זה שלברקו אין ניסיון לא אומר שהוא לא יצליח. ויש דוגמאות בעולם שכבר נטחנו מכל הכיוונים. מצד שני, אין גרנטי גם לאחד כמו קאפלו, דונאדוני שלא הצליח באף מקום, קומאן וכאלה. אחד כמו רייקארד לא יבוא לפה, חבל על הזמן, אנחנו בכל מקרה ניאלץ להסתפק במאמנים דרג ג' של קומאן ודונאדוני, שכשלו בכל קריירת האימון שלהם, כי אנחנו ישראל. אלישע לוי וגוטמן אלו גירסאות דומות לקשטן וגרנט. טקטיקנים ומשעממים, יגיעו בגישה של לא להפסיד שוב, בדיוק כמו בקבוצות שלהם. מה הם כבר עשו בקריירת האימון שלהם? אחד לקח אליפות עם סגל שבלי מאמן יגיע לאותה תוצאה, והשני לקח אליפות אחת בחיים שלו עם סגל אדיר, רוסו בשיאו, בין היתר. במצבנו, רק אחד כמו ברקוביץ' ירים ת'נבחרת. מקצועית, כן, ובעיקר מוראלית. אנחנו לא צריכים עוד לוזר מקומי שיפחד על המשרה שלו ולא שכיר חרב דרג ג' באירופה שיבוא לחגוג על הכסף הציבורי שלנו.
בא תאיר את עיננו איך בדיוק אייל יקדם אותנו מקצועית? על סמך הפרוייקט בנשר? כאילו איזה ידע יש לו? הוא בכלל יצא להתמחויות או שהוא פשוט למד מהקריירה שלו כ...שחקן.... אתה מסובב ומסובב אבל אף פעם לא נכנס לנושא, איך בדיוק הוא יעשה זאת? למה אתה חושב שדווקא הוא יצליח איפה שאחרים נכשלו? אתמול הוא הוכיח שהוא ממש לא מתאים לתפקיד ואני לא אתפלא אם לוזון רק בשביל להבהיר לו את זה נתן לאוחנה לאמן באופן זמני את הנבחרת. ובחייאת אי אפשר להוציא צו משפטי נגד וואן על עיתונאות שיקרית ומבזה או משהו כזה?
אם כבר יש מספיק מאמנים הולנדים וגרמנים שאפשר להביא שיש להם רקורד מוכח בקידום מועדונים ונבחרות לאורך זמן. אני בטוח שרוזנר ודה מידווג (שכחתי את השם) יכולים לתת לנו כמה שמות שבטוח יותר מתאימים מהמועמדים. סתם שם שאני ממש בקושי מכיר את העבודה שלו כמו קו אדריאנסה נשמע לי הרבה יותר מאשר דונאדוני וקומאן. אני מבין את הרצון של לוזון לספר בארוחת שישי שהוא הביא מישהו שהוא ראה משחק, בלי קשר לקריירת האימון, אבל יש עוד דברים מלבד הצלחה מקרית.
על סמך היידע שלו בכדורגל כשחקן ששיחק ברמות הכי גבוהות. זה מספיק. אם ללאפורטה זה הספיק, אז מי אנחנו? את הקטע עם אוחנה אני בכלל לא מבין. גם הוא קיבל את בית"ר מיד אחרי שפרש, ולא אימן טרום ב' לפני, אז איך הוא מטיף לברקו לא לאמן בלי ניסיון בזמן שהוא עשה את אותו הדבר?
בולשיט. לשחק כדורגל זה מאוד שונה מלאמן. כמאמן אתה רואה את המגרש אחרת, אתה צריך להיות אחראי על כל מערכי הקבוצה, אתה צריך להיות גם מחנך ופסיכולוג. פפ לא היה מגיע לשום הצלחה כמאמן, אם היה מסתמך רק על הידע כשחקן. ניתן לזהות גם תופעה בכדורגל העולמי וגם בארץ, ששחקנים מובילים שעשו קריירה אדירה, הרבה פעמים הפכו למאמנים בינוניים וכושלים. ברור שיש יוצאים מן הכלל. פרגוסון לא היה כזה כדורגלן ידוע באירופה, היה עוד חלוץ בליגה סקוטית, הידינק היה סתם שחקן בליגה הולנדית. בארץ, גוטמן בכלל לא היה שחקן פעיל, גרנט לא היה, שלמה שרף היה שחקן בהפועל כפ"ס, אבל לא הגיע לנבחרת, אלישע היה שחקן ידוע בעיקר לאוהדי מכבי פ"ת והפועל בית שאן. מנגד כוכבים כמו אוחנה וסיני הפכו למאמנים כושלים.
אני חייב לציין עובדה אחת שקשורה לברקוביץ' השחקן. משום מה הפכו אותו לכוכב על "ברמות הכי גבוהות". למיטב זכרוני הוא כיכב בקבוצות אמצע-תחתית באנגליה, ובפעם הראשונה שעבר לקבוצה רצינית התרסקה לו הקריירה, שאם אני לא טועה נגמרה פחות או יותר בגיל 27 עם המעבר לסלטיק. לצורך העניין בניון כבר עשה יותר ממנו בקריירה.
א. לאפורטה קודם כחלק מהמערכת של ברצלונה אחרי שהיה המאמן של ברצלונה ב'. ב. שיהיה לנו בנבחרת שחקנים ברמה של מסי ואינייסטה יהיה אפשר לדבר על מאמן בלי ניסיון. ג. אני לא בטוח שפפ יכול להצליח באותה מידה בקבוצה שהיא לא ברצלונה, עם כל הכבוד להצלחה שלו. אפשר להסתכל על מספיק דוגמאות למאמנים שהצליחו רק בקבוצה שקידמה אותם בתוך המערכת (דל בוסקה עד העונה, זה שאימן את ריאל שנה שעברה פתאום שכחתי את השם שלו). אוחנה קיבל את בית"ר אחרי הפרישה זה נכון, אבל יש הבדל גדול בין קבוצה לנבחרת תסכים איתי. אף מאמן לא מתחיל את הקריירה עם ניסיון.
יותר מזה, אם נתייחס רגע שוב לעימות ברקו-אוחנה, הרי שאוחנה בצדק מחשיב את עצמו לשחקן לא פחות גדול. מבחינת כישרון, אולי גם בניון לא משתווה לברקו, אבל מבחינת קריירת משחק, אוחנה לא נופל ממנו, זה בטוח, אם גם ניקח בחשבון שאלי יצא לאירופה לפני חוק בוסמן, כששחקנים אירופאים נחשבו לזרים ואילו ברקו אחרי חוק בוסמן. אם אוחנה היה בן גילו של ברקו, אני חושב שגם הוא היה עושה קריירה אירופית עוד יותר טובה, ממה שהוא עשה ויותר ארוכה. כמו כן, אוחנה לקח את תואר שחקן העונה בארץ בגיל 33, מה ברקו עשה בגיל 33? אני בהחלט תופס את הצד של אוחנה, ואני חושב שזה לא אמור להיות קשור לקבוצה שאתה אוהד.
סמפרה, הדוגמא עם גוארדיולה היא שגוייה בתכלית. קודם כל הוא במערכת מזה 20 שנה אם לא יותר, הוא מכיר את המערכת מא ועד ת' הוא אימן אם אני לא טועה לפני זה את הקבוצה השניה של המועדון בליגה השניה או השלישית. הוא קיבל את כל הידע שלו מתוך המערכת ואין לו פה מטונף והוא יודע להתנהג. מעבר לזה ראשי בארסה שמו לב למקצועניות שלו ולפוטנצייאל שלו, שני דברים שלא היו ולא יהיו לאייל עד שלא יעשה תרפיה או משהו דומה.
אוחנה ישב על הספסל של בית"ר 2 עונות כעוזר מאמן לאחר שכל עונה הוא סיים בגלל פציעה, הוא ישב לצידו של קשטן וגם היה במועדון יותר מ-15 שנה כשחקן וכמו שכבר אמרו יש הבדל בין נבחרת לקבוצה. ברקוביץ' עשה קריירה גדולה באירופה, לשחק במשך כמעט 10 שנים באי הבריטי ולהיות שחקן מוביל בקבוצות כמו סלטיק, ווסט האם, מנצ'סטר סיטי וסאות'המפטון כאשר אתה הגעת מהליגה הישראלית ואין לך פיזיות ויסודות משחק כמו לשאר זה לא ניתן לביטול. אוחנה אמנם שיחק "רק" במכלן אבל זכה איתה בגביע המחזיקות שהיה שני רק לגביע אירופה כאשר הוא מבקיע 2 שערים בחצי גמר ומבשל את השער בגמר נגד אייאקס וגם היה קרוב להיות הישראלי הראשון באיטליה בתקופה שהליגה האיטלקית הייתה החזקה ביותר באירופה. שניהם גדולים ולא צריך לריב מי יותר גדול (...אוחנה...).
זה לא משנה אם הוא במערכת 20 שנה או שנתיים, כל עוד הוא לא אימן, קבוצה מקצוענית ולא חרטא כמו הקבוצה השניה של המועדון, כי זה לא מדד בכלל, בטח כשמדברים על הקבוצה הטובה בעולם, ברצלונה, אז גם לו אין ניסיון למען האמת, כי הוא לא אימן ברמות גבוהות מספיק. וסליחה, אתה יכול לדעת אם ברקוביץ' יהיה מאמן גדול או לא? מראדונה לא פחות משוגע ממנו, תראה איך הוא מדבר במסיבות עיתונאים, לוקו לגמרי, ובארגנטינה הוא נחשב לפרסונה לא פחות בעיתית מברקו בישראל, המומחים הארגנטינאים מוזמנים לחדד או לתקן.... ברקו בעצמו אמר - כשאכנס לתפקיד מאמן הנבחרת, הגישה שלי תשתנה, היחס לשחקנים, למקצוע, לתקשורת, האיש ייקח את עצמו בידיים כי התפקיד מחייב, ואני בטוח שאם וכאשר, ההתאחדות תצמיד לו עוזרי מאמן מנוסים עם מנטליות אחרת שידעו לרכך אותו בהתנהגות על הקווים ומחוצה לו.
אני לא מבין, אתה מביא את מראדונה כדוגמא חיובית?? בגללו ארגנטינה נראית זוועה כמו שמעולם לא ראיתי אותה זאת כאשר יש לה סגל מהאיכותיים בעולם. לא הבנתי מה אתה מנסה להוכיח פה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/bduh.Xxx
לא כדוגמא חיובית, אלא כדוגמא לאחד (במעמד של אייל פחות או יותר) שכן נתנו לו את שרביט האימון ועדיין הצליח להביא את הנבחרת למונדיאל.
עדיין? זה נבחרת שצריכה הייתה לעלות בהליכה למונדיאל ולא בקושי. מאז שהוא הגיע הם חוו בעיקר בזיונות. אין שום הישג בלהביא בקושי את ארגנטינה למונדיאל. ההיפך.
בוודאי שהיותו של גווארדיולה חלק מהמערכת היה משמעותי. הוא הכיר את ברצלונה, ברצלונה הכירו אותו. במועדון ידעו את צורת החשיבה שלו, הדרך בה הוא רואה את המשחק ואיך צריך לשחק אותו, היכולת לתקשר ולחבר שחקנים. את כל הדברים האלה הם נוכחו לדעת בפועל, כשהוא עובד בקבוצה של ברצלונה. לא, הוא לא היה מוכח כמאמן ברמות הגבוהות. גם מאמנים מוכחים לא תמיד מצליחים. אבל לגווארדיולה היה את הבסיס ההגיוני שגורם למועדון להחליט שאפשר להפקיד בידיו את הקבוצה הבוגרת. מה מכל זה יש לברקוביץ'? כלום, רק הצהרות. הוא לא עשה אימן בשום מקום שניתן לבחון לפיו את עבודתו (מה לעשות, הדרכת ילדים בנשר לא נותן לצופה מבחוץ שום אמת מידה). הדבר היחיד שעברו מוכיח הוא את יכולתו להסתכסך עם כל אחד ובכל מקום. בעצם, גם ההווה שלו. כל מה שיש זה שהוא פעם היה שחקן טוב - לא רלוונטי לכלום - ושהוא אומר שהוא ישחק כדורגל טוב, אבל לא מוכן להוכיח את זה בקבוצה קודם. אם הוא חושב שעליו לקבל את הנבחרת בעזרת קיצורי דרך, מה גורם למישהו לחשוב שהעבודה שלו בה לא תהיה חפיפניקית באותה מידה? הרי כבר עכשיו הוא מצהיר שהלב זה הכל בכדורגל. כלומר, הכי חשוב להלהיב את השחקנים. הלב חשוב, אבל אינו לבד. לב בלי ראש מוביל למוות מוחי. מצד שני, כל הקמפיין של ברקוביץ' מכוון ללב ולא לראש.
