עוד שנה עומדת להסתיים ובסקר הראשון שמסכם את השנה אנחנו מבקשים את דעתכם בנוגע למאמן השנה. רק לא לשכוח שלא מדובר רק בסיבוב הראשון של העונה הנוכחית, אלא גם של הסיבוב השני אשתקד. תהנו http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
נימוק ויזואלי הוא הכי טוב במקרה הזה: http://www.n-tv.de/img/94/942320/O_1000_680_680_2010-06-27T154305Z-01-WCA177-RTRMDNP-3-SOCCER-WORLD.JPG998349585150191271.Xxx http://www.stuttgarter-nachrichten.de/content/gemeinsame_inhalte/categories/comyan/categories/2010/categories/7/categories/5/media/wm_2010___argentinien___deutschlandcomyan__768fc3d4_7922_4460_8c10_e7f5bca1d6f0/files/normalized/data/maradona_1301.Xxx http://bilder.bild.de/BILD/sport/fussball-wm-2010-suedafrika/2010/06/28/deutsch/englaender-wuenschen/fans-maedels-16775976-qf,templateId=renderScaled,property=Bild,height=349.Xxx http://www.noows.de/gallery/einzelbilder/sport/fussball/Joachim_Loew_003_ddp_Sascha_Schuermann.Xxx הייתי נותן למגאת' אם העונה הכל לא היה יוצא משליטה ומתחרבן בצורה כזאת.
בהחלט מגיע ללאוו שאפו, אבל אני חושב שמלוא חופן המחמאות מגיעות בעיקר לשני הנובאדיס רובין דוט ותומאס טוכל. במיוחד מה שהאחרון עשה זה פשוט בלתי נתפס. מספיק לזרוק מבט לסגלים שלהם כדי להבין את גודל ההישג שלהם. טוכל הצליח להפוך את מיינץ לקבוצה לגיטימית בעשיריה הפותחת של הבונדסליגה שזה פשוט הישג יוצא מן הכלל. גם לקלופ מגיע המון מחמאות, בשבילי הסדר הוא כזה: 1. תומאס טוכל 2. יוהאכים לאוו 3. יורגן קלופ 4. לואיס ואן חאל 5. רובין דוט
שנה נדירה למאמנים. השנה באמת הרבה מאמנים היו יוצאים מן הכלל בגרמניה ולכן הרבה רשמו הצלחה והמון שביעות רצון במטרות שלהם. מגאת' נתן חצי עונה גדולה עם שאלקה, קלופ בכלל עשה סנסציה עם אחד הרקורדים הטובים אי פעם במחצית עונה בליגה ושיא ניצחונות חוץ עם קבוצה שהוא לבדו בנה. טוכל ורגניק גם הצליחו יפה עם קבוצות קטנות להתברג בצמרת הליגה וואן חאל ולאוו נתנו עונות טובות בזירה הבינלאומית עם כדורגל יפה שזה אתגר גדול יותר, גם הם תותחים. כולם ראויים למחמאות.
לפי דעתי גם לאו וגם יורגן קלופ עשו עבודה מדהימה ומעבר למצופה אבל ההבדל הדק בנייהם הוא שקלופ שיחק עם סגל שחקן מאוד כישרוני ומוצלח ומצליח שנתן לו את הכלים להצלחה הזאת ולמרות הכל לא הביא תואר והגיע רק לחצי ומקום 3 אבל מה שבטוח מגיע לו כל הכבוד כי לא ראינו את זה בא ועוד לכדורגל כזה טוב ויפה. אבל יורגן קלופ מחציה השני של עונה שעברה הוא פשוט התחיל לרוץ..שנה שעברה הקבוצה שהתרגלה להיות קבוצה של אמצע טבלה בלבד ולא לרוץ לשום מקום בליגה או באירופה שנה שעברה התמודדה עם העפלה לליגת האלופות שבסוף לא הצליחה במחזורים האחרונים, והשנה בכלל היא רצה לאליפות והמועמדת המובילה גם ליזכות מה שלא היה מובן מאליו... ולקחת קבוצה קטנה עם אהבה אוהדים ופשוט לקרוע איתה את הליגה ולשבור שיאים זה משהו שהוא לא דבר של מה בכך, לכן המאמן שלי הוא יורגן קלופ, מקדים ממש בטיפה את יוגי לאו.
יוגי וקלופ זה קרב צמוד אבל בחרתי בסופו של דבר ביוגי (אני בטוח שאם הוא היה מניף גביע בסוף זה היה יותר חד משמעי מבחינתי אבל עדיין).
ברור שיואכים לב, אבל במקרה של קלופ זה קרב צמוד. מצד אחד יואכים לב פיתח נבחרת כזאת גדולה, עם כל הכלים שיש הוא עשה את גרמניה כנבחרת השלישית בטיבה בעולם + פוטנציאל ענק לעתיד. אצל יורגן קלופ זה אחרת, במשחק השנתיים וחצי שקלופ אימן עמדו לרשותיו מעט כסף לרכישת שחקנים ומחלקת נוער פשוטה ומאז הוא עונה על הציפיות בדורטמונד ומחזיר אותה לצמרת הבונדסליגה. הייתי בוחר בשניהם אבל העדיפות שלי היא לקלופ.
אני בחרתי ביוגי לב, מהסיבה הפשוטה שהוא גרם לכל העולם להתאהב מחדש בנבחרת גרמניה (ה"אפורה" לדעתם של הרבה מאוד אנשים). היום גרמניה נתפסת כנבחרת הכי מהנה לצפייה מכל הנבחרות האחרות, וזה אומר המון לזכותו של לאב.
שלא תבינו לא נכון, אני מאוד מעריך את יוגי לאוו ואת מה שהוא עשה מהנבחרת הצעירה שלנו, אבל קלופ בנה לבד מכלום קבוצה שעשתה סיבוב שקבוצה עם תקציב של ריאל מדריד ספק הייתה עושה. הוא עשה סנסציה ושיאים שירשמו לשנים במחצית העונה הזאת ולדעתי זה ה-הישג של השנה ולכן זאת גם הייתה הבחירה שלי.
סלע, אני בהחלט מקבל את הדברים שלך על קלופ, אבל בעייני מה שטוכל עושה במיינץ גובל בסנסציה. לדורטמונד יש לפחות הכנסות קהל עצומות וספונסר שמזרים המון כסף בנוסף לכל מיני גורמים שמשקיעים בקבוצה. כל אלו כמעט ואין למיינץ. לקחת קבוצה קטנטנה בלי משאבים כמו מיינץ ולהכניס אותה לצמרת הגרמנית שנה שניה ברציפות כולל סיבוב ראשון כמעט רצחני שלהם, זה פשוט בלתי נתפס.
אני מסכים איתך בהחלט שההישגים של טוכל מרשימים ונדירים, לא משהו שרואים כל יום וגם לא כל עשור, אך ההישגים של קלופ בדורטמונד לא נרשמו מאז קום הבונדסליגה. זה גומר לטעמי מראש את התחרות.
לדעתי ואן-חאל. זכה עם באיירן באליפות ובגביע הרגמני בצורה משכנעת והביא אותה לגמר ליגת האלופות כשבדרך לשם הדיח את מנ. יונייטד וליון. אמנם באיירן לא פתחה את העונה הנוחכית על הצד הטוב ביותר, אבל היא השתפרה לאחרונה.