אומנם אין עדיין מקור רציני באנגליה (לא מתייחס לדיילי מייל), אבל דבר אחד ברור שינג'י קגאווה יעזוב את בורוסיה דורטמונד אחרי שסירב להאריך את החוזה שלו. הבוס של המועדון אמר שדורטמונד לא צריכה אומנם את הכסף, אבל יש מצבים מסויימים בסכומים מסויימים שהחשיבה משתנה. בדורטמונד בטוחים שהיפני האדיר עובר למניו...
Time for the talking to stop and the game to begin, cant wait. United fans believe. רוני בעמוד הפייסבוק הרשמי שלו.
We win together, lose together. We celebrate triumph and endure defeat together. Losses are softened and victories sweetened because we do them together. We bleed Red, White, and Black. Our team. Our religion. Our love. We, are United.. Win or Lose, Man Utd Will never die, keep the red flag flying high
קגאווה יכול להגיע במחיר שפוי ולמלא לנו את העמדה של הקשר היצירתי בצורה מצוינת, יצוותו אליו נאני ויאנג באגפים ואפשר להתמקד במציאת קשר אחורי
דיווחים לפני הדרבי אומרים שפוגבה החליט לעבור ליובה... הרכב De Gea, Rafael, Evans, Ferdinand, Evra, Carrick, Scholes, Valencia, Young, Welbeck, Rooney
קגוואה שחקן אדיר עם פוטנציאל,אבל לא חושב שיכול לשחק בתור קשר מרכזי. בשבילו צריך לשנות מערך,כי התפקיד היחידי שלו זה מתחת לחלוץ. אם אם כן יהפכו אותו לקשר צד,ויש לו זמן ללמוד את התפקיד(בסה"כ בן 23).
התכוונתי שהוא אכן יהיה מתחת לרוני, כנראה לא הייתי ברור מספיק הכוונה הייתה למשהו כזה קשר אחורי - קלברלי יאנג קגאווה נאני רוני
Bottling רציני עשינו פה. יש לנו המון שחקנים צעירים ומוכשרים, ובתקווה שבקיץ הזה לא יתעלמו מהבעיות שזועקות לשמיים, אנחנו נהיה הרבה יותר מבסדר.
נהיינו קבוצה שלא יודעת להגיע למשחקים גדולים, או אפילו למשחקים מול יריבות סטייל בילבאו שהן לא גדולות אבל לוחצות אותך כל המשחק. זה אומר שאין לנו סיכוי במפעלי נוקאאוט, ושבשביל אליפות אסור לבצע אפילו מעידה קטנה מול הקטנות. בעונה שעברה זה הלך טוב, העונה כמעט, אבל אי אפשר להמשיך ככה. מעבר לבעיות הברורות בקישור, יכול להיות שזה קשור לעזיבה של קיירוש ולהחלפתו בפילאן? כי פרגי אף פעם לא היה טקטיקן גדול, אולי זה תלוי באיש לצדו.
אנחנו באנו למשחק הזה מותאמים לחלוטין לאיך שהיריבה ערוכה ומשחקת, וזה אומר המון. לא הייתה שום מחשבה על איך אנחנו מביאים את החוזקות שלנו לידי ביטוי (מה שמנצ'יני בעצם עשה בצד השני).
זה לא שסיטי היו גדולים כי פחות או יותר חירבנו את המשחק הזה בידיים שלנו. הניסיון להמית את המשחק נגמר בלחץ גדול של סיטי (שלא הוביל למי יודע מה מצבים במחצית הראשונה) וחטפנו גול ממצב נייח. במחצית השנייה הם היו הרבה יותר מסוכנים בעיקר כי לסקולס ולגיגס נגמר האוויר - שיהיו בריאים, חבל שדווקא היום אבל הם ממש קרסו. קאריק היה פנטסטי וגם סמולינג, ג'ונס היה בדיחה, אבל סך הכל פרגי ניסה להרוג את המשחק וזה לא ממש עבד. אי אפשר פתאום לחזור לשחק עם חלוץ אחד, פארק זה ממש לא זה - המוגבלות הנוראית בהתקפה תמיד הייתה אבל גם היום את הסגירה על טורה (שזה היה תפקידו היום של הקוראני) הייתה לקוייה. אבל הדבר הכי גרוע שהיה היום זה המשחק אגפים. פרגי החליט שלא מתחשק לו - הרי אם גיגס, טכנית, באגף, מת לך אגב וסיטי - זבלטה, נאסרי וסילבה פשוט הלכו על אברה חסר האונים שלא יכל להסתדר עם 2-3 שחקנים בזמן שגיגס בקושי עבד שם הגנתית. מנצ'סטר יונייטד של העונה חייה על האגפים שלה וחייה על חלוץ מעל רוני ושני הדברים האלה לא היו היום. רוני לא מצא את עצמו, סקולס לא נתן את הכדורים המצויינים לווינגרים (כי פשוט לא היו) והמשחק נהרס. לפעמים השינוי הפתאומי מפתיע את היריבה ולפעמים זה משתק אותך. הפעם נדפקנו ובגדול. משחק אגפים זה החיים שלנו, וזה פשוט לא קרה. לא ולנסיה, לא יאנג - 2 ווינגרים מהטובים בליגה. בכל מקרה, אולי רוני באמת עדיף בחלק היותר קדמי (כמו בשנת 2010) אבל אז צריך מישהו נורמלי מאחוריו. השנה הוא התרגל לשחק מתחת לחלוץ, להצטרף מאחור, לנהל את המשחק ולעזור לקישור. היום הוא לא מצא את עצמו. אפשר להמשיך ולנתח את המשחק בפן הזה אבל בגדול נפלנו, לא שיחקנו טוב, זאת לא מנצ'סטר יונייטד של פעם שהייתה באה למשחקים גדולים ועושה בית ספר. אין מה לעשות. התפרקנו בבית יותר מפעם אחת העונה וזה לא מתאים, התפרקנו באירופה וגם פה בשיא של העונה לא תפקדנו. ואני מאמין שניקח את האליפות בכל זאת.
בהשוואה לאיך שהרגשתי לפני ובתחילת המשחק, זה לא מרגיש עכשיו כמו סוף העולם, באמת שלא. קצת מגעיל שהם כנראה יזכו אבל זה הכל. לא כי לא מגיע להם מקצועית, מגיע כמובן ובכל מקרה אני לא מאמין במגיע ולא מגיע, מה שהטבלה מראה זה מה שמגיע. אבל יש יותר מדי דברים אצלם שמגעילים אותי מדי כשזה אצל אלופת אנגליה. נכון שגם צ'לסי כבר זכו עם מיליארדים או ששנאתי אישית כל אחד ואחד' מהחלאות בארסנל של 2004 אבל אצל שיטי זה הצטבר למסה קריטית. חוץ מזה, איבוד אליפות שלנו כשלעצמו הוא לא סוף העולם. אי אפשר אפילו לקוות או לרצות לזכות באליפות כל שנה. אבל כן מותר לשאוף לזכות ביותר אליפויות מכל אחד אחר בתקופות של 5, 10, 20 שנה ובמקרה שלנו גם בסך הכל, ובזה אחד המועדונים הגדולים בעולם נמדד בסופו של דבר לדעתי. אין לי מה לחדש מקצועית ואני גם לא מבין בזה מספיק, הבעיות שלנו ידועות לכולם וברורות. אבל זה קצת עצוב באופן כללי לראות איך אותן בעיות בדיוק רק הלכו והחמירו כי אם הם נראו לעין בהתחלה רק נגד ברצלונה ואמרנו שזה מובן ולגיטימי עכשיו יש טקטיקה מאוד ידועה ויחסית נוחה לביצוע לנצח אותנו(ובעצם לנטרל אותנו לגמרי) בדיוק באותה דרך שוב ושוב. וכזאת שליותר ויותר קבוצות יש את הכלים לבצע. אולי לא במשחק ליגה ממוצע אבל בהחלט במשחקים גדולים שמתכוננים אליהם במיוחד, שזה גרוע עוד יותר. משחק האליפות היה בשבוע שעבר ואמרתי את זה לפניו, במהלכו ואחריו. לא כי לא האמנתי היום אלא כי אני מגדיר משחק אליפות באופן פשוט כמשחק הראשון שאתה יכול לזכות בו באליפות. רק לשמור על הכדור ב10 הדקות האחרונות כמו שעשינו מאות פעמים היה יותר ממספיק לאליפות, זה גם היה משנה את התוצאה של היום. זה, והתיקו מול ניוקאסל(אולי אפילו במידה שווה כמו זה נגד אברטון) ממש ממש מפריעים לי, אני לא מפסיק לחשוב שזה מה שהפסיד לנו את העסק. אני יודע שזה נשמע כמו הודעה רובוטית אחרי הפסד קשה או קלישאה שלא באמת מתכוונים אליה אבל אני אוהב את המועדון ואת פרגי יותר מאי פעם, אני באמת מרגיש כך. וגם We'll never die זאת קלישאה רובוטית אבל לא עבורי. אני לא יכול לחכות לעונה הבאה...
