בראיינט עד אמצע-סוף הרבע השלישי היה בדיוק כמו שדנידין תיאר פה. אחד שלוקח יותר מדי זריקות ולא מנסה להכניס את האחרים למשחק, למרות שבשאר המשחקים הוא לא היה כך. בכל אופן, ברבע הרביעי זה כבר היה סיפור שונה לגמרי. כמעט כל הפעולות שלו היו נכונות והכי טובות לקבוצה. במשחק האחרון ה-MVP של הלייקרס היה רון ארטסט. הוא דיבר על זה במסיבת העיתונאים והודה עוד פעם לפסיכיאטר שלו על זה שעזר לו להירגע ברגעים המלחיצים... ועובדה, הוא קלע שלשה לא מהעולם הזה. אגב, קייזר, גאסול ממש לא סיים את המשחק הזה עם אחוזים גבוהים (6-16), אבל הוא למעשה עשה את ההבדל עם כל הריבאונדים בהתקפה. כמה שהחיסרון של פרקינס היה מכריע... :aaa021:
כן הם עד כדי כך ביחסים טובים עם לייקרס שהם העבירו את אחד הגבוהים הטובים בליגה תמורת במבה ופחית קולה. אוקיי. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/bduh.Xxx לא ביינום לא אודום אלא פאקן קוואמי בראון פלוס כמה בחירות דראפט. אכן טרייד כשר למהדרין.
הלייקרס הגיעו למשחק כאילו הם כבר אלופים, ובוסטון ניצלו זאת מצויין בהתחלה. תוכנית המשחק של הסלטיקס הייתה בהגנה לעצור את קובי וגאסול, ולתת לארטסט לזרוק חופשי (דבר שניצל בכדי לקלוע לבסוף 20 נקודות), והתוכנית פעלה מצויין. לזכות הלייקרס וג'קסון יאמר שמהתחלה הם נלחמו על הריבאונד, שבהעדר פרקינס היה נקודת החולשה של בוסטון, וזה מה שהשאיר את הלייקרס במשחק. לי אישית לא היה ספק שהלייקרס לוקחים את המשחק, גם בפיגור של 13 נקודות באמצע הרבע השלישי, בעיקר כי הייתה תחושה שהלייקרס מחכים למשהו (לא לגמרי ברור למה). כשהמשהו הזה הגיע (אמצע הרבע השלישי) וקובי נראה כאילו הוא נכנס למשחק (בפועל זה קרה רק מאמצע הרבע הרביעי), גאסול קיבל יותר כדורים, וכל ההתקפה של הלייקרס התחילה סוף סוף לזרום, זה נראה כאילו עניין של זמן עד שהלייקרס יעלו ליתרון, ואכן זה היה כך. במשחק בו קובי לוקח על עצמו הרבה יותר מדי, ועם לא מעט זריקות מגוחכות (במיוחד בתחילת המשחק) שלו, הקבוצה הנהדרת שיש סביבו הביאה אותו למצב של שוויון באמצע הרבע הרביעי, שם הוא בהחלט הצליח להתעלות מעל המשחק החלש שלו, ויחד עם גאסול סגר את הסיפור. לגבי בוסטון, צריך להוריד את הכובע בפני הקבוצה הזו. היא הצליחה לקחת את הסדרה לשבעה משחקים, מול קבוצה שטובה מהם, ולדעתי בלא מעט, ולא היו רחוקים מסנסציה. הם עשו דרך נפלאה לאורך כל הפלייאוף, והיוו את ההפתעה הנעימה של הפלייאוף, שיחסית בסופו של דבר היה מאוד צפוי. ועכשיו לפאו גאסול. במהלך העונה גאסול היה פשוט ענק, והיה גורם מאוד מרכזי בנצחונות של הלייקרס (שנתנו לה את יתרון הביתיות בסדרת הגמר). ציינתי שלטעמי הוא אחד משנים או שלשת הגבוהים הטובים בליגה, וזכיתי לתגובות מפקפקות. בפלייאוף, גאסול העלה את הרמה שלו עוד יותר, ופשוט היה השחקן הכי דומיננטי של הלייקרס (מלבד הסדרה מול פיניקס בה לא היה מי שישמור על קובי כלל). נקודות זה נחמד, אבל זה לא הכל. גאסול היה יעיל בשני צדי המגרש, ועשה פשוט ניסים מתחת לצבע. אחרי הפלייאוף הזה, אני מודה בטעות שלי, גאסול הוא הגבוה הטוב בליגה כיום, והאליפות הזו רשומה באותיות זהב על שמו. לאחר שזה נאמר, אני רוצה להגיד שהבחירה בקובי לשחקן המצטיין של סדרת הגמר היא מוצדקת לטעמי, ואני אסביר. קובי הוא ללא ספק המנהיג של הלייקרס, וככזה הוא סוחב עליו את עול ההנהגה. הרבה שחקנים קרסו תחת העול הזה ולא תפקדו כלל, כאשר גם קובי לעיתים נראה כקורכ תחת הנטל, אך העובדה שהוא נשא בנטל הזה, הורידה אותו מהכתפיים של גאסול, ואיפשרה לגאסול להוציא מעצמן את המקסימום, ולתרום את תרומתו המדהימה. אליפות שנייה של קובי כמנהיג הלייקרס, לדעתי הופכת אותו לשחקן מיוחד, במיוחד בתקופה בה יש קבוצות מצויינות שמאיימות על התואר. נכון, היה לו את הסגל הטוב ביותר, אבל זה לא הופך את האליפויות לפחותות. כל הכבוד לו. לגבי ההשוואה לג'ורדן, אני חושב שהיא לא ממש במקום. ג'ורדן הנהיג את שיקאגו לשש אליפויות, בעוד שקובי אמנם זכה בחמש אליפויות עם הלייקרס, אך הנהיג רק לשתיים מהן. אגב, אתם יכולים לרשום שאמרתי כבר עכשיו. במידה והלייקרס שומרים של הסגל, ועל ג'קסון. הם אלופים שוב בשנה הבאה (במידה ולא יהיו פציעות משמעותיות בפלייאוף כמובן)
אני שם לב שההבנה שלך מאוד דלה. כנראה שרק אצלך במבה ופחית קולה בעצם שווה 15 מיליון דולר. שהם העבירו את הספרדי הם פינו מתחת לתקרה 15 מיליון דולר פחות או יותר(לא זוכר כמה החוזה של גאסול היה שווה),קוואמה בראון היה לא יותר מחוזה מתפוגג שמפנה עוד כמות לא מבוטלת של כסף. בחירת דראפט זה דבר שאי אפשר לזלזל בו,זה דבר מאוד יקר שקבוצות לא מוותרות עליו בקלות. הם היו יכולים לבצע את הטרייד עם עוד קבוצות אחרות,העדיפו עם הלייקרס בגלל יחסים טובים והכרה.
אגב, שלא יהיה ספק, שיטת המשחק של הלייקרס במשחק האחרון הייתה ללכת חזק לריבאונד ההתקפה, וזה כמובן נבע מההיעדרות של פרקינס. לא צריך להסיק מזה שבמידה ופרקינס היה משחק בוסטון היו מנצחים, מאחר והלייקרס היו משחקים אחרת במידה ולא היו רואים את נקודת החולשה הזו, וככל הנראה היו מנצלים חולשות אחרות בכדי לנצח את המשחק. צריך לזכור שהליכה חזקה לריבאונד ההתקפה, משאירה אותך עם ירידה רעועה להגנה במידה ולא זכית בו, דבר שעזר לסלטיקס לברוח במחצית הראשונה.
הטרייד הזה לא הריח ככשר אז, וגם היום הוא לא מריח כשר, אבל הוא נעשה ואושר על ידי הליגה, ולכן הוא היסטוריה. אגב, ממפיס והלייקרס לא היו ביחסים טובים, אבל הג'נרל מנג'ר (האחראי על בניית הסגל) של ממפיס היה במקרה ג'רי ווסט. כן אותו ג'רי ווסט שנמצא בסמל ה NBA, אותו ג'רי ווסט שהיה אגדת משחק של הלוס אנג'לס לייקרס.
הטרייד לא הריח ככשר כי הוא הלייקרס הייתה מעורבת איתו.אם זו הייתה אורלנדו או פיניקס אף אחד לא היה מדבר.כולם אחרי הכל פחדו מהשילוב של קובי וגאסול. ברגע שה-GM שלך הוא אחד מהסמלים של הלייקרס זה לא נותן עדיפות ללייקרס? אגב,הטרייד של וושינגטון העונה עם הקאבס אותו מקרה בדיוק. העבירו את ג'יימיסון תמורת כלום,מה שפינה להם את כל החוזה המכביד שלו והלא הגיוני שלו.
נראה לי דווקא שאתה לוקה פה בהבנה ובחוסר ידע. לא הייתה להם סיבה לחסוך את הכסף הזה כי בדיוק שנה לפני זה אדי ג'ונס סיים את החוזה ענק שאחריו ממפיס היו 15 מיליון דולר מתחת לתקרת השכר. בכסף הזה הם יכלו להביא או סופרסטאר או שני שחקנים מעולים שהיו מביאים את הקבוצה עוד יותר למעלה. חוץ מזה לא חוסכים את הכסף על חשבון אחד השחקנים הטובים בליגה אלא מבקשים תמורתו סחורה ראויה. משום מה אני לא רואה את מיאמי או את קליבלנד חוסכים 20 מיליון דולר (כשיש להם עוד 15 מיליון דולר פנוים) ומשחררים לחופשי את לברון או ווייד. יופי גאון, ממש השוואה במקום. וושינגטון מצאו את הפראיירים שלקחו שחקן כמעט גמור עם חוזה ענק. גאסול במקרה היה אחד הגבוהים הטובים בליגה.
לא נקלט אצלך לעזאזל שגאסול עשה שביתה איטלקית ורצה לעזוב? מה כבר ממפיס יכלה להשיג בעדו? את לברון? לא,הם יכלו להביא עוד איזה שחקן טוב שבגללו ממפיס תסיים בין הפלייאוף לבין הלוטרי וזה לא יתן לה כלום. ממפיס ראו שהקבוצה של גאסול לא הולכת לשום מקום,גם הוא ראה,הפסיק לשחק כמו שהוא יודע,ממפיס רצתה לפרק את החבילה וללכת לבנייה מחדש. לגיטימי,קרה ויקרה.
אתה לא רוצה להבין שכבר היה להם מספיק כסף? כן, כל קבוצה נורמלית עם כל ג'נרל מנג'ר אחר (ולא הסמל של לייקרס) הייתה דורשת במקום גאסול שני שחקנים טובים ובכסף הפנוי הייתה מביאה סטאר שהיה הופך אותה לכוח לגיטימי במערב. לגיטימי עלק... מוזר, אני לא מכיר עוד קבוצה שהיהלה סופרסטאר פלוס הרבה כסף מתחת לתקרה, ומה שהם בחרו לעשות זה להעיף את אותו סופרסטאר תמורת עוד 12-13 מיליון דולר. ככה לא בונים קבוצה מחדש.
דייויד סטרן ניהל את המשא ומתן מול ממפיס בשמו של ג'רי באס, פיל ג'קסון השאיל לו את ג'יני ללילה כאות תודה וקובי קנה לכל הנכדים שלו בנטליז. הבנו. חלאס לזהם את הדיון הזה (בפעם המי יודע כמה) עם הקויסנפירציות המצוצות האלו.
קובי נתן 2 משחקים גדולים בסדרה, אבל החוסר יציבות הזאת יכלה לעלות ביוקר אם גאסול לא היה שם. אני בהחלט מסכים.
השנאה שלי לכיוון הסלטיקס הגיע בגלל סדרות הגמר שראיתי בסוף שנות השמונים בערוץ הירדני http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx אז פיתחתי אהבה ללייקרס (שבעשור האחרון כמעט לגמרי נעלם) ושנאה לבוסטון. לא יודע, שחקנים כמו קווין מקהייל, דניס ג'ונסון ודני איינג' תמיד עצבנו אותי. אלה שחקנים שמאד מאד מזכירים בהתנהגות שלהם את גארנט, פירס ורונדו. שחקנים מצויינים, אבל לפעמים שחקנים מלוכלכים שיודעים גם טריקים קטנים ומעצבנים. למרות שגם בלייקרס ידעו מדי פעם לתת מרפקים ה'שואו טיים' היה בשבילי הסיבה בשביל לאהוב את הלייקרס. לגבי הלילה. לדעתי אם המשחק השביעי היה מתקיים בבוסטון הסלטיקס היו מנצחים. למרות של.א שיחקה למעשה כל הסדרה בלי ביינום בריא ההעדרות של פרקינס אולי גרמה לטבעת נוספת של הלייקרס. עד כמה שאני לא סובל את בוסטון אני חושב שבסופו של דבר הם נתנו פייט לא נורמלי. לא סתם בראיינט אמר שהאליפות הזאת היתה האליפות הכי קשה ומתוקה.
לא חושב שאפשר לתת את ההעדרות של פרקינס כתירוץ. כמו שאמרת ביינום נעדר למעשה מכל הגמר הזה. ביינום היה בגמר הזה בדיוק ל-6 דקות יעילות כל משחק. פרקינס אולי היה חוסך מגארנט כמה דקות על המגרש אבל היעילות שלו היא לא עד כדי כך כדי לתת מאצ' אפ אמיתי לגבוהים של הלייקרס. לפי דעתי בוסטון בהתקפות תקועות הייתה צריכה להשתמש יותר במשחק הפוסט אפ של ראשיד.
בטח שזה תירוץ,וזה תירוץ גדול. שסנטר כמו דוויט האוורד אומר שקנדריק פרקינס הסנטר ההגנתי הכי טוב שיש,זה אומר עליו הכל! אין מצב שהלייקרס יקחו כל כך הרבה ריבאונד התקפה מכריע,עם פרקינס זה לא קורה. כמו שריברס אמר,בוסטון לא הפסידה סדרת פלייאוף עם סגל מלא.
