חברה אין לנו מה למכור מול קבוצות שמסתגרות ועובדות על מתפרצות בגלל הגנת הקלקר שיש לנו. מספפפפייייייקקקק...צריך בלם שהוא זריז ומהיר, או אחד עם חוכמת משחק ברמה ( אוי האמלס האמלס...) ואן חאל היה צריך לפתור את הבעיה כבר בחורף, טעות איומה ואנחנו משלמים עליה ברבית...
ותעשו לי טובה תעירו את ואן חאל, מה לא מתרגלים איך לפתוח הגנות של קבוצות מסתגרות מה זה האנמיות הזו פשוט החזקנו והחזקנו בכדור לשווא, צריך יצירתיות,ראינו איך ראול פירפר את ההגנה שלנו לבד! זה יצירתי, איזה שחקן!
שאלקה חיפשה את השער,באיירן חיפשה לשבור את שיא הנעת הכדור בחצי של עצמך http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/dry.Xxx כנראה שהם לא הבינו שהם בפיגור 1-0 בבית בחצי גמר הגביע הגמרני..
למה לים שניה אדוני הנכבד אנחנו בשיא של גידול שוער בוא נשרוף גם את שנה הבאה כמו עם רנסינג אנחנו הרי אלופים בכך, הרי לא משנה כמה טוב, או לא הקראפט בצד השני כמה יציבות, כמה שקט, אדיר! מחמאות לשוער הטוב בתבל! ובוז אדיר לקהל שלנו הערב. למה לים(טייק 2..) יש עדיין אירופה אולי נעבור את אינטר השבעה עם המאמן חלש אופי שלה, ונמשיך לשקר שהכל טוב ושאין צורך בהפיכה הגנתית(בעיקר.).
כבר למדתי בחיים שמציניות לא יוצא שום דבר חוץ מרוע. באיירן לא הולכים לים, ליגת האלופות היא מטרה אפשרית, יש כסף גם ברבע הגמר וגם בחצי הגמר, לא כל עונה מובטח גמר, גם פחות מכך עם ההגנה הנוכחית זה בסדר. לבאיירן יהיה מקום בצ'מפיונס גם בעונה הבאה, נראה כמה קבוצות צמרת נוכחיות יהיו שם עם באיירן בעונה הבאה. שום ים ושום כלום. יש צורך בהפיכה הגנתית ואף אחד לא משקר, אבל גם אתה, ציני שכמוך ( http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx ), לא באמת חושב שעשרה מחזורים לסיום העונה זה הזמן המתאים לעשות מהפכות.
ערן אין שום כוונה של רוע, הציניות נובעת מכאב על מצבה של הקבוצה שבתוך 4 ימים הפסידה את הדאבל סופית, ל-2 יריבות הכי פחות אהובות עליה(ושניהן כידוע הרבה הרבה פחות טובות, ואיכותיות ממנה) - עכשיו לא ביקשתי מהפכה מיידית, וגם לא בינואר כאמור, אבל לפחות לא לסגור עיניים, ולסמן 'וי' אבל המצב בייחוד כאן הגיעה לרמות בלתי נסבלות - *-עולה ילד בן 22 מהנוער מוכשר, וטוב ומקבל קמפיין כנגד לא פחות משותפו של קאסיאס לכפפה נאמבר 1 ביבשת(נוייר), וזה בדיוק כמו להעלות איזה טוני קרוס מהנוער שייתן משחק, שניים או שלוש טובים, ובכך לומר "יש לנו את ס(במקרה הנ"ל קרוס) מהנוער בשביל מה להביא את מסי?!" פשוט הזוי.. מספיק כבר עם האחיזות עיניים אתה לא יכול להיכשל בצורה כל כך דרסטית עם סגל כזה ביחס לשאר קבוצות הליגה! עכשיו אני בטוח שכבר אין וויכוחים לתכנית היחידה לשיקום ההריסות, ואני מרשה לעצמי להיות ספציפי- נוייר,הומלס\סובוטיץ',בוסינגווה\מישל באסטוס(חלומו הרטוב של כל אוהד\מאמן כדורגל),דומינקו קריטשיקו יש צורך לצרף ללהאם 3 מהרשימה הנ"ל שישלימו איתו חוליית ברזל מלפני נוייר. בקישור לצידו של שווייני מספר 6 בכיר לא פחות מאן בומל - העמדה החשובה ביותר במגרש. וכמובן צמד מחליפים ברמה גבוהה במקומו של קרוס(פשוט לא תורם מאומה לשום דבר), וקלוסה(אחד החלוצים הגדולים בעולם אבל הגיל עושה את שלו.). עם המון ייאוש, וכאב הפנים קדימה כי באיירן מעל הכל!
אני חייב לדבר על טוני קרוס, עוד שחקן שנחשב לכשרון גדול בגרמניה, ומזכיר לי קצת את סיפור קלוזה. אני זוכר שראיתי אותו במשחקי הנבחרת הצעירה של גרמניה נגד ישראל, וגם באליפות אירופה עד גיל 21 שגרמניה זכתה, ואף פעם לא הבנתי על מה ההתלהבות, אומנם יש קצת כשרון, אבל לא הרבה מעבר. גם במונדיאל בכמה משחקים הוא לא הרשים אותי בכלל, לדעתי הוא אחלה שחקן לקבוצה כמו לברקוזן או וולסבורג, אבל לא לבאיירן.
המשחק מול אינטר סופר חשוב: תמיד לבאיירן יש מטרה להגיע לפחות לרבע הגמר ולהימנות על 8 הגדולות ביבשת. אף אחד לא יודע מה יקרה ברבע הגמר (מי האמין אשתקד שנעבור את היונייטד?) כך שאפשר למצוא את עצמנו גם ב4 הגדולות של אירופה וזה חשוב לתדמית שלנו ביבשת. לצד זה כמובן שהמשחקים הקרובים עוד לפני אינטר מול האנובר והמבורג הם סופר חשובים כי חייבים להיות בצ'מפיונס שנה הבאה (שוב נזכיר שהגמר יהיה אצלנו). יש עוד המון על מה לשחק העונה ואף אחד לא הולך לים. אם לא נשיג את המטרות הללו העונה אני לא רואה את ואן חאל נשאר (למרות שהאריך החוזה) ואז נראה איזו בורסת שמות תהיה לנו לגבי זהות המאמן הבא.
כמו שאמרו כאן, אין לנו בכלל פריווילגיה ללכת לים, יש עוד הרבה מה להציל בליגה, בצ'מפיונס. היה שבוע עם סדר משחקים מאוד קשה בשלושה מפעלים שונים ודי מובן שהפסדנו שניים. בשבת זה ממשיך צריכים שלוש נקודות כמו אוויר לנשימה.
כפירו ברור שלא הולכים לים.. אבל לפחות שכן הולכים לעונת הרחצה יש לוודאות שנשאיר שמה את כל מי שראוי כנראה לשחייה, ולא יותר מכך.
המעניין הוא שהעונה, בניגוד מוחלט לליגה, באירופה אנו מצוינים ולא היינו רחוקים מלסיים את שלב הבתים עם נצחונות בכל המשחקים. גם במשחק הראשון מול אינטר בחוץ היינו טובים מאוד ויצאנו עם תוצאה מעולה. השאלה ממה זה נובע. האם המוכנות שונה לאירופה מאשר לליגה? למה לא הצלחנו למנף את הנצחון המילאנו למשחקים מול דורטמונד ושאלקה? יכול להיות שהרבה קשור לפסיכולוגיה: את דורטמונד רק האליפות מעניינת, בגלל זה הם עפו מהגביע ולא עברו את שלב הבתים בליגה האירופית. לשאלקה זכייה בגביע היא ההזדמנות האחרונה להגיע לאירופה שנה הבאה לאור מצבם בליגה. אולי באיירן סימנה לעצמה את הצ'מפיונס כמטרה (ואני תמיד בעד זה, ליגת האלופות הכי חשובה בעיני) ולכן שם הדברים נראים אחרת. העניין שיצרנו לעצמנו כזה בור בליגה שעכשיו חייבים לשנס מתניים גם בזירה הזו כדי שנהיה בצ'מפיונס גם שנה הבאה. בואו נאמר שמשלושת המשחקים החשובים שהיו לנו (אינטר, דורטמונד ושאלקה) בעיני (ואני יודע שיש מי שחושב אחרת) ניצחנו את החשוב ביותר (הכל בהנחה שהנצחון הזה יספיק לנו להעפיל שלב כמובן). עונה ארופאית שמסתיימת במרץ לא מתאימה לנו, עם כל הכבוד לבונדסליגה. הגדולה של קבוצה נמדדת באירופה, לא בליגה המקומית.
ראשית, קשה לי להאמין שבאיירן סימנה לעצמה את ליגת האלופות כמטרה עיקרית. בבאיירן ניסו כמו כל עונה ללכת על הכל אבל האנשים בבאיירן הם לא קוסמים, גם רומיניגה, הונס ונרלינגר יכולים לטעות, לא צריך לייחס איזושהי יכולת אלוהית לאנשים האלו. שנית, לא יכולת לכתוב משפט שיבטא יותר את החולי העיקרי של ליגת האלופות. אם ליגת האלופות היא הדבר החשוב ביותר, ואפשר להגיע אליו מהמקום השלישי (ובקרוב מאוד הרביעי) זה רק מוריד בערכה של הליגה, ומה שווה ליגת האלופות בלי הליגה? אף אחד לא מביא שחקנים במאות מיליוני יורו לריאל מדריד, ברצלונה, צ'לסי או באיירן רק כדי לזכות בצ'מפיונס. זו תהיה זילות וזלזול בליגה, וכבר אמרו חכמינו את הקלישאה הקלישאתית ביותר אבל גם הנכונה - הליגה זה הלחם והחמאה.
לריינג'רס בערך 50 אליפויות בסקוטלנד, נראה לי יותר מכל קבוצה באירופה. אז מה? זה עושה ממנה אמפריה בהווה? צמד משחקים בצ'מפיונס שווים 10 משחקים בליגה. נכון שיש הלחם והחמאה אבל קבוצה מגיעה לשיא תהילתה כשהיא מוכתרת לאלופת אירופה. נזכה בבונדסליגה נקבל ידיעה בעמוד 10 בעיתון הספורט, נזכה בצ'מפיונס נהיה מרוחים על כל העמוד הראשון. מי שמיטיב להבין זאת זה פרגוסון: עם כל החשיבות של הליגה האנגלית בעיניו תמיד הוא אומר שהמטרה שלו היא קודם כל ליגת האלופות. לכן הוא הודה שעד היום הוא לא נרדם לפעמים בגלל ההדחה אשתקד ע"י באיירן אחרי שכבר הוביל בבית 0:3. לפני שהיונייטד זכו ב-2007 הוא אמר שלא ייתכן מבחינתו שלמועדון כמו שלו יש רק 2 זכיות בגביע האלופות בארון והוא לוטש עיניו לעבר אלו שמעליו: לבאיירן עם 4 הזכיות, למילאן עם ה-7 וכו'. זו הגישה הנכונה, שם מונח הכבוד האמיתי של המועדונים הגדולים ביבשת. לפעמים כשמועדון מבין שאין לו סיכוי לזכות בצ'מפיונס אז מדברים יותר על הלחם והחמאה, קרי הליגה המקומית. באצטדיון של סלטיק מונפת עד היום כרזה ל"אריות מליסבון" שזכו בגביע האלופות ב-1967. לא מניפים שם כרזות על 42 האליפויות המקומיות. גם בטורינו אוהדי יובה מניפים כרזה עם השנים 1985,1995 אז הקבוצה היתה אלופת אירופה. מילאן, שאין לפקפק בחשיבות הסרייה א בעיניה, משחקת בכל המסגרות עם הפאצ' של ליגת האלופות על השרוול, גם מול קטאניה. זה הכבוד שקבוצות רוכשות למפעל הזה והלוואי ובאמת בבאיירן סימנו את זה כמטרה העונה.
