כולם מדברים על הבעיות בהגנה אבל למכבי חיפה יש בעיה לא פחות קשה בחלק הקדמי. קרוב ל40 בעיטות לשער ב2 משחקים ורק 2 שערים. זה מגוחך. הרי ברור לכם שאם בפתיחת המחצית השנייה ורד שם את הכדור ברשת, קרית שמונה לא חוזרת ואז לאף אחד אין מה להגיד
אז דקל קינן בדרך למכבי חיפה והוא עוד אחד שחוזר לישראל עם הזנב בין הרגליים... דווקא חשבתי שהוא קורץ מחומר אחר, חבל.
למה? הוא שחקן הגנה ישראלי. כמה כבר כאלה הצליחו באירופה? אין לו שום דבר מיוחד בשביל רמה סבירה באירופה. גדול בלמי ישראל - אריק בנאדו לא שיחק באירופה וטוב שכך.
הגישה שלו למקצוע, האופי שלו, ההשקעה שלו. הוא מאוד הזכיר לי את טל בן חיים לפני שהגיע לבולטון, את כל הדרך שלו מבחינת השקעה.
לא חשבתי שהוא יגיע לצ'לסי ליברפול וארסנל אבל מינימום וגם זה לא. חשבתי ואני מאמין שהוא מסוגל ליותר, לפי דעתי ויתר מהר ומדי וחבל.
מודעות עצמית זה דבר חשוב. אין כאן עניין של לוותר. או חוזרים או ממשיכים להתבזות בליגת מילואים של צ'מפיונשיפ. ויתר מהר מדי זה למשל יצחקי בגנק או ורמוט בגנט.
עליהם אני בכלל לא מדבר כי לא שווה לדבר עליהם. הם יצאו לאירופה בשביל לעשות "טיול" ולא באמת בשביל להילחם על המקום שלהם. חשבתי שדקל קינן מסוגל ליותר ואני עדיין חושב ככה ולפי דעתי הוא ויתר אבל ככה הוא החליט, חלק מהאנשים יכולים לראות בזה שהוא בחר בדרך הקלה.
אבל אין לו שום אופק שם. קרדיף סיטי הודיעה לו בבירור שהוא לא בתוכניות. הוא לא יכול להלחם על מקומו. הצעות אחרות מאירופה אין. הדרך הקלה זה סתם לשבת ביציע ולקבל את השכר הגבוה בלי בעיה.
דווקא לקינן לדעתי יש את האופי המתאים אבל את האיכויות אין לו. הרי מהרבה בחינות הוא לא בלם ברמה כל כך גבוהה, הטכניקה שלו חלשה מאוד שמתבטאת בקושי רב למסור פס ליותר מ 10 מטר, הוא איטי, כבד. דווקא בגלל האופי והרצינות שלו, שהוא היה נשאר אחרי האימון להמשיך לעבוד, שהוא הלך לכל מיני מאמנים מקצועיים גם בימי חופשה, הוא הצליח להתקדם ולהיות בלם מוביל אצלנו.