המרחק בין כפרי סיני לכפרי אתיופי הוא בערך אותו דבר כמו המרחק בין עירוני סיני (מעיר של 1-2 מיליון תושבים, לא בייג'ינג או שנגחאי) לבין אתיופי מאדיס אבבה.
ייתכן ואתה צודק, אבל אני מדבר על האיכות האבסולוטית ולא על הפערים: האם העירוני באדיס אבבה מתאים לעבודה של ממש? זה די מעניין: http://bsr.london.edu/files/107/spring_09_yueh.Xxx אני חושב שהודו היא המקבילה היותר טוב לאפריקה מבחינת המאפיינים החברתיים והתרבותיים השונים, כאשר מן הסתם יש להודו יתרון עצום - האנגלית.
הודו ואפריקה זה שני דברים שונים בתכלית.אין שום סיבה להשוות 1.הודו היא הדמוקרטיה הגדולה בעולם עם אוריינטציה מערבית 2.בהודו השפה האנגלית שגורה. 3.כמעט כל המכונות בתעשיית הטקסטיל הוחלפו לדור החדש. 4.תעשיות הפלדה בהודו בבעלות לקשמי Mittal Steel Company מהגדולות בעולם. 5.מהנדסי תוכנה הודים נחשבים טובים למדי ועולים עשירית מחיר. 6.בהודו יש שקט פוליטי ויציבות יחסית. אין להם שאיפות להשתלט כמו סין. 7.פועל יצור הודי עולה כמו פועל יצור סיני. לדעתי הודו תיקח נתח גדול מהפעילות הסינית.כי הם מתחרים,או יתחרו על אותו פלח שוק. בעוד אפריקה. במטאפורה נמצאת במצב של שנות אור מ HD READY הודו במצב של FULL HD ויכולה בפרק זמן קצר לחטוף חוזים מסין.
הודו אמנם דמוקרטיה, אבל מאוד מושחתת ולא יעילה. הרבה יותר קל לייצר בסין. לייצר בהודו כמו לייצר באפריקה זה ירידה ברמה מבחינת הקלות שבה אפשר לעבוד. אצל הסינים בונים מפעלים כל הזמן, גם כאלה שאין להם שום שימוש עתידי. התכנון העירוני של הערים הסיניות מבוססת כמעט כולה על סין כמדינה יצרנית, מה שאי אפשר להגיד על הודו שהבנייה בה הרבה יותר מזכירה עולם שלישי מאשר מדינה מסודרת. האנגלית לא שגורה בהודו. אמנם היא המדינה דוברת האנגלית הגדולה בעולם ובטח המצב יותר נורמלי מאשר בסין (שם אף אחד לא מדבר אנגלית) אבל זה רק בגלל שיש שם פי 4 אנשים מאשר בארה"ב. כנראה שבבנגלור יש לך סיכוי די טוב למצוא דובר אנגלית ברחוב, אבל זה לא המצב בכל הודו. סין לא רוצה להשתלט על שום דבר, וגם אם כן, זה בטוח לא מפריע לחברה אמריקאית. דווקא הכוח של סין פועל לטובתה. אם כבר מדברים על חוסר שקט, נראה לי שהסכסוך בין הודו לפקיסטאן הרבה יותר בעייתי לטווח הארוך.
אחזור קצת לנושא של מתמחים. הדרישות שלהם בהפגנה היום: 1 - פרמיה של 25000 ש''ח על כל שנה של התמחות (כלומר - על זה שמדינה נותנת להם אפשרות ללמוד ולהפוך למומחים - היא גם צריכה לשלם להם!) 2 - להקצות את התקנים של מתמחים לפי תפוסת המחלקה ולא לפי מיקום גאוגרפי (כלומר - מדינה לא צריכה לדואג לפריפריה) 3 - תעריף מאוחד ומאוד גבוה לכל תורנות מעבר ל-6 שהם חייבים בחודש (כלומר - הם ייקחו יותר תורנויות של 78632 שעות רצופות, וזה שהם יקבלו הרבה יותר בטח יעזור לחולים לקבל מהם שירות טוב יותר!) 4 - התחייבות של מדינה להגדיל כמות התקנים אחרי 3 שנים אם כמות התורנויות לא ירד ל-6 ומטה (על זה כבר כתבתי - בעיה לא בחוסר תקנים אלה בייאוש שלהם, והם ממש לא מציינים מי ייאש אותם). בקיצר, כל דרישות שלהם - תנו לנו כסף! הרבה כסף! הרבה מאוד כסף!
הסברתי לפני. בלי להיכנס יותר מדי - זה סעיף פופוליסטי, ריק מתוכן. גם היום יש תקנים שלא מאוישים. בעיה לא בתקנים אלה באנשים. הצעה של ממשלה (תוספת כסף למתמחים תמורת התחייבות לעבוד אחרי זה זמן מסוים במערכת ציבורית) אמורה לפתור בעיה של מחסור בתורנים. לא תקנים - אנשים.
מה הקשר בין פריפריה לסעיף הזה? דווקא בפריפריה יש יותר בתי חולים לנפש ולכן הם גם יקבלו יותר מתמחים. הסעיף הזה הוא במיוחד כדי שסעיף 4 יכובד. אם לבית החולים לא משתלם להאביס תורנויות על מתמחים, שיביא עוד מתמחים. זה יצא לו זול יותר. ועדיין, אני רוצה שתביא לי לינק או הוכחה לכל הדרישות שהבאת פה.
באמת צריך להסביר? המצב הוא כזה שמצד אחד הרבה חולים מוכנים לנסוע רחוק ולא ללכת לב''ח הקרוב, מצד השני מתמחים מעדיפים התמחות בת''א ולא בנהריה או ב''ש. ומדינה מנסה גם בעזרת תקנים של מתמחים להגביר רמה של רפואה ציבורית בפריפריה. מאפה הם יביאו עוד מתמחים?! אמרתי לך - גם היום יש תקנים! אם אתה רוצה - איך אני לא אתן לך?! הנה - הכל לקחתי מכאן.
אולי כי תקשורת בעברית לא רוצה לכתוב על זה?.. תחשוב לבד, למה אין פרטים האלה. ראיתי את זה אתמול - ותרגמתי לכאן (תאמין לי שתרגמתי נכון, כל ההארות שלי הם בסוגריים) בדיוק מסיבה הזות - שאין את זה בשום מקום בעברית...
http://news.walla.co.il/?w=/9/1871509 עכשיו זה ברור שליברמן רוצה שלטון חמאס גם בגדה, זאת עובדה. אבל למה? מה האינטרס שלו? אם אני אגיד את דעתי אני אשמע קיצוני.
אל תפחד לומר את זה. ישראל מנסה להחליש את אבו מאזן מאז עליית נתניהו לשילטון. ההתעלמות ממנו והניסיון להתחמק משיחות הופכות אל אבו מאזן ללא לגיטימי. עכשיו אחרי העיסקה שחיזקה מאוד את חמאס ברחוב הפלסטיני, מצבו של אבו מאזן גרוע מתמיד. אם היינו רוצים שהוא יהיה חזק ודומננטי בשטח, היו יכולים להפגש איתו, יש 1001 דרכים. העניין הוא שהם לא רוצים משא ומתן ומנסים להתחמק בכל דרך אפשרת. ברגע שחמאס ישלוט גם בגדה, אז יהיה לנו את התירוץ להגיד שאין פרטנר וכך לא נצטרך לצאת מהשטחים. הרי זה ברור. כבר שנים בוחרים בכל אסטרטגיה אפשרית כדי להמנע מלצאת משם. אבו מאזן הוא המנהיג הפלסטיני שנלחם בטרור יותר מכל אחד אחר. זה מדאיג את הממשלה שלנו כי זה מחייב אותם להכיר בו לשבת לדבר איתו, לכן פותחים תוכניות מגרה ומחסלים אותו פוליטית. הרבה יותר קל להרבה כאן לישון כשחמאס בשילטון והאוייב מוגדר וברור. כך אין צורך ברגשי מצפון שלא הלכנו למשא ומתן, כי הרי הצד השני הם טרוריסטים.
למה? כי ישראל מבינה רק כח. היא רוצה עוד אינתיפאדה, והיא מעדיפה אינתיפאדה על התנגדות לא אלימה. התנגדות לא אלימה מפחידה אותה, כי היא גורמת לדה לגיטימציה של ישראל ולגיטימציה לדרישה הפלשתינית להקמת מדינה. אם תהיה עוד אינתיפאדה, לא רק שלישראל יהיה נוח יותר מבחינת לגיטימציה בינ"ל לשמור על ההתנחלויות ועל הכיבוש. כל זאת ועוד, אם תהיה אינתיפאדה נוספת, הימין יגיד:"אמרנו לכם" וייצבור עוד אהדה בציבור ועוד קולות בקלפי. זו פשוט תהיה נבואה תגשים את עצמה. ישראל מנסה לדחוף את הפלשתינים לפינה, שיעשו טעות קריטית שתחסל את הלגיטימציה של הרשות ותאפשר לישראל להמשיך בכיבוש. מה הכיבוש נותן לישראל, את זה אני לעולם לא אדע.
ולמה? בשביל מה צריך לחזק אותו? זה יקדם שלום? אתם לא מבינים דבר פשוט - שלום הוא לא בין המנהיגים אלה בין העמים. אם העמים לא מוכנים - לא חשוב מי יהיה המנהיג. פיסת נייר לא שווה כלום (אלה חסר לך נייר טואלט).
