את החלק שבו התגובה שלך לא תורמת שום דבר לדיון. אנדריי ציין כאן מגמה שלא מעט אוהדי מילאן לא מרוצים ממנה. בניית הקבוצה על ריג'קטים חולפים במקום השקעה בכישרונות גדולים כמו פאטו שיתפתחו ויהיו חלק בלתי נפרד מהמועדון. אני לא אוהב את ההשוואות למודל של ברצלונה אבל בכל זאת, תראו כמה שנים השלד שלהם רץ ומתפתח ביחד.
מבט ראשון על ההודעה של אנדריי מצריכה תגובה כמו "אוהד הצלחות" אבל שחושבים על זה יש צדק בדבריו. זה כבר יותר ממגמה בשנים האחרונות שאנחנו לא הולכים על השקעות בשחקנים מוכשרים אלא אוספים כל מיני דחויים מריאל מדריד, ברצלונה, סיטי ודומותיהן. שגליאני מדבר על כמה אנחנו קרובים לבארסה הוא רק גורם לי לגיחוך עצוב.
מה הקשר לאוהד הצלחות? הקבוצה עוררה בי יותר תשוקה ב-2008 כשהיינו במצב בכי מאשר היום. אם פאטו יימכר אני לא יודע מה יחזיק אותי.
ב 2008 כשאנצ'לוטי עזב ומכרנו את קאקא רשמת שהתאשפזת באסף הרופא. אם ככה אני מאחל לך רק בריאות http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx ועכשיו ברצינות עזוב את זה שמבחינה מקצועית הוא לא מממש את הפוטנציאל העצום שיש לו בקבוצה ולא מראה שום יציבות, הוא עבר כבר פאקינג 8 פציעות בהמסטרינג! גם כשדיברו על מכירת קאקא הייתי בעד כי השחקן היה עם ברכיים גמורות (ולראייה גם בריאל הוא לא משחק ברצף מאז שהגיע בגלל פציעות) אתה היית נגד המכירה אבל בפועל זה מהלך שהוכיח את עצמו. ההנהלה לא תמכור את פאטו רק בגלל כסף. אם גליאני אומר שהוא צריך לבקש לעזוב זה כבר אומר שהוא כבר לא אנטאצ'בל- ברברה או לא ברברה. כשמחברים את כל הנתונים התועלת שבמכירתו עולה בהרבה על העלות שבאיבוד כישרון כמוהו.
אני פחות או יותר מסכים איתך ויש לי הרבה מה לומר בנושא... חורה לי לראות את מילאן מחתימה את הכישרון הגדול באיטליה (אל שארעווי) ומייבשת אותו על הספסל/יציע בזמן שרוביניו לא מספק את הסחורה ופאטו פצוע. לא סתם מגיעים דיווחים על רצון להשאילו שאני מקווה שאינם נכונים. נכון, מדובר בשחקן צעיר, יש שיאמרו צעיר מדי אבל בהתחשב בנסיבות ובכישוריו הוא היה אמור לפתוח בהרכב ותר מפעם אחת. מפליא הוא שגם כששיחק כל בר דעת היה יכול להבחין ביכולות גבוהות. דוגמה נוספת להתנהלות הרשלנית של ההנהלה בטיפוח הטאלנטים ניתן למצוא בכך שישנם שחקנים שיוצאים להשאלות, שזהו דבר חשוב להתפתחותם ולקבלת הזדמנויות רבות יותר, אולם לאחר מכן מילאן מוותרת עליהם, כלומר מוכרת אותם תמורת סכום מכובדים או כאמצעי מיקוח עבור עסקאות גדולות, אך יחד עם זאת, הם אינם שווים את הוויתור. המדובר הוא הוויתור על מחצית כרטיסו של מרקל שבינתיים עושה חיל בליגוריה, בעוד הקישור חלול וללא ספק הגרמני מסוגל להפיק יותר מעמנואלסון גם בגילו הצעיר ברוטציות. החשש הוא שמקרה מרקל יחזור על עצמו עם שטראסר. יחד עם כל מה שנאמר, מילאן משקיעה רבות בקבוצת הפרימברה ומהמעט (מעט מאוד, 2 משחקים, קשה למצוא שידורים) שיצא לי לצפות במשחקיה העונה ומתקצירים התרשמתי לטובה, בניגוד לדיווחים בשנים האחרונות על ייבול עלוב. אלי, אינוצ'נטי, ואלוטי קארמונה, בואטנג, גאנץ וקומי הם דוגמאות לשחקנים מצוינים שצפוי להם עתיד מזהיר ובנוסף אליהם יש גם את מרקל (שעליו דובר), רומאניולי, דונארומה, פוסאטי, ורדי וברטה שמושאלים או נמצאים בבעלות משותפת. אם מילאן תדע לשמור על השחקנים האלו ויש עוד רבים אך אין מקום לרשום את כולם, רק אז יהיה אפשר לומר שהמועדון יודע לטפח כישרונות והתוצאות צפויות להיות מזהירות. דרך נוספת להשקיע בצעירים היא פשוט לרכוש אותם כמו שרכשנו את פאטו, שלמרות חילוקי הדעות בנוגע להופעותיו כרגע ואי מימוש הפוטנציאל אי אפשר שלא להסכים שהקנייה הייתה משתלמת. למה קניות כאלו אינן חוזרות על עצמן? הסיבה העיקרית היא כמובן שזה לא זול ואפילו יקר מאוד, לא ניתן למצוא היום שחקן בעל מוכשר בלי שאף קבוצה גדולה תתעניין בו ושבהתאם לכך מחירו יהיה בשמים. כמובן שאפשר להשתמש גם בסקאוטינג, אך זהו לא משהו שמילאן מומחית בו בלשון המעטה, בטח לאחר עזיבתו של יהודה איש קריות. סיבה שנייה שאני מוצא היא שגליאני ביצע עסקאות רבות ומוצלחות במחיר של קילו בננות, הוא התאהב בשיטה הזאת בה הוא מספר אחד בתחום ובינתיים הוא אינו סוטה ממנה. אתה לא אוהד הצלחות. הכוונה היא שמילאן הייתה קיימת לפני פאטו ותתקיים גם אחריו. גם אם דרך ההתנהלות של המועדון אינה מוצאת חן בעיננו, אנו רשאים למחות ולהתנגד לכך אך בטח שלא לאבד את התשוקה לקבוצה אותה אנו אוהדים. בנושא אחר: קטאניה הציבה למילאן דד-ליין של יומיים להחתמת מקסי לופס ולאחר מכן שאר הקבוצות שמתעניינות בו יוכלו לרכוש אותו. יופי, חדשות מצויינות ושלא נראה אותנו מתקרב אלינו. התבטאויותיו של גליאני למילן צ'אנל מעודדות גם כן : "החלטנו לשכוח משאר האפשרויות (לחיזוק ההתקפה) כולל מקסי לופס מפני שאנחנו מעוניינים רק בטבס".
מה ההיגיון למכור אותו בינואר? קאסנו סיים את העונה, אלגרי לא סופר את הפרעון וטבז גם ככה לא יוכל לשחק בליגת האלופות ואנחנו לא באמת יודעים אם יימאס לו ממילאנו ביולי או מוקדם מכך. הסכום מאוד מפתה אבל אסור למכור אותו, אני חושב שצריך לחכות עוד שנה וחצי לפחות לפני שנתחיל לשקול את זה. הדיבורים באוויר מראים על מכירה כך שאני חושש שמסתמן פה איזשהוא כיוון מסוים. 50 מיליון? לא נעשה איתם כלום, תצאו מהסרט על הזארד או כל שחקן צעיר אחר, אנחנו נמשיך לראות לראות פליטי בארסה וריאל מגיעים או אולי איזה הבלחה בהעברה חינמית.
http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/ph34r.Xxx איך זכרת את זה?! לא חושב שעשיתי את הקישור הזזה בזמנו, המממ... לא הייתי נגד מכירה מבחינה מקצועית, פשוט לא רציתי לראות את זה מתממש. זה ממש לא כאב כמו עם שבצ'נקו ב-2006 כי ישנם הבדלים מהותיים בין המקרים, לכן התגברתי די מהר על העניין והיה לי את פאטו להתנחם בו. גם כאן יש הבדל גדול - פאטו לא רוצה לעזוב, מילאן לא רוצה למכור והוא צעיר מדי בשביל שמישהו יכריע שהפציעות לעולם לא ייפסקו. כל הזבל שהביאו לקבוצה גורם לפאטו לאבד את עצמו כי הוא לא מצליח לשחק את הכדורגל שלו ואלגרי מתייחס אליו כאילו מדובר בשחקן בוגר שצריך ללמוד להתמודד עם הכל לבדו.
מההתבטאויות שלו בזמן האחרון הוא נשמע די מפונק וכאחד שמחפש לעזוב, בגלל אלגרי אמנם אבל די ציפיתי ממנו להתנהל יותר חכם ולהילחם עבור המקום שלו. זה נראה כאילו הוא מחפש את הדרך הקלה. ועדיין לא למכור.
אני לא מבין למה בואטנג ואקווילאני לא יכולים להיות הפירלו-סידורף החדשים. ביחד עם נוצ'רינו, אבאטה, סילבה - יש לנו כאן 5 שחקנים שהעתיד לפניהם, והם כבר עכשיו עושים חיל במילאן. כשמוסיפים אליהם את הסמלים הוותיקים - סידורף, גאטוזו, אמברוזיני, אינזאגי, ואולי אפילו אביאטי - יש לנו 10 שחקנים בסגל שמזוהים לגמרי עם המועדון. לכמה קבוצות צמרת (חוץ מבארסה) יש משהו שמתקרב לזה היום? נכון, פאטו שחקן צעיר עם פוטנציאל להיות כוכב ענק, סמל ואולי גם קפטן. אבל כל זה בפוטנציאל. בפועל אנחנו רואים שחקן ילדותי, לא יציב, ועם פציעות חוזרות ונשנות, ולעומת זה 50 מליון יורו - לצורך הענין, הסכום שהושקע בזלטאן + בואטנג + ט.סילבה + אקווילאני.
כל דיון כאן אותו דבר - ערימה של כותבים שאומרים דברים נכונים יותר ונכונים פחות, ויניב אחד שנדחף באמצע כדי להתבכיין :aaarse: הנושא של משבר הזהות עם עזיבתם של הסנאטורים הטריד אותי הרבה מאוד מאז שנכנסנו לפגרה. הסיבה ששחקנים כמו בואטנג ורוביניו למדו אצלנו לעבוד קשה ולהיות מקצוענים היא הנוכחות של הגרעין האיטלקי הותיק (+סיידורף). אנחנו עומדים לאבד את רוב הגרעין הזה ואנחנו נשאר עם אביאטי ובונרה מהבחינה של איטלקים ותיקים שמכירים אחד את השני מהנבחרות השונות (בין אם בוגרת ובין אם צעירה), כשטיאגו סילבה, נוצ'רינו ואבאטה הם אלו שצומחים להיות כאלו (סילבה על תקן סיידורף, הזר שהופך להיות בן בית). פאטו הוא מקסימום נגרר והוא לא באמת מנהיג. השוואה לשבצ'נקו מביכה ואני חושב שכבר דיברתי על זה כאן פעם. ראיתם ראיונות של הברווז? הוא מגמגם וחסר ביטחון מול המצלמה, הוא ביישן. אני בטוח שהוא פתוח מאוד עם החברים הקרובים שלו בקבוצה, אבל זה לא אחד שמקרין על שחקנים צעירים אחרים. שבצ'נקו לעומת זאת הוא הכדורגלן הכי כריזמטי שאי פעם נתקלתי בו. אנדריי צודק ואנדריי טועה. הוא צודק כשהוא מנתח את המצב וטוען שיש פה בעיית זהות, אבל הוא טועה כשהוא מצביע על פאטו כאל איזשהו פתרון לבעיה. הוא יכול להיות "נגרר" טוב, כזה שיכול להוות חלק מקליקה איכותית שתצמח עם השנים, אבל הוא לעולם לא יוביל אותה. זה לא מספיק בעיניי כדי להגיד שהוא אנטאצ'בל וחד משמעית לא למכירה עקב סיבות חברתיות. אני כן רוצה שפאטו ישאר ואני עדיין מפנטז על פריחה שלו. אם מישהו קיבל את הרושם מהודעות קודמות שלי שאני מעוניין במכירה שלו, הוא טועה. אנדריי, אני מבין את הרגישות שלך. זה משהו שאני חושב שרובנו מרגישים, מי פחות ומי יותר. אנחנו קרובים מאוד לרגע שבו נהיה כמעט נטולי סנאטורים וזה משהו שמבחינה לא-מקצועית חששנו ממנו ולא רצינו להגיע אליו, גם אם ידענו שיקרה בסופו של דבר. לגדל קליקה חדשה זה לא דבר קל וצריך לזכור שזה לא קורה תוך יום וגם לא תוך עונה או שתיים. הקבוצה תמיד תחולק לקליקת המנהיגים (אביאטי, סילבה), סופרסטארים שנמצאים על תקן תורמים מקצועיים בלבד (זלאטן, פרינס), למל"מים (אקווילאני) ונגררים (פאטו!, ז'פס). נכון, עם פרישתם/עזיבתם של הסנאטורים יש לנו מחסור במנהיגים. אני כבר לא יודע איך זה קשור לפאטו וסטיתי קצת מהנושא המקורי, אבל זה משהו שהייתי צריך לכתוב עליו - אני מאוד רוצה לראות את פאלומבו בקבוצה. מבחינה מקצועית הוא יכול להיות החתמה טובה, אבל מבחינה חברתית הוא יכול להיות ההחתמה הכי חשובה שלנו בשנים האחרונות. זה סותר כל מסקנה שהגעתי אליה בנוגע לשחקן הזה, אבל אני מחזיק בדעה שאסור למכור את פאטו. למה? לא יודע. אולי כי אנדריי הוא אוהד מילאן הכי שפוי שאני מכיר וגם כשאני לא מסכים איתו אני איכשהו מוכן להסכים איתו. עריכה: מצטער על ההודעה הקצת מפוזרת. עוברים לי הרבה דברים בראש בתקופה האחרונה בנוגע לקבוצה.
50 מליון זה סכום שיא עבור פאטו עם היכולת שהוא מציג עד כה+כמות הפציעות שלו יותר גדול משבה ומואן באסטן|) הוא בחיים לא יהיה ואני לא מאמין שהוא יתפתח גם לחלוץ כ"כ קטלני עם הרגישות שלו לפציעות שאי אפשר לוותר עליו תמורת 50 מליון במיוחד כשהוא מציג את היכולת הנוכחית אגוארו וטורס שהוכיחו את עצמם והראו יכולת הרבה יותר טובה נמכרו ב40 וב50 בהתאם ואחד מהם גם מוכיח את עצמו בקבוצתו החדשה אין סיבה שפאטו יהיה בלתי ניתן לויתור תמורת 50 מליון לא מדובר בעילוי
אני קצת לא בטוח לגבי הלבטים של אנדרי לגבי מכירה של פאטו. קצת קשה להשוות את המקרים של שבצנקו וקאקא אליו-פאטו הרי הם נמכרו לאחר שהם נתנו לנו את מיטב שונתיהם עם עונות מופלאות ותארים חשובים ( כל אחד בעונותיו הוא ) ןמכל מיני סיבות ( חלקן מקצועיות וחלקן חברתיות או בריאותיות ) המכירה שלהם היתה מוצלחת ( בדיעבד כמובן, טוב זה היה גם סוג של הימור להחליש אותנו משמעותית ולחזק את היריבות שלנו בליגת האלופות באופן משמעותי ) כי הם לא בדיוק חזרו על היכולות המופלאות שלהם במדי הקבוצות שעברו אליהן... שבצנקו הגיע בגיל 24 ועזב בגיל 30. קאקא הגיע בגיל 21 ועזב בגיל 27. פאטו הגיע בגיל 19 ועוזב בגיל 22.? מה שאולי אנדרי חושב עליו הוא מבחינת גיל הפריצה של פאטו הרי אם נראה מתי היו שנות השיא של שבצנקו וקאקא פאטו עדין לא הגיע לגיל הזה ויכול להיות שעדין צריך לתת לו זמן ואולי הוא יממש את הכישרון שלו ויוביל אותנו להצלחה כמו קודמיו בהתקפה, ( לא שאז זו תהיה הפרידה קלה ממנו ( אם תגיע הצעה עליו ואני מאמין שתגיע אם אכן הוא יממש את הפוטנציאל שלו ) כמו במקרה שבצנקו וקאקא, אבל לפחות הוא יתן לנו משהו משמעותי כמותם )... מצד שני איאפשר לדעת אם הוא אכן יממש את הפוטנציאל שלו בהתחשב בעובדה שכאשר יכנסו החוקים הפיננסים של אופא לא נקבל עליו הצעה בסדר גודל המדובר והיה אם בעוד שנה וחצי נחליט שהגיע הקץ על התקופה שלו אצלנו מה גם שזה כנראה יפגום בשם שלו וימנע מאיתנו למכור אותו בסכום אפילו שהוא חצי מהסכום המדובר נכון לעכשיו ( אולי אם לאונרדו וקרליטו ישארו בפריז אז אולי זה יגרום לעיסקה להיות קצת אטרקטיבית עדיין מבחינתנו ), גם כאן בסופו של דבר זה יהיה הימור אם נמכור אותו והוא לא בדיוק יפרח ב פ.ס.ז אז הרוחנו ואם יתרחש המקרה ההפוך והוא אכן יפרח תחת קריליטו בעיר האורות אז לא יעברו יותר מידי עונות ונראה אותו אצל אחת החלאות מספרד... לסיכום: גם אני לא אוהב את זה שאנחנו מוכרים את השחקני התקפה החשובים שלנו אבל בפעמיים הקודמות זו היתה עסקה טובה ויכול להיות שלפעמים ( למרות שזה עדין לא קרה ) זו תהיה עסקה רעה, ההחלטה שתצטרך לקבל ההנהלה תהיה קשה יותר מאשר במקרה שבצנקו וקאקא...
בשביל שאקווילאני (הגיע בגיל 27) יהפוך לאחד כזה הוא צריך להיות אינזאגי-סטייל, וקצת קשה לי להאמין שהוא קורץ מאותו החומר. לא מאמין ש-6-7 שנים מהיום אנחנו עדיין נראה אותו במדי מילאן ולא על תקן גוויה. נשארנו עם הארבעה, שזה סבבה, אבל הפערים בגילאים בין הסנאטורים (איך שכחת את נסטה?) לבין הרביעייה הזאת (שחוץ מסילבה שעליו אפשר להגיד בודאות שהוא מתאים - השאר עוד לא הוכיחו שהם שייכים ל-LEVEL הכי גבוה שיש) הם נורא גדולים, ואני בספק אם יש שחקן (שוב, חוץ מסילבה) שיהיה בשל להנהיג כשאחרון הסנאטורים יתלה את הנעליים. גם אין ממש פתרון לבעיה הזאת, אבל כאן בדיוק נכנס העניין הזה של הבאד בויז - כשאתה ממלא את ההרכב בשחקנים כמו זלאטן, רוביניו ו(חס וחלילה) טבז ועוד מפנק אותם בחוזה ל-4 שנים כל אחד, איך בדיוק יישאר לך מקום לשחקנים שמזוהים עם המועדון? 100% נכון. כשמגיעה הצעה כזאת בשביל מישהו שכבר שנה חמישית נמצא במועדון ועדיין לא ענה על 25% מהציפיות - אתה לא חושב פעמיים. זה כמו הימורים בקאזינו. אתה יכול להמשיך להמר על סיכוי קטן שתצא עם הכסף הגדול, או להגיד סטופ ולמזער נזקים. במצב ההיפותטי הזה (לא מאמין לפרסומים) זה אפילו לא למזער נזקים - זה 28 מיליון יותר ממה ששילמנו על שחקן שלא הצדיק אפילו את מה ששילמנו עליו. אני אוהב את פאטו ומת שהוא ישים את הפציעות מאחור ויתחיל להראות מה הוא יודע (והוא יודע) אבל יש מקרים שבהם חייבים להקשיב לשכל ולא ללב.
המכירה של פאטו תהווה צעד ענק לעבר משבר הזהות אליו ניקלע, אבל השארתו והתמיכה בו יעזרו משמעותית במאמצים להימנע מכך. מנהיג הוא לא יהיה, אבל קאקא כן היה אחד כזה בגיל 22? תן לילד לגדול ולהפוך לשחקן חשוב, אח"כ תראה מה יוצא מזה. -------------------------------------- הדיבורים שלכם על כסף מגעילים אותי.
זה לא כזה רומנטי לדבר על כסף, אבל ישנם סכומים שקשה למועדון כדורגל לסרב להם. המועדונים האלו גם ככה מתקשים לסיים את השנה עם מינוס לא גדול ושלא נדבר בכלל על רווחים וכל הזדמנות כזאת לקטוף פירות לשם שינוי, בעל חשיבות ומשמעות. אני יודע שהאוהד "הטהור" של מילאן מחפש ניהול נכון וגאווה של הסמל, אבל בעידן היום נשאר מזה רק קצת וכסף זה מה שמחזיק את האהבה שלכם בחיים. אני בטוח שגם מילאן לא יהיו הכי מאושרים ממכירה שכזאת כי לבעלים אצלכם יש רעב גדול להצליח ולהחזיק בשחקנים גדולים. אני כאוהד יונייטד אומר לכם שהייתי מוכר את וויין רוני אם היה מגיע סכום מפוצץ בדיוק כמו שהיה במקרה רונאלדו. הקבוצה מעל הכל ושום שחקן שהולך לא ישנה זאת.
