דרוגבה הגיע לצ'לסי כשחקן העונה בצרפת. ספרד היא יצרנית השחקנים הטובה ביותר בעולם (זו אחת הסיבות שלמרות נחיתות כלכלית, הליגה הספרדית חזקה יותר מהאנגלית: אולי יש פחות כסף, אבל היצע השחקנים גדול בהרבה. על פי אותו כלל שלמדנו במכבי תל אביב כדורגל: אם תשלם לשחקן פי ארבע ממה שהוא שווה, זה לא יהפוך אותו לשחקן טוב יותר), כך שברור ששחקני ספסל הם עדיין שחקנים טובים. אבל זה עדיין מעמיד בפורפורציות את פערי האיכות בין הליגות. סילבה בגיל 26 לא "השתפר", הוא פשוט משחק בליגה שאין בה צ'אבי ואינייסטה ולכן היכולת שלו יותר בולטת. בנוסף זו ליגה שבה קבוצות הקטנות חסרות מושג ברמת היכולת לשחק טקטי. הוא אמר את זה עצמו אגב: המשחק מצד לצד באנגליה הרבה יותר קל לו כי ההגנות לא מסודרות ויש הרבה יותר שטח לבצע את הפעולות שלך. אתה קצת עושה אידאליזציה של העבר. ליברפול ב2005, פורטו ומונאקו ב2004, לברקוזן ב2002, לא היו קבוצות גדולות, בלשון המעטה. זה טבעו של טורניר גביע. מבחינת כישרון, באיירן היום קבוצה יותר מוכשרת מהקבוצה של 99 ו2001. גם ריאל לא הייתה קבוצה גדולה בשנות הזכיה שלה. היו לה שחקנים גדולים, מנוסים וווינרים שהתעלו במשחקים המכריעים באלופות, אבל זו הייתה קבוצה לא מאוזנת (עם הגנה מזעזעת), ולא מאד מאומנת, חסרת יציבות שהתקשתה מאד לשחק טוב על בסיס שבועי. במשחקים הגדולים ההתעלות של רדונדו וזידאן הצילה אותם. לאורך העונה החולשות שלה נחשפו. תסתכל על הסגל של סוסיאדד ב2003 ולא תאמין איך יכול להיות שקבוצה כזאת מתחה את ריאל מדריד הגדולה של זידאן, רונאלדו, פיגו וראול עד המחזור האחרון של העונה. בנוסף, כמו לבאיירן היום, היה לריאל ההיא יתרון גדול שהיא לא הייתה במאבק האליפות בשנות הזכיה שלה מה שאיפשר להתמקד במשחקים באירופה. תאר לך שמוריניו ופפ היו יכולים לתת מנוחה לשחקנים שלהם לפני חצי הגמר (כפי שעשו בבאיירן וצ'לסי) במקום לשחק משחק מתיש בין שתי הקבוצות. הרי זה לא מקרי שבאופן קבוע הכושר של ברצלונה מגיע לשפל בתקופות חצי הגמר: זה הזמן שבו העומס של עונה שלמה כמעט בלי רוטציה מגיע לשיא. דווקא לקראת הגמרים היה להם זמן לתת לשחקנים מנוחה (אחרי שהם הספיקו לסגור את הליגה) ולכן היכולת בגמר הייתה טובה בהרבה. לגבי רונאלדו מול רונאלדו: לפני הפציעה הברזילאי היה שחקן לא פחות טוב והוא אכן העמיד מספרים מטורפים, בקבוצה הרבה פחות טובה של ברצלונה או באינטר בליגה האיטלקית שהייתה אז קשה בצורה יוצאת דופן ומאד הגנתית. אחרי הפציעה הוא היה שחקן די מוגבל. הוא היה ווינר גדול, אבל ביכולת על בסיס שבועי הוא לא היה שחקן ברמה של רונאלדו היום או הוא עצמו לפני הפציעה. אתה מניח שגרד מולר שיחק מול הגנות יותר טובות. הוא לא. אתה מניח שמסי הוא לא הגולר הטוב בהסיטוריה ולכן אם הוא משיג דברים שלא הושגו בעבר, יש פה איזה משתנה אחר שמסייע לו. אולי הוא כן הגולר הטוב בהיסטורה? אולי הוא באמת כל כך גדול?
במילה אחת: הגנה. באיירן אולי מוכשרת יותר, אבל מבחינה הגנתית היא הייתה הרבה יותר חזקה, וכמו שראינו מספיק, הגנה מצמצמת מאוד פערים בכשרון. אני מבקש שתמצא בוא נגיד 5 קבוצות היום בעולם שאתה יכול להגיד שההגנה שלהן היא באמת הגנה חזקה ברמות של ההגנות האיטלקיות ששיחקו מול ריאל מדריד ואפילו מול ברצלונה של רונאלדיניו. במונדיאל האחרון זה היה מאוד ברור, ההגנות היו זוועתיות, ואחרי תקופה קצרה שההתקפות טיפה תפסו כיוון הגולים נפלו מכל עבר, ולא מאיזה מהלכים גדולים אלא בעיקר מטעויות של ההגנה. הוא הגולר הכי טוב בתקופתו וכנראה (נתון לויכוח) השחקן הכי גדול בתקופתו. אני טוען (וזה שוב נתון לויכוח) שבלתי אפשרי להשוות בין מספרים ויכולת בין תקופות, כי הרמה הכללית משתנה כל כמה שנים. הדור הנוכחי, לדעתי, פחות טוב מזה ששיחק כדורגל לפני 10 שנים, אפשר לראות את זה בעובדה שבדיון של ריאל מדריד קבוצה עם תקציב בלתי מוגבל קשה לחשוב על קשר אחורי שבאמת ישדרג אותה, והיא מסתפקת כנראה בשחקן כדורגל הטיפש ביותר מחוץ לישראל בתור הבלם המוביל שלה. אם אתה רואה כדורגל ספרדי ואני מניח שאתה רואה, להגיד שההגנות בספרד יותר טובות מבאנגליה זה לא רציני, קבוצה שמשחקת טקטי בספרד זה בד"כ אומר לפוצץ למסי וצ'אבי את הרגליים עד שהם מקבלים את הגול ומתפרקים. סילבה משחק טוב יותר כי בניגוד לספרד הוא השחקן המוביל ומשתמשים בו בצורה טובה יותר. הוא בפירוש שחקן טוב יותר מאשר שהוא היה לפני 3 שנים בולנסיה, ובודאות כשיר להרבה יותר משחקים. וזה למה אמרתי שנתיים לפני. את הפריצה האמיתית הוא עשה בצ'לסי אצל מוריניו.
נענה בסעיפים על פי הנקודות שהעלת לפי הסדר. - אני מסכים שהמשחק היום יותר התקפי. לדעתי צריך להבדיל בין "הגנות יותר טובות" לבין משחק יותר הגנתי". בכל מקרה, זה לא רלבנטי למסי, כי הוא משחק בקבוצה הראשונה בהיסטוריה בערך, שאף אחד לא מנסה לשחק כדורגל מולה. אין ולא הייתה קבוצה שהתמודדה עם בונקרים על בסיס שבועי כמו ברצלונה. זה מגיע למצב שקבוצות הגדולות ביותר בכדורגל העולמי לא מנסות לשחק כדורגל מולה אפילו במשחקי הבית שלהן. שלא יובן לא נכון, אין לי טענה "מוסרית" לזה, כל אחד צריך לשחק על פי הכלים שלו ועל פי השיטה שנותנת לו את הסיכוי הטוב ביותר לנצח. רק שמופרך לטעון שמסי משחק בעידן נטול הגנות, כאשר הוא משחק כל משחק 90 דקות מול קבוצות שמחזיקות עשרה שחקנים מאחרי הכדור ולא מנסות לתקוף את הקבוצה שלו אפילו במצב שיוויון במשחק ביתי בליגת האלופות. לשם ההשוואה, את ריאל של זידאן קבוצות תקפו ולא מעט, אפילו במשחקי חוץ. - הטענה שלך לגטימית, אבל אין לה שום בסיס עובדתי. אני דווקא חושב ההפך ממך: שברצלונה הנוכחית הביאה את הכדורגל לשיא שלא היה מעולם, כך שרמה שנתפסה גבוהה לפני עשר שנים, נראית היום כנמוכה יחסית. הכל יחסי. לריאל מדריד מדריד תמיד היה תקציב בלתי מוגבל ובלמים מטומטים. אגב, התכוונת לראמוס או פפה? - עוד בעיה עם הטיעון שלך היא שאף אחד אחר בליגה הספרדית לא מבקיע במספרים שמתקרבים לאלו של מסי ורואנלדו. כלומר זו לא מגמה כללית, אלא אנומליה שמתייחסת רק לשניהם. בחמש השנים האחרונות שיחקו בלה ליגה חלק גדול מטובי החלוצים בעולם: אטו, אגוארו, ואן ניסטלרוי, פלקאו, פורלאן, וייה, זלטאן, מליטו, הונטלר, ראול, בנזמה, היגואין, פביאנו ועוד ועוד. אף אחד מהם לא התקרב למספרים כאלה. - הבעיה בהשוואה שלך בין הגנות שתי הליגות היא שאתה משווה בין ברצלונה וריאל לקבוצות הגדולות באנגליה. יש משתנה אחד במשוואה שאתה מתעלם ממנו: ברצלונה וריאל קבוצות הרבה יותר חזקות מכל מה שיש באנגליה היום, כך שהעובדה שהן מבקיעות יותר שערים לא אומרת בהכרח שההגנות שם פחות טובות. ההבדל בין הליגות מהבחינה הזו שהקבוצות הקטנות בספרד (בעיקר במשחקי הבית שלהן) משחקות טקטי והגנתי מאד ומנצלות את המגרשים הצרים עם הדשא הגרוע, לטובתן. הקבוצות הקטנות באנגליה מנסות לשחק התקפי וכך נוצר מצב שקבוצה כמו יונייטד הנוכחית מבקיעה 90 גולים בעונה וסיטי נראית שם כמו ברצלונה. בפרמיירליג היו הגנות חזקות לפני שלוש-ארבע שנים בתקופה של בניטז, הידינק ומוריניו לפניו. כיום זה לא ממש המצב. עובדתית, ממוצע השערים הכללי באנגליה גבוה יותר ואם תנטרל את שתי הראשונות בכל הליגה, בפער לא קטן. למרות שחלק גדול מקבוצות הצמרת (יונייטד, ליברפול, ארסנל, צ'לסי) הרבה פחות מוכשרות התקפית מבעבר, מספר השערים רק עולה בכל עונה. - אין שום בסיס לטיעון שסילבה הפך לשחקן טוב יותר, ככה סתם פתאום, גיל 26. מאטה גם השתפר תוך חודש באנגליה? יא יא טורה גם השתפר? אגווארו? בחייך. שוב, הוא עצמו אמר שיותר קל לו שם כי המשחק מצד לצד מאפשר לו יותר שטח לבצע את הפעולות שלו. - אתה לא יכול לטעון שמישהו שהיה שחקן העונה בצרפת לא היה שחקן מאד מאד בולט שם נכון לשנת העזיבה שלו. הנתון שהבאת מוכיח ששנת הפריצה שלו הייתה שנה האחרונה במארסיי, לא התקופה בצ'לסי.
אתה מתעלם מהעובדה שאני טוען מתחילת השנה שהפרמייר ליג חלשה מאוד, והספרדית די רגילה. וזה שוב הודות להגנות חלשות יותר, ולא למשחק התקפי או התקפות יוצאות דופן. הפערים בספרד ענקיים אבל זה בעיקר בגלל שהקבוצות האחרות חלשות, ולא בגלל שריאל וברצלונה כאלה טובות. כשצ'לסי שיחקה לפני 4 שנים מול ברצלונה לא פחות טובה היא סגרה לחלוטין את השער, כשצ'לסי השנה שיחקה מול ברצלונה עם 10 שחקנים מאחורי הכדור ברצלונה עדיין הצליחה לחדור וכמעט בלי בעיה, הרבה שחקנים לא עושים את ההגנה טובה. ברצלונה באמת הצליחה להביא את הנעת הכדור כמעט לשלמות, אבל כשהיא נתקלה בהגנה חזקה היא התקשתה מאוד. למזלה, אין הרבה הגנות חזקות באירופה, וזה עדיין אותו טיעון. ואם נמשיך את הטיעון שלי, כשאני רואה את הקלאסה ששחקן כמו סיידורף גם בגילו מפגין מול הקישור של ברצלונה, אני רק יכול לדמיין האם הייתה כזאת עליונות כאשר הוא היה בשיאו ביחד עם שחקנים כמו נדבד, זידאן וורון כאשר היו צריכים להתמודד מול צ'אבי, בוסקטס ואינייסטה. קשה לך להאמין שהפריצה של סילבה באה בגיל 26? למפארד לא פרץ בגיל הזה? צ'אבי לא הפך לקשר הכי טוב באירופה בגיל מאוחר יותר? דקו לא התגלה בערך בגיל הזה? ראיתי את סילבה בספרד ואני רואה אותו היום, כמו גם את טורס, ובפירוש מדובר בשחקנים שהשתפרו משמעותית אחרי המעבר. והתכוונתי לפפה דרך אגב. ראמוס לא עד כדי כך מטומטם.
לא התעלמתי ממה שכתבת, אתה לא מצפה ממני לעקוב אחרי היסטוריית ההודעות שלך מתחילת העונה.. מעולם לא טענתי שההגנות בספרד היום הן ברמה של הליגה האיטלקית בשנות השיא שלה. ועדיין הן יותר טובות מההגנות בפרמיירליג שנמצאות (יחד עם רמת הליגה כולה) בשפל שלא כדוגמתו בעשר השנים האחרונות. לפחות פה אנחנו מסכימים. מה זאת אומרת "מתקשה מול הגנות מאד חזקות"? יש קבוצה שלא מתקשה מול הגנות מאד חזקות ועוד שכאלה שמשחקות מולה בבונקר? ממתי קבוצה אמורה להבקיע ארבעה וחמישה שערים מול בונקרים במשחקי חוץ, מול הקבוצות החזקות באירופה? וכמו שציינת, השנה דווקא היא פרצה את הבונקרים די טוב, אבל בגלל ההתעקשות של פפ לשחק בלי חלוצים וכושר לא טוב של מסי במשחקים הגדולים, לא הצליחה לנצל את המצבים שלה. כולל הגולים, ספרתי 15 מצבים בשני המשחקים מול צ'לסי. אתה לא יכול לבקש יותר מול בונקר. הכוח חסר התקדים של ברצלונה מתבטא בכך שהיא אולי הקבוצה הראשונה אי פעם (לא יודע מה היה עם איאקס בשנות ה70) שקבוצות לא מעזות לשחק מולה כדורגל. בכלל. בגלל זה כל כך חבל לי על אי העלייה לגמר. באיירן במשחק ביתי, לא היו עושים בונקר אלא מנסים לתקוף וברצלונה שגם הייתה רעננה אחרי מנוחה טובה בשבועות האחרונים, הייתה מפרקת אותם די בקלות. חבל.. אם אתה מאמין ששחקנים משתפרים תוך חודשים ספורים בתקופה שהיא שיא הקריירה שלהם, שיהיה לך לבריאות. נישאר חלוקים בענין הזה. סידרוף? אני מעריך גדול שלו כשחקן, אבל אתה עושה יותר מיד מכמה נגיעות טובות שלו בכדור. לשחקנים מבוגרים קשה לשמור על יציבות על בסיס שבועי, אבל מידי פעם תראה מהם התעלות במשחקים גדולים. האם זידאן של מונדיאל 2006 היה אותו שחקן מהעונה הרגילה בריאל? כמובן שזה ויכוח תיאורטי, אבל לדעתי ברצלונה הנוכחית הייתה מפרקת את הגאלקטיקוס בלי בעיות בכלל, מכוון שזו הייתה קבוצה (ריאל) חסרת הגנה, לא מאומנת וחסרת יכולת לרוץ הרבה, אספקטים קריטיים נגד ברצלונה. גם אם הם היו מחזיקים בכדור 60 אחוז מהזמן ולא 70, המשחק מול הגנה פרוצה וקבוצה לא מאומנת, היה עושה להם את החיים לקלים יחסית. ושלא יהיה לך ספק, ריאל הנוכחית כקבוצת ליגה, חזקה בהרבה מהגאלקטיקוס: היא מאוזנת יותר, מאומנת יותר, מחוברת יותר, יש לה הגנה יותר טובה, יותר עומק והשחקנים שלה צעירים ורעבים יותר, מה שמאפשר להם לשמור על יכולת גבוהה על בסיס שבועי. מצד שני, לריאל ההיא היה יותר ניסיון ויותר ווינרים מוכחים, כך שאולי הם היו מתפקדים טוב יותר במשחק ספציפי מול באיירן בחצי ליגת האלופות. אגב, אם אתה זוכר את המפגשים הישירים, ריאל באותה תקופה לא ממש הבריקו נגד הקבוצה, אולי, החלשה ביותר של ברצלונה ב20 השנים האחרונות.
גם בדיון הזה רשמתי שהפרמייר ליג חלשה ביותר העונה. אבל כן, זה עניין של דעה ופה זה בעצם נגמר. יש מצב שברצלונה הייתה מנצחת את הגלקטיקוס, אני עדיין בטוח שזידאן היה מצליח להניע כדור, מקללה היה ממרר לצ'אבי את החיים ופיגו, ראול ורונאלדו היו עושים מגיעים ללא מעט מצבים גם מול פיקה ופויול. אין ספק שלברצלונה יש הגנה הרבה יותר טובה מאשר לריאל של אז, לגביי ההתקפה זה בדיוק חילוקי הדעות בינינו. למען הסר ספק, אני טוען שגם מול יובה של קאפלו, מילאן של אנצ'לוטי, צ'לסי של מוריניו ואפילו ארסנל של הבלתי מנוצחים, ברצלונה הנוכחית לא הייתה מפגינה את העליונות שהיא מפגינה היום מול רוב הקבוצות. אין ספק שסיידורף של היום הוא לא שחקן גדול, אבל כשהוא נותן משחק כמו נגד ברצלונה בסאן סירו, אתה מבין שבזמנו היית מקבל ממנו יכולת כזאת כל שבוע, וכשהיו משחקים לידו פירלו, גאטוסו וקאקא, גם הקישור האדיר של ברצלונה היה צריך לעבוד קשה כדי לשמר את הדומיננטיות שהוא מפגין היום. תנסה לחשוב שנייה, כמה שחקנים בעולם שלא בעמדות החלוץ והקשר ההתקפי אתה יכול למצוא שהם באמת שחקנים ברמה אדירה ובשיא הקריירה, כאלה שתזכור עוד 20 שנה כשתספר לילדים שלך על התקופה היום. מעט מאוד. כמעט כל הגדולים מהשנים האחרונות עברו את השיא ולא הוחלפו בשחקנים צעירים שישמרו על אותה רמה, אחת הסיבות לירידה של הפרמייר ליג העונה. בלי קשר, אני חושב שזה קצת צר עין להגיד שלא משחקים כדורגל נגד ברצלונה. ברצלונה שולטת במשחק, אבל זה תמיד היה המשחק שלה, גם כאשר היא הייתה קבוצה חלשה יותר. גם לשחק על מתפרצות זה כדורגל, ומוריניו הוכיח לא פעם שאתה יכול לשחק את המשחק הזה ולנצח את ברצלונה בזכות. צ'לסי לא שיחקה על מתפרצות כי היא קבוצה חלשה באופן מיוחד שמלבד אופי של אלופים יש לה מעט מאוד כדורגל. אפילו בליגה האנגלית של השנה היא סיימה במקום שישי.
זו הנקודה שבה הנוסטלגיה את המציאות. הגאלקטיקוס הם לא קבוצה ברת השוואה לברצלונה הנוכחית. אם הם היו עושים 85 נקודות בליגה הספרדית ומנצחים שם קבוצות על, אפשר היה לטעון ש85 נקודות אז שוות ל95 היום ובלה, בלה. בפועל, הם קבוצה שמעולם לא הצליחה לשלב בין הצלחה באירופה והצלחה בליגה. זו קבוצה שהושפלה כמעט על בסיס דו שבועי במשחקי חוץ בליגה, שקיבלה חמישיה בבית ממאיורקה במשחק מכריע לאליפות, שבעונה שנחשבת לזו עם הכדורגל הטוב ביותר שלה בעידן הגאלקטיקס (2003), ניצחה בקושי רב קבוצה שהכוכבים שלה היו צ'אבי אלונוס הצעיר, ניהאט וקובצ'ביץ'. קבוצה שב99 הצליחה לסיים אחרי בילבאו שאימן לואיס פרננדז (!). היו לה שחקנים גדולים ברמה האישית (אוי רדונדו רדונדו, אולי שחקן ריאל האהוב עליי אי פעם) פיקים גדולים (נניח המשחקים נגד יונייטד) ויכולת התעלות במשחקים הגדולים באלופות, אבל היכולת הממוצעת שלהם הייתה בינונית מאד. ועדיין הם נזכרים כאיזה קבוצת על היסטורית. ארסנל של ה"בלתי מנוצחים" הייתה כישלון קבוע באירופה, קבוצה שלה קורניה עשתה לה בית ספר בבית ובחוץ (הכוונה לא לקבוצה של 2004 ספציפית אלא לקבוצה של 98 עד 2005) ומעולם לא הגיעה אפילו לחצי גמר האלופות. וגם אותה אתה זוכר כאיזה קבוצת על שהייתה אמורה להקשות על ברצלונה יותר מהקבוצות היום. האמת היא שהיתרון הגדול של קבוצות העבר הוא שהן לא עומדות למבחן שבועי ולכן בדרך שבה הן נתפסות, הכוח של הנוסטגליה חזק הרבה יותר ממבחן העובדות / ההישגים והיכולת בפועל שהציגו אותן קבוצות. הבהרתי מראש שאין לי שום טענה על סגנון כדורגל שהיריב משחק. פשוט העובדה שמול ברצלונה כל הקבוצות מנסות להסתגר, רובן באופן מוחלט וחלק קצת פחות, מראה על הכוח הייחודי של הקבוצה הזו: ספק אם אי פעם הייתה קבוצה שהנחת הבסיס לגביה הייתה שאי אפשר לנצח אותה ב"משחק הרגיל שלך". לאורך כל תקופת גווארדיולה, נדיר מאד לראות קבוצה שמשחקת מול ברצלונה משהו שמתקרב ל"משחק הרגיל" שלהן. ריאל ניסתה את זה ב3-1 בברנבאו וב5-0 בקפמ נואו. לדעתי הקבוצה היחידה בעידן גווארדיולה שניצחה הרכב חזק של ברצלונה במשחק התקפי ממש, בצדק, הייתה אתלטיקו מדריד ב4-3 המפורסם. לריאל של הגאלקטיקוס (לשם ההשוואה) קבוצה היו עושות בית ספר בכמעט כל משחק חוץ בליגה הספרדית.
הליגה הספרדית של אז הייתה חזקה בהרבה, היית משחק מול קבוצות עם הגנות חזקות בהרבה ממה שיש היום. לא סתם היום כמעט כל הליגה בקשיים כלכליים, הקבוצות הספרדיות הוציאו הרבה יותר מאשר שהן יכלו והיום הן משלמות על זה. לאורך זמן יכול להיות שברצלונה וריאל של היום הרבה יותר יציבות, אבל ב2 משחקים כל הקבוצות שציינתי היו מסוגלות להעיף את ברצלונה, ולא אחת ל10, אלא אפילו ב50-50. ההישגים לא יכולים להמדד באותם סטנדרטים, וזאת הייתה הנקודה שלי שהתחלתי את הדיון, כי הכדורגל האירופאי חלש בהרבה ממה שהוא היה לפני 5-10 שנים. ריאל מדריד בקושי מצליחה למצוא קשר אחורי שיחליף את סמי קדירה, שלא נדבר על מגן ימני או בלם. תראה את צ'לסי שהרכש הכי טוב שהיא הצליחה למצוא לקישור זה רמירז. תשווה את זה לקשרי העל שהיו מפוזרים בקבוצות באירופה לפני כמה שנים ושקבוצות גדולות אחרות היו צריכות כל שנה להתמודד איתם. ארסנל של הבלתי מנוצחים הפסידה לצ'לסי במשחק שהיא הייתה חייבת לקחת, לא ללה קורוניה, שהייתה קבוצה טובה בהרבה מכל דבר שנמצא בליגה הספרדית היום חוץ מבארסה וריאל.
אחרי שעמדה במטרה שלה העונה, לסיים במקום המוביל לליגת האלופות, במאלאגה מדברים כבר על הקיץ, הם בטוחים שאחרי שהקבוצה הבטיחה מקום במוקדמות ליגת האלופות הם יוכלו להביא שחקנים בדרג הראשון של אירופה. במאלאגה מחפשים כרגע חלוץ במקום ואן ניסטלרוי שפרש, והמועמדים כרגע עם אדין דז'קו הבוסני, ואמנואל אדאביור, הראשון הוא חלוץ מהשורה הראשונה באירופה, השני הוא חלוץ שאני לא מחזיק מימנו כל כך וחושב שמאלגה חייבת ללכת על הראשון שלא בטוח שבתוכניות של מאנצ'יני. קיץ ארוך ומלא בשמועות יעבור על מאלאגה.
Mister Joe Cool: לטיעון שלך (שהליגה אז הייתה חזקה יותר) היה תוקף, אם ריאל של הגאלקטיקוס היו זוכים באליפויות בקלות, אבל עם עשר נקודות פחות. בפועל, ברוב העונות הם אפילו לא היו במאבק האליפות וסיימו אחרי הקבוצות עם סגלים בינוניים מאד. וזו הייתה התקופה החלשה של ברצלונה ב20 השנים האחרונות. כלומר, עם כל הכבוד לקבוצות האחרות, הייתה להם פריבילגיה להאבק עם גרסה מוחלשת מאד של היריבה הכי גדולה שלהם. לקחתי את בילבאו כדוגמה, מכוון שזו קבוצה עם מדיניות שחקנים שמגבילה אותה מאד (אז כמו היום) ובאותה תקופה, עם דור הרבה פחות מוכשר מהנוכחי. ומכוון שאימן אותה לואיס פרננדז, גם אי אפשר לטעון שהיה לה איזה יתרון גדול על הקווים. ועדיין היא סיימה לפני ריאל. לסוסיאדד שנתנה לריאל קרב ענק על האליפות ב2003, היה סגל שחקנים פחות טוב משבע-שמונה קבוצות בליגה היום, כולל ויאריאל שירדה ליגה. למעשה, הקבוצה היחידה בליגה הספרדית שהיה לה אז הסגל הרבה יותר טוב ממה שיש היום הייתה ולנסיה (אז'לה, איימאר, ויסנטה, ברחה, אלבלדה בשיאם). שאר הקבוצות היו פחות או יותר באותה רמה מבחינת סגלים, חלקן (לה קורניה בהשוואה לקבוצות כמו אתלטיקו היום) פשוט היו יותר מחוברות, יציבות וויניריות. ולא פחות חשוב, ריאל וברצלונה היו הרבה פחות מחוברות יציבות ומאומנות בעצמן. היום, לא רק שיש להן את הסגלים הטובים ביותר (את זה היה להן גם לפני עשר שנים), גם יש להן את המאמנים הטובים ביותר. ריאל באותה תקופה הייתה גרסה משופרת של צ'לסי היום (או ליברפול של בניטס) - קבוצת גביע. עם הרבה פחות מזל והרבה יותר כישרון וכדורגל, אבל עדיין קבוצת גביע. אתה לא יכול להשוות קבוצה כזו לברצלונה של היום. נ.ב לגבי ארסנל, ציינתי שהתכוונתי לכל התקופה ולא ספציפית לקבוצה של 2004. בכל מצב, הקבוצה ההיא הייתה כישלון קבוע באירופה. ולא בגלל הפסדים בפנדלים או חוסר מזל קיצוני. אפשר להתווכח על הסיבות לכך, אבל עובדתית זה היה המצב.
למי שלא ראה, "מארקה" פתחו גרסה אנגלית לאתר שלהם: http://www.marca.com/en/ עדיין לא באותו היקף לא ומעודכן כמו הגרסה הספרדית, אבל נחמד למי שרוצה לקרוא פורפגנדה ריאל מדרידית בלי צורך להשתמש בתרגום. לגבי מאלגה: קראתי שהם מתענינים גם בנורי שאהין. קישור של טולאלן, שאהין, איסקו וקסורלה עם אדביור למעלה, ולפלגריני באמת יגמרו התירוצים לא לשחקן כדורגל טוב. אני דווקא מעדיף את אדביור על דז'קו מבחינת יכולות כדורגל. הוא יותר מוכח ברמות הגבוהות וגם יותר מתאים לסגנון של "פאס אנד מוב" של פלגריני. הבעיה עם אדביור היא האופי שלו. ואם בקבוצה כמו ריאל הוא הוא משחק אותה ילד טוב, בקבוצה כמו מאלגה זה עלול לבלוט יותר. אגב מוקדמות האלופות, המעבר של ארסנל לשם הוא רע למאלגה, כי מיריבות האפשריות זו הקבוצה היחידה שאמורה להיות פייבוריטית מולה.
אני בעד, אולי זה ילמד את ההתאחדות הספרדית להיות הוגנת ולא לדאוג שקבוצות מסוימות יהיו באלופות http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx
תיקון טעות לגבי מאלגה: מסתבר שארסנל הולכת ישר לשלב הבתים, כך שהניצחון של צ'לסי עבד לטובתה על ידי כך שהוא הסיר מהדרך אולי את האופציה הכי קשה שהיא הייתה יכולה לקבל.
