כצפוי איתי שכטר ערך הכרות עם קבוצת המילואים(עד גיל 21) של סוונסי סיטי וכבש את השער היחיד במשחקה נגד מילואי ברנט ביום שלישי. יש לציין שמילואי סוונסי אפילו לא משחקים בפרמייר ליג עד גיל 21, כי המועדון לא עומד בסטנדרט.
לגבי ויכוח כדורגל המועדונים לעומת נבחרות שהתפתח פה: ברמה האישית והסובייקטיבית זה ענין של טעם. ברמה העקרונית, כדורגל הנבחרות חשוב היום מאי פעם. בעידן שבו יש כל כך הרבה זרים, בעידן שבו כסף חיצוני (מפוקפק מאד) יכול להפוך קבוצות כמו סיטי, צ'לסי או פ.ס.ג' לכוחות משמעותיים רק בגלל שאיזה שייח או אוליגרך בחר בהן ולא בקבוצה אחרת וראויה לא פחות, בעידן שבו כוח כלכלי ושיווק נתפסים כיותר משמעותיים מיכולת לייצר שחקני כדורגל ראויים, כדורגל הנבחרות הוא שריד כמעט אחרון לשיקוף של מצב האמיתי, לאמת שאין בילתה. אמת שלא ניתנת להסוואה באמצעות כסף של שייחים ואוליגרכים או שיווק גאוני. כדורגל הנבחרות מאפשר למדינות מדרום אמריקה, אפריקה ואפילו מדינות אירופאיות כמו בלגיה, קוראטיה ודומותיהן, להביא לידי ביטוי את השחקנים שהן מייצרות, שחקנים שבמציאות הקיימת בכדורגל המועדונים אין להן יכולת להחזיק. בעידן הנוכחי אנחנו מקבלים את המצב ששחקן ישחק איפה שמשלמים לו יותר. רק שטוב שלפחות יש מקום אחד ומרכזי בכדורגל העולמי שבו יש משמעות רק לכישרון שאתה מייצר. מקום אחד שבו כסף לא עונה על הכל.
90 דקות ובישול לבניון במדי ווסטהאם שניצחה 4-1 את סאותהמפטון איתי שכטר חיממם 90 דקות את ספסלה של סווזני מול וויגאן.
זו בדיוק הבעיה של כדורגל הנבחרות כפי שהיא מוצגת כאן לחיוב: לאומנות. מתאזרח או בן מהגרים? למה זה חשוב? למה מי שמתחתן עם אזרחית ישראלית וזוכה לאזרחות לא יכול לשחק בנבחרת? ומה ההבדל בינו לבין הבן של משפחת אוזיל? יש אזרחי גרמניה שבוחרים לשחק בנבחרת טורקיה רק בגלל ששם יש להם אפשרות לשחק ובגרמניה לא, הם לא טובים מספיק. גרמניה היא גרמניה גם אם בשורותיה משחקים טורקים, טוניסאים ומרוקאים. צרפת היא צרפת גם אם בשורותיה משחקים אלג'יראים וגוואדלופים. כדורגל הנבחרות הולך בדרכו של הכדורגל המקצועני. אף אחד לא בא לשחק בשביל הדגל, משחקים בשביל ההצלחה. אל תשלו את עצמכם - שלושים דקות טובות בטורניר המונדיאל שווה חוזה משודרג.
נראה לי שבאת עם הנאום מוכן מהבית. מי כתב נגד שיתוף של בני מהגרים? להפך, כתבתי שצריך להבדיל בין בן מהגרים לבין מתאזרח שאוזרח רק כדי לחזק נבחרת (שזה דבר נדיר מאד בכדוגל ושכיח הרבה יותר באתלטיקה או כדורסל). אין גם שום בעיה עם מתאזרחים אמיתיים, סטייל דקו או מרכוס סנה. כאמור, יש בעיה מסוימת עם התאזרחויות אינסטנט שנועדו רק כדי לחזק את הנבחרת. וגם אם אתה לא מסכים, בוודאי שאין לטענה הזו שום קשר ללאומנות אלא לסוג של הגנה על "פייר פליי" שעדיף שישאר לפחות ברמת כדורגל הנבחרות. עצם הפעולה של עידוד הנבחרת שלך היא לא יותר ביטוי של לאומנות מאשר צעקות ל"צדק חברתי" הן ביטוי לקומוניזם שסופו "מחנות עבודה" ו"מהפכת תרבות". חאלס עם הסיסמאות. וזה בטח יותר לגטימי ממצבו שבו כסף של דיקטטורות (סטייל אבו דאבי או קטאר) משמש לפרופגנדה דרך מימון קבוצת כדורגל או מצב שבו כסף שנשדד מאזרחי רוסיה משמש לתשלום משכורות עתק של כוכבי כדורגל באנגליה.
ערן לוי רוב ההתאזרחויות כיום בכדורגל העולמי בגלל איזה סבתא שנולדה במדינה וחיה בה עד גיל קטן או איזה דודה. תסתכל על נבחרות אפריקאיות. איזה קשר יש לפרדי קנוטה למאלי? הוא אף פעם לא היה שם ולא גדל שם, יותר מזה הוא עבר בנבחרות צעירות של צרפת. איזה קשר של בואטנג יש לגאנה? הוא גרמני לכל דבר ועניין. יש שחקנים מחפשים כדורגל בינלאומי בשביל קידומם האישי ובלי שיהיה להם קשר אמיתי למדינה אותה הם מייצגים. יד לפני 5 שנים בערך היו חוקים נוקשים בעניין הזה ואפילו אם ייצגת מדינה בנחברות צעירות, לא יכלת לעבור ולייצג מדינה אחרת(למשל ככה נפסל מגומדוב וגם ישראלביץ' שהוזמן לנבחרת הצעירה), היום יש אפילו שחקנים עם הופעות בנבחרת לאומית, שעוברים לייצג מדינה אחרת כמו ג'רמיין ג'ונס או קרסלה גונסלס(גם מליקסון כמעט עשה את זה).
סרדו, לא יודע למי יש משהו נגד שיתוף בני מהגרים. אם זה מה שהבנת מדבריי כדאי לקרוא אותם שוב, אל תפתח פחדים שאינם קיימים. הסיסמאות? אתה הוא זה שזורק אותן לאוויר, ואח"כ בא בטענות שהן קיימות. אז חלאס. אפשר לשכוח מהפייר פליי, אתה לא תקבע מהי התאזרחות מוסרית ומה לא. המדינה מעניקה אזרחות? האדם אזרח, גם אם זה למטרות מקצועיות. אל תיתמם ואל תחפש פייר פליי בעולם קפיטליסטי (מילה אמיתית, שרק לא תחשוב שזו סיסמא).
ברור שאני לא קובע, אבל מותר שתהיה לי דעה בענין. זה בכל מקרה ענין מאד שולי בכל מכלול נושא כדורגל הנבחרות.
זה לא שולי אם מבקשים לייחס רומנטיקה לנבחרות הלאומיות. לא כולם רואים את הרומנטיקה בגלל ה"זרים" שמשחקים בנבחרות. יש באירופה מספיק נשמות טובות שלא אוהבות את הנבחרת רק מפני שהיא נותנת מקום ל"זרים". בית"ר י-ם לא המציאה את העניין.
אני לא מסכים איתך. מעבר למהגרים ובני המהגרים ה"רגילים" שהם שיקוף של "מצב אמיתי" מחורבן בעולם, יש לא מעט מתאזרחים שגם אם זו לא המטרה מלכתחילה לשלב אותם בנבחרת כמו שציינת לגבי דקו או סנה, פוגעים במה שכדורגל הנבחרות אמור להיות. וגם המתאזרחים הללו כמו מוטה, פפה, קקאו וקולאוטי- הם חלק ממצב אמיתי, מצב מחורבן (הפרחים לזוכי פרס נובל לשלום 2012), אבל זו המציאות שבה אין קשר בין לאום ואזרחות (וכבר יצא לי עשן מהמקלדת בגלל ויכוח פה אם אפשר לומר על שחקנים כמו מאסצ'רנו ומיליטו שהם איטלקים), ואפשר לקנות אזרחות בכסף (מה שקורה באתלטיקה שציינת, ועניין של לא הרבה זמן שזה יקרה גם בכדורגל).
האויב הגדול ביותר של ההווה הוא הנוסטלגיה. בעולם המודרני אלה פני הנבחרות - אזרחים שורשיים, אזרחים שהיגרו ומתאזרחים. אין פגיעה בכדורגל הנבחרות מפני שההתייחסות היא למה שהיה כאן פעם, לפני עשרים או שלושים שנה, וזה כבר לא יחזור. זה לא יכול לחזור, כי כל דרך שינסו להחזיר עטרה ליושנה תהיה נגועה בגזענות או אפליה על רקע אתני. כדאי להתרגל למציאות הנבחרות העכשווית - נבחרות "מעורבות" ואלמנטים שהם מקצועיים גרידא בבחירת נבחרת. הכדורגל בטח לא המציא את זה, והזקנים בינינו זוכרים את מני רוזנברג.
נציגנו לשבת זו: לירן כהן שיחק 65 דקות בהפסד קבוצתו הפולנית, 2-1 לבלחתאו. בעקבות ההפסד, בלחתאו עקפה את פודבסקיז'ה של כהן והורידה אותה למקום האחרון בטבלה. עוד בפולין, קראקוב ממשיכה בעונה הגרועה שלה - הפעם 0-0 ביתי מול ביאסלוק. מליקסון השלים 90 דקות. בירם כיאל חזר להרכב סלטיק, השלים משחק מלא בניצחון 0-5 על סט. מירן. למרות שכל האישורים הגיעו, פיראס מוגרבי לא נכלל בסגל לאנס בניצחון 1-2 על אוקזר. יוסי בניון פתח לראשונה בהרכב ווסטהאם והתכבד בבישול ב1-4 הביתי שלהם על סאות'המפטון. שכטר, כמו בכל שבוע, חימם את הספסל של סוונסי. בקפריסין, גם לאחר 6 משחקים גיא חיימוב עדיין לא ספג שער אחד. חיימוב ובן שמעון ניצחו את אייה נאפה 0-3. במושבה הישראלית בבלגיה, ברדה עלה בדקה 80 בניצחונה של גנק 0-3 על בירסחוט, מלול הוחלף עם פתיחת המחצית השנייה בשורות המפסידים. כרגע קלאב ברוז' בפיגור חוץ מפתיע מול לאובן, 1-4 למארחים, רפאלוב הוחלף בדקה 61.
