מנהיגה שמתיימרת לייצג את מפלגת הצדק והשיויון צריכה גם לתת דוגמא.. במיוחד אם היא דורשת זכויות יש לה גם חובות.
לא יודע איזה מפלגה דפני ליף מייצגת, אני חושב שבסך הכל מדובר על בחורה שנקלעה למצב שהיא לא יודעת מה לעשות איתו. מנהיגה היא בטוח לא. אם זה בלוף איזה מדד יש לך? מה יותר אמיתי מהנתון שחצי יותר ממנו וחצי פחות ממנו. משכורת המינימום זה לא מדד לכלום, מעמד הביניים לא מרוויח את המשכורת הזאת. מעמד הביניים הוא זה שמוחה. ובכל מקרה, שכר המינימום עלה בהרבה פחות מאשר מדד המחירים. מה שאומר שלמרות הצמיחה, המצב הכלכלי של האנשים לא השתפר, מלבד אלה שיושבים בראש הפירמידה. אין לי בעיה עם הטייקונים, אני לא צריך לבקש מהם להראות איזשהי פילנטרופיות ולא להרוויח כמה שיותר כסף, יש לי בעיה עם ממשלה, משרד אוצר והרשות להגבלים עסקיים שלא עושים שום פעולה כדי למנוע את העובדה שהכח נמצא אצל פחות מדי אנשים שמתחרים בעצמם.
אם נצא לרגע מהדיעה הלא אובייקטיבית שלי על המחאה - דפני ליף התחילה משהו שהרבה אנשים הזדהו איתו והיא לא איזו פוליטיקאית או אשת ציבור, לכן אין סיבה לחטט בעברה ולמצוא ליכלוך כמו לדוגמא שהיא לא שירתה בצה"ל. המסר של המחאה (ושוב, אני אתעלם מזה שלדעתי אין באמת מסר) זה הנושא העיקרי כאן ולא איזו מן מנהיגה\מודל לחיקוי היא דפני ליף. אם כבר משהו הרבה יותר רלוונטי זה שהיא נעל. היא ממשיכה לעלות על במות ולנאום ולעשות מעצמה צחוק עם הטמטום שלה, דווקא לזה הרבה יותר רלוונטי להתייחס.
דניס תעצור רגע ותקשיב. כנראה שלא הבנת את שם המשחק. אנסה שוב. "למבנה הפירמידיאלי יש השפעות שליליות רבות. ראשית, הפירמידה מגדילה את אפשרויות המינוף. אם נחזור לדוגמה שהבאנו כאן, הרי שגם אם הנכס הממשי של הפירמידה שתוארה - פעילות הייצור של מכתשים אגן - נמצא בתחתית המבנה, הרי שאפשר לגייס כסף דרך כל אחת מהחברות בדרך - קבוצת אי.די.בי, close דיסקונט השקעות נתוני המסחר המלצות אנליסטים הרשמה לנתונים בזמן אמת חדשות חברה הוסף לתיק אישי לגרף ניתוח טכני דיסקונט השקעות וכור. שנית, המבנה הפירמידיאלי מקשה על התחרות במשק. "ישראל היא מדינה קטנה", אומר עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים. "הקונגלומרטים הישראליים לא יישטפו בזרם גדול של חברות פרטיות, כמו בארה"ב. שוק ההון לא מסוגל לממן תחרות חדשה, אף על פי שהוא אמור להיות מנוע העל של התחרות. אם המונופול או האוליגופול מעלים מחירים, חייב להיות מצב שבו למתחרים חדשים יהיה כדאי להיכנס, ולשם כך הם יזדקקו לשוק ההון. אבל מה קורה כששוק ההון מושקע בשחקנים הישנים? מכאן החשיבות הגדולה ששוק ההון יהיה בריא. "בשווקים הגדולים יש ממילא שחקנים דומיננטים. בתחום התקשורת, לדוגמה, יש שלושה כאלה. שוק הון ריכוזי יכול לנוון את כל התחרות במשק. בישראל אין מגבלות היצע של כסף, ובכל זאת התחרות מצומצמת". הפירמידה תורמת גם לניפוח שכר הבכירים. ראשית, משום שבכל אחת מהחברות לאורך המבנה נמצאים בכירים שמשתכרים מיליוני שקלים בשנה. שנית, כשאתה בעל הדעה בחברה שבה אתה מחזיק אחוזים בודדים בלבד, אתה יכול להרשות לעצמך לשלם סכומים גדולים לבכירי החברה מתוך ידיעה כי רק שיעור נמוך מהכסף ייצא מכיסך. המבנה הפירמידאלי פותח את הפתח לעסקות בעלי עניין, שבהן משתלם לבעל שליטה להכניס הפסדים פרטיים - ש-100% מהם על חשבונו - לתוך חברה ציבורית שבה הוא אמנם שולט - אבל מחזיק בפועל רק אחוזים בודדים. מבנה כזה גם יוצר מצבים שבהם חברה ציבורית אחת מחלצת חברה ציבורית אחרת. כך היה בעסקת רודשף מסוף 2010, שבה רכשה קבוצת דלק מהחברה הבת שלה, דלק נדל"ן, מניות של חברה המפעילה תחנות שירות בבריטניה תמורת חצי מיליארד שקל. הרכישה נעשתה לאחר שנתיים שבהן עשתה דלק נדל"ן ניסיונות נואשים למכור את החברה לגופים חיצוניים. כפי שאומר מנהל השקעות ותיק, שכיהן כדירקטור בכמה חברות ישראליות: "למה שבכלל יהיו עסקות בעלי עניין בחברות גדולות? במקרה של close קבוצת דלק נתוני המסחר המלצות אנליסטים הרשמה לנתונים בזמן אמת חדשות חברה הוסף לתיק אישי לגרף ניתוח טכני קבוצת דלק ורודשף, קבוצת דלק בכלל לא הציגה אלטרנטיבה להצעה שלה, שתהיה בסיס להשוואה". באופן כללי מבנה הפירמידה מעודד נטילת סיכונים, שכן בעל שליטה יכול לעמוד מאחורי נטילת סיכון שהוא ישלם רק חלק קטן ממנו. כפי שאומר פרופ' אמיר ברנע, מומחה לתחום המימון, "האינטרס ההוני בחברה שנמצאת בתחתית הפירמידה קטן מאוד, אבל יש לך שליטה גדולה בה. במצב כזה, ההחלטה על משיכת דיווידנדים והעיתוי שבו עושים זאת לא נובעים תמיד מטובת החברה. יותר מכל, המצב שבו חמישה אנשי עסקים גדולים הם בעלי עניין בעשרות חברות במשק דרך הפירמידות האלה יוצר פוטנציאל עצום לניגודי עניינים". "כרגע הציבור הוא רק סרח עודף מבחינת בעלי השליטה", אומר איש עסקים שהיה מעורב בכמה חברות בשוק ההון המקומי. "המבנה מייצר סיטואציה לא הגיונית. אתה לוקח הפסד אישי של בעל שליטה ודוחף אותו לתוך חברה ציבורית. זה לא כוחות". עכשיו אבהיר במילים פשוטות. הכסף באגח"ים הוא בד"כ של קרנות הפנסיה. קרנות הפנסיה זה אבא שלך דוד שלך אתה אני וכולנו. אחרי שחלב הטייקון את כל מה שיכל לחלוב הוא מבקש כמו כולם "תספורת".. שזה במילים פשוטות מחיקת חובות. ז"א ברווח רק הוא שותף בהפסדים כולנו. האם גם עכשיו אתה לא מרגיש פראייר?
זה א'ב' של יועצים פוליטים, למצוא את היריבים שלך ולגרום להם להיראות לא אמינים או מפוקפקים. אני מאוד לא אוהב את "מנהיגי המחאה", זה לא גורם לטענות של האנשים או למצב במדינה להשתנות.
אחשלי אני מתעקש לקרוא לך תמים או צעיר מדי. בוא נפרק לגורמים 1. מחירי החלב לא קשורים לטייקונים חחחחחחחחחחחחחחחחחחח תסביר לי אתה למה הרפתן מרוויח 6 אגורות לליטר חלב ונוחי דנקנר 3 שקלים? 2.מחירי הדיור לא קשורים לטייקונים חחחחחחחח..חברות הבניה שבבעלות הטייקונים לוקחות הלוואות ענק למימון פרוייקטים אחרים ולמינוף עסקאות ורכש לא קשורים מה שעולה להם כסף רב העלות מושלכת כולה עליך. מחירי הדירות עלו ללא שום פרופורציה וללא הצדקה 3.שכר הרופאים ומחירי הדלק פחות קשורים בטייקונים אבל עדיין ניתן למצוא קשר עקיף אם כי מינורי. תבין..ברגע שהחזירות הזאת תיעלם יוקר המחיה ירד ב25-30 אחוז בדוק. מה שאומר שאם הסתדרת רע מאוד ובדוחק גמרת את החודש עם 10,000 שח ישארו לך לחיסכון נטו (הפרשה לרכישת דירה בעתיד כחיסכון 3000-2500 )כל חודש
חברות בנייה בכל העולם מתבססות על מינופים. הבעיה מתחילה כשחברת בנייה ובנק/קרן פנסיה נמצאים בבעלות אצל אותם האנשים.
גאס, עוד פעם - אתה צודק לגמרי לגבי זה שלטייקונים הרבה יותר קל לקחת סיכונים, ושהמצב עם קרנות הפנסיה הוא בכלל קטסטרופה - אבל אין לזה קשר לנושאי המחאה... ועל זה דיברתי. לגבי קרנות הפנסיה האמת היא שאני פחות מבין בנושא, אבל למיטב הבתי זה שטייקונים משחקים איתם, זה הרבה יותר בטוח מהבנקים ששיחקו איתם בארה"ב והשאירו מליונים ללא פנסיה. עם כמה שתשובה באמת יצא זבל בהלוואות שהוא לקח מאנשים ועשה "תספורת" (כלומר אמר שהוא לא יכול להחזיר הכל אז מחזיר רק חלק), עדיין הפנסיה שלך הרבה יותר בטוחה אצלו. אבל שוב אני מודה שבנושא הפנסיה אני די חלש ויכול להיות שאני לא בקיא מספיק בעניין. בכל מקרה הנקודה שלי היא עדיין שבעלי ההון לא קשורים לנושאי המחאה - מחירי הדיור, החלב, הדלק וכו'.
מה לגבי פערי התיווך העצומים שדנקר שמחזיק בשופרסם או אחרים שמחזיקים במגה וכדומה שיש ברשתות השיווק? גם כאן הם לא קשורים?
פערי תיווך זה ממש לא משהו שלטייקונים יש מונופול עליו, במוצרים רבים אלו דווקא יצרנים מחו"ל שהמוצרים שלהם יקרים לאין שיעור ממחיר הייצור + הפצה. המחאה התחילה בגלל מחירי הקוטג' שעלו ועלו בגלל שוק חלב סגור לתחרות בישראל וממש לא בגלל דנקנר וחבריו, כלומר התערבות ממשלתית בשוק החופשי גרמה למצב הזה. בתקופת המחאה על הקוטג' היתה כל יום בעיתון כתבה על מוצר שעולה בארץ הרבה יותר מבחו"ל... כמעט תמיד זה מוצר שמיובא מחו"ל. יכול להיות שבנושאים מסוימים גם החברות של דנקנר אשמות במצב אבל באמת לזרוק את כל הנושא הכבד הזה על בעלי ההון זה משהו שמאד קל לעשות ומאד פופוליסטי אבל לא באמת קשור למציאות. במקום שבו יש שוק חופשי אמיתי (עם פיקוח בסיסי בנושא קרטלים ומונופולים), ברור לחלוטין שאף רשת שיווק לא היתה שורדת אם פערי התיווך שלה היו בלתי פרופורציונלים.
בכל שוק נורמלי יש שתי אפשרויות, אחת זה תחרות השנייה זה פיקוח ממשלתי. אם השוק קטן מדי בשביל תחרות פנימית, אין מנוס מלאפשר יבוא. אם בלתי אפשרי לייבא (ע"ע מוצרי חלב), צריך להיות פיקוח של הממשלה. אצלנו אין לא זה ולא זה. אני חייב להגיד שההרגשה הכללית פה במדינה היא שאנחנו משלמים מיסים כמו באירופה ומקבלים שירותים כמו בארה"ב.
אף אחד לא אומר שהם לא צריכים להרוויח. אני לא בטענות על כך אבל אני כן טוען שצריך להיות איזשהוא ריסון והנתונים שהראו אכן מוגזמים יותר מידי. פערים עצומים וכן אפשר לבוא בטענות להנהלות שלוקחות הרבה מאוד כסף. אפשר להיות גם קצת פחות חמדניים ולקחת טיפה פחות. פערי התיווך צריכים לרדת לפחות במעט. ההבדל יורגש היטב בכיס של כל אחד.
ושוב אתה משקר. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 3,585.18 ש''ח ב-01.06.2006 שווים ל-4,118.02 ש''ח ב-04.09.2011. כלומר, שכר מינימום עלה בדיוק לפי מדד. יש לי מדד פשוט מאוד - מה האנשים יכולים לאפשר לעצמם לאומת שנים של לפני פריחת השוק המקומי. לדוגמה - כמה אנשים בזבזו אז על טלפונים סלולריים, על טלוויזיה, על מסעדות, על חופשות, על סיגריות (עישנתי באותם שנים, וזוכר היטב מה עישנו רוב האנשים), על בגדי מעצבים וכו'. אתה פשוט לא מבין שלפני הייטק ובורסה לא היה כאן מוסג "מעמד הביניים". היו (בגדול) פועלים,פקידים ואותם אוליגרכים. הא, וגם עובדי חח''י, מכורות וכו'! פער בין השכבות (בין אוליגרכים ופקידים, או בין עובדי חח''י ופועלים) גם היה גדול. ההבדל מהיום הוא זה שרוב האנשים חיו ברמת הכנסות די נמוכה. בגלל זה החיצון היה יותר גבוה יחסית. כי היום כן יש אותו מעמד ביניים עם משכורות הרבה יותר גבוהות מ"פועלים" ו"פקידים", אך עדיין רחוקים מהאוליגרכים (עובדי חח''י נשארו באותו מעמד איפה היו). כדי שהכוח לא יהיה אצל מספר מצומצם של אנשים צריך לעשות הפך מוחלת ממה שדורשים המוחים.
נניח שהנתונים שאני נותן הם לא מדוייקים, אני משקר בדיוק כמו שאתה משקר שאתה כותב לנו 'לאומת' ולא 'לעומת'. אתה כמובן יכול לתת קישור כדי להוכיח שאני שקרן. איך מה שאתה אומר מסתדר עם ההגדרה של חציון במילון? אם אנשים הרוויחו פחות אז החציון יהיה יותר נמוך. אתה כל הזמן מדבר על המינימום, אני צריך להזכיר לך שיש אנשים שמרוויחים יותר ממינימום. יותר נכון, כל אדם שרוצה לסיים פה חודש במדינה חייב להרוויח יותר ממינימום, כי עם 4,000 ש"ח בחודש אתה לא יכול לממן שכר דירה ברוב המקומות בארץ. המדד שאתה ממציא פה אני לא יודע מאיפה אתה מוציא את הנתונים. עובדתית, המשק צמח יותר מהשכר הממוצע. עובדתית, אם תמצא סל קניות ממוצע ברחבי העולם, יקח לאדם בארץ הרבה יותר זמן עבודה מאשר בכל מדינה אחרת בעולם המפותח להרוויח אותו.
גאס אני מריע לך. כל מילה בסלע ידידי. מבנה הפירמידה הוא מה שפוגע בציבור כולו. הפירמידות האלה עוזרות להם לרוקן כספים מחברה שמנפיקה אג?חים שהציבור קונה, באמצעות קרנות הפנסיה, וככה להגיע למצב שהם לא ?מצליחים? לעמוד בהחזר החוב ומבקשים לבצע ?תספורות?. ככה למעשה הם גונבים את הכסף שלכם ושל ההורים שלכם. אז אל תגידו לי שאין קשר לטייקונים.
