הסגל הנוכחי של הפועל ת"א בהחלט מספיק כדי להעפיל לליגת האלופות, בטח בשיטה של פלטיני, ואם להפועל ת"א תהיה דרך דומה כמו זו של מכבי חיפה מבחינת רמת היריבות, הפועל ת"א עולה בהילוך שני לליגת האלופות. אבל.. קרוב לוודאי שיהיו שחקנים שיעזבו.
יספיק. זלצבורג היא הקבוצה הכי קשה שחיפה קיבלה, הפועל ת''א אוכלת אותה בלי מלח, ועם השיטה החדשה אפשר לקבל קבוצות יותר חלשות, הפועל העונה פירקה את סלטיק, ראפיד והמבורג. אבל ברור שצריך להתחזק, בשביל לשחק בשני מפעלים, האבידה של דה-סילבה תיהיה קריטית מאוד, אבל הבעלים ישקיעו עכשיו. את מי מעניין מה יהיה עוד 3 חודשיים, תנו לחגוג. אליפות בטדי(המגרש הכי אנטי הפועל), נגד בייתר שמתה להרוס להפועל, ב10 שחקנים מהדקה ה-30, החמצת פנדל, נגד כל הסיכויים שבעולם, אני עדין לא מעקל.
איזה הלם.. אני פשוט יושב בחדר אי אפשר לדבר איתי אי אפשר לפנות אלי בכלל.. הרבה זמן לא כאב לי ככה בגלל כדורגל יום אבל
מזל טוב להפועל תל אביב על הדאבל המרשים. לדעתי הקיזוז אינו ספורטיבי אך הפועל הציגה את הכדורגל המהנה ביותר ללא ספק ועל כך מגיעה לה אליפות אחרי כל כך הרבה שנים יבשות.
עד כמה שאני סולד מהכדורגל המקומי, זהו יום עצוב מאוד עבורי כמכביסט בלב ובנפש. הכתובת לדעתי הייתה על הקיר.. ההיסטוריה מלמדת שהפועל תמיד לוקחת אליפות בדרמטיות יתרה, שמשהו "מוזר" מתרחש (ע"ע - הקיזוז, האופסייד של גילי לנדאו וכולי). לזכותם של המגעילים ייאמר שהעונה הם שיחקו כדורגל מצויין בהתחשב בסטנדרטים הנמוכים של ליגת העלק, וכן שברגעי ההכרעה של העונה (הפלייאוף) הם התעלו על מכבי חיפה (הניצחון על חיפה, הניצחון על בית"ר). בושה וחרפה איך שחיפה נראו היום. לפרקים היה נראה שהם אפילו לא נלחמים. אפשר לקשקש מהיום עד מחר על "הספורטיביות" של בני-יהודה, אבל אני לא ראיתי שום ספורטיביות מצידם. ראיתי קבוצה אדישה, אפטית (חיפה), שלא לקחה את מה שבני יהודה נתנה לה. אלירן עטר, למשל, איבד כמעט כל כדור שהגיע אליו. ובאחד על אחד מול השוער בזמן פציעות הוא העדיף, הפלא ופלא, למסור מסירה סתמית במקום לבעוט ממצב נוח. לא יכול להיות שקבוצה תיראה כל-כך אפטית במשחק כל-כך חשוב. לפני משחק כזה לא צריך לדבר על טקטיקה, לא צריך לדבר על מערכים, צריך לדבר על לב ונשמה, ובעיקר על הניצחון. אלישע לא הצליח להביא את השחקנים שלו הערב לכדי מלחמה אמיתית למען האליפות, וכאן הכשלון האמיתי שלו. האמת, אני לא מופתע, או שאתה ווינר או שאתה לא, ואלישע מהיום הראשון עשה עלי רושם של מאמן סימפטי, אבל לא כזה שיצליח להביא את השחקנים שלו לאמוק למען הניצחון. הקשבתי גם לראיון שלו אחרי המשחק ולא האמנתי.. הבנאדם לא התבכיין על כלום, איך יכול להיות?! אבוקסיס שוב הוכיח כמה הוא אדם שפל. במקום לשמוח בחלקו, הוא שוב מיהר לשיר עם האוהדים שירים בגנות מכבי. אדם קטן. עונה מחורבנת בכל הגזרות.
שנה הבאה נראה איך הפועל מתפקדת,בזמן שהיא משחקת בליגת אלופות ובליגה. אני מוכן להתערב,אם הם יעפילו לליגת אלופות הם לא יסיימו מעל מקום 4 בליגה... זה רק יראה איזה עונה איכותית הייתה למכבי חיפה השנה.
אזהרה מראש, חפירה לפניך (במחילה, באמת שלא התכוונתי): כאוהד מנצ'סטר יונייטד ונבחרת אנגליה אני בהחלט יכול להבין את תחושות האבל מצד אחד (אנגליה כמובן) ומצד שני את פרץ השמחה המדהים הזה שכל אוהד כדורגל חולם עליו ימים ולילות (יונייטד כמובן). פוטו פיניש שכזה לא זכור לי בכדורגל הישראלי מאז שאני צופה. אם אחזור לעונת 02/03 גם אז בבלומפילד המוליכה היתה תלויה בעצמה, אבל מכבי ת"א גרמה לכך שהערב יעבור ללא דרמה גדולה (מישהו זוכר את החגיגה ההזויה של ראובן עובד?). בכל אופן, כזה דבר לא זכור לי מימי, מדהים! אני די ניטרלי בכל הנוגע לכדורגל ישראלי, בעבר הייתי צופה אדוק שכמעט ולא מפספס משחק אחד של קבוצתי האהובה, אך מאז התרחקתי מאוד. בכל מקרה, היום התרגשתי כל-כך ואפילו הזלתי דמעה או שתיים. לא יודע אם זה היה בשביל ה"הזדהות" עם מכבי חיפה ואבלה או עם הפועל ת"א. כל המחצית השנייה ליבי המה בקצב מסחרר. חשבתי לעצמי מה יקרה אם יהיה עד לכזה פוטו פיניש באנגליה עם יונייטד נגד יריבה כמו ליברפול או סיטי לדוגמה, אוי הברוך, אני מקווה שאעמוד בזה. אני לא אוהב את שיטת הקיזוז. זה נהוג בכמה מקומות באירופה אבל זה לא נותן לגיטימציה לכך, לפחות מבחינתי. אני לא אגיד שזה לא ספורטיבי, אבל זאת לא שיטה נכונה. אבל פוק אוף שיטה טובה, ראויה, לא ראויה, השיטה הזאת הביאה לנו דרמה לא מהעולם הזה שיכולה להעיר את הכדורגל הישראלי, להרים אותו מהקבר. הרי לפני הנדידה ההמונית לעבר הליגות באירופה, לאנגליה, לספרד, לצ'מפיונס - כולנו התחלנו את היכרותנו עם הכדורגל בעזרת שחקנים כמו אסי טובי וקובי רפואה (לצעירים שבינינו), אחרים עם בני לם וגילי לנדאו, כאלה עם צ'רנוחה. אבל כולנו התחלנו מאותה נקודת מוצא, מבלומפילד, מימק"א, מטדי, מהאצטדיונים המסריחים והנוראים, מהישראליות הזאת. אני רואה בערב הזה ערב נוסטלגי ונהדר לכדורגל הישראלי שגדלתי עליו. קצת קירוב לבבות, קיבוץ גלויות (עוד שניה אני אסיים עם 'כן לזקן', איזו ציוניות נפלה עלי..). אולי זה גם יחזיר אותי קצת לשורשים, הרבה זמן לא ביקרתי באצטדיוננו המסריחים בארץ..
הכל היה תלוי במכבי חיפה והיא עשתה במכנסיים. נתחיל בזה שהיה אסור לה להפסיד להפועל בקריית אליעזר והיא עשתה זה. למרות זאת, בית"ר ובעיקר מכבי ת"א עזרו לה וחיפה הגיעה למחזור האחרון כשהיא תלוייה בעצמה, אבל גם מול אלפי אוהדים ירוקים היא לא מסוגלת לנצח. אנחנו אכלנו את הכובע, אני גם לא מרחם על אוהדי בית"ר שלא אחרת מהפועל חגגה לה אליפות בטדי ובטח שלא מרחם על אוהדי חיפה המסכנים... אבל הם צריכים לבוא בטענות רק לשחקנים שלהם. איך אמר דקל קינן בשבוע שעבר? "אם אנחנו לא מנצחים את בני יהודה וזוכים באליפות, אנחנו הלוזרים הגדולים של הכדורגל העולמי בהיסטוריה". אמר וצדק.
ברבאטוב-אין מה להשוות בין מה שהיה היום לבין עונת 2002/3 שבה שאר הליגה (פרט למכבי נתניה) התחרתה במי חוטף יותר משלושת הגדולות, כשהשיא היה בהעברת הביתיות של הפועל פ"ת לר"ג.
כמובן, הדוגמה הזאת היתה רק כדי להמחיש עד כמה הליגה הזאת היתה צמאה לדרמה שכזו - אם הייתי צריך לחזור 7 שנים לפוטו פיניש שלא היה יותר מידי דרמטי ומסעיר, כדי למצוא עונה בה האליפות הוכרעה במשחק האחרון והיינו צריכים לזפזפ בין משחק אחד לשני.
אני חושב שכדאי להפועל לשמור על דה רידר עם הכסף שהם יקבלו על דה סילבה. זה בהחלט שחקן כשרוני שהתחיל להפתח במשחקים האחרונים והוא יכול להוות כח עזר להפועל בצ'מפיונס. הבעיה שלדעתי הסוכנים שלו יבקשו עליו יותר מדי כסף...
כולם דיברו על הבכיינות של הפועל (בצדק), אבל שחכו להזכיר את הבכיינות של חיפה על הקיזוז. בסך הכל אנחנו כנראה עם של בכיינים, שמתי שלא הולך בוכה. לפחות יש לנו תרוץ טוב, בכל הקשור לגיל של מדינות, אנחנו באמת עדיין תינוקות ביחס למדינות האחרות http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
