אין ספק שאתה מעלה פה נוסטלגיה רצינית. טרזגול הוא החלוץ עם הסיומת הכי טובה שראיתי, וכנראה אי פעם אראה. מושלם מהבחינה הזאת, ובאיזשהו מקום אנחנו עדיין סובלים מהעזיבה שלו. אני מקווה שיצליח כמה שיותר, עושה רושם שהוא לא איבד את החדות.
http://www.tuttosport.com/calcio/europa_le...uventus+Stadium יובנטוס סטאדיום יארח את הגמר הליגה האירופאית ב 2014. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/icon_thumright.Xxx
The 25-year-old is a product of the clubs youth system who has scored one goal in 15 League games so far this term. Im emotional, he told calciomercato.com. To tie myself for so long to Juventus has been an objective of mine since I was nine-years-old. Ive realised a dream. מת על שחקנים כאלה. :aaa8: ובאשר ליכולת המקצועית, אין לי ספק שאם הוא ממשיך במגמה שבה הוא נמצא בשנתיים האחרונות (בשנה שעברה נפצע והחמיץ חצי עונה, אבל לפני הפציעה גם היה מעולה) הוא בקלות יכול להגיע להרכב הראשון שלנו. העניין הוא שזה אם גדול מדי, ובכל זאת הייתי רוצה מגן שמאלי חדש בעונה הבאה שבמקרה הגרוע יהיה ברוטציה עם דה צ'לייה. בכל אופן, מעבר שלו לרומא או למילאן היה יכול להיות סיוט. טוב שנשאר. שיא חדש לדל פיירו (עוד אחד לאוסף) במדי יובנטוס, 73 הדקות שלו מול מילאן מעלות אותו למקום הראשון ברשימת שיאני דקות המשחק במדי הקבוצה. לדל פיירו 48,610 דקות ולשיאן הקודם ברשימה, גאטאנו שיראה, יש 48,559. אתמול הוא גם הבקיע את השער ה-287 שלו במדי הקבוצה. ואני מתחנן לאניילי ולכל המעורבים בעניין שייתנו לו להגיע ל-300. והחדשה הכי טובה להיום- http://football-italia.net/16892/juventus-...orriello-option ברוך שניפטר.
די מוזר כשהשיא נשבר רק עכשיו כי פער המשחקים בין השניים עומד על 140 בערך. כנראה הדבר נובע מעצם העובדה שבשנים האחרונות דל פיירו משמש כמחליף ומיעט לפתוח בהרכב וכך צבר מספר נמוך של דקות פר משחק. בכל אופן, מלך הכיבושים, ההופעות, הדקות... אלכס זה יובה ויובה זאת אלכס.
כן אבל קונטה ממשיך להביא קרדיט לבוריילו.אולי הוא באמת חושב שהוא יכול לחזור למה שהוא היה פעם או שאולי הוא סתם מנסה להצדיק את הרכישה שלו.בינתיים זה לא זה. לפי מה שהבנתי יובה לא רוצה את דל פיירו בעונה הבאה.זה נכון?
באופן כללי כן, זה קצת יותר מסובך מזה בפועל. אניילי בתחילת העונה זרק באיזה ראיון שזו הולכת להיות האחרונה של דל פיירו במדי יובה, אני בטוח שהוא מתחרט עליה מאוד מאז. אלכס הגיב בקור רוח ועוד לא נתן תגובה שאפשר להסיק ממנה שהוא עוזב במאה אחוז. אבל הכיוון הכללי נוטה מאוד לשם. ועכשיו קצת סרטונים: יובה השיקה אפליקציה לעיתון שכלל לא ידעתי על קיומו, hurra juventus, לאייפון ולאייפד. בחרו את קייליני לדגמן לפרסומת: ראיון עם איזה כוכב פוטבול אמריקאי:
http://static.sport360.com/sites/default/files/imagecache/main_image/04-pirlo-crop_2.Xxx אפקט הפירלו בצעד מפתיע, ואף קצת לא הגיוני, החתים בתחילת הקיץ הקודם ג'וזפה מארוטה מיודדנו את קשר מילאן זה עשור אנדראה פירלו. הסיטואציה הייתה זו; קיץ לפני כן השאיל מארוטה את אלברטו אקווילאני, רומאניסטה לשעבר וקשר ליברפול בימים ההם למשך עונה במהלך שנתפס בעין חיובית מאוד אצל האוהדים. אקווילאני היה כשיר וטוב רוב העונה, ולמרבית האוהדים לא הייתה ולו טענה אחת כלפיו, מה שהוביל לרצון למימוש סעיף הרכישה בחוזה. מארוטה חשב אחרת לקראת סוף חודש מאי התפרסמו שלל ידיעות שפירלו, שחוזהו במילאן מתסיים בתום העונה, יעבור בהעברה חופשית ליובנטוס. ב-18.5 זה כבר היה רשמי, ולא הותיר סיכוי לאלברטו אקווילאני שדווקא התעקש להישאר וסוכנו הוריד מספר פעמים את סעיף הרכישה. אלברטו נופף לשלום ועלה על טיסה לאנגליה, פירלו דווקא עשה את הדרך הקצרה ממילאנו לטורינו כשעליו שק שלם של ציפיות. רוב האוהדים היו מאוכזבים. לפירלו היה חלק מינורי מאוד באליפות של מילאן באותה עונה, הוא סבל משלל פציעות וגם היו מאחוריו שנים קשות לו ולקבוצתו. למעשה, רוב האוהדים של מילאן טענו שמאז שנת 2007 הגאון נכנס לתרדמת נהיה יותר מזיק מאשר מועיל. דבר נוסף שהכאיב לאוהדי יובה היה העובדה ששחקן בן 32 חתם על חוזה למשך 3 שנים בשכר שהיה השני הכי גבוה בקבוצה (לאחר ששכרו של דל פיירו קוצץ, גם זה כאב), והרבה אנשים סימנו אותו בהמשך הרשימה שכללה את טוני, מוטה, פפה וכו'. פירלו מיעט לקבל תמיכה מהאוהדים, שחשבו שלאחר שתי עונות בתחתית הם עומדים בפתיחתה של עונה בינונית נוספת. האוהדים והתקשורת דיברו דרך העיתונים והטלוויזיה, לעומתם פירלו דיבר על כר הדשא. כבר במשחקי ההכנה נוצר הרושם שלפירלו יש מה לתרום לגברת הזקנה, עם ניהול משחק מצוין שהתעלה בכמה רמות על זה של אקווילאני קודמו בתפקיד. אבל מלהיות טוב מאקווילאני ועד להיות שחקן מפתח בקבוצה גדולה הדרך עוד ארוכה, כך חשבו האוהדים. כולם אוכלים היום את הכובע, אגב. זה התחיל במשחק שפתח את העונה, עם ניצחון גדול על פארמה 4-1 שכלל שני בישולים נהדרים של פירלו, והמשיך בתצוגות נפלאות עד מדהימות עד אגדיות בקנה המידה של הכדורגל העולמי. פירלו באופן קבוע ניהל את המשחק של יובנטוס, חילק את המסירות המוכרות שלו לכל פינה בדרך להיות מלך האסיסטים ביובה. וכשהקבוצות למדו שפירלו של 2006 חזר לעניינים, הם התחילו לשמור עליו צמוד. מה עשה פירלו? נשאר הכלי המרכזי בקישור, או לכל הפחות פינה את שאר חבריו בקישור כדי ליצור יתרון מספרי בהתקפה. בכך פירלו שלל את כל הטענות שהפיזיות שלו לא מספיקה כדי להתמודד ברמות הגבוהות ביותר, ובפרט בצמרת הליגה האיטלקית. אחד הדברים המרכזיים שהביא פירלו, הן ליובנטוס ובפרט למרכז השדה, היא נוכחותו של ווינר במרכז המשחק. שחקן שיש ביכולתו לנתב את המשחק של יובה ולהשפיע על אופיו חייב כושר מנהיגות ושיקול דעת על מנת לגרום לשטף משחק רצוי. עד הגעת פירלו היו אלה מלו (פלופ עד שחקן שלא מיצה את עצמו, לפחות ביובה), אקווילאני (לא רע, אבל חסר את שתי התכונות הללו) ואולי מרקיזיו למרות שתופקד לרוב באגף (טיפשות לשמה). כלומר, לא היה שחקן במרכז השדה שיכול היה לקבל את הכדור וליצור דברים יש מאין, לקבל את ההחלטות הגורליות שעולות בנקודות. פירלו הוא כזה, ותפקד ככזה החל מהשניה הראשונה בשחור-לבן. הוא עדיין כזה, למרות שבאמתחתו אולי שניים-שלושה משחקים על הספסל, ומעט מאוד דקות מחוץ למגרש במשחקים שכן שיחק. http://26.media.tumblr.com/tumblr_m0sdov6v4z1r83r3wo1_500.Xxx יתר על כן, קשה להתעלם מנוכחותו של פירלו כגורם לשיפור הדרסטי שניכר בכושרו של קלאודיו מרקיזיו, חברו לקישור, ובשיפור המשמעותי של ארתורו וידאל שהגיע כרכש בתחילת העונה. קלאודיו מרקיזיו היה שחקן בית אהוב עד העונה הנוכחית, אך לא כזה שהאוהדים אי פעם ציפו ממנו להשתלב בהרכב הראשון לאורך זמן. היו לו עליות, היו לי ירידות, אבל הוא מעולם לא הראה ניצוצות של שחקן שהיה יכול להשתלב ביובנטוס של 2006 לדוגמה. לפתע, כשהגאון ממילאן מגיע, מרקיזיו מציג את העונה הטובה ביותר בקריירה שלו 7 שערים בליגה ועוד אחד בקופה איטליה, יותר ממה שהבקיע בכל הקריירה במדי יובה. אספקט נוסף שהשתפר אצל הפרינצ'יפינו היה טווח ואיכות המסירה שלו, שזו טביעת אצבע ברורה של פירלו. מרקיזיו החל לשלוח כדורי רוחב ואורך למרחקים ארוכים שרובם הגיעו למטרתם, אם כי עדיין לא ברמה של פירלו (שכל בר דעת יסכים שקיימים אולי 2-3 שחקנים בעולם שיכולים להתחרות בה). הנוכחות של פירלו כמנהל המשחק מאחור הותירה לו את האופציה להצטרף להתקפה ומכאן מרבית השערים. כלומר, פירלו אפשר למרקיזיו להתמקד במה שהוא הכי טוב בו, וגם לשפר את את שאר היכולות שלו. גם אם פירלו של השנה הבאה לא יזכיר את זה של השנה, התרומה שלו להתפתחות של מרקיזיו היא כבר יוצאת מן הכלל ושווה כל אגורה. גם אצל וידאל ומארונה, שני שחקנים נוספים בקישור, ניתן לזהות עקומת שיפור (בעיקר במסירות הארוכות) שנובעת ככל הנראה מהימצאות פירלו בסביבה. אפילו אצל ברצאלי, דה צ'לייה וקייליני ניתן לזהות שיפור מסוים בתחום המסירה (והם שחקני הגנה מובהקים). מלבד זאת, ואולי הדבר הכי חשוב במאמר הזה; פירלו הוא כנראה הגורם המכריע בהצלחה של יובנטוס העונה בכל המסגרות שהיא שותפה בהם. הקבוצה בנויה על הקישור שלה, אולי בלית ברירה משום שההתקפה מקרטעת, ואולי כי מדובר בקישור יוצא דופן, קשה לתת את הדעת בעניין. עם זאת, כקבוצה שמשחקת על השליטה במרכז השדה לצד מתפרצות מדויקות, הקישור של יובה הוא הדבר הכי חשוב במערך של קונטה. אם ההצלחה נובעת ממרכז השדה, ומרכז השדה מתפקד נפלא הודות לפירלו, אז ישנה קורלציה בין השחקן להצלחת הקבוצה ללא צל של ספק. כפי שהזכרתי, פירלו משפר את כל חבריו לקבוצה שחקני האגף ניזונים מהמסירות ארוכות הטווח שלו, שחקני ההגנה מרגישים בנוח כשהם יודעים שיש את השחקן הזה בקישור שתמיד ניתן למסור לו ולעיתים רחוקות מאוד יפשל. גם בופון שותף לתחושה הזו. אפקט הפירלו מורגש בכל מקום ביובה. זה מתחיל באוהדים, שאם בתחילת העונה צלבו את הקוסם מברשה כיום דעתם השתנתה ב-180 מעלות, ואפילו בתוצאות התיקו של הקבוצה פירלו נשאר חסין מביקורת (ובצדק). ההנהלה, שהייתה חייבת להוכיח את עצמה בקיץ הזה, יכולה כיום לנשום לרווחה כשההימור התברר כמוצלח. קונטה, ששחקניו אולי לא שמות גדולים אבל שואבים מן היכולות של פירלו ונראים כמי שתורמים 120 אחוז מעצמם (אולי למעט ההתקפה). נבחרת איטליה שצריכה את השחקן המנוסה הזה בכושר. ומה צופן העתיד? פירלו הוא שחקן מוכח ומצוין, אבל אפילו הוא יכול ליפול קורבן לגוף האדם המזדקן. יש לפירלו חוזה לעוד שנתיים שבהם גם אם לא ייראה מצוין כפי שנראה העונה, הוא ימשיך לתפקד כמנהיג וכמעין מאמן על הספסל. ואולי, מי יודע, גם בעונה הבאה נמשיך לראות את השחקן האיטלקי הכי טוב של השנים האחרונות מפזז להנאתו על מגרשי אירופה, מראה לכולם שהוא נוצר מחומר מיוחד. אולי.
כתבה נהדרת http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/icon_thumright.Xxx למרות שקניתם את פירלו בחינם, מילאן לא הפסדיה כלום. הוא נפצע לתקופה ארוכה ובשתי העונות האחרונות שלו הוא היה מאוד חלש. עזיבתו הייתה הכרחית לשני הצדדים אך חבל שהוא הגיע דווקא ליובה, משאיר טעם רע למילאנזים שגדלו עליו. העונה פירלו הוא ללא ספק השחקן המצטיין ביובה כמו שניתן להבין מהכתבה והוא יוצר את אחד הקישורים הנפלאים באיטליה ובאירופה בכלל. אל כמות הבישולים שלו העונה, 10 במספר, אני לא חושב שהוא הגיע באחת מעונותיו במילאנו.
ולמרות כל זאת חייבים כבר למצוא לו מחליף. אף אחד לא מבטיח עוד עונה כזאת וגם אם כן,עונה עם ליגת אלופות זו שחיקה אדירה ופירלו כמעט ולא מוחלף. הוא בכל זאת כבר אחרי 32. מה שמוביל אותי לפנטזיה שלי כרגע - גוקאן אינלר. מי שמפספס את אינלר כדרך קבע יכול להסתכל על צמד המשחקים מול צ?לסי ולהבין במה מדובר...
לגוקאן אינלר אין את היכולות להחליף את פירלו על המגרש, לפחות לא בתפקיד של פירלו. מצד שני, אני לא יודע אם יש שחקן בעולם שגם יכול להחליף את פירלו וגם ריאלי עבורנו.
בהיסטוריית הפורום הזה,במידה ועדיין קיימת, ניתן למצוא שלל פוסטים שלי שנוזפים באנצ?לוטי על כך שהוא שוחק את פירלו או מנסה למצוא לו מחליף. כל הזמן טענתי - לפירלו אין מחליף. ותמיד קראתי למילאן לשנות את שיטת המשחק בהעדרו. גם לקונטה אני מציע את זה. משחק בלי פירלו מתנהל אחרת. נקודה. העניין הוא שאנחנו חייבים להיות ערוכים לשיטה כזו. הסיבות לכך ברורות, ואם יש קשר מרכזי שהייתי רוצה לראות אצלנו אז זה אינלר, לא שזה בכלל עומד על הפרק..
