יותר ריאלי. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx מה שכן, הוא בועט חופשיות נהדר, וכמעט תמיד לפחות למסגרת.
