1. בגיל 26 מישהו יכול לחנך את רוני? פתאום רוני ישנה את הגישה לחיים, נו באמת. היה אפשר להסתפק בקנס, וזה עדיין לא מסביר למה רוני נכנס רק בסוף המשחק בפולהאם. הישיבה בספסל מול פולהאם והאפס דקות מול בלקבורן משולים להוצאת מסי, רונאלדו או ואן פרסי החוצה כשהם נכנסים לפורמה. בטח ובטח כשמדובר ברוני שאצלו מדובר בעניין של ביטחון ומומנטום. 2. אנשים כאן שוכחים שעפנו מליגת האלופות. מה שנשאר זה הליגה. אין חלוקת דקות כי מעבר לפינה יש לנו את באיירן, אחרי שעפנו מגביע הליגה גם אין לנו מחשבה על ארבעה גביעים במקביל. נשאר הליגה וכרגע משחק אחד בגביע. אתה רוצה לתת לרוני לנוח? תהרוג את המשחק בשלב מוקדם ותוציא אותו. 3. דווקא הגישה שלך מאוד ישראלית. לא משנה הטעויות שנעשו, לא משנה שהדרך הייתה עקומה, אם בארבטוב ודה חאה לא טועים אנחנו מנצחים. הדרך הייתה עקומה וזה מה שהוביל להפסד. לא היינו צרכיים בגלל להגיע למצב שהטעויות של דה חאה ובארבטוב נותנים לבלקבורן את האפשרות לנצח. 4. כשאנחנו סובלים ממכת פציעות כל כך גדולה, אין מקום לטעויות, ופרגי עשה לא מעט כאלה בתקופה האחרונה. ההרכב מול בלקבורן היה קטסטרופה וגם ההרכב היום לקח את השחקן הטוב ביותר שלנו בתקופה האחרונה ושיחק איתו כמגן ימני. ונניח ואני מסכים איתך בכל הסעיפים שכתבת, למה אחרי מחצית אנמית ופיגור של 1-0 לא היה שינוי? נעזוב רגע את מכת הפציעות, סדרת החינוך לרוני, הרצון לשמור על רפאל, את כל הדברים האלה, למה אנחנו צריכים לחכות עד שאנחנו סופגים את השער השני כדי לנסות לשנות דברים?
זה ממש לא רק רוני, משה, אם כי במידה שתיתן לו אצבע - הוא בהחלט עשוי לחפש את האצבע השנייה. אין מה לעשות, הוא טמבל, קצת כמו כלב. כשהוא מתנהג לא יפה, חייבים למשוך לו ברצועה כך שירגיש את זה. אבל זה לא רק רוני. אני בטוח שכאשר שחקני יונייטד יראו שהבחור הזה, שהגיע לאימון ביום רביעי כשאינו מסוגל להתאמן כמו שצריך בעוד הם קורעים את התחת כרגיל אחרי שהיו מתחת לשמיכות ערב קודם לכן כמו ילדים טובים, חוזר כמה ימים אחר כך להרכב, זה יעשה ממש טוב למשמעת במנצ'סטר יונייטד. ככה תלמד את ג'ונס ו-וולבק וקלברלי וסמולינג איך מתנהלים במקצוענות. נגד בלקבורן הדרך היתה עקומה במידה מסוימת, ועדיין. לפני שנה הכתרנו את פרגי כגאון כי הוא עלה נגד ארסנל עם פאביו ורפאל כקיצוניים וניצח בגביע. הדברים האלה גם יכולים להיכשל. ולפעמים הם נכשלים לא בגלל שהרעיון היה גרוע, אלא בגלל ששחקנים כשלו על המגרש. צריך גם להסתכל קצת מעבר לתוצאה הסופית. ניצחנו - המנג'ר גאון. הפסדנו - המנג'ר טעה. אם אתה יכול להביא לי מישהו ממנצ'סטר יונייטד שיגיד שרפאל כשיר לפתוח נגד ניוקאסל ולתת לנו 70 דקות ברמת האינטנסיביות הנדרשת במשחק כזה, אני אגיד שפרגי טעה. עד אז, ובהנחה שאין לנו מגן ימני אחר שיכול לשחק בקונסטלציה כזו או אחרת, אני רואה בוולנסיה כמגן ימני אילוץ. לגבי חילופים, ככה פרגי אוהב, בסדר? הוא לא אוהב לשלוף מהשרוול גם בחילופים מהירים. זה לא משנה מה הוא אמר וזה לא משנה מה הוא היה משנה. שתי דקות לתוך המחצית השנייה, עוד לפני שכל שינוי שעשה דרך הוראות יכול היה לבוא לידי ביטוי, קיבלנו עוד גול. אם חזרנו מלאי אוויר ואנרגיה, זה הרג אותנו. כדורגל.
אמיר, אפשר תמיד למצוא תירוצים לכישלונות, לעזאזאל, בזכות התירוצים יש עוד אוהדי ליברפול שחושבים שבניטז היה הצלחה בליברפול, אבל אני לא מתעסק בתירוצים. אם רפאל היה בסגל הוא כשיר לשחק, לפחות ל- 45 דקות. השמועות על רוני הם בגדר שמועות, והם טובות בערך כמו השמועות שהוא נענש כי יצא למסעדה לילה לפני עם אשתו או השמועות כי יצא למועדון לילה לפני. נסיבות מקלות גם אפשר למצוא בקלות, למעשה, אפשר מעכשיו לוותר על מאבק האליפות, מכת הפציעות שלנו היא כל כך טובה שהיא נותנת לנו תירוץ לצאת מעכשיו מהמירוץ. אני לא מחפש תירוצים ולא מחפש סיבות מקלות, אני מחפש להוציא את המקסימום מהקיים, וזה לא קרה בשני המשחקים האחרונים. אם היינו סוחטים את המקסימום ממה שיש לנו, לא הייתי אומר מילה. אבל בשני המשחקים האלה אני יוצא עם הרגשת פספוס, משני המשחקים האלה אני יוצא עם הרגשה שהיינו יכולים לעשות יותר. לא רק מבחינת השחקנים אלא גם מבחינת ההחלטות של פרגוסון. העובדה שפרגוסון טעה בשני המשחקים האחרונים לא משנה את העובדה שמדובר בגאון. בדיוק להפך, היא מוכיחה שהוא אנושי כמו כולם, ולכן מדהים לראות את כמות ההצלחות שלו לעומת כמות הטעויות שלו. אני רק מקווה שביום ראשון לא נרגיש שיכלנו לעשות יותר, לא רק בנוגע ליכולת של השחקנים אלא גם בבחירת השחקנים ובהחלטות המקצועיות.
רוני עשה משהו, פרגי הרגיש שהוא ראוי לעונש מסוים. זה מספיק טוב בשבילי. יש דברים שבעניינים אני לא צריך לדעת מה קרה כדי לסמוך על המנג'ר. כמו שאני לא צריך לראות את פוגבה (לא משנה, ראיתי) כדי לדעת שהוא ממש לא מוכן לרמות הללו. אפילו את הקרדיט על זה אתה לא מוכן לתת לו, אז לא פלא שמי שאתה בוחר ליפול עליו אחרי תצוגת הנפל של השחקנים היום זה המנג'ר. התירוץ הקל.
רק תירגעו עם ה"לפני שיהיה מאוחר מידי" או ה"העונה הזאת כבר גמורה". אף קבוצה לא תנצח את כל המשחקים שנשארו בליגה. אנחנו ב... ינואר. לכו תסתכלו על ההודעות שלכם אחר ה 2-8 מול צרפת ותשתו קצת מים.
הבעיה שלי בנושא רוני התחילה עוד במשחק מול פולהאם עם הספסול המיותר. כבר אז כשנכנס כמחליף היה נראה שהוא עצבני ולא מפוקס. כל עוד אנחנו לא יודעים את הסיבה המדויקת להעדרות, חיפשו לתת לו מנוחה, פציעה קלה, עונש בעקבות הליכה למסעדה, עונש בעקבות לילה פרוע, זה לא רציני לטעון שבכל מקרה הספסול שלו מוצדק. כי חלק מהסיבות יכולות להתקשר לקלות ראש שבו לקחנו את המשחק מול בלקבורן. אותה קלות ראש שבגללה חטפנו בראש. יתכן ולהאשים את פרגי נחשב בעיניך כתירוץ קל, למרות שלדעתי נימקתי את דעתי מספיק כדי שהדעה שלי לא תחשב קלת דעת או "האשמה ישראלית טיפוסית". עבורי, דווקא הגישה שלך, שבאה לידי ביטוי גם מול בלקבורן, שהאשם הוא מכת הפציעות בשילוב עם טעויות אישיות של השחקנים, היא הגישה הקלה. הגישה של אנחנו מנצ'סטר יוניטד, אז אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לעלות עם חמישה שחקנים לא בעמדות שלהם ועדיין לנצח את בלקבורן, כשרק בגלל טעויות אישיות לא ניצחנו, היא הבעיה. הפערים בליגה הם קטנים מבשנים עברו, וכשאנחנו סובלים ממכת פציעות כל כך גדולה, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לטעות, כי אם אנחנו טועים, כפי שהיה בשני המשחקים האחרונים, אנחנו נשלם על זה וביוקר.
אם 11 שחקנים על המגרש יטעו וישחקו בצורה כל כך נרפית ולא מדויקת, כל כך רחוק מיכולתם, היכולת שבעטיה הם נבחרו לשחק, בהחלט נשלם על כך ביוקר. איך 11 שחקנים יכולים לתת הופעה כזו, ואתה תדבר על המנג'ר - נשגב מבינתי. פשוט נשגב מבינתי.
לא רמזתי כמובן לאחריות של פרגי לכל הנפילות העונה, רק כדי שאהיה מובן. כן חושב שיש לו אשמה גדולה בשני המשחקים האחרונים. ברור שהשחקנים הם הבסיס להכל. אבל בשני המשחקים הרגשתי עוד לפני המשחק, שמעבר למכת הפציעות, אנחנו עושים טעויות. במשחק מול בלקבורן היה לאנשים קל להצטרף אלי כי הטעויות היו בולטות והיה מדובר בבלקבורן, אבל היום ההרכב היחסית בכיר מסתיר לא מעט מהטעויות שנעשו. כפי שכבר אמרתי, את רוני הפסדנו עוד בפולהאם. אתה רוצה לדעת מה הסוד של דמבה בה שכבש 15 שערים ב14 משחקים האחרונים של ניוקאסל, הוא פתח בכולם בהרכב. אתה רוצה לדעת מה הסוד של ואן פרסי שכבש 17 שערים ב14 משחקים האחרונים של ארסנל, הוא פתח בכולם. ביטחון עבור חלוץ הוא הכל. בטח ובטח אחד כמו רוני. כמו שכבר אמרתי, בתקופה האחרונה היו לנו שני שחקנים שבלטו מעל היתר, ולנסיה ורוני. אחד שיחק 20 דקות בשני המשחקים האחרונים והשני פתח היום כמגן כשפארק מועדף עליו כקשר באגף. אסור לנו לטעות כשיש לנו כל כך הרבה פציעות, ופרגוסון טעה, גם מול בלקבורן, וגם היום. ואנחנו גם יכולים להסכים לא להסכים. יתכן שזה הפוך על הפוך, ודווקא בגלל ההערכה הרבה שלי לפרגי הציפיות שלי ממנו גבוהות מאוד ולכן הביקורת קשה יותר. פול סקולס, הראש שלי כבר בראשון, ושם אם נטעה כבר יהיה מאוחר מידי לתקן. גם בליגה אתה צריך לזכור שאנחנו לא מתחרים מול עצמנו אלא מול קבוצה שלא איבדה השנה נקודות בבית ושקצב צבירת הנקודות שלה הוא מרשים מאוד.
האם שוער יקבל בטחון אם הוא יילך לספסל אחרי שעשה טעות אחת או שתיים? אי אפשר לעשות יויו מעמדת השוער. הבאתם שוער, שילמתם עליו הרבה כסף, יש לו הרבה כשרון ונכון שהוא פישל כבר כמה פעמים העונה אבל צריך להמשיך איתו כי הוא זה שהביאו אותו להיות מס' 1. מה שקורה ברגע שאין יציבות בעמדת השוער, זה מקרין לשאר המערך של הקבוצה. ועכשיו כששחקן ההגנה הכי טוב של מנצ'סטר יונייטד (וידיץ') לא כשיר עד סוף העונה, זה בוודאי לא הזמן לניסויים ומשחקים בעמדת השוער. בכל מקרה אתם לא צריכים לדאוג, יש לכם את המנג'ר הכי טוב בליגה ותוצאה כזאת לא תחזור על עצמה בעתיד הקרוב.
הכל נכון, בל נשכח שעד לפני יומיים קצב צבירת הנקודות שלהם היה זהה לעוד איזו קבוצה שאני ואתה מכירים לא רע. כמה הם הרשימו אותך מול צ'לסי? ברומיץ'? סנדרלנד? פרופורציות, בכדורגל כמו בחיים, זה דבר חשוב מאוד.
אין ספק שצריך לשמור על פורפורציות, אבל עכשיו אנחנו נכנסים לרגעים המכריעים והחשובים של העונה. אתה צריך לזכור שיהיו משחקים שנהיה טובים ולא ננצח, שנשחק מול קבוצות כמו ליברפול, צ'לסי, סיטי, ארסנל וטוטנהאם והקושי יהיה לא רק בגללנו אלא גם בגלל האיכות של היריבה. להפסיד לבלקבורן בבית זה לוקסוס גדול מידי שלא יכול לחזור על עצמו. אנחנו נאבד נקודות במלחמות העולם מול הקבוצות למעלה, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לאבד נקודות מיותרות, בטח לא ביכולת של השבועיים האחרונים. Rudess, חשוב לציין שדה חאה לא ירד לספסל בגלל טעות מסוימת. יש לנו שני שוערים איכותים, שניהם הציגו יכולת גבוהה, ולכן פרגוסון החליט על הרוטציה. כפי שאמרתי, דווקא בגלל הטעות של דה חאה הייתי פותח איתו היום כדי לתת לו ביטחון.
עצם זה שDDG לא פתח היום עשוי לשדר לו שזה ספציפית בגלל הטעות ההיא בשער השלישי מול בלקבורן. גם אני רציתי לראות אותו פותח, גם במחיר של לינדגארד ממורמר.
מכת הפציעות תישאר אתכם גם למשחק הבא, זה לא שפתאום קלברלי (למשל) יחזור והכל יראה טוב יותר. יש סכנה ששחקנים שהראו יכולת לא טובה במשחק אחד, ימשכו אותה גם למשחק הבא. התפקיד של המנג'ר לוודא שזה לא יקרה, לפחות לא פעמיים ברצף. אם אתה אומר שבמצב כזה אין לו חלק בכך שהקבוצה שלו נראת נחותה מול בלקבורן ומול ניוקאסל, זה מוזר. אז בשביל מה צריך מאמן? בסופו של דבר היכולת של השחקנים תמיד קובעת.
קודם כל, לאורך זמן אי אפשר להתבסס על ניסים. זה מזכיר לי את משבר הפציעות שהיה לנו לפני שנתיים עם כל האלתורים בהגנה. אז בהתחלה עוד הסתדרנו, דפקנו רביעייה לווסטהאם, שלישייה לוולפסבורג, אבל מתישהו נגמר הקטע וקיבלנו בראש נגד וילה ופולהאם. אני מאמין שדרכו של מנג'ר היא משהו שרואים לאורך עונה שלמה, במשחק בודד, כזה או אחר, פחות. בדיוק כמו שב-2006/07, גם מוריניו נתקע באיזשהו שלב כאשר לא היתה לו הגנה אלא אלתורים שהתבססו על קשרים. העניין אתמול הוא שאין לי בעיה עם ההרכב. וגם אין לי בעיה עם כך שהמנג'ר רצה לתת לאותו הרכב הזדמנות לתקן במחצית השנייה לפני שהוא עושה שינויים. אלה דברים קטנים ופעוטים בהשוואה למצב שבו כל כך הרבה שחקנים משחקים רע. לפעמים אין מה לעשות. אפשר לומר שאם היית עושה כך או עושה כך, כן. במשחק כמו אתמול, אין לזה משמעות.
