סתם אנקדוטה: בעונה שעברה הגיע עיתונאי קוריאני למסיבת עיתונאים של ארסן ונגר ושאל אותו שאלה על פארק. וזה אפילו לא היה לפני משחק נגד מנצ'סטר יונייטד. ראו שונגר הופתע. אז אולי גם בקוריאה קצת חוטאים בפרובינציאליות לפעמים... לגבי רסקין, הוא אחד האנשים הבאמת בודדים שהצליחו למתג את עצמם ולהרוויח כסף מהעסק הזה. כבר לפני שנים הלשון שלו הייתה עמוק בתחת של התחת. כן תקווה של העיתונות, לא תקווה, את הכסף הוא סופר במדרגות.
אל תחשבו שזה רק ישראלים, זה קורה אפילו בדנמרק: http://www.youtube.com/watch?v=jBfXz-0l_h4 רסקין - כל מה שיודע לעשות זה להרים לקופמן להנחתות ביציע העיתונות ולחמם שם את הפאנל. יש לו גם פרצוף מעיק.
ArsenalFan גם זונה סופרת את הכסף במדרגות(ולא רק)אבל יש גם מעבר לכסף,בכל מקצוע. רסקין איבד כל טיפת כבוד ורק במדינת תקשורת ספורט עלובה זה דווקא הרים אותו למעלה,בדיוק כמו אופירה אסייאג.
התחושה שלי עם אנשים כמו רסקין היא שכאשר הם החלו את הקריירה, הם היו רעבים להוכיח את עצמם. כעת כשהם הגיעו למקום לא רע מבחינתם, הם איבדו את הרעב הזה וכל מה שמעניין אותם זה פשוט לשמר את מעמדם. בלי להקשות בשאלות בעייתיות, בלי להיכנס לכסאחים. טוב לי, שיישאר כך.
וזה עצוב מאוד, כי אני זוכר ראיון שלו ביציע המרכזי עם מי שאז היה יושב ראש ההתאחדות,גברי לוי ורסקין אז עשה לו את המוות עם שאלות קשות ולא נבהל מהנביחות של לוי אלא ידע לענות ולהקשות ולעשות עבודה עיתונאית אמיתית. לשבת ורק לשמר את המעמד שלך ובכדי לעשות זאת אז לא לשאול שאלות שצריכות להישאל,לא לחקור ולחפור ולהוציא את המיטב או את האמת מהמרואיין שלך זה זילות המקצוע. http://www.youtube.com/watch?v=23eeHnoRldQ
לא ראיתי את הראיון המדובר, אך זה כלל לא מפתיע שהטיעונים האלו עולים. אנשי התקשורת שהצטרפו לערוץ הספורט בעבר הפכו ממזמן לאנשי בידור. רון קופמן הוא דוגמה נוספת לעיתונאי ראוי (בהשוואה להיום) בעברו ולאיש בידור ירוד ותו לא כיום. אם בעבר ניתן היה לסבול את הצורה הבהמתית בה הוא מתבטא (למרות שבכתב זה לא בדיוק אותו הדבר), כיום ניתן רק לשמוע בליל קללות, צעקות ומעט תוכן (כי זה מביא רייטינג כנראה). הוא אומנם מקשה באופן יחסי על מרואיינים, אך הוא לרוב נגרר לקרבות בוץ מגוחכים שלא מאפשרים לציבור לשמוע תשובות לשאלות קשות מצידו של המרואיין. ניב רסקין גם הפך לאיש בידור, אך כזה המעדיף להיתפס כ"ממלכתי יותר", ולכן הוא כנראה מעדיף להעביר ראיונות בסגנונו של יאיר לפיד ולא בסגנונו של עיתונאי המנסה לחקור, להקשות ולתת לציבור הרגשה שיש מי שמנסה לספק לו את התשובות להן הוא ראוי.
קופמן אמנם נובח,צועק ומדבר שטויות לרוב אך אני מעריך את האיש בגלל שלעומת קולגות שלו למקצוע הוא לא מלקק למרואיין ושואל אותו שאלות רלוונטיות גם אם המרואיין לא אוהב אותן.
רסקין הוא אכזבה עצומה מבחינתי. בן-אדם שחשפף את הפרשה שופטים באדום,ונראה כמו בחור באמת אינטלגנטי וטוב. הוא התברך גם בקול רדיופוני והצליח באמת למתג את עצמו ככוכב. ועכשיו במקום לנצל את המעמד שלו,כדי לבצע את העבודה העיתונאית על הצד הטוב ביותר,כלומר לא לפחד מאף אחד,לשאול שאלות קשות,לחתור לכיוון של תחקירים,גם אם יש צורך בעימות עם מנהלי הערוץ על כך,הוא בחר להיות מנחה של תוכנית בידור שמוציאה שם רע לספורט הישראלי. דווקא בשידורי הכדורסל לצדו של עופר שלח,נחשפת לא מעט פעמים צניעות ואהבה לספורט מצדו. אני לא חושב שהוא הפך לכוכב דווקא כי היה עיתונאי חצר,יש מצב שאפילו להפך.פשוט עם הזמן נמאס לו להילחם(נמאס לו די מהר),והוא הצטרף למרדף אחרי היוקרה האישית ולא הרבה מעבר לזה. עצוב.
הבעיה עם קופמן היא שהוא מתאהב באותן נביחות שלו, ולכן כל ראיון שלו מסתיים מבלי שהצופים יוכלו אפילו לשמוע תשובות מהמרואיין. הוא תמיד מתחיל את הראיונות שלו בצורה טובה, אך גם תמיד מסתיימים בצעקות וקללות הדדיות שמקומם לא באולפן טלוויזיה. זוהי לא חוכמה להקשות, כביכול, ואז להתחיל לנבוח ולקלל; החוכמה היא להקשות אך לראיין את הראיון בצורה התאפשר לצופה לראות כיצד המרואיין לא מצליח לספק תשובות ראויות, או לחילופין, מרגיש מחוייב לספק תשובות ראויות. קופמן, כמראיין, הוא איש בידור מהזן הנחות ביותר (כלומר, לא יאיר לפיד ממלכתי אלא משהו הכי רחוק מכך שאפשר). ג'רמי פקסמן מה-BBC, לדוגמה, יודע איך להקשות על המרואיין אך גם איך להיות הגון והוגן בסגנונו.
אתה רואה עיתונאי כמו אמנון אברמוביץ', שהוא כבר עשרות שנים במקצוע, חושף סקופ כמו עם גלנט ואומר לעצמך - זה מה שמשמר לעיתונאי סטטוס. לא ברור לי איך רסקין יכול לשמר מעמד של עיתונאי בכיר בלי לעשות שום דבר עיתונאי רציני.
זו החשיפה היחידה שלו והיא הייתה לפני כמה זמן, עשור? אני מדבר על כך שהכוח שלו צריך להיות מנותב לחשיפה של מה שחשוב.
לצערי קופמן ובכל פעם שיצא לי לראות את יציע העיתונות כשהם הביאו אורח, מאמן/מאמן/עסקן,קופמן הפך להיות חתול מחמד והיה רחוק מלשאול ולדרוש בחריפות ולא הזכיר במאומה את הצעקן שאוהב לתת בראש לכל העולם(ואפשר כמובן להיות חריף ומבלי לצעוק).
הפעם האחרונה שראיתי שיציע העיתונות אירח מישהו זה היה יהודה מעיין ומי שהיה חריף זה היה יהודה מעיין שהכניס יפה לאלי אוחנה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx היה נחמד לראות את זה.
