כן, מה אני אגיד לך... אני רואה את העוני סביבי ומתחלחל. אה, רגע: לא. 1.3 טריליון חוב ועדיין יש 50 מיליארד דולר לשנה לתרום כצדקה למדינות אחרות (בכללן ישראל, שמקבלת כ3 מיליארד: במקום לצחוק אתה צריך להודות לי על כספי המיסים שלי).
לייזר אני לא מתיימר להיות מבין גדול בארה"ב, אבל נראה לי שהמצב אצלך במטרופולין של ניו יורק הוא הרע במיעוטו. לך למדינות קצת פחות חזקות ותראה את הבעיות. או שאני טועה?
סוף סוף מצאת אחלה מאמן לשיפור חבטת-ההגשה שלך. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx תמסור ד"ש לגשם, הוא אחראי לשם "GARDEN STATE".
אני לא משייך את עצמי ללאום או לדת, אבל אם זה נוח לך, אז תקרא לי ערבי.... לגבי שאלתך, אני רוצה לחיות במקום שאני חש כלפיו זיקה, וזה האדמה שבה נולדתי, כלומר סכנין. לא אכפת איך תקרא למדינה שסכנין תהיה חלק ממנה, אכפת לי שהמדינה תהיה שוויונית, צודקת וערכיה מייצגים אותי (או לפחות לא מפלים אותי).
עוד כמה שנים, בעזרת השם אומרים היאהוד, אתה תהיה משוייך ל"דת מצילי החיים", וזה מה שיהיה הכי חשוב אצלך, מה שהכי חשוב לכל אדם באשר הוא אדם. ב"דת מצילי החיים" אין אפליה, וטוב שאתה ב"תהליך הקבלה" לדת הנהדרת הזו. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-17541,00.html חיים, דווקא ממך הייתי מצפה לדעת. אני בטוח שיש עוד כאלה שצמים סתם כי כולם מסביב ככה והם לא יהודים (בעיקר כאלה שיש להם רק קרוב משפחה יהודי והם עצמם לא).
אתה בכלל לא טועה. בשיקגו ודטרויט למשל המצב רע מאוד. מדינות ניו-יורק/ניו-ג'רסי זה ה"מדינת תל-אביב" של החוף המזרחי. והמשבר בארה"ב יילך לדעתי ויחמיר, ובקרוב. תמיד בעיתות משבר הערים הגדולות נידפקות פחות, ובכל זאת, אם היתה לי ניירת חוקית, הייתי מחליף אותה בכיף
טוב, אז אם לחזור לנושא. אני שוקל להקים חברת תיירות שתתמחה בהסעות ובסיורים במצפה הילה. אנשים מגיעים לשם כדי "לראות" את גלעד שליט. קוראים לו לנופף לשלום. ציטוטים כמו "היינו איתו חמש שנים בכל רגע, תנו לנו לראות אותו" ו"נסענו שלוש שעות, תנו לראות את גלעד". אחלה תעשייה, לא?
אמיר עם ישראל הוא עם דביק.אוהב להסתחבק מרגיש בעלות על כל זמר,סטנדאפיסט וגם שבוי. דודו טופז היטיב לבטא זאת בסיפור :"יום שבת אני עוצר ברמזור ישראלי עארס מצוי נוקש לי על החלון ומסמן לי לפתוח.מכניס ת'יד מחבק אותי אהלן דודו הילד מת עליך.ספר ספר בדיחה." בתור התחלה הייתי מציע לך להקים בטוויטר מעקב.כל עוקב ישלם 5 שקלים ואתה תפציץ בידיעות כמו: *גלעד מצחצח שיניים. גלעד מגרבץ,גלעד צופה באלג'זירה.אמו של גלעד מכינה קציצות. אתם בתקשורת אשמים אפילו יותר מהציבור.(אפילו שאני לא מחשיב ממך תקשורת פרופר כי אתה עיתונאי ספורט שלא כותב על דברים אחרים). תקן אותי אם טעיתי
אמיר, קח עצה, בחינם: תקים גם חנות-מזכרות באינטרנט. תמכור אפילו העתקים ממהדורת העיתון ששליט החזיק בידו בעת הראיון, חולצות משבצות, מסיכות קרטון, בובות-שעווה, פסלונים, מדלית "לשחרר את גלעד", ספרים, גלויות, וכדומה. ויש עוד רעיון: כמו שבוקי נאה עורך טיולים באתרי פשע בתל-אביב, תערוך טיולים בבתי הטייקונים: "כאן משמאל, אתם יכולים לראות את הבריכה של דנקנר, וכאן מימין את הפסנתר-כנף של אהוד ברק. ממול, הוילה של ביבי בקיסריה".
תודה לאל שאיני מאמין בו, אין לי צורך לתקן. גלעד שליט חזר מהשבי היישר לכלוב של זהב. השאלה בנוגע לתקשורת היא כמו שאלת הביצה והתרנגולת. האם התקשורת דחפה את זה לעם לגרון כך שעכשיו הוא לא יודע משהו אחר, או שהיא פשוט נתנה לו מה שהוא רוצה. כך או כך, מקווה שבקרוב זה ייגמר.
אין פה שום שאלה. אני לא רוצה לשמוע יותר עליו. ועדיין מנסים לדחוף לי אותו עד העצם. גם כאשר אני לא רואה בטלוויזיה שום דבר חוץ מספורט ולא קורא עיתונים כלל.
