קובי הוא הזורק היחיד בדקות הסיום. הוא מוסר רק שאין לו ברירה. חלק נכנסים חלק יוצאים. אחד שזורק הרבה בטח שגם יקלע כמה. היום הוא לקח את השלשה 20 שניות לסיום, לא הזריקה הכי נוחה וחכמה והחטיא. אולי אפשר גם לארגן תרגילים לאחרים, לא יזיק.
בוסטון... מצטער, אני כבר לא קונה את זה שבפלייאוף נראה משהו אחר מהם. הלילה עוד תבוסה ביתית לקליבלנד וכבר בשלב מאד מוקדם של העונה (נשארו עוד כ 30 משחקים) לקבוצה יש 20 הפסדים. אורלנדו הרבה יותר טובים, שלא לדבר על קליבלנד. תצחקו, אבל לדעתי גם אטלנטה ושיקאגו אם יפגשו אותם יעברו אותם די בקלות. חוץ מרונדו וקצת אלן אף אחד לא פוגע שם. גם לא גארנט.
שיקאגו עשו לבוסטון חיים קשים בעונת האליפות שלהם (סדרה של 7 משחקים בסיבוב הראשון), והיו קצת הסוס השחור של בוסטון, אבל זה כבר לא ממש כך. העונה שיקאגו נתקלה בבוסטון 3 פעמים עד עכשיו, כאשר פעמיים הובסה ללא תנאי, ופעם אחת ניצחה בפער סביר.
סרגיי, אני לא חושב שזה נכון לקטול את בוסטון על המשחק הזה. צריך לזכור שפול פירס לא שיחק כלל, ועד הרבע האחרון המשחק היה צמוד. פשוט נגמר להם האוויר. מה שכן, קליבלנד איבדו את שאקיל במשחק הזה, ולא בטוח לכמה זמן. הוא נקע בצורה קשה את הבוהן של יד ימין שלו, ועדיין מחכים להערכות רופאים.
יוסטון מנצחת את סאן אנטוניו כשמרטין ברוקסי וסקולה קולעים מעל 30 נקודות ועושים איזשהו שיא,בכל מקרה מה שמדאיג בניצחון שלפחות לפי התקציר זה נראה שאין קבוצתיות יותר ביוסטון,יותר מידי התקפות לבד של ברוקסי ומרטין,בכלל שאר הקבוצה לא קלעו נקודות כמעט.
פיל ג'קסון כועס... נחמד שג'קסון נזכר עכשיו לכעוס כי הטרייד בין ממפיס ללייקרס שהביא את פאו גאסול ללייקרס גם בעיניי לא כשרה...מבחינתי שטרן צריך לחוקק חוק ששחקן ששוחרר לא יחזור בשום קומבינה לאותה הקבוצה, אבל כדאי לג'קסון להתרכז בקבוצה שלו. אגב פשוט נראה לי שג'קסון חושש מהקאבס...
הלייקרסעדיין טובים יותר מהקאבס, וג'קסון יודע זאת, אבל זה לא משנה שתי עובדות קטנות: 1) הסיכוי של הקאבס לנצח את הלייקרס כן גבר (גם אם הוא עדיין קטן). 2) מה מונע מהקאבס (במידה ולברון ישאר) או מכל מתמודדת אחרת, לבצע עסקאות דומות, אפילו יותר מאחת, בעונה הבאה ? כרגע היתרון מבחינת סגל שייך לליקרס בפער, במידה ויעצרו בעתיד עסקאות כאלו, היתרון ככל הנראה ישמר.
הסגל של הלייקרס הכי טוב בליגה אבל עם החיזוק של ג'יימיסון הסגל של קליבלנד לא נופל בהרבה. הוסיפו ללברון שחקן שנותן קבוע 20 בערב כבר איזה 10 עונות. מו וויליאמס הצלף הכי טוב בליגה והרבה יותר טוב מפישר, שאקיל יותר מנוסה וטוב מביינום וגם הספסל של קליבלנד השתפר, היקסון שחקן מצוין וגם לאון פו חזר מפציעה ארוכה ובפלייאוף יהיה כשיר לגמרי. לברון קיבל את מה שהוא רצה, הפעם אין תירוצים.
אני לא מסכים כלל, ואסביר. לשנייה נוציא את קובי ולברון מהתמונה, ונביט רק בסגל המשלים שלהם. עשית השוואה בין שאקיל לביינום, אז נזרום עם זה זה נכון ששאקיל יותר מנוסה, אבל כאן גם נכנס החיסרון שלו. הוא הרבה מעבר לשיא, ואת הדומיננטיות בשיאו, הוא ביסס על יכולת פיזית, מה שכבר לא קיים בצורה משמעותית, הוא עדיין יכול להיות כלי סביר בהתקפה, אבל בהגנה הוא כבר נטל עקב האיטיות שלו. סטטיסטית: נקודות: 15.1 לביינום, 12 לשאקיל. ריבאונדים: 8.3 לביינום, 6.7 לשאקיל. אסיסטים: 1.1 לביינום, 1.5 לשאקיל. חטיפות: 0.6 לביינום, 0.3 לשאקיל. חסימות: 1.4 לביינום, 1.2 לשאקיל. אחוזים מהשדה: 57% לביינום, 56.6% לשאקיל. אחוזים מהקו: 73.8% לביינום, 49.6% לשאקיל היתרון ברור, גם עם לוקחים בחשבון שביינום משחק יותר, כי גם ריבוי דקות זה דבר חשוב. עכשיו לג'ימסון מול גאסול: שניהם היו הכוכבים של הקבוצות שלהם, אבל גאסול גם לקח בכוחות עצמו את הממפיס בקביעות לפליאוף, כשהאחוז של ג'יימסון השדה ביחס לעמדה שלו היה נמוך כל הקריירה שלו, בניגוד לגאסול. מעבר לכך, התפוקה של ג'ימסון בקליבלנד צפויה לרדת, מאחר והוא לא יהיה האופציה הראשונה בהתקפה, ותתאים יותר לתפוקה שלו בדאלאס, שם עמד על 14.8 נקודות למשחק (כרגע בקליבלנד 14). ועכשיו לסטטיסטיקה: נקודות: ג'יימסון 19.8 גאסול 17.3 ריבאונדים: ג'ימסון: 8.6 גאסול 11 אסיסטים: ג'ימסון 1.3, גאסול 3.6 חטיפות: ג'ימסון 1, גאסול 0.6 חסימות: ג'ימסון 0.2 גאסול 1.8 אחוז מהשדה: ג'ימסון 45%, גאסול 52.1% אחוז מהעונשין: ג'ימסון 69.4%, גאסול 81.3% מבחינת דקות, ג'ימסון משחק בערך דקה וחצי יותר למשחק. נעבור לעמדה 3 http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx כאן נמצא את מידענו פרקר כ SF הפותח של קליבלנד, מול רון ארטסט. עם כל החיבה לפרקר, אין באמת מה להשוות מבחינת יכולת. הסטטיסטיקה כמובן תראה יתרון לארטסט, אבל ההגנה שלו שלא נכנסת לבטטיסטיקה היא הערך המוסף שמביא איתו ארטסט. אבל כן חשוב לציין שארטסט הוא גורם לא צפוי, ובמידה ויתפרקו לו הברגים בראש ברגע הלא נכון, יכול להפיל את כל הלייקרס, ותאמין לי שג'קסון עובד על זה מסביב לשעון. (אם משהו יכול לעצור את הלייקרס העונה זה ארטסט). האחוזים של פרקר יותר טובים במעט, אך הפער באיכויות יותר קטן מהפער באחוזים כי פרקר משחק עם כוכב יותר קבוצתי שמאיר אותו לזריקות יותר פנויות. לסטטיסטיקה: נקודות: פרקר: 7.3 ארטסט 11.5 ריבאונדים: 2.7 לפרקר, 4.5 לארטסט אסיסטים: 1.7 לפרקר, 3.1 לארטסט חטיפות: 0.7 לפרקר, 1.1. לארטסט חסימות: 0.3 לשניהם. אחוז מהשדה: 43.9% לפרקר, 42% לארטסט אחוז מהקו: 76.5% לפרקר, 69.1% לארטסט אחוז לשלוש: 44.9% לפרקר, 38.3% לארטסט ועכשיו ליתרון המשמעותי של קליבלנד (מלבד לברון כמובן) עמדת הרכז. מו וויליאמס מול פישר. ללא ספק עמדת היתרון הברורה של קליבלנד. בדומה לשאקיל פישר נמצא הרבה מעבר לשיא שלו, אך את היכולות שלו (שכמובן לא זהות לשיא הקרירה שלו) לא בוססו על עליונות פיזית, אלא על משחק חכם, וקבלת התפקיד של שחקן משלים שאוכל משאקיל(בעבר)/גאסול ומקובי, ופה הגיל לא משפיע באותה מידה. בעקבות הגיל, בדומה לשאקיל, דקות המשחק של פישר יותר נמוכות מיריבו לעמדה. גם כאן הפער באחוזים לא משקף את הפער ביכולת עקב הזריקות היותר נוחות שלברון מסדר לחבריו. ועכשיו לסטטיסטיקות: נקודות: וויליאמס 16.2, פישר 7.4 ריבאונדים: וויליאמס 3.1, פישר 2.3 אסיסטים: וויליאמס: 4.9, פישר 2.6 רלוונטי לרכזים: איבודי כדור: וויליאמס 2.6, פישר 1.1 חטיפות: וויליאמס 1.2, פישר 1.1 חסימות: וויליאמס 0.2, פישר 0.1 אחוז מהשדה: וויליאמס 43.9%, פישר 37.5% אחוז מהקו: וויליאמס 89.4%, פישר 84.5% אחוז מהשלוש: וויליאמס 43.2%, פישר 34.4% ועכשיו לנגיעות קלות בספסל. דיברת על היקסון כשחקן מצויין ? אני מסכים לגמרי, הוא שחקן ספסל נהדר, אבל בא נשווה אותו ללמאר אודום לשנייה. שחקן צעיר וחסר ניסיון שמנסה, ובינתיים בהצלחה, לבנות את עצמו בליגה, אל מול שחקן מנוסהף שהיה הכוכב של הקליפרס לפני שעבר ללייקרס. ראוי לציין שיש לאודום יתרון דקות על היקסון, אבל לא ברמה שתצדיק את הפערים בסטטיסטיקה. בא נראה את הסטטיסטיקה. נקודות: היקסון: היקסון 7.4 אודום 10.3 ריבאונדים: היקסון 4.3 , אודום. 9.9 אסיסטים: היקסון 0.4, אודום 3.5 חטיפות: היקסון 0.4, אודום 0.9 חסימות: היקסון 0.4, אודום 0.8 אחוז מהשדה: היקסון 56.1%, אודום 45.2% אחוז מהקו: היקסון 68.6%, אודום 69.5% לגבי פו, אני מעדיף לא להתייחס לסטטיסטיקה שלו העונה, עקב הפציעה שלו, מאחר וזה לא יהיה הוגן כלפיו. מבחינת ממוצע קריירה מדובר על שחקן של 6.6 נקודות למשחק ו 4.2 ריבאונדים למשחק, שלא בטוח כלל שיצליח לחזור אפילו לסטטיסטיקות הלא מאד מרשימות הללו. מעבר לכך, לליקרס יש בספסל חבורת שחקנים משלימים שבנויה בדיוק בשביל להקשות להביא שמירב כפולה. פארמר ווויאצ'יץ' כקלעי חוץ מרשימים, לוק וואלטון כשחקן חכם ומוסר נהדר, שיכול לשבור הגנות במסירה, ועשה זאת, ובראון שהראה כשקובי לא שיחק שיש על מי לסמוך כמחליף בעמדה הזאת, ומביא אתלטיות נהדרת. (עם סטטיסטיקות לא פחות מרשימות מאלו של פו דרך אגב) מעבר לכל אלו, רוב הסגל של הלייקרס כבר רץ תקופה יפה ביחד, ובקליבלנד רק העונה הביאו את שאקיל, פרקר, ועכשיו את ג'ימסון. שלושה שחקני חמישייה בשנה אחת זה שינוי דרסטי, שמן הסתם פוגע בכימיה הקבוצתית. הייתי אומר תן להם כמה שנים להתחבר, אבל אז שאקיל כבר יפרוש, וכנראה גם ג'יימסון. מדובר בסגל לא צעיר כשגם מו ווייאמס בן 28. מבחינת מאמן מיותר לציין למי יש יתרון http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx לסיכום, לליקרס יש קבוצה טובה בהרבה בכל פרמטר, מלבד הפרמטר של הכוכב הראשי, שם לדעתי האישית יש יתרון גדול מאד לקליבלנד. וסליחה על אורך המגילה שרשמתי (למרות שזה מתאים לפורים http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx)
לא יודע פז. הניתוח שעשית מצויין ואין לי נקודות עליהן אפשר להתווכח, אבל לדעתי כדורסל כמו כל ענף ספורט קבוצתי הוא לא בדיוק מדע. הסטטיסטיקה היבשה לא כוללת רעב לתואר, מומנטום ויום של קליעה מטורפת. לפי המספרים שלך הלייקרס אמורים לקחת בקלות את קליבלנד, אבל זה לא קרה העונה. מבחינתי צריכים לדבר גם על אורלנדו ודנבר כקבוצות שיכולות להגיע לגמר. במזרח אורלנדו היא כח שאסור לזלזל בה ובמערב יש את דנבר הנודניקית (בטח אם בילאפס עושה מה שהוא רוצה מול פישר קשישא). הרגשת הבטן שלי היא שהלייקרס עדיין ה-team to beat, אבל יש 3 קבוצות שלדעתי השנה הראו סימנים של הפתעה אפשרית בפלייאוף.
אה, אז ללייקרס יש סגל איכותי הרבה יותר משל הקאבס, אבל בפרמטר של הכוכב הראשי לקאבס יש יתרון הרבה יותר גדול. אז מה? גאסול הרבה יותר טוב מג'יימיסון?(אולי, אבל אני לא קונה את זה. ג'יימיסון טוב מגאסול בכמה תחומים, הוא יותר סקורר לדוגמא וג'יימיסון מתאים הרבה יותר לשיטה של קליבלנד מאשר גאסול כמו שגאסול מתאים הרבה יותר ללייקרס) ביינום הרבה יותר טוב משאקיל? (תרשה לי לגחך על האמירה ששאקיל הוא נטל מבחינה הגנתית ועוד יותר על זה שהיתרונות שלו מבחינה פיזית לא משמעותיות. קווין גארנט אמר בעונה שעברה שלשחק נגד שאקיל אוניל זה כמו לשחק נגד קיר. שאקיל שחקן יותר מנוסה וטוב מביינום, נכון לעכשיו, מספיק לראות מה הוא עשה להאוורד במפגש של הקאבס נגד אורלנדו, ומספיק לראות איך הגבוהים החזקים בליגה שמשחקים נגד קליבלנד יורדים בממוצע שלהם). ארטסט שחקן יותר טוב מפארקר אבל לא בפער כ"כ גדול. ארטסט הרבה מעבר לשיאו מבחינה התקפית וגורם לפעמים להרס שם. וגם ההגנה של פארקר לא נכנסת לסטטיסטיקה, הוא שומר מעולה וגם קובי בעצמו אמר את זה ואמר גם שהוא ששחקנים כמוהו יביאו לך את האליפות. פישר ומו? אין צורך להשוות. זה היתרון הכי גדול שיש לקבוצה שמשווים עמדה עמדה. מו וויליאמס הוא הצלף הכי טוב בליגה ופישר כבר לא עושה משהו חוץ מלתקוע פעם ב30 משחקים שלשת קלאצ' גדולה. פישר הוא אחד הרכזים הפותחים הגרועים בNBA. לספסל של ל.א יש את שאנון בראון, אודום, פארמר, וויאצ'יץ', לוק וולטון שכמעט לא משחק, מבנגה הנוראי, ג'וש פאוול. ולקליבלנד יש: דניאל גיבסון, היקסון, ג'מאריון מון, לאון פו(בעונת האליפות היה פאקטור גדול של הסלטיקס), וארז'או, דלונטה ווסט. הספסלים לדעתי מאוד מאוד שווים. מבחינת נק' הלייקרס נותן 37.9 נק' אם מחברים את השחקנים, קליבלנד נותן 41 נק'. בלי להחשיב את לאון פו שרק חזר מפציעה וסבסטיאן טלפייר שרק עכשיו הגיע. פעם הסגלים היו מאוד שונים והלייקרס הייתה הרבה יותר טובה. כרגע הסגלים די שווים, ואם אמרת שהכוכב הראשי הרבה יותר טוב אצל קליבלנד(שזה הדבר הכי חשוב, בטח לקבוצות האלה שמשחקות על הכוכבים), אז איך הסגל של הלייקרס כל כך הרבה יותר איכותי? אה, ושכחתי שביג זי עומד לחזור לקליבלנד.
באופן עקרוני אתה צודק שי. הסטטיסטיקות אומרות הרבה, אבל לא הכל. כמעט בטוח שהרעב של קליבלנד לאליפות יותר גבוה, וזה בהחלט יכול לעזור, אבל כפי שרמזתי בסוף התגובה שלי, יש לקליבלנד יתרון גדול על הלייקרס במימד יחסית חשוב, וזה הכוכב הראשי. שלא יבינו אותי לא נכון, קובי שחקן מצויין, ונותן את העונה הטובה בקריירה שלו, אבל באמת שעם כל זה לברון ג'יימס הוא עדיין לפחות ברמה אחת יותר טוב ממנו, וכנראה שיותר מרמה אחת. אני בעיקר מדבר על ההבנה המוחלטת של המשחק, החשיבה על מעבר לסטטיסטיקה האישית שלו, ויותר על מה הכי טוב בשביל הקבוצה (והוא עדיין נותן מספרים מדהימים). אני לא אומר שהוא משחק מושלם, כי יש לו לעיתים משחקים בהם הוא עדיין לוקח על עצמו יותר מדי, אבל ברוב המקרים הוא פשוט משחק את הכדורסל בצורה שהכי קרובה לאידאה של הכדורסל. אני לא זוכר שחקן שמשחק כל כך נכון מאז מייקל ג'ורדן, וגם זה אחרי שמייקל התבגר, ולשתף את החברים. העובדה הקטנה הזו, היא זו שמאפשרת לו להביא קבוצה פחות טובה בצורה משמעותית מהלייקרס, כבר עונה שנייה ברציפות (במידה ויצליח העונה) למאזן הטוב בליגה. הקבוצתיות שלו, היא מה שהופך את קליבלנד לכמעט בלתי ניתנת לעצירה, מאחר ודאבל טים זה עדיין הנשק העיקרי בליגה לעצירת כוכבים, ונגד לברון זה פשוט לא יעיל. לגבי יום קליעות מטורף. נכון, ביום נתון הכל יכול לקרות, וגם ניו ג'רסי יכולה להביס את הלייקרס, אבל זו בדיוק הסיבה שבNBA יש סדרות פלייאוף של הטוב מ7 משחקים, בניגוד לישראל והיורוליג, שם יש פיינל פור. לגבי המשחקים של קליבלנד מול הלייקרס העונה. קליבלנד ניצחה בשני המשחקים והשיגה את שובר השיוויון בין השתיים, אבל מה המשמעות האמיתית של זה ? לליקרס כבר אין מה להוכיח בעונה הרגילה, והמשחקים הספציפיים חסרי משמעות. הלייקרס הוכיחו בעונה שעברה שהם מסוגלים לנצח בקליבלנד בקלות, ולא מפחדים מיתרון ביתיות של קליבלנד, מה גם שזה בכלל לא מובטח. יכול להיות שהיהירות הזו תביא לנפילה שלהם, כפי שהביאה לנפילה שלהם מול דטרויט של בילאפס ובן וואלאס. מה שאני מנסה להגיד זה שמבחינת צוות מסייע, הצוות של קובי הרבה יותר טוב מהצוות של לברון. אני לא אומר שהצוות של לברון רע, רק שזה של הלייקרס הוא טוב בצורה לא טבעית. המערכת של ה NBA עם הדראפט, וחוקי הטריידים, נועדה בכדי ליצור איזון בין הקבוצות, לחזק את החלשות, וליצור מעין מעגל בו קבוצות חלשות מקבלים שחקנים צעירים טובים יותר, אשר מתפתחים לשחקנים טובים, מביאים אותם לפלייאוף, ולבסוף מזדקנים והקבוצה נהיית שוב חלשה ומקבלת שחקנים טובים צעירים חדשים. כמובן שניהול נכון יכול להשאיר אותך בפליאוף לזמן ארוך (ראה ערך יוטה), וזה נעשה באמצעות טריידים, שגם עליהם כמובן יש הגבלה. הטרייד של גאסול היה מה שהפר את האיזון בליגה, ולא סתם ג'קסון רוצה לסתום את החור שיש בחוקי הטריידים. הוא רוצה לשמר את היתרון שיש לו, ומבחינתו בצדק. אני לא חושב שאפשר להשוות בין הטרייד של גאסול לזה של ג'יימסון, מלבד העובדה שאלו טריידים לא כשרים. גאסול הגיע לליקרס כאחד מהשחקנים הטובים בליגה, כשהוא עדיין עם מייטב שנותיו לפניו, ג'ימסון מגיע לקליבלנד, ככוכב כושל בליגה, שלא הצליח להשיג דבר, וספק אם יתן את אותה תפוקה כשהוא לא הכוכב הראשי, מה גם שהוא בשלהי הקריירה שלו. לגבי דנבר, בתור אוהד פיסטונס, יש לי מקום חם בלב לבילאפס, אבל קשה לי לראות את דנבר הולכת רחוק כל עוד מי שמנהיג אותם זה כרמלו אנתוני. במידה ובילאפס ינהל את העסק זה אפשרי, אבל לאנתוני יש אגו גדול מדי מכדי לתת לבילאפס את המפתחות. לגבי אורלנדו, אני לא חושב שהיא יותר טובה משנה שעברה, ואם כן אז לא בצורה משמעותית, וכולנו ראינו מה הם היו שווים מול הלייקרס. כפי שציינתי, נקודת התורפה של הלייקרס היא רון ארטסט (הובא בכדי לעצור את לברון), או יותר נכון הברגים בראש שלו או העדרם. במידה ואני מאמן בסדרת פלייאוף מול הלייקרס, אני דואג שבכל רגע שארטסט על המגרש, מישהו מציק לו, אם זה בטראש טוק, בצביטות חבויות (כדרכו של רודמן), אפילו טכנית פה ושם של שחקנים שונים. הכל בכדי להביא לפיצוץ מבחינתו, והתפרצות אלימה, כשאומר לשחקנים פשוט לא להחזיר מכות, אלא להתאפק. זה לא שהלייקרס לא מסוגלים לנצח בלי ארטסט, אבל השפעה של אירוע כזה יכולה לפרק קבוצה מבפנים, וזו הדרך לנצח את הלייקרס בסדרה. או במילים אחרות, אם ליריבה יש כפתור להשמדה עצמית, למה לא ללחוץ עליו ?
