לאחרונה היינו עדים לשני מקרים בהם שני אנשי תקשורת פוטרו ממקום עבודתם עקב הבעת דעות לא קונבנציונאליות. לפני מספר שבועות מבקר המוזיקה אלון עוזיאל פוטר מוואלה לאחר שהעלה בבלוג אישי שלו סרטון בו הוא רוקד יחד עם שותפתו לדירה אל מול הלוויה של סמי עופר, והיום מבקר הספרות מנחם בן פוטר ממעריב לאחר שאמר בראיון לאמנון לוי כי היה מכניס את ההומואים לכלא, זאת בנוסף להתבטאויות קודמות שלו בנושא. זה לא כדורגל ולכן אין כאן ראש בראש, אבל הדעות המנוגדות הן די ברורות. מצד אחד קיים נושא חופש הביטוי במדינה דמוקרטית, זכותו של אדם להחזיק בדעה ולהביע אותה בדרכים שונות, במיוחד כשמדובר בעיתונאים וכותבים שזהו עיסוקם. מנגד, ישנן דעות הפוגעות באנשים או בציבורים מסוימים, ונוכחנו לדעת כי יש כלי תקשורת שחושבים שלאנשים המחזיקים בהן אין מקום אצלם. הסקר עלה, אתם מוזמנים להצביע ולנמק את דעתכם.
מבחינה מוסרית: זכותם של אנשים להביע את דעותיהם, בדיוק כפי שזכותם של בעלים/מנכ"לים לפטר אנשים שלא עומדים בתקנות המוסריות שהגדירה החברה שבה עומדים בראשה. אלון עוזיאל אידיוט לא נורמלי שאין בי טיפת רחמים כלפיו. את מנחם בן ופועלו אני פחות מכיר והמקרה שלו הרבה פחות חמור בעיניי בכל מקרה. מי שרוצה להתעלם ממנו ומהטימטום שלו מוזמן לעשות זאת, בעוד שאלון עוזיאל כפה את עצמו באחד המקומות והרגעים שבהם הכי לא מתאים לכפות דעה מסויימת. בסיכמו של דבר, שניהם אפסים עלובים בעלי הפרעות אישיות קשות שמחפשים תשומת לב שכנראה לא ניתנה להם מספיק בתקופת התבגרותם.
:aaarofl: איש הזוי המנחם הזה, הוא שם דגש נורא גדול על ההומופוביה, עד כדי כך שנראה לי שהוא בכלל הומו ששנים מתחבא בארון וכל נשותיו היו למעשה סיפור כיסוי מוצלח. לעניין, אני בעד הפיטורים. העיתונאים, במשך השנים, חיו בתחושה שיש להם רשות לעשות ולהתבטא כרצונם, יש גבול לכל תעלול.
אני לא רואה שום דבר נורא בהתבטאות של מנחם בן. האיש עושה שמח עם הפרובוקציות שלו, אבל בשנים האחרונות פחות מסוכן לצאת נגד אלפרונים מאשר נגד הומאוים. אלון עוזיאל לא עיתונאי אם הוא יורד כ"כ נמוך, אבל הוא לא פוטר בגלל התת רמה.
אני באמת מופתע שאין ברקע מוזיקה של אנימל קולקטיב, פליט פוקסז או אחת מלהקות ההיפסטרים האחרות שהוא כל-כך אוהב לאונן עליהן. היצור הזה כל-כך מגוחך שזה כבר מצחיק.
אם עיתונאי כותב בעיתון הפרטי שלו אז שיעשה מה שהוא רוצה. בסופו של דבר הוא מייצג את הדעה של המערכת שלו, ואף אחד לא רוצה להזדהות עם מישהו שרוקד בהלוויה או יוצא נגד הומואים.
אני נגד פגיעה בפרנסה על רגע חופש הביטוי, גם של מנחם בן וגם של אלון עוזיאל, למרותש אני לא סובל את המעשים ואת הדברים של שניהם. כל עוד הם עושים את זה מחוץ למסגרת העבודה, ולא משתמשים בעיתון על מנת לייצר הסתה, אני רואה בזה פגיעה חמורה בחופש העיסוק.
האמת שזה מזכיר לי קצת את מקרה יורם ארבל וענת קם, ששם אומנם העונש היה בהחלט מגוחך אך גם במקרה הזה הוא אמר משהו שלא היה צריך להאמר. שוב, הם יכולים לתת את דעתם, אבל צריכים לקחת בחשבון שהם מייצגים משהו, או עיתון, או אתר אינטנרט, או ערוץ טלויזיה, יש לקול שלהם משקל יותר גדול מאשר אני אכתוב כאן כל מידי דברים. אבל גם אני, יודע שיש דברים שאני יכול להגיד לחבר שלי בפלאפון אבל אני לא אכתוב כאן, ככה גם הם צריכים להבין שלכל אמירה שלהם או מעשה תהיה השפעה. מאוד יכול להיות שהתנצלות על המעשים הייתה מספקת, אפשר גם לפטר.
הגבול מוגדר בחוק. הדיון נראה מוזר, כולם מסכימים שאלה שני אידיוטים והוויכוח רק על תיזמון הפיטורים. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx
בסופו של דבר עיתון מזוהה עם כותביו. זכותו של מו"ל לפטר כתב שמושך את העיתון לכיוון שהמו"ל לא רוצה בו. ברגע שמפורסם שכתב במעריב או וואלה עושים מה שעושים, אז נראה שגם וואלה ומעריב הם חלק מזה. החלטת להיות, עיתונאי/פובלציסט? זה מחיר שאתה צריך לשלם.