ולא נותנים צ'נאס לכפרה, לא היום ולא בעוד מאה שנה, למרות שבבתי הספר שלהם לומדים על שואת יהודי אירופה באופן הרבה-הרבה-הרבה יותר מקיף ואת זה ראיתי בעיניים, למרות שברוב הגדול של המקומות מחנכים את הדור הצעיר לכפרה, לסליחה, למשהו שגובל בבושה שלא נעים להזכיר, למרות שגרמניה היא הידידה מס' 1 שלנו בעולם כרגע ומה שמאנגלה מרקל עשתה ואמרה לאורך הקדנציה שלה... אין שום ספק שיש פה מטען היסטורי, ותראה לאיזה כיוון אנחנו לוקחים אותו. זה מביש. ואתה יודע מה, גם בלי קשר לאמירה הזאת של בן מיטלמן ולנושא גרמניה בכלל, ישראל אחת המדינות הגזעניות והלא-סובלניות בעולם.
הביקורות שלו כלפי יכולתה המקצועית של אנגליה מובנת בהחלט. לעומת זאת מה שאיינשטיין אומר על התקשורת האנגלית הוא מעצבן. נכון, התקשורת באנגליה עושה מעצמה צחוק כשהיא מכריזה על הנבחרת כמועמדת כל פעם מחדש רק כדי לסיים את הטורניר עם האשם התורן על לוח קליעה למטרה. אבל לא, התקשורת הישראלית עם "ישראל חייבת לנצח בוומבלי", "אין שום סיבה שלא נעבור את יוון ושוייץ" יותר טובה...
זה מכבר שאינני צופה בשידורי הכדורגל בליגה המקומית שלנו. לא שלפני כן הייתי אוהד כדורגל נלהב, אבל משהו בי תמיד ביקש ללכת בכיוון ריגושים, כך שספורט הוא לעולם במעלה ראשונה בנושא זה. אין ספק שהליגה בארץ איננה משתווה באיכותה לליגות האירופיות, אבל לא על זה באתי לדבר היום. יש משהו אחר שמעכיר את האווירה בשבילי, בתור צופה כדורגל מהמסך: איכות השידור. ולא, כוונתי אינה מתייחסת לשאלה האם המשחק ישודר ב- High-Definition, 3D או Blue, אלא כוונתי היא לאורח ואופי הדיבור של השדר והפרשן. ישנה חשיבות רבה לאופי השידור. רמה גבוהה שלו תמיד יתנו לנו חווית צפייה מהנה, אפילו במקרים בהם המשחק עצמו לא מספק את הסחורה בלשון המעטה. יש לי ההרגשה שאיכות השידור ורמת הפרשון של המשחקים, במיוחד באירוע כזה המתרחש אחת לארבע שנים, היא נושא קריטי במיוחד. השאלה הנשאלת היא מה באנו לעשות ובמה אנחנו מעוניינים להתעסק במהלך המשחק, מעבר לצפייה עצמה. אסביר למה כוונתי: היה נבדל או לא היה נבדל כמובן שלשדר משחק במשך 90 דקות היא איננה משימה קלה. לכן, על השדרן והפרשן למלא את הזמן הרב בלנתח את המשחק, להבין מהלכים ולתת לצופה אינפורמציה רלוונטית נלוות שתנעים את זמנו ותעשיר את עולמו. אולם, לצערי, בערוצים השונים (להוציא את ערוץ 5 לעיתים) תרם השכילו לעשות זאת בצורה שתנעים את זמננו ותספר לנו בתור צופים חווית כדורגל במלוא עוצמתה. מאיר איינשטיין, לדוגמא, נדמה כי זמן רב מהשידור מתעסק בשאלה האם היה נבדל או לא והאם השופט טעה. באם, לאחר השידור החוזר, מתגלה כי נפלה טעות והשופט או הקוון טעו, הופך זאת מאיר יקירנו לעסיס כדורגל תוצר ישראל דה לוקס. עם שידורים חוזרים ונשנים של הטעות, עלייה בטורים ובטונים ומתן משקל כה כבד לעטות השופט, כאילו היה מדובר בפתח מלחמה בין שתי המדינות המשחקות על חודה של טעות שיפוט. לא מאיר, משחק כדורגל לא צריך לעלות לטורים אלא אם הובקע גול. לכל היותר רק אם כמעט הובקע גול. אל תלחיץ סתם בבקשה, אני רוצה חווית כדורגל רגועה שעולה לטורים כשקורים דברים טובים כמו גולים ולא טעויות שיפוט. זה נראה כאילו כל השידור אתה ממתין לאירועי שגיאת שופטים. ובאשר לעניין הפרשנות, אין ספק כי פרשון המשחק עוזר להבין תהליכים של של שחקנים ושל קבוצות כדבוקה. ברור שבכדי למלא את חלל השידור יש צורך באדם נוסף ברקע. תפקיד הפרשן לרוב הוא לנתח מהלכים אינטגרליים מהמשחק עצמו ולהעשיר את הצופה באינפורמציה נלוות שאינה מתאפשרת להבין רק מלצפות במשחק עצמו. הבעיה מתעוררת כאשר אדם כמו שלמה שרף נבחר להיות אותו אדם-פרשן. לא שאינני מעריך את מר שרף, להיפך הוא הנכון. אבל את התפקיד הזה צריך לדעת לעשות וכניראה לא מספיק להיות איש מקצוע אלא עליו לעבור הכשרה נוספת שבראש ובראשונה תגדיר את תפקידו כראוי. למה כוונתי? לא פעם כאשר אני צופה במשחק תוך האזנה לפרשן, אני שואל את עצמי האם האינפורמציה רלוונטית והאם על הפרשן לאמור אותה? אני מדבר על טקטיקות מאמנים, מהלכים שאינם קשורים ישירות למשחק המשוחק על כר הדשא אלא על ה"פוליטיקה" שמאחוריו. האם האנשים המפרשנים חייבים לפרשן את שלל המהלכים בצורה של "הוא היה צריך להכניס קשר במקום חלוץ" או "זה מהלך של שמירה על התוצאה"? האם אותם אנשים היושבים מאחורי המיקרופונים יודעים משהו שמאמני הנבחרות עצמם אינם יודעים? אם זה כל כך קל לכם, מאמנים יקרים, להגיד מה נכון ומה לא, איך זה שאתם לא שם על הקווים עכשיו? ובנוסף לכל, אתם תורמים לשושלת איינשטיין וקוטלים את טעויות השופט בקול נזעם כמעט בכל הזדמנות... קו הנבדל אינו משנה את שלוות השדר בלית ברירה אני מקשיב לתוכני השידור. לא שזה עונש או עינוי, אבל לשמוע מוזיקה במקום לא בא בחשבון. אני צריך את אווירת הקהל, והזמבורות, למרות הרעש המעצבן, מכניסות אותי מהר מאוד לאווירת המשחק. אולם, לעיתים (רחוקות מידי לטעמי) ישנה אלטרנטיבה ESPN. אני תוהה האם אירוע שמתקיים אחת לארבע שנים גם הוא אינו מוציא משלוותם את דירקטורי ערוצי הספורט האירופים (ולכן אין הרבה שידורים שם) או שמא אנחנו נטולי הערוצים המתאימים. כך או כך, נכון למונדיאל הנוכחי אך גם למשחקי אליפות אירופה, חווית הכדורגל בערוצים האחרים היא שונה בתכלית. הערוץ היחיד המשתווה להם מבחינת אותה איכות שידור הוא ערוץ הספורט על שדריו ופרשניו הנהדרים שהעלו את רמת השידור בארץ בכמה רמות. כמו שתואר בסעיף איינשטיין, האדון רק מחכה לשידור החוזר ולעזרת הקו הערוך על מנת לדעת האם השופט שגה או שמא הפעם יצא ידי זכאי, בעוד ששידור חוזר כזה בערוץ ESPN, בין אם ארעה טעות שיפוט ובין אם לא, אינה מוציאה מהשדר את שלוות אמנות השידור ומהפרשן את אומנות הפרשון. יתרה מזו, לעיתים אף נתקשה לשמוע התייחסות כלשהיא לעטות שיפוט של נבדל, עבירה או נגיעת יד. הפרשנים עושים את עבודתם נאמנה ומתייחסים למשחק עצמו, למהלכיו ומספרים הגיגים על מהלך הקבוצה כולה, מתוך ידיעה כי אין להם הרבה לומר על מהלכו של מאמן. הם, להבדיל ממר שרף, מבינים כי אם היו יודעים דבר ולו חצי דבר טוב יותר מהמאמנים על הקווים, סביר כי היו עכשיו מהלכים שם במקומם. השידור זורם, הפרשן מתערב אך ורק בעניינים בהם הוא באמת מבין מתוך כוונה לפרשן את המשחק עצמו, להעשיר את הצופה ולהעניק חווית צפייה מושלמת. בהפסקת המשחק נראה הרבה פעמים שהפרשן עושה את עבודתו גם בזמן זה ומעשיר אותנו, הצופים, בניתוח מהלכי המחצית תוך שימוש בגראפיקה בכדי שנבין על מה הוא מדבר. אין ספק שדרוש כאן שינוי. זה נראה כאילו לא רק הכדורגל הישראלי נשאר מאחור, אלא גם תרבות שידור המשחקים. הגיע הזמן, אם כן, שהערוצים המעורבים ישלחו את שדריהם להשתלמויות שדרים בערוצים האירופים והאמריקאים בכדי ללמוד דבר או שניים על תרבות שידור משחקים. בנוסף, עליהם לבחור פרשנים המתאימים לדיבור מול מיקרופון. אין סיבה שנשמע את חכמתם של שחקני או מאמני העבר במדינתנו בעוד שהישגים אין. נכון, קשה למצוא מתוך חתך האוכלוסייה בישראל אנשים כאלו, אבל עם קצת מאמץ ותרגול הדבר אפשרי, עליהם להתאמץ יותר על מנת שנזכה בחווית צפייה באיכות גבוהה. רמי וייץ, מאיר איינשטיין וחוברים, הגיע הזמן שתצאו להשתלמות! ובברכת מונדיאל שמח לכולם בכמה שיותר שערים יפים וצעקות משמחה! :aaa021:
מה שאותי משגע זה אנשים שלא יודעים את מקומם. יושב לו בעמדת השידור בדרום אפריקה אדם שאמור לפרשן את המשחק. אותו אדם הוא שחקן עבר בינוני פלוס בליגה הישראלית הנהדרת של ישראל ומאמן הווה בינוני מינוס באותה ליגה. יושב לו אותו אדם ופשוט מלכלך על כל מה שזז. אז אם נניח הוא היה איזה כוכב על שהיה מעורב באיזה משחק איכותי בקריירה שלו, הייתי אומר ניחא, בטח כואב לו לראות את מצב המשחק היום... אבל מדובר בפאקינג רן בן שמעון שלא מתבייש לבוא אחרי משחקי שינה בליגת העל ולהגיד שהיה משחק טוב!! האידיוט הזה יושב שם למעלה באיצטדיון ופשוט שוחט כל שחקן שמעיז לעשות משהו פחות ממושלם. שחקנים שכבר הספיקו לתת איזה פס בדרך לאליפות העולם, גול בדרך לאליפות אירופה, תאקל בדרך לצ'מפיונס ליג, פנדל בדרך לאליפות הפרמיירליג.. אבל מה זה לעומת הרמה שירום הודו רן בן שמעון הדגול רגיל לראות?! אחרי זה מתפלאים שאנשים במדינה הקטנה והרקובה תקשורתית שלנו מסתובבים עם פנים חמוצות ומדברים על מונדיאל גרוע. איך הם אמורים לצאת עם תחושה אחרת ממשחק בו כל מה שהם שומעים זה את הפרשן מכפיש כל מאמן, שחקן ופיזיוטרפיסט? בכלל, הפרשנים וגם חלק מהשדרים הישראלים לא מפנים את הכלל הראשון בחשיבותו בתפקיד שלהם - שהם לא העניין עצמו וגם לא הפרשנות והשידור שלהם לא. הם שם כדי ללוות את המשחק ותו לא. לא נהנים? קר לכם? על הזין שלי!! קיבלתם כרטיסי טיסה, מלון ושכר לחודש בדרום אפריקה מהכיס שלי ושל כל אזרח כאן לפחות אל תבכו כאילו אתם אחרון המסכנים במדינה!!
אני מבין מה שאתה אומר אבל לדעתי אתה קצת מגזים. כן בן שמעון מבקר לא מעט, אבל לא משנה מי ישדר/ יפרשן את המחצית הראשונה הזו המשחק הזה חלש ואפילו חלש מאוד. מחצית עם אולי שני מצבי בעיטה לשער שגם הם לא בדיוק מצב וודאי לשער. אני נזכר בביקורת שלו כשהוא ביקר את ניסיון הבעיטה היפנית כאשר הוא התעקש שזאת הייתה בעיטה גרועה ולא נחמדה כפי שהציג השדר. בסדר, אולי ביקורת טיפה מוגזמת, אבל דווקא בן שמעון היה יודע דבר או שניים על בעיטות חופשיות מרחוק. אגב, לדעתי אם היה אפשר לבחור מבין שלושת השדרים ושלושת הפרשנים את השילוב שיכול להיות הכי סביר הייתי בוחר את בן שמעון וויץ.
לא דיברתי על המשחק היום ספציפית. אבל כן, גם היום - "החזקת כדור זו לא המטרה". אני מוכן לקבל את זה כפרשנות לא כביקורת נוקבת שחוזרת שלוש פעמים תוך חמש דקות. בסדר, הבהרת את הנקודה, סתום עכשיו את הפה, הרי שום דבר לא השתנה. זה מה שהתכוונתי לכפייה מאסיבית של השדר והפרשן על המשחק. וכששתי דקות אחרי זה הוא מתלוצץ עם השדר על כך שהוא היה צריך להכין נושאי שיחה לשידור הבא - אחד משיאי השפל של בן שמעון ובאמת שהוא ניפק כמה בשמונת הימים האלה. וויץ ושרף לדעתי הם בגדר הכי פחות רעים.
לחלוטין לא מסכיםן איתך. תפקידו של הפרשן הוא לפרש את מה שהוא רואה, ולהביע את דעתו. אם לדעתו המשחק חלש, אחת הנבחרות לא משחקת נכון, אחד השחקנים חלא עושה את עבודתו הוא צריך לאמר זאת. היה שחקן בינוני? מה הנושא הזה קשור? לפי התזה שלך ערוץ 11 היה צריך לפנות לפלאטיני ופלה, לפרשן את המונדיאל. אני לא חושב שתחלוק עלי על זה שמבין הפרשנים שיש היום בישראל רן בן שמעון נכנס בקלות לטופ 5. לא נראה לי שהביקורת על המונדיאל החלש שמורה רק למדינת ישראל.
אתה מסתכל על הביוגרפיה של הבלוגר שמופיעה לצד הטור הזה וכל פרט בה צועק "פרובינציאליות". כמה עצוב שכל טמבל עם מקלדת יכול לפרסם טור.
