יופי, הוא שיחק בכל משחקי הגביעים האנגלים (באיטליה יש אחד ולמילאן מעולם לא היה אכפת ממנו בשביל לבזבז עליו שחקנים כמו נסטה) וצבר הופעות במדי הנבחרת בכל מיני קמפיינים כושלים אחרי שנסטה פרש עם גביע עולם ביד. זה ללא ספק הופך אותו ליותר טוב. 2003 http://im.rediff.com/sports/2003/may/29pic5.Xxx 2007 http://www.bbc.co.uk/blogs/thereporters/mihirbose/crouchnesta_getty438.Xxx 2008 http://i.telegraph.co.uk/telegraph/multimedia/archive/00782/john-terry-crying2_782147c.Xxx
רק כדי להוסיף לגבי טוטי - בעוד שראול והנרי כבר מתחילים לדעוך, טוטי בן ה-33 פתח בסערה גם את העונה הנוכחית. יש לבחור 20 שערים ב-18 משחקים בכל המסגרות. ולא, זאת לא טעות. הנתונים של השניים הנ"ל: הנרי - 2 שערים ב-15 משחקים. ראול - 5 שערים ב-21 משחקים. טומי/תומר - אני אגיב לך בפירוט בהמשך. אין לי כל-כך זמן עכשיו.
לא החשבתי את הנבחרת במילא. וזה לא הופך אותו ליותר טוב, זה הופך אותו ליותר ראוי לדעתי כשמתייחסים לנבחרת העשור לאורך כולו. בכל מקרה אני בוחר את שניהם לנבחרת שלי, אני ממש לא מזלזל בנסטה ואני יודע טוב מאוד שהוא בלם ענק. בופון; ר.קרלוס, נסטה, טרי, זמברוטה; מקאללה, ג'רארד, זידאן; הנרי, ראול, רונאלדו(המקורי).
אין לי כלום נגד טוטי, הוא האמת לא מעניין אותי. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/hahaha.Xxx נו באמת.... לענות על זה?
בנוגע לנסטה - לטעמי הוא היה חד וחלק הרבה יותר טוב מטרי, פרדיננד וידיץ והשאר בחצי הראשון של העשור. טרי בקושי הצליח לעצור את קלצ'נקו ב-2002 במשחק בבלומפילד ולדעתי את הקפיצה הגדולה הוא עשה בעונה האחרונה של ראניירי. נסטה היה בלם שקרוב לשלמות. אם אני צריך להרכיב את נבחרת העשור, נסטה אולי ימצא מקום לפני צמד האנגלים, משום שהוא הציג יכולת טובה גם במדי הנבחרת. נבחרת העשור שלי: קסיאס; זאמברוטה, קנבארו, נסטה, רוברטו קרלוס; מקללה, ויירה, זידאן; ראול, הנרי ורונאלדו בחרתי בהרכב עם קישור אחורי אפור(התלבטות קשה מאוד בין ווירה, גאטוסו ומקאללה, כלומר אחד היה צריך להישאר בחוץ), אחרת פירלו או ג'ררארד היו נכנסים לתמונה. רונאלדו ומסי נותרו בחוץ משום שהעשור הבא יהיה לבטח משלהם ואני העדפתי להתרכז בשחקנים שלקראת סוף-הקרייירה, כמוכן שניהם לא עשו מספיק בזירה הבינלאומית, אם כי מסי לא היה יכול להיות משפיע במונדיאל 2006. פיגו, עם כמה שאני אוהב אותו, לא בהרכב וזה לא היה קל. באינטר הוא היה מצויין בעונת 07\2006(בישל ללא הפסקה) וגם העונה הראשונה שלו בקבוצה הייתה טובה, אבל זה היה תחילת הסוף. לגבי פיגו במדי ריאל - דריבלים בלתי-נשכחים אבל תמיד ציפיתי ליותר. בין שחקני ההגנה, בולטים בהיעדרם - טרי ופרדיננד. אני גם לא קיבלתי תשובה מאף אחד מהאיטלקים למה בופון כן וקסיאס לא? המספרים של טוטי מאוד מרשימים, אין ספק, וגם קשה לשפוט אותו בקטע של התארים. אולם מה בנוגע לחולשה שלו בנבחרת האיטלקית? בעיקר יזכרו ממנו את הצלילה נגד אוסטרליה או היריקה על השחקן של שוויץ ביורו. דבר נוסף - המספרים על ראול כמעט מדוייקים - 20 הופעות ולא 21, אבל מה שחשוב כאן זה שבאחרונה ראול הפך לשחקן ספסל שמשחק חצי שעה במקרה הטוב ורבע שעה או עשר דקות במקרה הרע. אז כמה זה חכם לשפוט את כמות השערים שלו? - אני לא יודע... אני חושב שאם נחבר את העונות הטובות שלו בבאירן שבשנות ה-90 ואת תחילת העשור הנוכחי, נקבל שקאן היה השוער הטוב בעולם כעשור שלם. אבל, בנוגע לעשור הנוכחי, לטעמי קאן בלט במשך שנתיים פלוס-מינוס: 2000-2002. בעונה הראשונה הוא הביא לבאיירן את הזכייה בליגת האלופות עם אנרגיות מטורפות בפנדלים ועצירות נהדרות, ושנה אחר-כך הוא היה השחקן המצטיין במונדיאל. קאן נחלש פיזית וספג מספר שערים באשמתו(עונת 04\2003) והוא פינה את מקומו לטובת קסיאס ובופון. קאן היה שוער גדול עד יומו האחרון על המגרש, אבל לא ברמה של הגדולים באמת.
כמו דור מעליי התלבטתי המון אם ויירה או מאקללה או גאטוסו, בסוף החלטתי מקאללה בגלל כמות התארים הגדולה יותר שבהם היה לו חלק משמעותי(לא כמו ויירה באליפויות עם אינטר למשל), וגם בגלל שהוא הוכיח את היכולת הפנטסטית שלו בשתי ליגות שונות מאוד, דבר שמוסיף הרבה לדעתי. ודור, בוודאי שמגיע לנסטה יותר מפרדיננד ו-וידיץ', הבנת את המשפט שכתבתי לא נכון.
ויירה היה ה-כוכב של ארסנל יחד עם הנרי בשתי אליפויות ו-3 גביעים בעשור. בנוסף, היה בורג מרכזי בתארים ביובה, וקצת פחות מרכזי בתארים של אינטר. הטביע את חותמו הרבה יותר ממקאללה. אבל אם זו דעתך, מכבד אותה..
אני רואה שעברנו לנבחרת העשור, חבל אולי סלע תכנן לנושא הזה סקר משל עצמו. נבחרת העשור שלי: קאמפניולו; ויטאלי, מאסיאל, אובדה, לואשבור, בדוז'ה; פפה צ'טרוק, באסטיה, גוסטבו ברוס שלוטו ; מיליטו ומקסי אסטבס. ספסל: פסוטי, אראנו, ויורוס, טורס ומאסראטסי.
ויירה שיחק רק חצי עשור בארסנל ואין ספק שהוא היה ענק אצלכם. תארים ביובה? תואר אחד, שגם הוא נלקח להם באותה פרשה ידועה... ומאז הוא באינטר ומשמש בעיקר כגיבוי ומכסה חורים טוב. אנשים שוכחים שמדובר בעשור שלם, חצי עשור שני ויירה נתן עונה אחת טובה ללא תואר אמיתי וכל השאר פשוט כלום, בעוד שמקללה הספיק לתת עוד 3 עונות מצוינות בצ'לסי, כשבאחת הוא לקח אליפות ובעוד אחת גביע וגביע ליגה.
באוף-טופיק הוחלט פה אחד שהסקר הבא יוחרם, ראו הוזהרתם! אנחנו לא צריכים לסבול את הגחמות של סלע אחרי עוד הנג-אובר.. טוב נו, כמעט בלתי אפשרי אבל ננסה: נבחרת העשור: בופון, זאמברוטה, קרלוס, נסטה, מלדיני, מקאללה, ג'רארד, זידאן, כ.רונאלדו/הנרי, רונאלדו, ראול
בופון, קנבארו, פירלו, טוטי ואינזאגי. מתיימר להיות אובייקטיבי, אבל רק מתיימר. אגב, ההצבעה שלי תלך למיקלה קאניני, אך משום מה הוא לא מופיע בסקר... מוזר.
הערה לגבי טוטי\ראול : בעוד שטוטי הוביל לבדו במשך עשור שלם קבוצה כמעט ללא תקציב, ראול ברוב העשור היה כינור שני לגלקטיקוס למינהם. צורת המשחק של טוטי, הוורסטליות, היצירתיות, המנהיגות, הנאמנות אולי הגדולה בהיסטוריה, היציבות לאורך כל העשור (להבדיל מראול) גורמת לכדורגל של טוטי להיות ממש פורץ דרך והשראה לשחקנים הצעירים בדורות הבאים. ה11 שלי : בופון זמברוטה, נסטה, קנבארו, זאנטי זידאן, פירלו, מקללה, פיגו\כ.רונאלדו טוטי רונאלדו
יש לי התלבטות קשה מאוד בין 3 שחקנים.. הראשון הוא רונאלדו(הברזילאי, למי שיש תהיות). מי שיכול בהחלט להתמודד גם על תואר שחקן שנות ה-90 ולהיכלל ברשימת הגדולים של המשחק. מלך שערי המונדיאלים בכל הזמנים שיצא מפציעה של שנתיים והביא לברזיל זכייה חמישית. ברמת הקבוצות הוא הצליח קצת פחות, איבד עם אינטר אליפות שכבר היתה בכיס, זכה רק באליפות אחת עם ריאל מדריד, עבר למילאן ב2007 ולא היה שותף לזכייה שלה בליגת האלופות באותה עונה(התואר היחיד שחסר לו) וספג אחרי שנה פציעה קשה נוספת שכמעט העלימה אותו סופית. אבל הדברים שהוא עשה על המגרש, הגולים שהוא לא הפסיק לכבוש מכל מצב, השלושער ההוא ברבע גמר ליגת האלופות ומה שהוא עדיין עושה בברזיל מביאים אותו למעמד הזה. השני הוא ליונל מסי. כן, למרות שהוא רק בן 22 ומשחק בבוגרים רק מאז 2005. רק חצי עשור, אבל מה שהוא עשה בחצי עשור הזה.. פרץ לתודעת הכדורגל העולמי בסערה בגיל 17 וזכה באליפות העולם לנוער, בגיל 18 כבר שיחק ברמות הכי גבוהות שיש, היה האחראי העיקרי להישג הפנומנלי של 6 תארים בעונה אחת לברצלונה, שחקן השנה בעולם ב2009 בפער הכי גדול בכל הזמנים ואם זה לא מספיק הוא גם כבש את שער העשור(ההוא מול חטאפה בגביע כמובן). מה עוד אפשר להוסיף? השחקן הכי טוב שיצא לי לראות בלייב משחק כדורגל. ולחשוב כמה שנים עוד יש לו איתנו.. אבל בסוף החלטתי לתת הקול שלי לרונאלדיניו. כי בשיאו הוא עשה דברים שלא נראו על מגרש הכדורגל מאז ומעולם. הטריקים שרק הוא ידע לעשות, הדריבלים, ראיית המשחק המושלמת. אני אישית מחשיב את מסי של היום לשחקן יותר טוב מרונאלדיניו בשיא, אבל לראות את רונאלדיניו משחק כדורגל היה חוויה, אפילו יותר מלראות את מסי. זה ממש היה נראה שהוא ממציא את המשחק הזה מחדש. חבל רק על הנפילה שלו מאז המונדיאל של 2006. אם הוא היה נשאר בשיא רק עוד קצת אין לי ספק שהיום היו מדברים עליו באותה נשימה עם מראדונה, פלה וקרויף. למרות שלדעתי הנפילה שלו היא מה שאיפשר את עלייתו של עוד שחקן שנמצא על סף כניסה לרשימה שלו, השחקן הקודם שהזכרתי בהודעה הזאת, אבל זה כבר לדיון אחר. נבחרת העשור שלי: קסיאס, קאפו, רוברטו קרלוס, נסטה, טרי, ג'רארד, מסי, רונאלדיניו, זידאן, הנרי, רונאלדו. נבחרת שניה, רק כי אני מרגיש שקיפחתי הרבה שחקנים: בופון, זמברוטה, מלדיני, פרדיננד, פויול, ויירה, כ. רונאלדו, קאקה, טוטי, שבצ'נקו, אטו.
