עוד נתון מעניין: מאז שפרננדס מונה למאמן הנבחרת, 21 שחקנים ערכו בנבחרת הזו הופעת בכורה (אנחנו מדברים על תקופה של שנה וחצי בסך הכל), מתוכם 6 שיחקו רק במשחקי ידידות. איך שלא נסובב את זה, זה מספר מוגזם, ועוד יותר מוגזם כשתראו את רשימת השחקנים שלא מעט ממנה, על דעת הרוב, כלל לא היו צריכים להגיע לנבחרת. ואלו שמות: (שם, בכורה מול, סה"כ הופעות) אלמוג כהן (נגד מלטה, 11) רמי גרשון (נגד יוון, 9) ערן זהבי (נגד מלטה, 8) דני בונדר (נגד מלטה, 7) אייל גולסה (נגד מלטה, 7) תומר חמד (נגד לטביה, 5) אלרואי כהן (נגד קרואטיה, 4) ניר ביטון (נגד אורוגוואי, ידידות, 4) טאלב טוואטחה (נגד לטביה, 3) איציק כהן (נגד סרביה, ידידות, 3) טל בן חיים (נגד גיאורגיה, 3) עומר דמארי (נגד איסלנד, ידידות, 3) עומרי בן הרוש (נגד יוון, 2) איאד חוטבא (נגד קרואטיה, 1) גיא חיימוב (נגד קרואטיה, 1) שי מיימון (נגד אורגוואי, ידידות, 2) לא שיחק משחק רשמי עלי עותמן (נגד אורוגוואי, ידידות, 2) לא שיחק משחק רשמי מאור מליקסון (נגד אורוגוואי, ידידות, 2) לא שיחק משחק רשמי אלירן דנין (נגד צ'ילה, ידידות, 1) לא שיחק משחק רשמי אוראל דגני (נגד איסלנד, ידידות, 1) לא שיחק משחק רשמי קובי דג'אני (נגד איסלנד, ידידות, 1) לא שיחק משחק רשמי
יכול להיות שזה קשור לכך שדודו ביטון מתמודד נגד עוד כמה חלוצים לא רעים (ושלא יהיה ספק, אף אחד מהם אינו יותר מכך, גם ביטון, עם כל הכבוד להתלהבות החדשה ממנו), בעוד שחקנים כמו איציק כהן ודני בונדר הם שחקני הגנה שמתמודדים על מקום נגד שחקני הגנה מעפנים אחרים?... ההשוואות האלו קצת מצחיקות אותי. אי אפשר להשוות בין עמדות, ובנוסף, לא צריך כל פעם להתלהב מה-flavour of the month. פעם זה ביטון שנותן חודש טוב ופעם ארבייטמן ופעם ברדה ופעם סהר. בסדר, מאמן לא צריך להתלהב מכל ישראלי ששם כמה שערים באירופה או בליגת העל.
http://one.co.il/Oppinion/127/188564.html אהבתי את המילים "נאמנות ומחויבות" בכותרת ואת התמונה של כיאל וקינן http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/dry.Xxx
http://one.co.il/Article/189494.html מה אתם אומרים? לא צריך להחתים אותם על הסכמים פוליטיים מסובכים של "מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית", ובכלל חקיקה בעניין הזה זה משהו מסובך שכבר נוסה ולא הלך. צריך לעשות 2 דברים: 1. ליישם את החוק בנוגע לשירות הצבאי או לאומי שדרוש לנבחרת ללא הבדלי דת וגזע. 2. לגייס תקשורת פטריוטית יותר (ישראל היום? מקור ראשון? ערוץ 7? לאטמה?) שתעשה את מה שכל מדינה נורמלית (צרפת, איטליה, ארגנטינה) עושה לשחקני הנבחרת שלה שלא שרים את ההמנון של המדינה, או לפחות שכמו שב-ONE תופיע כתבה אודות הספקולציות על היחסים בין מסי והשיר הזה, גם כתבה אודות היחסים הקרים בין כיאל, טוואטחה, חוטבא ושאר "בני המיעוטים" לבין השיר הזה.
עם השניים הראשונים אין בעיה כל עוד המדינה לא מתערבת לך בהם. בדיוק כמו שהמדינה לא מתערבת בשירים שאנשים כותבים או ביצירות אומנות שונות (שכן, יכולות להביע ביקורת נגד המדינה), ככה היא לא צריכה להתערב בכדורגל ובמי ישחק בנבחרת ישראל. כל עוד יש להם דרכון כחול, אין שום בעיה שילבשו את מדי הנבחרת, זה פשוט מאוד. אתה לא צריך ולא יכול להכריח בנאדם לעשות משהו שלא נוגע אליו מבחינתו, וההמנון שלנו לא שונה משום דבר אחר. עוד מעט תבקשו משחקנים ערבים לחגוג את יום העצמאות. לגבי פוליטיקה וצבא, עזוב. אני לא אכנס לזה בכלל.
בשנות ה-50 ערבים גם חגגו את יום העצמאות, קולט? לא דורש מהם לשיר את ההמנון, דורש רק שמה שדפק את מגרלשווילי, אנטבי, אסולין, שלומי אזולאי ואלירן סיימון ידפוק את כיאל וחוטבא, ושהתקשורת שלנו תראה קצת פטריוטיות, כמו במקרה של דרור פיילר למשל (להבדיל אלפי הבדלות). אנחנו לא צריכים להיות יותר נאורים מארגנטינה, צרפת, איטליה ומהאס/ מארקה (העיתון של ריאל שפירסם כתבה על הביקורת נגד מיצי) ואפילו מעצמנו...
הצעה מטומטמת שלא ראויה להתייחסות. אדון בן ארי הנכבד צריך לזכור ששחקן ישראלי שמשחק בנבחרת ישראל לא יקבל הרבה כבוד מחבריו באזור...העובדה שמשחקים אצלנו בני מיעוטים רק מחזק את הטענה שישראל מדינה דמוקרטית וחופשייה. יש מחוץ לישראל מספיק אנשים מטומטמים שאומרים שישראל דומה לגרמניה הנאצית. בצורה הזאת בן ארי רק מחזק את דיעות האנטישמים האלה. אני לא מצפה ששחקן ערבי ישיר את התקווה, אפשר לחשוב שכל יהודי שחי בישראל יודע את המלים...שוב, העובדה שהערבים בארץ מקבלים יותר זכויות מאשר 'אחיהם' במדינות האזור רק אמור לחזק את מדינת ישראל. ברגע ששחקן ערבי לובש את חולצת נבחרת ישראל הוא למעשה כבר מכיר במדינה שלנו. לצערי מנסה בן ארי סתם לחמם את האווירה בארץ כי ברור לכולנו שיש גם בעיות בינינו לבין ערבי ישראל. אותי לפחות משמח שיש ערבים שרוצים לייצג את ישראל.