התפרצת לדלת פתוחה: יש הרבה דברים שהייתי רוצה שימשיכו לייצר כאן, כמו למשל עגבניות ומלפפונים באלאדי, ולא מהונדסות בטעם פלסטיק טפל, הייתי רוצה לאכול אבטיחי "גליל" עם הרבה גרעינים שחורים, ועם הרבה טעם ( יש לצערי מעט, ורק בסוף העונה ), הייתי רוצה להמשיך להריח פעמיים בשנה את פריחת התפוזים, ולא לראות את פריחת המגדלים, אבל נהיינו כנראה גרידים, יותר מדי גרידים. גם ריח הרפתות כבר הולך ונעלם, שמורות טבע לא מוכרזות, ושטחים ירוקים וחמדות טבע נמצאים בסכנת הכחדה. גם חליפות של "בגיר" שהיו נהדרות נדמה לי שאין, והרוב מיובא מסין והודו. אפילו בעניין הקפה אני מסכים איתך: עדיף מים על הגז, ועדיף אספרסו במקינטה פשוטה, ולא במכונת-אספרסו, שהשד יודע מתי פירקו וניקו את הצנרת שלה. אבל במקום נוסלגיה נחמדה, יש לנו בורסה פורחת. רק את תנורי הנפט של פרידמן אל תחזיר, הסירחון והמחנק היה נורא. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx בוקר טוב עם ריחות מנועי הדיזל המזהמים. תחנקו בכיף!
ללא קשר למה שאנחנו רוצים לראות או לסיבות שבגללן אנו רוצים לראות דברים מסוימים, יש מציאות בשטח: ישראל מייבאת כמעט את כל מה שהיא צורכת (וזה כולל חלק ניכר מהרכיבים החשובים ביותר למערכות הנשק), ומייצאת כמעט את כל מה שהיא מייצרת. מכירת החיסול בה gass12 מאיים בעמוד הקודם התרחשה מזמן. על מנת להכין את עצמה להישרדות במקרה של חרם אנטישמי כוללני מצד העולם החופשי, ישראל צריכה להחזיר את רמת החיים של כל תושביה לסוף שנות ה80 של המאה הקודמת.
חרם כזה צפוי מאוד לקרות, אם ב 4 לנובמבר 2012 אמריקה שוב תתחרפן, ותבחר בזבל-העופות שיושב כרגע בשדרות פנסילווניה 1600. אין לי ספק כלל, שאם החרא הזה ייבחר שוב, אזי בקדנציה השניה שלו הסאלאם עליכום שלו יהפוך לאיטבאח אל יאהוד. במקרה שכזה, רמת החיים לא תחזור לשנות ה 80 העליזות, אלא לימי הצנע בין 1949 ל 1951.
"אנחנו רוצים להראות לכל נבחר ציבור, לא רק לרון חולדאי, שהמנדט לסיום המהפכה הזאת הוא רק בידינו כי נראה היום שהוא התבלבל כשהוא ניסה לסיים אותה", אמר אחד המפגינים, יונתן לוי. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4119453,00.html האין נכון יותר לתאר את מר לוי כמהפכן ולא כמפגין?
מהפכות בתוך המוח שלו, בעיני עצמו. כל פסיכיאטר מתחיל יבחין בדיוק ובמהירות בבעיה הקשה שלו ושל הליפה שלו: חוסר קשר למציאות, יותר מידי באנגים עם חרא חומר על הבוקר, ויותר מידי קריסטל לפני ראיונות. די לסמים!
אני עכשיו שועל אותך בסי הרצינות - אתה באמת לא מבין שזה שקר אחד גדול? השקר לא במספר, אלה בקשר שלו למצב של משפחה רגילה. אם אתה לא מבין ורוצה להבין - אני אשתדל להסביר (אם אתה לא רוצה או לו מוכן לחשוב בצורה רצינית - אין טעם).
אנסה. נתחיל מדוגמה פשוטה. נניח שזכית בלוטו ב-20 מיליון ש''ח. אתה איש זהיר ולא רוצה לקחת סיכונים. לכן אתה לא רוצה שום בורסה-שמורסה. שמת את הכסף בבנק שנותן לך 3% בשנה. שזה 60 אלף בשנה או 5 אלף כל חודש. ואתה לא נוגע בסכום עצמו. כלומר - הוא לא נגמר. עכשיו אתה ממשיך לעבוד כמו שעבדת. הכנסה למשפחה נשארה כמו שהיית (ונניח שהייתי מאוזן מבחינת הכנסות והוצאות). אבל מבזבז אתה כל חודש 5000 ש''ח יותר. לפי סטטיסטיקה (איך שמציינים אותה) אתה מתחיל כל חודש עם מינוס 5000. דוגמה אחרת. יש משפחת א' ממעמד הסוציו-אקונומי נמוך. היא מרווחה 10000 ש''ח כל חודש. ומשפחת האוליגרך ב' עם הכנסה של 90000. שזה יוצע 50000 למשפחה בממוצע. משפחה א' חייה כל חודש ב-8000 ש''ח ועוד 2000 שמה הצידה ליום שחור. משפחת ב' מבזבזת כל חודש 100000 ש''ח (כי אין להם בעיה - בעוד כמה חודשים הם יחזירו כל ההפסדים). מה יש לנו? יש לנו הוצאות של 54000 ש''ח כל חודש בממוצע למשפחה. האם אתה רואה כאן מצב "משפחה מתחילה כל חודש עם מינוס 4000 ש''ח"? האם הפרש של 4000 ש''ח בין הכנסות ממוצע והוצאות ממוצע מעידות על בעיות כלכליות של משפחת א'? או של משפחת ב'? ואל תשכח - זה דוגמאות ולא יותר מזה. רק בשביל להסביר שהסטטיסטיקה של ממוצעים לא אומרת כלום בלי נתונים מסביב. זה כמו טמפרטורת ממוצע בב''ח.
אגב סטטיסטיקה. באוגוסט יש עליה דרסטית במכירות של מכוניות חדשות. וזו עליה מתמדת מתחילת השנה. האם זה אומר משהו על מצב הכלכלי של העם?
אתה יכול להסתכל על העובדה שמכוניות חדשות נמכרות כל הזמן בתור עובדה על המצב הכלכלי של העם. מצד שני, אפשר לראות בזה עדות למצב הקטסטרופלי של התחבורה הציבורית. אנשים גם אם אין להם כסף, חייבים להצטייד באוטו כדי לנוע ממקום למקום. חוץ מזה צריך להתחשב בעובדה שרוב הרכבים שנמכרים בארץ הם להשכרה וליסינג, לא לאנשים פרטיים. בניו יורק והונג קונג אין כמעט מכוניות ביחס לאנשים, זה לא אומר שהמצב שם לא טוב. בנוגע לממוצע, בעקרון אתה צודק. אבל המצב הוא בדרך כלל שאצל העשירונים היותר גבוהים, ההוצאות בדרך כלל פחות מההכנסות באחוז ניכר, בעוד אצל העשירונים התחתונים ההכנסות הן יותר מההוצאות. אז במקרה הזה, דווקא המצב מיופה על ידי העשירונים העליונים. המצב במציאות כנראה שאפילו פחות טוב. וכמו עם הלוטו, לרוב האנשים אין נכס מניב. למי שיש כנס בבעלותו אז פשוט מוציאים את המשכנתא או השכירות מהמשוואה. הדוגמא שנתת עם הלוטו, נראה אם הצלחתי להבין את הנקודה שלך. מי שהצליח לעשות כסף מהשקעות כלשהן כל הכבוד לו, אבל זו הצלחה אישית שלו בלבד. זה צריך להיות בונוס, לא התנאי להשרדות.
בדיוק לזה התכוונתי. ממספר עצמו אי-אפשר לעשות שום מסקנה אם לא להסתכל על כל התמונה. רק אציין שכשהייתי צריך את הרכב ולא היה לי כסף - קניתי חיפושות ב-3000 ש''ח, ולא רכב חדש. ותאמין לי שב-5 שנים שהיה לי חיפושית הוא עלה לי לא יותר ממה שמפסידים ברכב חדש. וגם נסעתי בכל הארץ - צפון, מרכז, ירושלים, דרום - בלי להרגיש דפוק. ברור שרכב חדש יותר כיפי, יותר נח וכו'. אבל כשאין כסף למחיה - ממש אפשר להסתדר בפחות נח והרבה יותר זול. להפך! עשירים מבזבזים הרבה יותר (ביחס להכנסה) מעניים! אל תשכח שבהכנסות לא מחושב ערך של חברות שלהם וחסכנות שלהם. כמו שבדוגמה ראשונה שנתתי יש גב להוצאות יתר - כך גם לעשירים יש אותו גב. הם פשות יכולים להוציא יותר מהכנסה בזמן הנתון. לא, הנקודה של דוגמה עם הלוטו - שסטטיסטיקה לא מתחשבת במה שכבר יש לאנשים. וזה טיבו של בנאדם - אם הוא יודע שיש לו גב (חסכונות, עיזבון, נדל''ן, נכסים וכו') - הוא נוטה לבזבז יותר מהכנסה הנוכחית. ולהרבה אנשים במדינה יש את הגב הזה. אני לא בדקתי מה סטטוס היום אבל לפני כמה שנים חסכונות למשפחה היו בממוצע (ושוב - ממוצע, שקשה להוציא מזה משהו) כ-130 אלף ש''ח. שזה אומר - אפשר כ-10 שנים בלי קושי לבזבז כל חודש כ-1500 ש''ח יותר מהכנסה ולא להיכנס למינוס.
איך בדיוק אפשר לצבור את ההכנסות האלה? לפני כמה שנים זה עוד היה אפשרי, הבעיה פה במדינה זה שההוצאות עולות כל הזמן בין אם זה אוכל שמתייקר או שכ"ד ומשכנתא, וההכנה אולי גדלה, אבל בשיעור נמוך בהרבה יותר. משפחה שיכלה לסיים את החודש לפני שנתיים, היום יהיה לה הרבה יותר קשה. היא תצטרך לקצץ בהוצאות, חלקן חשובות חלקן פחות אבל בשורה התחתונה זה לא מצב תקין. אנשים מבזבזים את השנים הטובות של החיים שלהם שבהם הם היו צריכים לחסוך ואולי אפילו להצליח לעזור לילדים עם דירה, ובמקום זה צריכים לבקש מההורים או במקרה הרע לקחת הלוואה מהבנק. אז קנית חיפושית, וזה אפשרי לכל אחד. אנשים רוצים מכוניות שיהיו לצידם כל הזמן. אולי מבחינה כספית זה חסכון אבל שום דבר לא מבטיח לך שהיא לא תתקע לך כל שני וחמישי, וזה עוד בלי לדבר על נושא הבטיחות.
מאפה החסכנות - זה שאלה אחרת לגמרי. אני רק מסביר לך למה אי-אפשר להתייחס ברצינות למספרים האלה. אתה כותב דברים ברמה של אמוציות ולא של נתונים. הסברתי פעם. נכון, ההכנסות גדלו פחות (אגב, משכורת ממוצע שוב עלה - 9124 ש''ח). אבל אין מה לעשות - יש האטה. וחייבים לצמצם את ההוצאות. והבעיה היא בזה שאנשים לא רוצים (לא הפנימו את המצב). והרבה מהם מעדיפים לאכול את החסכונות. אף אחד גם לא מבטיח שרכב חדש לא ייהרס בתאונת דרכים שעה אחרי שתצא מחנות. עובדה שהוצאות תחזוקה של החיפושית היו לא גבוהים (אבל מודה - היה לי מוסכניק מעולה ולא שקרן). ומבחינת בטיחות - הטנק הזה היה הרבה יותר בטיחותי מהרבה מכוניות חדשות. וגם הוספתי חגורה מאחור - לכיסה של הילד. אני אפילו לא מדבר שלנסוע לפי חוקים ברכב פחות בטיחותי לעומת נסיע פרוע ברכב יותר בטיחותי - זה הרבה יותר בטיחותי (איזה משפט יצא...). אתה לא תתחיל להתווכח שרוב הנהגים בארץ - הם פרועים?
