די כבר עם זה; היחידי שהרכישה הזו (אם תצע לפועל) פוגעת בו באמת הוא גוסטבו; מרטינז לא יבוא להיות בלם וכנראה גם לא מגן. זכותך לחשוב שגוסטבו שחקן גדול, אני חושב שהוא שחקן טוב מאוד אבל מוגבל בסופו של דבר וכך חושבים רבים אחרים, כולל בברזיל. ולמה נראה לך שאני רוקד על כך ששוייני מקרטע; אני דווקא מבואס בגלל זה אבל זה המצב, אין מה לעשות.
ומה עם טימו וקאן הם לא יפגעו אם הוא יגיע? היינקס שוב מוכיח שאין לו שום עניין בלפתח צעירים ממחלקת הנוער בינתיים שחקן אחד בלבד עלה מהנוער בתקופתו(קאן) רק מתוך לחץ של המועדון וגם עכשיו הוא מחפש קיץ שלם שחקן בעמדה הזאת.
זה לא הייניקס, זה זאמר, זה הונס... אתם צריכים להבין שהייניקס הוא לא פונקציה יותר בבאיירן פרט מההוראות הטקטיות. אני לא אתפלא אם זאמר יהיה גם המאמן בעונה הבאה, מחשלים אותו לתפקיד או שיביאו מאמן כמו גווארדיולה או מוריניו. אהה ולפני שאשכח אתם (ולא רק אתם) עם אפס סולידריות לקבוצות אחרות, אחרי זה אתם לא מבינים למה שונאים אותכם. הראשונים שאמרו לא...איזה הפתעה!
אהה, לפי התגובה שלך אני מציע תצעדים הבאים: למכור: נוייר, בדשטובר, בואטנג, קאן, גומז, מולר לקנות: קסיאיס, פפה, פוז'ול, מסי, אגוארו ויא יא טורה ועל הדרך לשנות את השם ל ברצלונה או ריאל מינכן. לא יעזור כלום, אין כמו לראות את השחקנים הצעירים שלך הופכים את הקבוצה שלך לאימפריה כמו שבארסה עשתה.
ברור שנוער זה חשוב והשמחה כפולה כאשר ההצלחה מגיע בזכות הנוער. אבל יש זמנים שצריך גם לדעת לבקש "עזרה" מבחוץ...
כמו ריברי, רובן, דנטה, פיזארו, מנדזוקיץ', שקירי גוסטאבו ושות? וכולם מספיק טובים בשביל להיות שחקנים מובילים בבאיירן. יש חיזוק נקודתי, ויש חיזוק שנועד לעשות את אפקט הוואוו, השאלה מה אתה מחפש. אם אני הייתי אוהד באיירן הייתי מאד מרוצה ממה שנעשה בשנים האחרונות, עצם העובדה ש 70 אחוז מ ה 11 של נבחרת גרמניה הם שחקני באיירן היה עושה אותי גאה. נו שוויין, מה אני אבל מבין..
שחקני הבית של באיירן הגיעו אך ורק בגלל ואן חאל שהוא המאמן היחיד בשנים האחורנות שהיה לו ביצים לקדם באמת צעירים ולא כאומרים לו.בלעדיו כנראה מולר,באדשטובר,דייגו אלאבה ועוד היו במקרה הטוב בספסל או כנראה באיזה קבוצות אמצע טבלה בגרמניה. מישהו פה באמת חושב שהיינקס היה נותן לשחקן נוער להיות בלם קבוע?או לתת לחלוץ כמו מולר לשחק לפני גומז שהגיע ב30 מיליון או טוני מלך השערים וכמובן קלוסה ואוליץ'?שלא נדבר על דייגו ואלאבה שכנראה שלא היינו שומעים עליהם בכלל. האמת היא שבשנתיים האחרונות לא עלה אף שחקן מהנוער.את קאן העלו רק בגלל לחץ של ההנהלה ככה שלא הייתה ברירה וגם שם מחפשים קיץ שלם למצוא שחקן בכל מחיר שהוא.מה שאומר אפס שחקני בית שניסו לקדם בתקופה הזאת. רק לחשוב על זה שקאן עם עבודה נכונה יכול לעשות את הדרך של מולר ובאדשטובר.אבל כנראה שבקצב הזה ברמן יכולה להתחיל לחשוב עליו.
אני מחפש חיזוק נקודתי, הקישור האחרי שלנו בינוני מאוד, שוונשטייגר מתקשה לחזור לימיו הטובים וגוסטבו בינוני מאוד....לכן חיזוק נקודדתי בקישור האחורי מאוד מתבקש....ואם אין משהו ברמה גבוהה מהנוער אז אין ברירה אלה לפנות לתוצרת חוץ... אי אפשר לקחת סיכונים ולבזבז עוד עונה רק בשביל לתת מקום בהרכב לקאן....
אוהדים יקרים(לא משנה של איזה קבוצה), מי שמילותיו של רוזנר(שב 80% מהפעמים אני לא מסכים איתו) חמקו מבין עיניו לא יודע מה זאת גאווה של אוהד. חברים יקרים אני לא מחדש כלום הקבוצה של באמא של הטופ, 2 גמרים בשלוש שנים בצ'מפיונס, ולמרות סגנות פעמיים בליגה(הרי כולם יודעים שההגמוניה הצהובה לא תיגרע מבאיירן דבר) התוצאה נשארה בהינה - גם באתרי ההימורים באיירן היא הקבוצה מספר 3 ביבשת! למרות שהיא הוכיחה בלא מעט דקות שהיא לא נופלת מהראשונות, ונניח לזה כרגע. בואו נצרף את נבחרת גרמניה המלהיבה שלמרות כולם היא חלק מהטופ, ולאחרונה פייבוריטית עם ספרד לזכיה בכל תואר. איך יכול להיות? קומו על הרגליים ותתגאו! תרגישו יותר מכולם! אתם בטופ! עם 8 שחקנים בנבחרת 7.5 שחקני הרכב ראשון של הנבחרת מספר 2 בעולם! 8 מקומיים! רגע רגע 5 מהם שחקני בית בהרכב של באיירן! + 3 מקומיים מהנבחרת שהם הטובים בעולם(!) בעמדתם, ומתנהלים יותר בבוואריות כמעט יותר מכל בווארי אחר(סופר מריו, סופר מנו, והמגן הימני האדיר בואטנג), לכל אלה יש תוספת של עוד שחקן בית(אלאבה הנהדר), ועוד שני מקומיים צעירים שמתדפקים על הדלת(קאן, ווייזר), מדהים זו הרגשת שייכות יש לכם קבוצה מהשלוש הטובות ביבשת והכל תוצרת בית! אהה ויש זרים לא? אז שיקום ה"אוהד" שיקרא לפרנקי זר. אופס נשאר מקום בהרכב לזר אז כן גם לנו יש אחד או שניים כאלה. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/11.Xxx :aaarse: http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/11.Xxx :aaarse:
מרטינז מוכן לרדת בשכר שלו רק כדי לשחק בבאיירן.למרות שאני לא תומך נלהב ברכישה שלו זה טוב לראות שמה שמעניין אותו זה להתקדם בקריירה ופחות הכסף.
בוא נתחבר למציאות אחי, והמציאות הנה מה חושבים לא רק אנו אלא גם אלו שאינם אוהדים שרופים אלא רואים הדברים מהצד ולכן ביתר אובייקטיביות: 1) לגבי באיירן: בוודאי שאנו דוגמא ומופת לניהול נכון ולקידום שחקני בית (הרבה קרדיט לואן חאל על זה). כל המשחקים סולד-אאוט ואנו שולחים כמות אדירה של אוהדים למשחקי חוץ. עם זאת סגרנו שנתיים רצוף ללא אף תואר, דבר שלא קרה שנים, ועם כל הכבוד לבונדסליגה זו לא הליגה החזקה ביבשת כך שזה כשלון. בגביע אירופה עשינו מחד שני גמרים בשלוש שנים אך מאידך ללא ספק דבקה בנו תווית של לוזרים אחרי ההפסדים בגמרים האלו, בוודאי בגמר האחרון ועוד בבית כך שבזירה הזו עדיין חובת ההוכחה עלינו. 2) לגבי הנבחרת: המצב שם זוועה: מאז 1996 לא זכינו בכלום. כל תהליך הכדורגל ההתקפי לא הוביל לכלום למעט מחמאות. גם פה אנו מתחילים להתפש כלוזרים. יוגי לב מקדש את הדרך שלו ואף אמר שזו חשובה מתארים, שזו שערוריה בעיניי בנבחרת המעוטרת באירופה, אך אנו מפסידים לא מעט משחקים, עולים בהרכבים נסיוניים, חוטפים בבית גם מארגנטינה וגם מצרפת (למרות שזה ידידות) ומאבדים באופן קבוע שני דברים: את כח ההרתעה ואת המנטליות של המנצחים. מכיוון שהתואר האחרון שגרמניה הביאה בכדורגל ברמת הנבחרות/קבוצות היה אי שם ב-2001 הרי שהמצב רחוק מאוד מלהיות מזהיר ויש ים סיבות לדאגה. יש גם דברים טובים כמובן אך בשורה התחתונה ארון הגביעים הבינ"ל בגרמניה מעלה אבק כבר למעלה מעשור וזה לא יכול להימשך.
אהלן כפיר. היו לנו עליות וירידות אבל אני כרגע מעדיף להתרכז במה שהולך להיות ולא במה שהיה. תקרא את ההודעה שלי בעמוד הקודם ותספר לי מה דעתך על הצעדים שעשו בקיץ האחרון ואיך אתה מציע לפתור את בעיית המנהיגות (או מה לדעתך אפשר עוד לעשות).
