אתה יודע, לא כולם עשירים ויכולים לקנות רכב. הייתי יותר מרחם עליהם ומציע להם עזרה כאשר הם צריכים לרדת עם התינוק, מאשר רוצה להרוג אותם.
מזכיר לי את אחת החוויות הכי נוראיות שהייתי חווה בכל פעם שהייתי חוזר מהעבודה בתקשוב. מרוב שנסעתי באוטובוס נהיינו אני והנהג חברים, לכן תמיד הייתי יושב בכיסא שלידו, באותו קוו שהייתי נוסע בו לא היו הרבה נוסעים והאוטובוס תמיד ריק, אבל משום מה בכל יום שישי בשעה 13:00, תמיד היה עולה לאוטובוס נורקמן זקן מכפר ליד סכנין (שכנראה תמיד מחפש זיונים ושתייה בכרמיאל) ודווקא יושב לידי למרות שיש מלא מקומות, ואוי איזה ריח מסריח יש לו!
אין נוסע באוטובוסים שהדברים האלה לא קרו לו.. ותמיד יש את המוזר שעולה לאוטובוס ומתחיל לדבר עם כל מי שעובר לידו http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/dry.Xxx
יש משפטים עם דו משמעות, אבל במקרה הזה דווקא מתרחש תהליך הפוך: שני המשפטים בעלי אותה משמעות. אין ליקוי תחבירי ב"זה לא נגמר, עד שזה לא נגמר".
בטח שיש. בכדי = לשווא, לחינם. השימוש הנפוץ הוא "לא בכדי" (לא לשווא). כמובן שזה פלצני, אבל יש דבר כזה...
אני לא מתכוון לצירוף לא בכדי - לשוא. אני מתכוון לכאלו שמשתמשים בבכדי במשמעות של לשם, כדי.. ובמשמעות הזאת זה לא נכון כמו הרבה מילים שמעוותים אותם כדי שיעידו על אדם בעל שפה גבוהה (לדוגמה צהריים במקום tzohoraim עם קמץ קטן, וכ'ו וכ'ו)