אני על הריצפה פה מהראיון של בארט סקוט... איזה מפלצת! Can't wait!!! גם אני לא יכול לחכות לשבוע הבא... איזה מצ'אפים יא סלאאאאם. אני מאמין שהפאק יפוצצו את הבלוף הענק שמכונה השיקגו ברס, קבוצה שהיתה צריכה להיות הסגנית ב-NFC north אלמלא שתי שערוריות שיפוט בלתי נתפסות בשני משחקים שלהם מול דטרויט שנתנו להם את המשחקים הנ"ל במתנה. אני בכלל לא מסתנוור מהתצוגה היפה של קאטלר אתמול מול סיאטל. אני רוצה לראות אותו עושה את זה מול קבוצה אמיתית. מי רוצה לפתוח הימור על כמה איברים יישברו בג'טס-סטילרס?
לא נתתי שום סיכוי לג'טס, אבל הם פשוט היו גדולים. כמו שאליאור אמר, היה רגע קריטי אחד במחצית השנייה שבו הפאטס איימו לחזור למשחק, אבל הג'טס מיד החזירו בטאצדאון. אני עדיין לא אוהד של סנשז, אבל המסירה שלו להולמס היתה מושלמת. ברור שגם התפיסה. אני רואה את הראיון עם בארט סקוט ואני חושב שלפיטסבורג יש בעיה. למרות שאני הולך עם הסטילרס, בארט סקוט משדר בראיון הרגשה שהם לא מתפשרים עכשיו על שום דבר. העיניים שלו משדרים המון כעס וביטחון עצמי רב. ללא ספק שנראה בשבוע הבא מלחמה של ממש בהיינץ' פילד. איתי עדיין חושב שהברס פלופ, אבל אני לא חושב כך. אני אהיה בעד גרין ביי בגלל שמגיע לארון רודג'רס להגיע לגמר, אבל הברס לא פראיירים. הם פשוט לא נתנו שום צ'אנס לסיאטל שפשוט גמרה את הסוס. אני כבר לא יכול לחכות לשבוע הבא!
החבר'ה בשני הצדדים גם ככה מסתובבים מודבקים בנייר דבק על רוב האיברים... בלאגן. היה לי די ברור שהג'טס ייקחו. הם פשוט מתאימים יותר לפלייאוף. הריצה החביבה של הפאטס במהלך העונה הסדירה כללה הרבה מאוד רוח וצילצולים ופחות ניצחונות איכותיים באמת על יריבות איכותיות. סך הכל באליצ'ק הפעם באמת הוציא מים מהסלע כי בריידי זורק לחבורת ריסיברים אלמונית לחלוטין. קראמפלר ובראנץ' זה נחמד בשביל לב ונשמה אולי קצת ראוטים קלאסיים.. לא מעבר. חילופי הדורות בקווים עוד לא הושלמו וזה פשוט יותר מדי מינוסים כשממול עומדת קבוצה שנבנתה במיוחד למעמדים האלה. הג'טס קבוצת קלאץ' מטורפת. יש להם כלים להרוג כל יריבה במאני טיים - גם בהגנה וגם בהתקפה. סאנטוניו הולמס נולד לשחק בפלייאוף. חבל על כל שנייה שהבחור מבזבז במשך העונה הסדירה. וואוו!! איזו תפיסה!! יש לנו יום מנוחה אקסטרה על הג'טס ובכלל לוח המשחקים שלנו בין העונה הסדירה לפלייאוף היה אידיאלי לחלוטין ואמור להביא אותנו לשבוע הבא טיפ'לה טריים יותר. יתרון קל, אבל ניקח כל מה שיש בהתחשב בכך שזה הולך להיות עוד יום של מכות בהיינס...
האם הפאקרס יצליחו לעשות זאת? יגשימו את התחזיות של רוב הפרשנים ויעלו לסופרבול? זה יהיה מדהים. אף אחד לא יכול על הסטילרס.
"ופחות ניצחונות איכותיים באמת על יריבות איכותיות" KirkH: קשה לי להתעלם מהמשפט הזה. לפטס היה את אחד הלוחות משחקים הקשים ביותר, אם לא הקשה ביותר. נצחונות איכותיים היו על פיטסבורג, ג'טס, פאקרס, ברס, אינדי, ס"ד ובולטימור. המאזן הזה היה מאוד מטעה, כי אמש הפטס שיחקו כמו קבוצה שהפסידה 14 משחקים וניצחה רק 2. לא ההפך...
אני לא חושב שהטבלאות קושי האלה שוות משהו אחרי שבוע 4-5... סאן דייגו, אינדי בתקופה בה הקבוצות נפגשו, גרין ביי בתקופה בה הקבוצות נפגשו ובעיקר שיקאגו כולן דוגמאות טובות לקבוצות שמקפיצות פי כמה וכמה את מדד הקושי של לוח המשחקים ומייצגות כמה הוא מטעה. הניצחונות על הסטילרס והפיגוע ההמוני מול הג'טס כן היו תצוגות תכלית ראויות לשמן.
אתם לא חושבים שזה מדהים? התופעה הזאת שהטופ SEED, שיש להם שבועיים לעבוד על הטעויות שלהם, נכשלים במשחקים חשובים ועושים טעויות שהם לא היו עושים פעם אחת במהלך העונה הרגילה? ממה זה נובע? האם זה מהעובדה שאתה יודע מול מי תשחק רק שבוע לפני המשחק? או שהאם זה פשוט עניין של מומנטום - הקבוצה מהויילד קארד מגיעה עם מומנטום בעוד שה-BYE עוצר את המומנטום שלך. לא יודע, שווה לחשוב על זה.
לדעתי התשובה היא שהמאזן בעונה הסדירה פחות חשוב ושההייפ של התקשורת הוא בתשעים אחוז מהמקרים סתמי וחסר ערך.
ולדעתי יש לעתים משקל שלילי ל-bye. הוא מוציא את הקבוצות מהקצב שלהם, גודע את המומנטום. ולרוב הקבוצות שמגיעות לפלייאוף הן קבוצות שסיימו את העונה חזק וטוב. שבוע המנוחה הזה עוצר את המומנטום שלהם בשיאו. כמובן שהוא נותן להם יתרון מבחינת טריות וחזרה של שחקנים פצועים לכשירות וכו', אבל כפי שאנחנו רואים בשנים האחרונות ייתכן והחסרונות של ה-bye גוברים על יתרונותיו...
טוב אז אחרי שראיתי את המשחק האחרון שלנו לעונה אפשר להתחיל לסכם. קודם כל לגבי המשחק, התוצאה משקרת לגמרי. היה פשוט לא כוחות. ההגנה של הברס אכלה את האסלבק והחבר'ה בלי מלח וכל הנקודות שלנו היו כבר גארבג' טיים. ההתקפה נראתה פחות או יותר כמו שהיא נראתה כל העונה הרגילה ואין מה לעשות - אנחנו לא אותה קבוצה מחוץ לקווסט פילד. היה גם קשה מאוד להסתדר ללא ג'ון קארלסון שאיבדנו במהלך השלישי של המשחק (אחרי שהשיג את הפירסט דאון היחיד שלנו בערך במחצית הראשונה). בשלב מסויים גם איבדנו את קמרון מורה, ויחד הם הצטרפו לעוד 2 טייט אנדס בIR וצמצמו את האפשרויות של ההתקפה בצורה קיצונית. בהגנה דווקא לא היינו רעים כמו שהתוצאה מצביעה, אבל כל ה3 אנד אאוט של ההתקפה השפיעו והיה קשה לעמוד במתקפה של הברס. במשחק הראשון העונה בסולדר פילד ההגנה הביאה את הניצחון עם לחץ מטורף על קאטלר ודווקא בפלייאוף הברס שלטו בקרב בליין (בשני הצדדים של המגרש) וזה היה אחד המפתחות שלהם לניצחון. נקודות אור קטנות בכל זאת: ברנדון סטוקלי פשוט גבר-גבר. התאהבתי בשחקן הזה מאז שהגיע אלינו. הקורנרים של הברס שיתקו כל איום אחר כולל מייק וויליאמס שתוסכל פעם אחר פעם בעיקר ע"י צ'רלס טילמן, אבל איכשהו סטוקלי תמיד מצליח להתפנות ולהיות שם כשצריך מהלך בת'רד דאון. מקווה לראות אותו חוזר עונה הבאה. ראסל אוקונג - במשחק הקודם אוקונג שלט בג'וליוס פפרס בצורה מרשימה. במשחק הזה הוא עמד נגדו כל המשחק באחד על אחד. אמנם אוקונג לא הסתדר עם פפרס טוב כמו פעם קודמת, ופפרס הצליח to drive him into the backfield יותר מפעם אחת, והצליח להגביל את האסלבק אבל עדיין, בלי טייט אנד כמעט כל המשחק, ג'וליוס בלי סאק אחד שוב. מקווה שאוקונג יהיה בריא יותר בשנה הבאה וימצא את הפוטנציאל שבו. דייויד הות'ורן - אני אחזור אליו בהרחבה אח"כ, אבל שוב המפלצת מוביל את הקבוצה בתיקולים. כרגיל נמצא בכל אזור במגרש כבר עונה שנייה ברציפות. עכשיו לעונה בכלליות. התחלנו טוב מאוד בעיקר עם הגנת ריצה מרשימה מאוד בכמה משחקים הראשונים אך לאט התדרדרנו והקבוצה בהתאם לכל המהפכים ברוסטר שעשה פיט קרול גם לאורך העונה הייתה חסרת עקביות. למרות זאת נראה שלקרול יש דרך ורואים שהבנייה שהוא עושה חיובית. בינתיים הוא כבר הספיק להתחיל את האוף סיזן עם שחרור של האופנסיב קורדינייטור, ג'רמי בייטס, כנראה על רקע הכישלון הצורם של משחק הריצה לאורך העונה (שני הכי גרוע בליגה). קרול שם לו למטרה לשפר את הריצה וכבר הספיק להביא את טום קייבל מאוקלנד בתור מאמן ליין ועוזר מאמן ראשי. המנטור של קייבל היה אלכס גיבס שהתפטר מהסיהוקס בהפתעה לפני תחילת העונה, תקופה קצרה אחרי שהגיע. הקורדינייטור החדש הוא דארל בבל שמגיע ממינסוטה. ההגנה כנראה פחות מדאיגה כרגע ונמצאת בדרך הנכונה. חוליית הליינבקרים עדיין מהטובות בליגה ועד למשחק נגד אוקלנד (שבוע 8 אני חושב) בו נפצעו רד ברייאנט שסיים את העונה וקולין קול שפספס כמה משחקים, הגנת הריצה הייתה מדורגת לדעתי בטופ 5. כריס קלמונס שהגיע מפילדלפיה בטרייד עלה על כל הציפיות וסיפק את הפאס ראש שלנו לכל אורך העונה עם 12 סאקים (כולל פלייאוף). ראהים ברוק שהגיע מהקולטס ונכנס להגנה הראשונה במקום בריאנט היה גם הוא הפתעה מצויינת וסיים עם 11. איכשהו בעזרת שניהם ובעזרת הגנת הbandit שהביא קרול, סיימנו את העונה 13 בליגה בסאקים, אחרי שזה היה סימן השאלה הכי גדול בכניסה לעונה (בעונה שעברה היינו 27 בליגה). החיסרון של ההגנה היה הנטייה לאפשר את המהלכים הגדולים ולקבל בראש מקבוצות עם משחק מסירה טוב. ארל תומאס שנבחר 14 בדראפט דווקא נתן עונת רוקי טובה והוביל את הקבוצה בחטיפות אבל עדיין הסקנדרי שלנו נשרף פעם אחר פעם. אני מאמין שקורנר נוסף לצדו של טרופנט יהיה בעדיפות גבוהה בפרי אייג'נסי/בדראפט. מי שעשו באמת את ההבדל בין עונה בינונית לעונת פלייאוף היו הספיישל טימס. לאון וושינגטון עם נס רפואי וחזרה מדהימה מהרגל השבורה שעוד הגבילה אותו בטריינינג קמפ היה אחד הריטרנרים הטובים בליגה וכנראה היה הולך לפרו בול אם לא דווין הסטר המעולה. מספיק להסתכל איך הסיינטס שקשקו בכל פעם שהם בעטו את הכדור ואיך הפילד פוזישן השפיע על המשחק לפני שבועיים. ג'ון ריאן הפנטר נתן שוב עונה טובה מאוד עם הרבה פנטים לתוך ה20 וה10 וכמעט בלי טאצ'בקס. אולינדו מארה הבועט היה יציב מאוד רוב העונה וקבע את שיא המועדון בפילד גולס רצופים ללא החטאה (השיא נמשך מעונה שעברה ונקטע מתישהו באמצע העונה באיזור ה40 אם אני לא טועה). שחקן העונה: דייויד הות'ורן - הבטחתי לחזור אליו ואני מקיים. אחרי שבעונה שעברה מילא את מקומו של טאטופו במייק והוביל את הקבוצה בתיקולים, הות'ורן הוכיח את עצמו שוב, הפעם מעמדת הוויק סייד ליינבקר משם הוא הוביל בקביעות את הקבוצה בתיקולים, ופשוט נתן את הלב כל פעם. חובה לשמור עליו לשנים הבאות, גם אם זה אומר לחתוך את לירוי היל שנאבקנו כדי להשאיר לפני שתי עונות . באמת שיש לנו יהלום פה. ראויים לציון - קלמונס שכבר הזכרתי, ומייק וויליאמס איש הקאמבק שהחייה מחדש את משחק המסירה שלנו. עוד הפתעות חיוביות שצצו לאורך העונה: דיון באטלר עשה קפיצת מדרגה ונהפך לרסיבר לגיטימי עד שנפצע. בן אובומנו שכבר שנים בפרקטיס סקווד ניצל את הפציעה ועשה גם הוא עבודה מצויינת. מרשון לינץ' שהגיע בטרייד והביא איתו את הריצה הפיזית שהייתה כ"כ חסרה לנו. בלעדיו היינו ללא ספק מסיימים אחרונים בליגה בריצה בהפרש הרבה יותר גדול. אני מקווה שבשנה הבאה עם שיפור בליין ואולי פולבק אמיתי שיגיע נוכל לראות את משחק הריצה פורח כי בק פילד של מרשון, פורסט ו-וושינגטון זה בהחלט לא הבק פילד האחרון בליגה. so long, עד העונה הבאה. (למרות שאני בטוח שעם קרול והGM שניידר יהיה לנו אוף סיזן מעניין).
http://img263.imageshack.us/img263/4210/nflplayoffschedule.Xxx מחר בערב ומחרתיים בלילה יתקיימו משחקי הגמר האיזוריים בפלייאוף ה-NFL, ליגת הפוטבול הטובה בעולם ! אלו שני משחקי נוק אאוט של הליגות AFC ו-NFC, כשהמנצחות במשחקים הללו יעפילו לסופרבול ה-45 בארלינגטון, טקסס ! http://img378.imageshack.us/img378/7120/nfckn9.Xxx ראשון - 22:00: http://img227.imageshack.us/img227/3821/chigr.Xxx שיקגו ברס - גרין ביי פאקרס http://img696.imageshack.us/img696/1707/32346960.Xxx ; שידור ישיר בערוץ FOX ו-METV. http://img91.imageshack.us/img91/4285/afcll0.Xxx שני - 1:30 בלילה: http://img839.imageshack.us/img839/6282/pit.Xxx פיטסבורג סטילרס - ניו יורק ג'טס http://img9.imageshack.us/img9/2277/nyj.Xxx ; שידור ישיר בערוצים ESPN ו-METV. פאקרס - ברס: הגבול הדק בין הבית לדאלאס (סיקור המשחק מתוך וואלה). * ערוץ METV - אפיק 109 ביס, 73 בהוט, ערוץ FOX - אפיק 62 ביס, 60 בהוט, ערוץ ESPN - אפיק 52 רק למנויי יס. * לכל התוצאות בלייב נתונים כנסו לאתר הרשמי של ה-NFL
די לבלון שנקרא השיקגו ברס... נקווה שהפאק ישימו היום סוף לשקר הזה. קבוצה עם כל כך הרבה נצחונות העונה בגלל מזל, טעויות של היריבות וטעויות שיפוט. אי אפשר לזכות באליפות כשאתה נישא אך ורק על כנפי אלילת המזל. אי אפשר.
אישית הייתי מעדיף לראות את הברס בסופרבול כדי לשפר את הסיכויים של הסטילרס במידה ונצליח להתגבר הלילה על הג'טס - אבל אין ספק ששיקאגו היא הקבוצה שמנצחת בניגוד לרצונות של כל אמריקה כרגע. במקום כלשהו אני מאמין שהמשחקים יתפתחו בהפוך על הפוך - סמאש-מאות' פוטבול הגנתני ונושך בלאמבו פילד לעומט משחק שיוכרע על בסיס יכולות התקפיות ולא מעט נקודות בהיינס. לא יודע למה.
http://img263.imageshack.us/img263/4210/nflplayoffschedule.Xxx גרין ביי ופיטסבורג עלו לסופרבול - סיכום משחקי הלילה (מתוך וואלה). * משחקי הגמר האיזוריים בפלייאוף ה-NFL הושלמו הלילה, ונקבע הסופרבול ה-45 בארלינגטון, טקסס. Super Bowl XLV - פיטסבורג סטילרס תפגוש את גרין ביי פאקרס.
Justice! הגיע הזמן שהברז הפוקסיונרים יילכו הביתה. המשחק אומנם התפתח בצורה מוזרה ומעט לא צפויה, כשדווקא אחרי הפציעות של קאטלר וקולינס וכניסתו של ה-third stringer קיילב הייני ההתקפה של הברז הצליחה להזיז את הכדור פתאום וכמעט לעשות קאמבק, אבל בסופו של דבר הקבוצה הטובה יותר ניצחה. ואם גרין ביי מצליחה לנצח במשחק על כל הקופה ב-soldier field, למרות יום בינוני למדי של הכוכבים העיקריים שלה, זו עדות לחוזק המקצועי והמנטלי של הקבוצה הזו. ביום שבו רודג'רס ומת'יוס לא ממש באים לידי ביטוי פתאום מתעלים להם ראג'י, ג'נקינס וסאם שילדס הילד ומביאים את הניצחון. איזה סופרבול קיבלנו. המצ'אפ לו פיללתי. מצ'אפ בין שתיים מהקבוצות הכי מעוטרות, אהודות ובעלות נשמה ומסורת ב-NFL, שעל הדרך הן גם קבוצות מצוינות בגלגול הנוכחי שלהן. וזה גם משחק שיהווה סוג של קרב סגנונות קלאסי, בין קבוצת התקפה משוחררת וזורמת עם QB אומן (גרין ביי) לקבוצת סמאשמאות' אימתנית עם הגנה של רוצחים (פיטסבורג), למרות שגם ההגנה של גרין ביי מעולה השנה (ולראייה סיימה במקום השני בליגה ב-scoring defense, אחרי הסטילרז כמובן).
