בניון. כדורגל זה הענף הכי קשה להצלחה לדעתי, והוא מצליח ומשחק בליגה הטובה בעולם באחת הקבוצות החזקות שם ותפס מקום בטוח בקבוצה.
בחרתי באנדי רם ויוני ארליך, להגיע למקום 6 או משהו בכיוון(7-8) בענף גדול וקשה כמו טניס זה ראוי לציון. אמנם בזמן האחרון עם הפציעה של יוני אז הם כבר 'פחות פופולאריים' אבל עדיין הם מבחינתי ספורטאי העשור.
אני לא נוטה לזלזל בדעותיהם של אחרים, אבל הפעם אני לא יכול לשלוט בעצמי. כדורגלן? הזן המפונק ביותר של ספורטאי בישראל? טניסאי זוגות, שמתחרים בדרג ז' של הענף שלהם, לא מול השחקנים הטובים ביותר שקיימים בענף, אלא מול אלה שאינם מספיק טובים לכך אז הם משחקים זוגות? בענפים אחרים ספורטאים ממש מתמודדים עם תקציבים לא ראויים, עם הידיעה שבמידה שבתחרות הגדולה הבאה הם לא יצליחו, כולם ישכחו מהם וזה גם אומר שהם לא יידעו מאיפה הצ'ק הבא יגיע. אלכס אברבוך, זה שהצבעתי בשבילו, עשה דברים גדולים - בטח בסדר גודל של הספורט הישראלי - באתלטיקה, במלכת הספורט, בענף שישראל לפניו ועכשיו גם אחריו משוועת שיהיה מישהו עם היכולת להתקרב בכלל להישגים שלו. אלוף אירופה! פעמיים! גל פרידמן הביא מדליית זהב אולימפית היסטורית. אחרים היו בצמרת הענף שלהם שנים. ואתם מביאים לי את יוסי בניון, כי הוא משחק בקבוצה גדולה באירופה. אוי. באמת.
אברבוך באמת עשה דברים גדולים אבל הוא רק המספר 2 שלי אחרי אריק זאבי. כולם ספורטאים גדולים כאן, אין ספק, יש כאלו למשך תקופה ארוכה יותר ויש כאלו לקצרה יותר, יש כאלו עם יותר תארים ויש כאלו עפ פחות. אריק הביא (כמו גם אברבוך) את התארים "הכבדים" ביותר.
גם אברבוך לא ישראלי? תעודה כחולה כמובן. לגבי כשירותו, אתה לא חייב להסכים. אם יש לך מישהו שחסר ברשימה, תגיד לי ואדאג להוסיף.
בגלל שנקרעתי בין דרק לטל. ודודי לא מספיק יציב בשביל להיות ספורטאי העשור (מלבד כך שפרץ בשנתיים שלוש האחרונות). החלטתי ללכת עם גל פרידמן! מדליית זהב- הישג השיא של ספורטאי ישראלי, יש לו עוד כל מיני תארים למינהם. ללא ספק מגיע לו!
אני אוהב איך שלמה שרף מסתלבט על קופמן עם הענפים האלה... ג'ודו, שחייה בגיגית וכו' חחחח. בניון. היה ענק במכבי חיפה, ענק בראסינג, ענק בווסטהאם, ועכשיו האיש עושה חיל באחת הקבוצות הטובות והפופולריות בעולם. לא כוחות. שארפ השני אצלי. ספורטאי למופת! ואיך לעזאזל כספי ברשימה? מה הוא עשה כל העשור? http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx
כולם עשו דברים יפים וחלק עשו דברים אף יותר מרשימים, אבל ההתלבטות הייתה בעיקר בין אברבוך, זאבי ופרידמן. בסופו של דבר, הלכתי על זאבי שהצליח מבחינתי להשאיר את החותם המשמעותי ביותר העשור הזה בספורט כמעט דל תקציב בארצנו.
כל כך מתאים לי, דווקא. לא מוכן להתיישר לפי קווים. טניס זוגות זה זן נחות מאוד של טניס. "איך קוראים לרופא שנכשל בבית ספר לרפואה? רופא שיניים!", אמרו פעם בסיינפלד. זה דומה. איך קוראים לטניסאי שאינו ברמה הגבוהה ביותר של המשחק? טניסאי זוגות. יופי שרם וארליך השתחלו לזה ושיש צמד שמביא "כבוד" לישראל וישראלים שיכולים לזכות בגראנד סלאמים, אבל זה קקה, סוג של אליפות אירופה בבריכות קצרות. הדבר האמיתי, רק בלי הדבר האמיתי.
האמת? מבחינה מקצועית נטו אני ממש לא חושב שהוא השאיר חותם. ההבדל הוא שאברבוך ופרידמן נטו יותר להתחמק מהתקשורת אז עליהם שמעו פחות. אני לא חושב ששני תארי אלוף אירופה באתלטיקה של אברבוך, תארי האלוף האולימפי ושאר התארים של פרידמן, הם הישג פחות מאלה של זאבי. ומילא זה ששארפ ברשימה, מי שאשכרה שם אותו לפני אנשים כאלה... אוי, אנשים, תבינו שמכבי תל אביב זו קבוצה בתוך מדינה, לא קבוצה שיש לה מדינה. אבל טוב, יש אנשים שלא מסוגלים לחשוב מעבר לחרא שמוכרים להם בתקשורת - כדורגל וכדורסל, בניון ומכבי תל אביב.
ההתלבטות היא כמובן בין המדליסטים האולימפיים שלנו + אברבוך. היחידים שהצטיינו בתחומם עד לכדי זכייה במדליות בבמות הגדולות והנחשקות ביותר. מפה זה כבר העדפה אישית. את הקול שלי נתתי לאריק זאבי. מנצח את אברבוך בנקודות על כך שהביא מדלייה אולימפית, ומנצח את גל פרידמן בנקודות על המודל לחיקוי שהוא משמש, על הספורטאי המדהים שהוא, איפה שגל קצת נופל. אני לא חושב שיש בנאדם במדינה הזאת שלא אוהב את אריק זאבי. לא ספורטאי העשור, הספורטאי של תולדות המדינה...
