באדשטובר חלש בשבועות האחרונים, מי בכלל דיבר בגרמניה בקשר אליו ולנבחרת? לא שמעתי על זה בשום מקום. ואן חאל צריך להמשיך לתת קרדיט לקונטנטו באגף שמאל, הוא כישרון עולה גם בהגנה וגם בעל יכולות התקפיות מרשימות ביותר.
גם המגן השמאלי הכי טוב בעולם היה קורס תחת ההתקפות של ולנסיה ורפאל בצד שמאל. באדשטובר ניסה לעמוד לבד מול שניהם, כי ריברי לא בענייני הגנה. חוצ'מזה: קשה לי לתת לבאדשטובר את הבלעדיות על האחריות לגולים שספגנו. ואין מצב להושיב את הבחור על הספסל לטובת קונטנטו!
אני לא רוצה לציין מישהו במיוחד אתמול, לא לטובה ולא לרעה (היו שניים שהיו חלשים כל המשחק, השאר, חוץ מאחד (שהיה טוב כל המשחק) היו חלשים מחצית אחת ומצויינים בשניה), כי מה שניצח אתמול זה הקבוצה, המשחק הקבוצתי שלנו והכל בזכות המאמן. עם זאת, אני חייב חייב להצטרף ולציין שניים. ואן בומל ושוויני. ואן בומל היה היחידי שעוד היה נורמלי בחצי הראשון, שוויני היה קטסטרופה. אבל מי שהבטיח את הניצחון אתמול היו שני החברים האלה. נכון, הגול הראשון זה אוליץ' במיטבו, נכון, הגול השני זה גאונות של שניים (לא יודע כמה מכם ראו איך רובן מסמן לריברי עם האצבעות לפני הקרן ובטוח שכולם רואים את הביצוע המושלם של ריברי בהרמה). נכון. אבל, בד"כ כל קבוצה ברגע שהגיע ל 3:2 הרצוי חוזרת להסתגר ולהעיף כדורים, גם אם היא ביתרון מספרי. ראינו את זה לא אחת. אבל השניים האלה, ואן בומל ושוויני לא נתנו לזה לקרות. הם נתנו הכל כדי להחזיק בכדור, למסור אותו מאחד לשני, להעביר אותו לצד הפתוח ולגרום לזה שמנצ'סטר בכלל לא סיכנו את השער אחרי הגול של רובן. מחצי הגמר ההוא נגד ריאל זכורה לי התמונה של הארגריבס (בהופעת בכורה ועוד כמחליף של אפנברג הגדול) עושה גליץ' ומוציא לפיגו את הכדור והחשק בדקה ה - 70 ומשהו ופיגו מסתכל עליו במבט של "הלו חוצפן מה אתה חושב שאתה עושה" מאתמול תישאר לי התמונה של שוויני בחיבור הימני של קו האמצע עם קו האורך עם 3 או 4 שחקני מנצ'סטר והבחור שומר יפה את הכדור ומעביר אותו בגאונות בדיוק לצד השני איפה שיש שניים או שלושה שחקני באיירן ואף שחקן מנצ'סטר ומאפשר לנו להמשיך להחזיק בכדור. זו קבוצה. כשהגיע לו הוא קיבל ביקורת. אני חושב שרוב הביקורת כאן היתה ברמה מתבקשת ולא מתלהמת. וכשהגיעו לו המחמאות הוא קיבל. איך אמר C-J? איך בכלל אפשר לשים את התואר מאמן לפני קלינסמן ולפני ואן חאל? גם אני שמעתי את זה הרבה וכמובן שאני לא נמצא באימונים, אבל מאיך שאני רואה את השחקנים מתייחסים אליו, אני לא כל כך קונה את זה. אני זוכר איך ריברי הוחלף ויצא זועם ושבוע אחרי זה הוא רץ וחיבק את ואן חאל וכשהוחלף חייך והחליף איתו צ'פחות. אני זוכר איך גומז הוחלף והחליף בדיחות עם ואן חאל ואני רואה את רובן איך הוא יורד אתמול מהמגרש בלי שום כעס ורק עם שמחה אח"כ אני גם שומע אותו בראיון אחרי המשחק ומבין את היחסים שלו למאמן. ולא פחות חשוב, אני רואה איך מאמן עם רזומה כמו שלו, לוקח את מי שהיה מאמן באיירן 2 (ונחשב לאגדה במועדון) (חלקכם בכלל לא מכירים את שמו) הרמן גרלאנד, שם אותו לידו וגורם לו להיות חשוב ומועיל. רבותי, אלאבה, מולר, באדשטובר, קונטנטו זה רק בזכות ואן חאל ויחסו לגרלאנד. אז קודם כל, בוא נזכור שאתמול הוא שיחק מגן שמאלי ולא בתפקיד הטבעי שלו (ושבו אני רואה אותו בנבחרת - בלם). לצערנו הוא לא קיבל מריברי שום עזרה במחצית הראשונה (תסתכל שוב על הגול השני והשלישי מתחילתם) וככה מאוד קשה. ושלישית זה היה המשחק החלש היחידי שלו שזכור לי. גם לו מותר משחק חלש בעונה כל כך ארוכה. ואחרון חביב. תודה דודי על הקרדיט. אבל לא מגיע לי שום קרדיט. לצערי הרב, אין לי חלק בניהול המקצועי ו/או הספורטיבי של הקבוצה. את הקרדיט צריך לתת למנהלים שלנו (אני עדיין מחכה בשמם להתנצלות מכמה אנשים כאן), לשחקנים ומעל לכולם למאמן ולצוות המקצועי.
CJ, השער הראשון הוא של בוט ואולי גם קצת של הקישור האחורי. גם עניין של מקריות ומומנטום משחקים תפקיד בכדורגל, צריך לקחת הכל בחשבון. אני לא מדבר רק על תחילת המשחק בו כולם נראו רע, אלא באדשטובר עדיין ילד צעיר בשלבי התפתחות בדרך ללהיות שחקן כדורגל (בתקווה שחקן גדול). הוא הראה חולשות לאורך כל המשחק וזה נכון לגבי עוד משחקים שחלקם אפשר להטיח על ריברי ועל עמדה לא לו, אבל חלקם הם לגבי באדשטובר עצמו. לספסל אותו לא בא בחשבון. יפגע מאוד בהתפתחות שלו. אם רוצים לשלב את קונטנטו, אז את המחיר דמיכאליס ישלם ובאדשטובר שכלל לא שחקן התקפה ולכן כלל לא מגן, יחזור לעמדת הבלם. עם זה אני יכול לחיות טוב למען האמת.
חברים, הפרק של באדשטובר לא רלוונטי לספר "מונדיאל 2010". ולא מבחירה שלנו פה. דיברנו על זה רבות בטופיק הנבחרת. תחזרו לבאיירן ותעשו ריויינד שנה למשחק בברצלונה. אחרי 3-0 השחקנים היו עם הראש למטה למטה, כאילו חיפשו חיפושיות בדשא. אתמול במצב דומה אך יותר קשה (כי אין עוד משחק לתקן), הם תפסו פיקוד והחזיקו בכדור ב- 61% כל המשחק מול 39 של מניו - כך שההחזקה בכדור במחצית השניה היתה 70% של באיירן אם לא יותר. ומה עשה את ההבדל בין אז ואתמול? המאמן! רבותי יש לנו מאמן שמאז המשחק מול מכבי חיפה במינכן נותן תצוגות של Fussballlehrer - כפי שהגדיר אותו אולי הונס בתחילת העונה. נכון, אני לא ריחמתי עליו עד אז. אבל לא אמרתי את זה סתם. וכמו שידעתי להעלות נגדו ביקורת שהגיעה לו בתקופת ההרצה, כך גם הוגן לתת לו פירגון שמגיע לו עכשיו. הבנאדם חושב מחוץ לקופסא. חי את המשחק. שולט במשחק ולא נותן למשחק לשלוט בו. לא מרגישים שהוא אובד עצות. תמיד יש לו מה להציע. יודע להרים קבוצה מהקרשים. יש לו אימפקט בהפסקת המחצית. לא עושה חשבון - ומוציא את רובן דקה אחרי הגול שלו, למרות שכולכם חשבתם כאן: חבל, דווקא צריך יותר ללחוץ ולהשיג עוד שער עם רובן. אבל אם אחרי המשחק רובן מספר שהתוכנית של ואן חאל היתה לתת לרובן לשחק 60 דקות בגלל הפציעה, אז ואן חאל ידע לחרוג מהתוכנית ולתת לו עוד 14 דקות שעשו את התוצאה. קלינסמן כבר אמרנו?
הנה זה ובגרמנית למי שפיספס שידור קצת יותר ידידותי לגרמניה http://www.youtube.com/watch?v=VgiSKlf2Y2o http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx
יש שני דברים שגורמים לי להנות מכדורגל: 1. לראות את באיירן מנצחת. 2. לראות את מנצ'סטר מפסידה. לקבל את שניהם באותו ערב, עם גול כזה מדהים של רובן, לשמוע את יורם ארבל מתייסר על כך ש"הגרמנים" מנצחים, לראות את אולד טרפורד המום- אלה דברים שאין להם מחיר. עד אתמול באיירן הייתה בלתי מנוצחת באולד טרפורד, נו מילא. הדבר השני שעשיתי אתמול אחרי שבדקתי מה קורה בפורומים האירופאים של באיירן זה להסתכל על הפורומים של מנצ'סטר. כמה זה מתוק לראות אותם ככה. כל כך שחצנים לפני ובוכים בלי סוף אחרי המשחק. ועם זאת - מילה טובה לאוהדי מנצ'סטר בפורומים כאן שהיו מנומסים וברמה גבוהה מאוד יחסית למה שהלך בפורומים האחרים. לקחנו את כל הקופה בצדק, מגיע לנו. אני עד עכשיו לא מעכל שיכול להיות שמהעונה המוזרה הזאת שהתחילה כל כך רע מבחינתו עוד נגיע לגמר אירופי מאז 2001, והדאבל נראה קרוב מתמיד. מדהים, אין מילים. כל הכבוד לקבוצה ולצוות המאמנים. ואן חאל עשה בקבוצה הזאת קסמים. שווייני עם הגביע, זה עוד יכול לקרות.
אף אחד לא זוכר(ובצדק רב) את המשחק האומלל שהיה אתמול למרטין דמיכליס. הוא היה נראה אתמול כמו בדיחה עצובה, כאילו שהוא לא היה קיים בכלל, כמו כל ההגנה שלנו. אני משוכנע שרבים רצו לכבות את הטלוויזיה בדקה 7 והתפללו שלא נצא מתאטרון האשליות כמו רומא עם תבוסה כואבת, או שחזור של המשחק הנוראי ההוא בברצלונה אשתקד. אם לומר את האמת למרות שתי המחציות השניות בשני המשחקים הן נקודות אור בולטות. ואן חאל החזיר לבאיירן הרבה ממה שהיה חסר לה זה זמן רב. שאפתנות, ווינריות ומה שהכי הרבה חסר לנו לאורך השנים- המון מזל. אבל המחציות הראשונות בשני המפגשים הוכיחו עד כמה ההגנה שלנו פגיעה וכמה קשה לה להתמודד עם ההתקפות הקטלניות ביבשת. אתמול רעדתי בכל המחצית הראשונה פשוט חשכו עיניי. לסיכום, אמנם השגנו את מה שחלמנו עליו במשך 9 השנים האחרונות, אבל צריך לזכור את החגיגות של השער של רובן. אפילו לא אין מושג איך עלינו.
ולא בפעם הראשונה העונה. לא פעם ראשונה שאנחנו נותנים מחצית ראשונה רעה ויוצאים בחזרה קבוצה אחרת לגמרי. גם לחילוף של גומז במחצית יש חלק בזה, למרות שמולר לא היה רע.
הוא נתן לו לשחק הרבה העונה דווקא, אבל קלוזה תמיד היה חלש בתגובה, לא אקטיבי כמו שהיה לפני כמה שנים, פשוט לא הצליח להראות עליונות מול ההגנות. אחרי הרבה הזדמנויות הוא פשוט איבד את מקומו בהרכב בתחרות ספורטיבית לגמרי בין כל החלוצים בסגל.
טוב מגיע התתייחסות גם שלי לבאיירן מינכן. קודם כל מגיע שאפו גדול מאוד לבאיירן, כמו שלירן אמר פה, היא לא קבוצה גדולה, היא לא קבוצת-על ענקית, הם עלו גם בשמינית וגם ברבע עם הפסדים במשחק השני, וגם בליגה הם לא מרשימים יתר על המידה עם כי הם יקחו את האליפות בסופו של דבר. יש כמה אחראים לכך, קודם כל רובן שהגיע למקום הכי טוב בשבילו, ששמעתי שרובן נוחת במינכן העונה ישר ידעתי שהוא ישדרג את הקבוצה בצורה משמעותיית, רובן גאון כדורגל עם יכולות נדירות, הגול השני שלו אתמול היה יכול נדירה ביותר של טכניקה, הכדור הגיע אליו מהאוויר ורק לגדולים ביותר יש את הטכניקה, זה היה פשוט גול מושלם. רובן שחקן מדהים, והחוזק והעוצמה שהוא נתן לבאיירן העונה הם מדהימים, מצד אחד ריברי מצד שני רובן, שתי שחקנים שפשוט הורגים את היריבה, אברה הוא המגן השמאלי הכי טוב בעולם לדעתי אבל ראו כמה הוא התקשה נגד רובן, וריברי שגרם לאדום(שלא היה), נותנים לבאיירן עוצמה עצומה שלא היה לא בשנים האחרונות. מנצ'סטר קבוצה טובה מבאיירן, ההגנה של באיירן היא לא לרמות הגבוהות וזה יהיה ממש נס לזכות בליגת האלופות עם הגנה כזאת, אבל האופי הבווארי שחזר, ועם העוצמה בהתקפה- באיירן יכולה לעשות אתזה. עם רוני בריא, ועם סילבה לא היה מקבל את האדום ששוב אני חושב שלא היה, מנצ'סטר היו עולים. הנשמה של באיירן זה ללא ספק שוונשטייגר, ואן חאל גאון שהעביר אותו לקישור, לוחם, ווינר, שחקן מצויין, הרבה דברים אפשר לומר עליו, פשוט הלב של באיירן, גם ואן בומל שהעונה ראוי למחמאות, הוא אחד הברגים החשובים שיחסר מאוד נגד ליון במשחק הראשון. ואן חאל, אחרי שכמעט נעלם ממפת הכדורגל העולמי, אחרי הפתיחה הצולעת(מישהו זוכר שבאיירן עלתה רק במשחק האחרון של שלב הבתים?), ואן חאל הוכיח העונה קור רוח והרבה הרבה ניסיון, הוא מתאים לבאיירן בול והוא חייב להמשיך את הדרך שהוא בנה העונה גם בנשים הבאות, אחרי כמה שנים, לבאיירן באמת יש מאמן.
בטח איך כאב לך לכתוב את רוב מה שכתבת כאן עמי. רק בשביל לחשוב על הכאב שלך היה שווה לנצח את מנצ'סטר http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx . בוא נבהיר דבר אחד. שחקן פורץ ועובר שחקן, השחקן שעברו אותו רץ מאחור תופס אותו בחולצה (פעמיים באותו המהלך) ועוצר את ההתקפה = כרטיס צהוב. כרטיס צהוב שני = אדום. חבל על המילים שלך (דרך אגב היחידי בעולם שראיתי שטוען שלא היתה צריכה להיות הרחקה). מעניין למה בדיוק אתה חושב שמנצ'סטר יותר טובה מבאיירן? בשני המשחקים אני דווקא ראיתי אותנו שולטים יותר, מחזיקים יותר בכדור ובנוסף לזה. הצלם עצר בשני המשחקים רק בעיטה אחת מסוכנת. לעומתו ואן דר סאר עצר לפחות 6 שערים כמעט בטוחים בשני המשחקים ובכל זאת כל קבוצה הבקיעה את אותו מספר השערים (מה גם שבמשחק הראשון שיחקנו בלי 3 שחקני הרכב). סתם, הייתי רוצה להבין, איך הגעת לזה.
כן, מנצ'סטר טובה יותר מבאיירן. גם ריאל, צ'לסי, ארסנל ומילאן טובות יותר מבאיירן. אבל אף אחת מהן לא נמצאת איתה בחצי הגמר. כנראה שמבחן התוצאה לא רלוונטי השנה כמו שהיה רלוונטי משנת 2002 ועד שלשום כשבאיירן לא עברה את הרבע, וכל הנ"ל היו "בהכרח" יותר טובות מבאיירן! קבוצות לא נמדדות אחת מול השניה בעמדה מול עמדה (שכנראה כל הנ"ל גוברות על באיירן בקטגוריה זו), אלא בקבוצה מול קבוצה. ועל זה מלוא הקרדיט לואן חאל. ______ לא משנה אם באיירן תיקח עוד צעד השנה באלופות או שתיעצר בחצי הגמר, וזה יהיה ממש לא נורא. הרי השנה התחילה עם הצהרות חד משמעיות של ראשי הקבוצה והמאמן שהמטרה הראשונה והמידית היא לשחק טוב, שהמטרה לטווח הקצר היא אליפות וגביע מקומיים, ושהמטרה לטווח הארוך היא הצ'מפיונס. בעוד שנה, באדשטובר, מולר וקונטנטו יהיו כבר בשנה השניה בסגל. ואן בויטן ודימיכלס ישחקו עונה שניה כצמד בלמים עיקרי. כך גם שוייני בתפקיד החדש ורובן בחולצה האדומה. כך שמטבעם של דברים, הפנים צריכות להיות לכיוון העונה הבאה. ______ החלוץ מרואן צ'מאח מבורדו חתם בארסנל. אז איך זה קשור לבאיירן? ובכן, הידיעות בשבועות האחרונים חשפו לנו התעניינות באנדריי ארשבין מצד באיירן. טימושצ'וק לא נראה כמי שעוזב, הרי העונה ברוסיה כבר התחילה (אם אני לא טועה) ובאיירן תרצה להביא לו שותף דובר שפתו שישפר את השהות שלו במינכן. ההסתברות למימוש ההתעניינות עולה.
כשאנשים יתחילו להפנים שהלב של קבוצת כדורגל והחלק הכי חשוב בה שקובע הכל הוא הקישור האחורי ולא שום דבר אחר (לא החלוץ הנוצץ, לא הקשר הוירטואוז וגם לא השוער המדהים), אז הם גם יבינו שבאיירן היא אחת הקבוצות הטובות שיש. יש לנו את צמד מספרי ה - 6 מהטובים שיש. לכן יש לנו קבוצה כזו. לא מעט משחקים קשים וחשובים שיחקנו וניצחנו בלי רובן או ריברי או שניהם. כי הלב של הקבוצה בריא וחזק. גם ברצלונה יכולה להתפעל ממסי כמה שהיא רוצה. בלי הקישור המרכזי שלה היא לא שווה הרבה. דרך אגב, בעולם הכדורגל האמיתי כבר מזמן מכירים בזה. ה"פרשנים" כאן ומר "אני רוצה שהשחקנים שלי יגיעו 0.1 שניות יותר מהר לכדור" לא מבינים את זה. לכן הם נמצאים איפה שהם נמצאים ומאמנים כמו ואן חאל, רייקרד, גאוורדיולה, היצפלד ואפילו בניטז (סה"כ עם איזה שחקנים בדיוק הגיעה ליברפול להשיגים הגדולים שלה לאחרונה) ואחרים נמצאים היכן שהם נמצאים.
