שאנחנו לפני או כבר בדור הזהב של הכדורגל הגרמני מסקרן לדעת האם הכוכבים הצעירים בגרמניה ושחקני הנבחרת נשארים בבונדסליגה או מעדיפים להתפתות לטובת הליגות האנגלית, ספרדית או אפילו איטלקית ולעבור לקבוצות הגדולות שם. לפני שנה היה נראה שהבונדסליגה לא כ"כ אטרקטיבית עבור שחקני הנבחרת מסוט אוזיל וסמי קדירה שעזבו לטובת ריאל מדריד. האם הכסף או השם של הקבוצה שיחק פה תפקיד גדול יותר? סביר להניח שהרבה משניהם. שני המקרים האלו די חריגים אם עוקבים אחרי הנעשה בשנים האחרונות וגם העונה. הטרנד החדש מראה אבל שלא רק באיירן מינכן מפתה שחקנים להשאר אלא גם דורטמונד ולאט לאט גם קבוצות אחרות כמו שאלקה או לברקוזן, אולי כחלק מחיזוק המעמד של הבונדסליגה. בואו נסתכל על הכוכבים הצעירים ושחקני הנבחרת שהיו מחוזרים: - על מנואל נוייר בכלל לא צריך לדבר, מנצ'סטר יונייטד חשקה, אבל הוא לא הותיר לאנגלים סיכוי ובחר במינכן -לפי מספר כלי תיקשורת אמינים בגרמניה קיבל פיליפ לאם הצעות מקבוצות פאר באירופה אבל החליט להשאר בגרמניה - בואטנג שערק לפני שנה לטובת אי הגשם חזר מהר מאד שקיבל הצעה בווארית - אומנם לא ברור אם מאטס הומלס ישאר עוד הרבה זמן בדורטמונד, אבל בנתיים דחה הבלם הצעיר כל שמועה על מעבר והצהיר שהוא רואה את עצמו בעתיד (הקרוב?!) בדורטמונד, גם חזרה למינכן לא אופציה מבחינתו. - בסטייאן שווינשטייגר היה מבוקש על ידי מספר קבוצות גדולות, אבל העדיף להשאר בגרמניה. - מרקו רוייס קיבל הצעות מקבוצות אחרות באירופה (לפי השמועות אינטר) אבל העדיף להשאר בגרמניה - עדיין לא ברור מה קורה עם לוקאס פודולסקי שמשהה את הדיונים על הארכת החוזה שלו, ועם זאת לוקאס אחרי שעזב את באיירן יכל היה לשחק במספר קבוצות באירופה וגם אחרי היורו יכל היה לדרוש לעזוב, אבל פודולסקי אוהב את הבית...עדיין. - מריו גומז בעודו מככב בחלק השוואבי של דרום מערב גרמניה קיבל הצעות מעניינות ממספר קבוצות אבל העדיף לבחור בבאיירן. לאחרונה גם אמר שהמטרה שלו להשאר במינכן עוד הרבה שנים - סביר להניח שגם תומאס מולר מעלה עניין, אבל אף קבוצה גדולה ביבשת אפילו לא שוקלת להתעניין בו - גם שחקני ספסל כמו האחים בנדר לדוגמא מרוצים בקבוצות שלהם ולא חושבים על מעבר. גם הוודרס לא שקל אפילו לעזוב את שאלקה גם בתקופה הקשה של הקשיים הכלכלים. עתידו של ילד הפלא הגרמני מריו גוצה עדיין לא ברור, בדורטמונד אבל מצהירים שלפחות עד 2013 ישמרו עליו ושאם הוא ימכר רק לקבוצות מחו"ל. ופה נשאלת השאלה האם יהיה לזה המשכיות או שמא בשלב זה או אחר השחקנים הגרמנים הכ"כ מוכשרים יתחילו לרעות בשדות זרים.... תמיהה נוספת היא חיזוק מעמד הליגה: העובדה שבגרמניה גם מקום 4 יכול להגיע לליגת האלופות, כולל השיפור המתמיד בהנהלה ובתנאים לשחקנים וצופים גורמת להרבה שחקנים קושי לעזוב את הליגה. גם הכוכבים הזרים כאן לא ממהרים לנטוש את גרמניה וגם אז רק לטובת הקרם דה לה קרם כמו מדריד או ברצלונה. מצד אחד דור הזהב הגרמני מושך שחקנים לליגה, מצד שני גם תשומת לב, וגם פה נשאלת השאלה מה יהיה טוב יותר לשחקנים הצעירים? להשאר בביצה המקומית ואולי להסתכן בעובדה שהם לא יתקדמו ויוותרו על החלום לשחק באחד המועדונים המפוארים בחו"ל (ע"ע לוקאס פודולסקי)? מה יקרה שקבוצה עשירה כמו סיטי או פ.ס.ז' יפנו? והאם יש שינוי במעמדן של הקבוצות האחרות שמצליחות לקחת את הכוכבים הצעירים מתחת לאפה של באיירן מינכן? אשמח לשמוע את דעתכם על הסוגיות שעלו כאן, גם בנוגע לשחקנים הצעירים וגם בנוגע כמובן לבונדסליגה
יש נטייה בולטת יותר מבעבר עבור שחקנים גרמנים לשחק מחוץ לגרמניה. מרטא, אוזיל וקדירה הם הבולטים ברשימה, שלושה שחקני הרכב של נבחרת גרמניה בחו"ל, זה הרבה. פעם זה היה רק באלאק ואפילו פחות מכך. עם זאת רוב השחקנים הגרמנים, בדיק כמו האיטלקים, הספרדים והאנגלים משחקים בליגות המקומיות שלהם. זה חשוב שרוב הגרמנים ישארו כדי להראות גאווה לליגה המקומית. צריך לקוות שזה ידחוף את הליגה קדימה כי קבוצות הצמרת שלה חלשות ולא נותנות תחרות אמיתית לבאיירן ודורטמונד ונכשלו גם בליגה האירופית.
יכולה, השאלה היא מה השחקנים רוצים. שחקן כמו גומז שבא ואומר שמבחינתו הוא הגיע לאולימפוס ולא רוצה לרדת/ללכת משם, זה דבר אחד. אוזיל וקדירה מראים דוגמא אחרת. השאלה גם אצל גומז/מולר ושות, מה קורה איתם עוד שנתיים - שלוש אחרי שזכו בכל תואר אפשרי עם באיירן?
באלאק לא גדל במינכן ולכן לא היה מזוהה עם המועדון ועזיבה שלו לא הפילה אותי מהכסא. שווינשטייגר, מולד ולאם הם שחקני בית של באיירן ולכן יהיה קצת יותר קשה להוציא אותם מהמועדון גם אחרי זכיות בתארים (הם ירצו לזכות עם המועדון בעוד תארים). אך עם כל זאת עדיין יש לזכור שהנטייה של שחקנים גרמנים בשנים האחרונות היא כן לצאת לאירופה ולפי זה יש סיכוי טוב יותר מבעבר ששחקן שגדל במינכן כן יחליט לעבור קבוצה.
בחיים הכל עניין של אופי על גמוז בעיקר, ואולי נוייר שעושה צעדים ראשונים ונכונים לקראת נאמנות ניכר שהם בדיוק כמו שחקני הבית. באלאק עזב יותר כתירוץ שעם באיירן אי אפשר להגיע לטופ, וגם על מנת התקדמות כלכלית, תקן אותי אם אני טועה אבל אנחנו לא רואים את - נוייר,להאם,באדשטובר,שווייני,קרוס,מולר,גומז הולכים בדרכו של "הווינר" הנאמן והנצחי של הכדורגל הגרמני.. לירן-ק'דירה, ואוזיל יצאו משטוטגארט, וכך גם אדון סאהין שכבר מאוטט על פרסה יצאו מקבוצות שהם לא קבע ודגש על קבע בשלישיית הצמרת הגרמנית.
ברמן ושטוטגארט (פרט לעונה שעברה כמובן ואצל שטוטגארט ככל הנראה גם העונה) וכמובן דורטמונד הם קבוצות צמרת לכל דבר ודבר. דורטמונד אגב הכחישו את השמועות על שהאין. גם אם וכאשר זה יכול להתקיים רק דרך השאלה.
