מנצ'סטר יונייטד 2010/2011-יש אליפות!

הציטוט(We know exactly what went wrong) הוא ישן אבל אני זוכר אותו בוודאות, אני פשוט לא זוכר אם הוא נאמר ישר אחרי הגמר ב2009 או בקיץ שאחריו. כך שזה לא מהסיבות שציינת אלא כנראה תשובה כנה.

מצאתי דרך איך להעביר ביקורת על סר אלכס בצורה שרק תחמיא לו הכי בעולם! אחרי כל ההצלחות הבלתי נגמרות הוא פשוט שכח איך לבוא למשחק כאנדרדוג!

 

בגלל המשחק הזה?

בשלושת המשחקים האחרונים של עונת הטרבל, כל משחק על תואר, שמייכל עשה טעות של גול. בשניים מהמקרים זה גם נגמר בגול.

בסופו של דבר, שחקנים לא נמדדים דקה אחרי המשחק האחרון שלהם, אלא כמה שנים אחר כך. מה לעשות, אז שוכחים את השטיקים והטעויות וזוכרים רק את הרגעים הטובים.

 

למען האמת, המשפט הזה נאמר מספר פעמים מאז הגמר. טוב, אז נאמר. אני חי בשלום עם הידיעה שפשוט שיחקנו נגד קבוצה נדירה וטובה מדי.

 

אז הוא אמר... האמן לי שהוא יודע טוב מאוד שברצלונה קבוצת כדורגל טובה יותר מיונייטד. הייתה טובה יותר בגמר לפני שנתיים והייתה טובה יותר היום. כל הטענות על כך שנעשו טעויות שלא היו צריכות להיעשות, ששחקנים מסוימים שיחקו מתחת לרמתם הממוצעת - כל הטענות הללו ובסגנון הן שטויות, כיוון שברצלונה כל כך טובה שהיא גורמת לטעויות האלה לקרות, היא גורמת לכך ששחקנים נראים לפתע מתחת לרמה הממוצעת שלהם. סונס ששיחק באחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה אמר בלי היסוס אחרי משחק הגומלין נגדנו בשמינית הגמר שברצלונה זו הקבוצה הגדולה אי-פעם. אם הוא אמר זאת, מישהו יכול להתווכח?

 

אמיר ע, כן, כי בסופו של דבר נזכור משמייכל את הסלטה מאדווין את האכזבה בפניו. הוא לקח כמה כדורים היום אבל השני היה באשמתו הישירה. כמובן שההפסד לא באשמתו, כי אם לא מסי אז זה היה 5 דקות אחרי עם שחקן אחר, אבל שהיכולת שלהם כל כך דומה זה הרגעים שנזכור לעד.

הרגע העצוב הוא לא המלחמה של רוני ווידיץ' והתסכול שלהם, ולא הפרישה של אדווין.
שהידיים של הסר רועדות כך...יורדות לי דמעות.

 

מה זה "נזכור"? אתה תזכור, וזו זכותך כמובן. אני אזכור שש שנים של שוער נפלא, שהיה שונה מאוד משמייכל, בתקופה שונה, עם הגנה ברמה אחרת. ואני לא אמדוד אותו לפני המשחק הזה כמו שלא אמדוד את שמייכל על משחקים פחות טובים.

 

אני לא בא למדוד את התרומה של שניהם בשנים שהם שיחקו, כי אני חושב שבקריטריון הזה הם שווים וכן, ברמתם הם שווים - זאת לפחות דעתי. אני כמובן עוד אתגעגע כל כך לאדווין, אבל בתווך הארוך, זה מה שאני אזכור. לצערי.

 

השיפוט היה מצוין, השופט נתן למשחק ממש לזרום בלי לעצור.
ליונייטד כנראה לא היה ממש סיכוי, כמו ארסנל מול בארסה, וכמו במונדיאל אנגליה מול גרמניה וכמו הניסיון של אנגליה להשיג את אירוח הגביע ב2018. ממש אתה רוצה שזה יקרה אבל זה קשה מדי..
http://dl.dropbox.com/u/6504736/Oriya/114916336.Xxx
החוליגן שפרץ לדשא.

 

אני לא יודע. להגיד ששיחקנו מול הקבוצה הטובה בכל הזמנים אז לא נורא? לא מתאים לי, מצטער.
לא היינו טובים, ביום אחר-מערך אחר-והכנה מנטלית אחרת היינו מנצחים.

יותררר מדי כבוד הביא סר אלכס לברסה.
זה אפשרי לנצח את ברצלונה. אפשרי. ולא ניצחנו כי פשוט לא עשינו מספיק. לא האמנו מספיק. לא רצינו מספיק.
וחבל.

 

עזוב, עם כמה שאני שיכור ובסערת רגשות, אתה קצת מצייר עולם שסטה מהמציאות. הם טובים יותר, לא בושה להגיד את זה. אפשר לנצח אותם, אבל צריך לעשות הכל נכון וזה לא מספיק, צריך שלא ילך להם כלום. עם השחקנים שלנו זה בעיה להוציא לקבוצה כמו בארסה את הכדור מהרגל בלחץ של 90 דקות, הצלחנו מקסימום 10 דקות בהתחלה לשחק בטירוף כזה. אם היה נכנס גם גול, אולי הם היו מאבדים את השלווה שלהם ולא היו נכנסים לקצב של הנעת כדור כמו שהם אוהבים. אחת לכמה משחקים אפשר, אבל אנחנו עדיין אנדרדוג.

 

הייתי מעדיף להגיד שאני לא מתבייש ששיחקנו בונקר 90 דקות, ששברנו להם תרגליים וניצחנו 1-0 משער במצב נייח. מאשר להגיד שזה לא בושה להפסיד לה כי היא הקבוצה הכי טובה שהייתה.

אבל אולי זה רק אני. שונא להפסיד. פשוט שונא.

 

מבין אותך לגמרי. אני הכי בעד להכנס בכל מה שעומד בדרך, לחימה זה השם האמצעי שלנו. אתה לא צריך לחפש הגדרות לברצלונה, כן הכי טובה בכל הזמנים או לא הכי טובה, זה לא מזיז לאף אחד.

השחקנים נלחמו, שונאים יותר מכל להפסיד. אנחנו אלופי אנגליה והעולם לא חרב הערב. תארים מכל הסוגים יגיעו עוד בעתיד, אנחנו פאקינג מנצ'סטר יונייטד!

 

לדעתי פרגוסון שגה בגדול, ובפעם השניה. אני חושב שאם אתה רוצה גביע, תעשה את מה שצריך לעשות כדי להשיג אותו. ב2009 פרגוסון ניסה לשחק פתוח, רגיל, התעלם לחלוטין משיטת המשחק המוצלחת של הידינק בחצי הגמר, ובסוף חטף בומבה. שנתיים אחרי, אתה חושב שהוא למד מהמקרה, אבל שוב פרגוסון ניסה לשחק כמו היונייטד, שוב התעלם ממה שריאל ואינטר הצליחו(אחת יותר אחת קצת פחות) לעשות מול ברסה. פרגוסון לא יכל כנראה לשחק ככה, כי זה לא הוא וזה לא בכבוד שלו. כשאתה מגיע למשחק מול ברסה אתה מנסה לעשות אותו מגעיל, כי הקבוצה הזאת פשוט מופלאה כולנו יודעים את זה. אין ברירה אחרת.
רוצה גביע- תעשה בונקר, תהרוג את המשחק, תעשה שכל העולם ישנא אותך עד מוות כי "לא כיבדת את המעמד" עם המשחק שלך. כך עשו אלו שהצליחו לעשות משהו מולה. להמציא את השיטה מחדש, ועוד עם קבוצה שהיא בהחלט לא יוצאת דופן הן כשתסכלים על השנים האחרונות באירופה, והן מבחינת קבוצות של היונייטד עצמה בעבר, בגמר אלופות, זה ממש לא הזמן והמקום.

אני פה רק יאמר שזה בטח לא אומר שזה היה מנצח את המשחק בשבילכם, ממש לא, אבל אני משוכנע שזה היה משפר את הסיכוי שלכם. ואם בגמר אלופות לא עשית משהו שהיה אולי אולי אולי עוזר, זו טעות מספיק גדולה.

הייתם האנדרדוג הברור, אני חושב שאין לכם מה להיות מאוכזבים יותר מדי(חוץ מעניין שיטת המשחק, אם אתם מסכימים עם מה שאמרתי.. וחוץ מזה שזה גמר בכל זאת אז זכותכם כמובן). אתם בהחלט יכולים להיות גאים ורק גאים בקבוצה שלכם. לא רק שאין פה בושה להפסיד מול קבוצה כזו, זה הרבה הרבה פחות מזה.

 

פרגסון תמיד היה משורת המאמנים הבכירים ביבשת, אך אף פעם לטעמי לא היה טקטיקן גדול והראייה לכך היא הקבוצות שהוא העמיד בגמרים ששיחק באירופה. מול באיירן יונייטד נראו איום ונורא, השחקנים הביאו את המהפך כנגד מהלך המשחק, עשו נס וזאת הגדולה שכולה שלהם. בגמר מול צ'לסי היה משחק יותר שיוויני, אבל שום דבר גדול ומיוחד מפרגסון שלטעמי היה צריך לגמור את המשחק קודם לכן עם הסגל שהחזיק. מול בארסה פעמיים נעשו טעויות, אבל לא שאני בא אליו בטענות כי הוא הגיע כאנדרדוג ברור, אבל ההבדל ממאמן גדול למאמן ענק הוא להוציא מים מן הסלע במקרים הללו.

הוא היה צריך לבנקר כמו מוריניו, להוציא לבארסה את הנשמה ואולי עוד היה נוגע בגביע הערב. מה לעשות שהוא לא כזה, הוא לא מביא את הקבוצה לגמרים בצורה אופטימלית בהכנת המשחק שלו, לכן לא מגיע לו לגעת בגביע.

 

למרות ההפסד יונייטד יכולה להיות גאה בעצמה על כך שנתנה מבחינתה עונה נהדרת שלמרות הסגל הפחות טוב נוכח השנים האחרונות ידעה להפיק ממנו את המיטב, הן בליגה בשביל אליפות מספר 19 ושיא כל הזמנים שעשוי לגדול כמובן בשנה הבאה והן להגיע לגמר ליגת האלופות גם השנה אחרי 08 ו-09. אין מה לעשות, היום עמד בפני פרגי מכשל גדול, ששום קבוצה בעולם, ביכולת שלה, לא היתה מצליחה, כמעט בוודאות, לנצח. פעם מנצחים ופעם מפסידים אבל הגדולה של יונייטד זה שלא משנה מי משחק שם, הם פשוט מוציאים מעצמם את המיטב בכל שנה ושנה. אופי? יופי? לחימה? ביונייטד קיים הכל, עכשיו פרגי אולי בפעם האחרונה לפני הפרישה, צריך לבנות דור חדש/קבוצה חדשה שתרוץ קדימה. מקווה בשבילו ובשביל הכדורגל שהוא יוכל להמשיך כמה שיותר.