לא אתה לא אשם שנולדת פה. אבל אתה מבין את זה שנולדת פה. לא? הטענה שלי הופנתה לכל אלו שאוהדים קבוצה ומשייכים את עצמם להיות אנגלים אמיתיים או איטלקיים אמיתיים. אתם לא, נולדנו פה ואין מה לעשות. תאהבו את הקבוצה שלכם ובטוח שיש כמה פנאטים פה שיכולים להשתלב. בכל כלל יש את היוצא מן הכלל. אבל אם תגיד לי שחצי פה מהאנשים בארץ שמאוננים על מסי באמת אוהדים את בארסה, אני לא קונה את זה. לא התייחסתי לאוהדי הכדורגל פה בפורום. צאו מזה. אמרתי שאני לא ממעיט בערכם של אנשים פה. דיברנו על האוהד הממוצע פה בארץ, או לפחות על האנשים שקוראים לעצמם אוהדים. לא אני לא אומר שיש רק עשרות אלפים של אוהדים. אני אומר, שבמקרה של רוב האנשים, זה ג'וק שנמשך מספר שנים ונגמר. במיוחד שאתה גר רחוק כל כך, ועוברים הרבה שנים. העניין יוצא מתישהו. אם עוד כמה שנים אני אשאל בן אדם שנותן לי צרור של קבוצות שהוא אוהד אם עדיין זה ככה, לדעתי הוא יגיד שלא. לא יודע, מבחינתי החוויה של המגרש היא שעושה את העניין. יכולים להאשים אותי? הייתי מרגיש פי אלף יותר אוהד אם הייתי כל שבוע שם. מבחינתי לקרוא באינטרנט ולהשתתף בדיונים זה לא בדיוק זה, וגם לא הפוסטרים והצעיפים. כל אחד וההנאה שלו, כנראה שאני לוקח את זה קשה מדי.
"אמיתיות" של אוהד נמדדת ברגש האישי שלו כלפי המועדון/קבוצה, לא במעשים שלרוב תלויים בגורמים לא רלוונטיים כמו יציבות כלכלית, מסגרת שנמצאים בה (X עובד בבלה בלה ולכן לא יכול לטוס לחו"ל לראות את הקבוצה שלו למרות שיש לו כסף) וכו'.
הטכניות במילה אהדה היא בעייתית מבחינתי. יש הרבה סוגים של אהדה. גם להתפתחות הטכנולוגית יש עניין בזה, כי אם היינו לפני 20 שנה, לא היינו חזקים בעניני הקבוצה שלנו כמו היום. והיינו שומעים אולי את מני פאר מקשקש משהו על רוני רוזנטל וליברפול. וזה קצת אהדה ברימוט קונטרול. הכל גלובאלי. לפני 30 שנה לא היינו רואים כל משחק,נכון? ומה אז? היינו חיים על איזה תקציר? זו התפתחות, לא בגיל 12 אתה אוהד שרוף. אתה מתחיל ונקשר, ואולי הולך לכמה משחקים חשובים. ובסוף במצב התודעתי שלך אתה אוהד "אמיתי". אחרי המון שנים שלא ויתרת והקבוצה הייתה חלק גדול מהחיים שלך. במיוחד בגיל מבוגר. אבל זה מצב של תודעה, אל תנסו להגדיר את זה, כי כל אחד רואה את זה אחרת. אני לא חושב שאפשר למדוד. אני פשוט נרתע מאנשים שאחרי שנתיים זורקים לי לפנים, אני קטאלוני בנשמה וכו'. צריך לדעת להשתמש במילה הזו מבחינתי..
מי שזורק לך משפט כמו "אני קטלוני בנשמה" לא רק שהוא לא אוהד אמיתי הוא גם אידיוט-אתה לא יכול להיות קטלוני בגלל אהדה לברסה. קטלוני זה לאום.
שדווקא בניגוד ללאומים אחרים, כמו הבאסקי לדוג', לא מושתת על תפיסת דם\גזע ולכן ניתן לאמץ אותו בכל שלב של החיים. למעשה חלק גדול מהלאומנים הקטלונים היום הם צאצאים למהגרי עבודה מאנדלוסיה וחבלים אחרים שהגיעו בתחילת המאה הקודמת, לא כל כך מזמן. ברגע שאימצו סממנים תרבותיים קטלונים (שאהדה לבארסה זה סממן אחד לדוגמא) אף אחד כבר לא פישפש להם בשורשים. זה לא יחודי רק לקטלוניה כמובן. סתם אוף טופיק, אבל אם כבר התחלתי, אז מדינת ישראל הייתה ככל הנראה המדינה הראשונה שהכירה בלאום הקטלוני. למרות שתאכלס היה מדובר במקרה בודד שנבע מבלבול של הפקיד, שרשם את זה על תעודה של קטלוני עקשן שברח\היגר לישראל, ולא ממדיניות ממשלתית http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx Barrel Roll - אני הבנתי ממך בהתחלה שאתה ניסית להגדיר את זה (?) ולכן הגבתי וכתבתי שיש אחרים שבשבילם זה לא כך, מה שאומר שזה קיים. את הטיפוס שאתה מדבר עליו אני לא חושב שיש פה מישהו שאוהב\מעריך יותר מדי, אבל התחלת עם הכללה רחבה יותר שהובילה לתגובות.
איפה ניסיתי להגדיר את זה ידידי? אמרתי מתחילת השרשור שאהדה זו מילה חזקה מדי בשבילי, וצריך לדעת להשתמש בה. מה גם שלא כיוונתי פה לאנשים ספצפיים והם עדיין בחרו לקחת את זה אישית או משהו. זו תודעה מסוימת בראש שלנו, אבל לחלק מהאנשים, אותו סוג אנשים שאנחנו לא אוהבים יש סוג תודעה שהוא מבחיל. ועליו דיברתי. לי יש את הקריטריונים שלי ולאחרים את שלהם, אבל המילה אהדה בעייתית מבחינתי. וזה מה שניסיתי להעביר. את התחושות ואת הסיבות גם הבהרתי, וזה כנראה נובע מהדרישות שלי לאהבה לקבוצה. כל אחד כמובן יכול לא להסכים. מקווה עכשיו שהצלחתם להבין את מה שניסיתי להעביר.
בקטע הזה הבינותי שאתה מנסה להגדיר מי הוא אוהד אמיתי\לא אמיתי: "איך אפשר להרגיש אוהד אמיתי, כשאתה לא נמצא שם במגרש שנים על גבי שנים ומרגיש את האכזבה ברגעים הכי קשים, ואת השמחה ברגעים הכי מתוקים. מצטער, לראות את זה על המסך הטלוויזיה, לחקור באינטרנט ומדי פעם לטוס לראות איזה משחק, לא עושה אותנו נאמנים כמו האוהדים שהיו שם כל הזמן הזה" "הביקורת" שלי הייתה על התגובה הזו בעיקר, כמו גם לקטע שאיפה אדם נולד, והיא עומדת בעינה. אין פה בקטע הנ"ל התייחסות רק לסוג מסויים שתיארת אח"כ אלא הכללה לגבי מי שלא נמצא במגרשים. אני לא מנסה להגדיר "אוהד אמיתי" ולכן גם האמיתי תמיד ב "". בסופו של דבר בין אם אתה מבין איך או לא, יש אנשים שמרגישים את מה שהם מרגישים (וזה הרבה) גם ממרחק גיאוגרפי, ואולי גם תרבותי, עצום. האם הרגש הזה אמיתי או לא? לא יודע איך אפשר לקבוע אמפירית ולכן נותר לי להאמין (או שלא) לבן אדם שטוען להרגיש כך ולא לשלול זאת מייד בשל המרחק.
כן, אלה היו הקריטריונים שלי לאהבה לקבוצה ולרגש הזה שאתה מדבר עליו. כנראה שהייתי צריך להתנסח טיפה יותר טוב ולהוריד את ה"אותנו". בכלל קצת סטיתי מהנושא שדובר עליו, אבל המילה אהדה קפצה לי לעין וישר הרגשתי שאני צריך לדבר על זה. אני אסביר שוב, אין לי בעיה שאנשים ירגישו ממרחק ומהבדל תרבותי, אך לשייך את עצמם מייד לאותו סוג תרבות היא הבעיה פה מבחינתי. אין לי בעיה שירגישו, אבל צריכה להיות התפתחות מסוימת בשבילי, כדי שזה ירגיש "אמיתי". אני קצת שונה ממך ולכן אני לא אאמין ישר, אבל זה לא בגלל המרחק,שוב. אלא בגלל שהצלחתי לקלוט את ההתפתחות של הבן אדם בנושא הקבוצה שלו.
הוספתי גם בסוגריים "או שלא" מכיוון שאני לא אומר שחייבים להאמין\לקבל http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx אני מבין עכשיו מה אתה אומר יותר טוב, אבל אני גם חושב שיכול להווצר מצב אבסורדי. מצב שבו אנשים שמבחינתך הם לא חלק מהקהילה המדומיינת אלייה הם מרגישים שייכים, נתפסים דווקא ככן שייכים על ידי חברי הקהילה הזו, אלו שאתה לא מפקפק בשיוכם. סתם למחשבה...
מממממ מעניין מה שאתה אומר לי כאן... אני מזל מאזניים ונכנסתי לדילמות עם עצמי עכשיו P: השאלה אם ובמקרה כזה, מה היא הסיבה לקבלת אותם אנשים.. יכול להיות שהם סתם אוהבים לצידם אנשים שמדברים כל היום על הדבר הכי חשוב להם בחיים למרות שאם זה מגיע לרמת הטיפשות של חלק מהדברים ששמעתי, אני לא בטוח שהם ילטפו אותם ככה..
תיזהר שאנשים מסוימים לא יסקלו אותך פה בגלל אותו ספר שנכתב.... http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx יואב, קיבל כבר איזה אבן קטנה בראש...
אני אוהד את מכבי חיפה בארץ, ואת ברצלונה מחו"ל אבל אי אפשר באמת להשוות בין רמת האהדה. ברצלונה זאת יותר קבוצה מעודפת, אני מתעניין בה יותר מיתר הקבוצות באירופה, אני מרבה לראות משחקים שלה, יש לי חולצות של מספר שחקנים בבית, אני מכיר מצויין את ההרכבים בעשר השנים האחרונות, אבל עדיין כאשר יהיה משחק בין חיפה לבארסה, אין לי ספק שאני אהיה בעד הירוקים. הקשר שלי לחיפה הוא בלתי ניתן להשוואה לאף קבוצה באירופה.
אצלי אישית אפשר למקם את הקבוצות בטבלה - מכבי חיפה, אינדפנדיינטה, ריאל מדריד, ארסנל, מילאן, טולוז . ויש עוד קבוצות (צ'לסי, סלטיק, באיירן, אייאקס ועוד כמה) שאני מאושר מהצלחתם מלבד נגד "הקבוצות שלי" אבל בהפסדים אני לא ארגעיש רע.
