אני מניח ש-90% מהאנשים הפסיקו לקרוא את ההודעה שלך אחרי המשפט הזה. אולגר יותר טוב מזמברוטה... מארקז הבלם הכי טוב שיצא לך לראות... תגיד, הפציעה שלך מהכדורגל זה בברך או במוח?
פויול השנה התעורר וחזר לעצמו והוא אחד הטובים, אבל בשנתיים האחרונות לדעתי הוא היה על הפנים ולא ממש שלט בחלק האחורי של ברצלונה. מארקז נתן עונה או שתיים נהדרות ואחרי זה דעך ודעך. לא בלבל של נסטה. אף פעם לא היה. זה שהוא יותר טכני לא אומר שהוא בלם יותר טוב. בעניין של רונאלדיניו אני מסכים איתך, לא שחקן העשור אבל לפחות בנבחרת הוא חייב להיות. הוא נתן 3-4 שנים שקשה למצוא מילה כדי לתאר מה הוא עשה בהן, אנשים שוכחים אבל בשנות השיא שלו שמו אותו ברשימה אחת עם פלה ומראדונה. רונאלדיניו בשיאו לקח את המשחק לרמה לגמרי אחרת.
תקשיב, גאון, לא יודע כמה ראית את זמברוטה בברצלונה וכמה ראית את אוליגר בברסה. אם ראית את אוליגר בברסה, וניסית להיתעלם מהפעם ב-90 שנה שברבטוב משאיר לו אבק, היית רואה שחקן יציב שגורם לרוביניו ורובן להיראות כמו דחלילים, ואם היית רואה אז הייתה רואה את זמברוטה נותן לג'ינג'י הכסחן שלכם כדור לגול...אז כן, אני מעדיף את אוליגר של ברסה על פני זמברוטה של ברסה. לגבי מארקז-בסדר, משתגידו.
כולם מתווכחים על איזה בלם יותר נהדר מהאחר, ובינתיים הקולות מצטברים. ג'ון טרי אם 0 קולות, נסטה עם קול אחד, ומאלדיני עם 5. רחוק מאד מהצמרת. נציג ההגנה הבחיר הוא אוליבר קאן עם 10 קולות, וזה גם בעיקר בעקבות התדייסות הפורום הגרמני. כפורום שמחזיק מעצמו כמבין מכדורגל, עדיין יש פה נטייה מופרזת לכוון ההתקפי. ואני אומר, תנו לי דוגמה אחת לאלופה אמיתית שההגנה שלה לא טובה, כי אלופות עם התקפה מגמגמת יש גם יש. אז מה יותר חשוב ?
האם הדבר היחיד שחשוב בכדורגל זה תארים בלי שום התייחסות לדרך שבה הושגו? חוץ מזה שאתה מדבר פה על הישגים קבוצתיים והדיון הזה הוא על שחקן העשור שזה תואר אישי. ומה ז"א יותר חשוב? אין כזה דבר יותר חשוב, יש רק מה אתה מעדיף. ואני מאמין שרוב אוהדי הכדורגל מעדיפים התקפה ויבחרו בשחקן התקפי כשחקן העשור שלהם, זה עניין של טעם אישי ואין לזה שום קשר ל"מבין כדורגל".
הנבחרת שלי: בופון;זאמברוטה,נסטה,טרי,קרלוב;גארארד,קאקא,זידאן,רונאלדיניו;ראול,שבצ'נקו 1)לפי דעתי, זאמברוטה למרות שהיה שחקן מצויין לא היה מספיק דומיננטי בקבוצתו כדי לקבל את הפרס אבל תוראם שהיה לפי דעתי מגן ימני מהגדולים שראה העולם היה בעשור הזה בשלהי הקריירה ושיחק בעיקר כבלם ומאיקון לא נתן בינתיים רק שנתיים. 2)נסטה הבלם הטוב של העשור.בלי ספק. וידיץ' לפי דעתי בלם מדהים אבל שוב כמו מאיקון רק שנתיים. נשארנו עם טרי קראבליו ופרדיננד. מכיוון שנסטה הוא הבלם השקט והמתקל המושלם, נתתי את הבחירה שלי לטרי שהוא גם מנהיג. קנאברו לפי דעתי לא בלם כזה גדול הוא נכשל באינטר הוא נכשל בריאל, ובעצם הצליח רק כאשר סגנון קבוצתו היה מתגונן, כלומר כשהקישור מצופף את האמצע ולו נותר רק לשלוט ברחבה. נכון שזה לא מעט אבל לא מספיק לדעתי. 3) מה שעשה רונאלדיניו למשחק הכדורגל ראוי לשתי כתבות. הוא שיקם קבוצה שלא היה בה כלום, הפך חלוץ בינוני יחסית כמו אטו לחלוץ טופ-קלאס, שלא לדבר על ז'ולי הבינוני. הוא החזיר לכל הכדורגל העולמי את הגלמור אחרי שיוון ופורטו מחקו אותו מעל פני האדמה. היה לו את החבילה המושלמת, הוא הפך את השחקנים לידו לטובים יותר, הוא היה סופר דומיננטי, הוא הביא תארים והוא היה חויית צפייה לא מהעולם הזה. בלי ספק שחקן העשור על שהחזיר לכדורגל את האופי ההתקפי,הביא אין ספור אוהדים חדשים לענף, והפך את המותג ברצלונה למה שהיא היום.ועוד. 4)שאר הקשרים שלי הם המנהיגים של קבוצות שלקחו תארים בעיקר בזכותם. פחות נוצצים מרונאלדיניו ופחות יעילים ממנו בשיאו אבל ידעו לסחוב את הקבוצות שלהם על הגב. זידאן-אליפות אירופה עם צרפת,גמר מונדיאל2006 . בונוס-התארים עם ריאל הגדולה קאקא- שני הקמפיינים של מילאן בליגת האלופות(2005,2007).בונוס- אליפות2004 גאררד- ליגת האלופות 2005.בונוס-הטרבל מ-2001(לא יודע כמה משמעותי הוא היה אז). ועקביות נדירה לאורך כל העשור בלי עונות רעות עם קבוצה שבלעדיו לא מעפילה לליגת האלופות יותר מפעם בעשור. 5)הנרי לפי דעתי לא בתמונה כי הוא מעולם לא הביא תואר גדול ככוב הראשי. שתי האליפויות אנגליה לא נחשב כי הפריימרליג של אז לא הייתה ברמה עובדה שבליגת האלופות ארסנל שלו לא עברה את רבע הגמר יותר מפעם אחת. ובצרפת בלי זידאן רק כישלונות(ראה ערך מונדיאל 2002 כשזידאן היה מושעה משני המשחקים הראשונים) וגם עם זידאן לא בלט יותר מטרזגה ולפי דעתי טוראם ויירה ומקאללה היו הרבה יותר משמעותיים לנבחרת צרפת שבעיקר הייתה קבוצת הגנה נהדרת. רונאלדו הברזילאי- לא עשה מספיק בעשור הזה לדעתי. שבצ'נקו סחב את דינמו קייב להישגים חסרי תקדים, ואז עבר למילאן שלא היה בה אף אחד מלבדו וסבל משנים גדולות בפן האישי מבלי להשיג תארים. עד 2003. 7 שנים עם מעל 20 גולים בליגה האיטלקית לצד יכולת באמת פנומנלית מקנים לו מקום אצלי ב-11. ראול- הבאנקר שלי. שחקן מדהים . כבר הקדישו לו לא מעט פוסטים ובכל זאת. גביע אלופות 2000 בתור הכוכב הכי גדול של ריאל כשלצד רק רוברטו קרלוס הנהדר וחבורה שבקושי סיימה במקום הרביעי בספרד. בכל עידן דל בוסקה השפעתו וחשיבותו לא נפלה מזו של זידאן. סתם דוגמא הבקיע גול נדיר בפני עצמו באותו גמר מול לברקוזן ב-2002. שוב עקביות נדירה עם אין ספור עונות עם מעל 20 גולים לעונה, הצלחה קבועה גם בליגת האלופות. שחקן קסום שהרג את הקבוצה שלי במופע יחיד באולד טראפורד. שבר את השיא שגם הוגו סאנצס הגדול לא שבר. בקיצור מיד אחרי רונאלדיניו וזידאן שחקן העשור שלי
כמו כולם גם לי יש נבחרת עשור: בופון, זאמברוטה, נסטה, מאלדיני, קרלוס, גיגס, מקאללה, פירלו, רונאלדיניו, טוטי, רונאלדו ספסל: קאן, קאנאברו, זאנטי, זידאן, שבצ'נקו
שחקן העשור שלי הוא תיירי הנרי. אנשים כל הזמן נוטים לערבב את העשור הקודם עם העשור הנוכחי, וכמו כן מערבים רגש באופן מוגזם קצת יותר מדי. הנרי הוא הסקורר המוביל של שנות האלפיים מבין כל החלוצים הגדולים(RVN, ראול, רונאלדו, אטו, אינזאגי, שבצ'נקו), לקח כל תואר אפשרי, היה שותף בכיר מאוד בשתי עונות המדהימות ביותר שזכה העשור הזה לראות(עונת הבלתי מנוצחים והטריפל של ברצלונה), מלך שערי ארסנל וצרפת בכל הזמנים, ואף מילה על הסגנון והסטייל המדהים שהביא לפרמיירליג. אז איך עדיין שחקנים כמו שבצ'נקו וראול(שכבודם במקומם מונח, אבל מדובר על העשר שנים האחרונות) לפניו בנבחרת העשור? בניגוד להם להנרי היו שתי עונות נפל(שגם בהם כבש 30 שערים) בעשור הנוכחי, ובכל שאר העונות היה בין החלוצים המובילים של אירופה(אם לא המוביל ביניהם). חבר'ה, מדובר על העשור הנוכחי בלבד, ופה הנרי הוא לפי דעתי גם חלוץ העשור וגם שחקן העשור. הנבחרת שלי: קסיאס, זאמברוטה, נסטה, טרי, ר.קרלוס, מקללה, ג'רארד, זידאן, רונאלדיניו, כ.רונאלדו, הנרי. ספסל: בופון, פרדיננד, קאשלי קול, ויירה, לאמפרד, פיגו, ואן ניסטלרוי.
רק בריאות ידידי. כנראה (בטוח) שלא ראית ממנו כלום. מוזר שהוא השאיר חותם משמעותי בשתי האליפויות שהגיעו מיד עם כניסתו להרכב בעונת 96-7 (עונתו הראשונה, להזכירך) וניהיה במהרה לאחד מהבלמים היותר טובים שהיו באותה תקופה. בכלל, בכל עונה שיובה זכתה במשהו, הוא השאיר חותם גדול במיוחד. על איזו מריחה אתה מדבר בדיוק? אתה כנראה עוד באטרף מהתיקול שהוא עשה על טוטי בזמנו. על איזו "רמה נמוכה" אתה מדבר? תעשה לי טובה ותפסיק. מונטרו ברוב משחקיו ביובה היה פשוט אדיר, פשוט חומה שאי אפשר לפרוץ, לראות ולא להאמין איך שחקן הגנה עושה את עבודתו בצורה כ''כ נהדרת. בכל הקשור ליובה, הוא ביחד עם קנאברו הם בלמי העשור שלי, למרות שעבר חצי עשור מאז המשחק האחרון שלו ביובה (מה לעשות שלגרוטלייה לא מכיר את המושג "הגנה" לעומתו?) זכותך לחשוב אחרת, זכותי לחשוב שהוא נמנה בין הבלמים היותר טובים בעולם בין 96/7-2004/5. בכלל, כאשר התחלתי לראות את הסריה A אי שם בעונת 94-5, כשהבנתי בכל הנוגע לכדורגל הייתה אפסית, בכל משחק של אטאלנטה שיצא לי לראות, הוא היה פשוט מדהים, ובצדק הוא נרכש בסופו של דבר ע''י יובה. הוא הרוויח ביושר את מקומו כאחד מהבלמים היותר טובים שהיו ביובה בעשרים השנים האחרונות, ובספסל של נבחרת העשור, לדעתי.
זיזו. כאשר מאלדיני גם גרם לי להתלבט, אולי הייתי הולך איתו עם הייתי משקיע יותר מחשב ה בגלל הנאמנות שלו. נכון שהוא כבר גמר את הסוס לקראת סוף העשור אבל זכה עם מילאן בכל דבר אפשרי ועשה שם הרבה. ללא ספק תמיד היה אחד הברגים החשובים במכונה המילנזית. לגבי זידאן אמרו כבר הרבה השפי המון, הראה יכולות וחוכמה שלמעטים יש נכון הוא לא איתנו כבר כמה שנים, אבל עדיין הטביע את חותמו בעיקר על העשור הנוכחי. אחד הגדולים שהיו כאן! עריכה: נבחרת : קאן; פויול, מלדיני, קנאברו, קרלוס; נדבד, זידאן, מקאללה, כ.רונאלדו; ראול, דלפיירו אגב, זו לאו דווקא הנבחרת החזקה ביותר שהייתי מעמיד(נראה לי שהייתי מעדיף את רוד ואן ניסטלרוי על דלפיירו) אבל בהחלט הנבחרת הראויה ביותר שאני חושב עליה לנבחרת העשור.
מארקז טוב מנסטה? קנאברו בדיחה? בגרמניה הוא היה רק "טוב"? :aaarofl: אם הבוגד לא היה עושה את טעות חייו לדעתי מעבר לכך שהיה עושה טוב עם עצמו, הוא לא היה נסוג בצורה שקרתה והוא היה מגיע בוודאות להרכב של רבים מכם כי בשיאו הוא באמת היה משהו מעולם אחר ואוהדי אינטר לא יכולים לשכוח אותו בסיוטים שלהם עד היום.
