אולי לשנייה, זה שמכל הקפצה במקום של מסי השדרים מתמוגגים לא אומר כלום. חוץ מזה לאס מלבד האדום הביא משחק פשוט מושלם. רואים את השיפור אצלו כשהוא משחק עם צ'אבי אלונסו ולא עם גאגו, בא לידי ביטוי אם משווים בין הקלאסיקו שעבר וזה.
אני חצי עצוב וחצי שמח, יש בהחלט תחושה של פספוס, אבל בשורה תחתונה - חייבים להסתכל על חצי הכוס המלאה. ריאל מדריד הראתה אמש שהפוטנציאל שגלום בה הוא אדיר עם השחקנים שללא ספק, למרות שעדיין לא מחוברים בצורה מושלמת אחד לשני, יודעים לעשות ההבדל וזה מה שחשוב כאלמנט ראשון בקבוצה המתחדשת שלנו. בחצי הראשון פשוט התרגשתי לראות את החברים בקישור(בראשותם של אלונסו, לאס וקאקא כמובן, אליהם ספציפית בההמשך..)מפתחים התקפות שובות עין. אין לי ספק שהיינו צריכים לכבוש לפחות שער אחד אתמול, אבל ביש מזל(לא האמנתי להחמצה של רונאלדו אחרי המסירה של קאקא, זה מסוג ההחמצות שאוכלות את הלב כל 90 הדקות),מחסור נואש(פיפיטה, עם כל הכבוד והערכה, הוכיח שעל אף ההתקדמות האדירה שלו, במשחקים גדולים זה עדיין לא זה..)ברגל מסיימת(אוי ואן ניסטלרוי, כמה שאני מעריך אותך) ופויול במשחק לוחמני מנעו מאיתנו לפתח משחק שונה לגמרי החל מהחצי הראשון. אין דרך לאכול את מרסלו. הברזילאי הוא שחקן שלא לרמות הללו ורחוק מזה ואת זה הבנו כבר ממזמן. את הכעס שבהרכב(ועוד למשך 90 דקות) משחק שחקן שממש הופך אותנו מ-11 שחקנים ל-10 שחקנים, עם כמה שלא נעים לאמר - צריך להפנות אך ורק לפלגריני. הצ'ליאני נדבק בחיידק שוסטר וחואנדה ראמוס וממשיך לתת לשחקן ברמה של הכח רמת גן קרדיט ממש לא ברור. משהו מוזר פה. מה שעשה את ההבדל, לפחות במחצית הראשונה בה הפגנו עליונות(אפ"ע שהשליטה בכדור הייתה של בארסה(65%)באותה מחצית), היה מרכז המגרש המשודרג שלנו. 10 הדקות הראשונות היו זהות מאוד לקלאסיקואים של העונה שעברה, בארסה לוחצת ללא הרף ואנחנו נלחצים. דאז במקרים כאלו נשענו על על שחקנים אימפוטנטים כגון מהמדו דיארה וגאגו הבוקים אשר היווה עוגן בעמדה הכי חשובה וקריטית על המגרש והוליכו אותנו ביחד עם השאר לתהום. אמש, בניגוד מוחלט יש לאמר, אלונסו ודיארה, שניים מהטובים בתבל בתפקידם, הביאו את השקט והתעוזה שצריך במשחקים מהסוג הזה ולמעשה הפכו את המשחק הזה לשווה כוחות ע"י ניהול משחק ושיתוף פעולה יוצאים מן הכלל; תענגו צרוף להתבונן במסירות שאלונסו מחלק, רובן גאוניות להפליא למרות שנראות פשוטות ושכל אחד יכול לבצען, אלונסו עושה את ההבדל בחלק הקידמי ביחד עם קאקא(כמובן שיש להכליל את רונאלדו במוושאה, אך אמש הוא היה חלוד אך גם תרם מחלקו). ועוד יותר גורם לי לחייך זהו לאס, אשר למעט טעות אחת קטנה בהתחלה, ניטרל נהדר את משחק הצירופים של ברצלונה ובפרט את אינייסטה. ידעתי שאחרי המחצית הראשונה עטורת החמצות מזעזעות, משהו חייב מטבע הדברים אצל בארסה להשתנות לטובתה ולצערי זה קרה. פפ גווארדיולה וחניכיו מספיק מנוסים ומאומנים יחד ע"מ שאחרי הפסקה של 15 דקות בחדר ההלבשה, הם יצליחו לבנות תכנית משחק חדשה. בארסה ללא ספק הייתה שינתה את עצמה בהתאם לכללי המשחק ותפסה פיקוד בראשות מסי שנכנס לעניינים, אנחנו מצידנו המשכנו לצאת להתקפות נגד בצורה די משכנעת לדעתי ואף הגענו למעט מצבים וחצאי מצבים מסכונית, אבל מה שלא היה לנו, היה לברצלונה - את הקילר אינסטינקט - את הזלאטן איברהימוביץ' התורן. אדברא זלאטן והגול היפה שכבש - להגנה שלנו ללא ספק היה חלק נכבד בשער שלו, שכן הסגירה של הסגירה של פפה ואלביול הייתה עלובה וכך גם ראמוס שבמשחק פשוט מושלם, מצא לו זמן נהדרת לחולמנות כאשר אם היה סוגר אלכסונית כפי שנדרש ממגן יכל להציל שער; זה מרתיח מעצבים שאילולא טעות כזו שטותית יכולנו לפחות לצאת משם עם נקודה. קאקא הפיק משחק נהדר וראוי לכל תשבוחות. קאקא ב4 מהלכים אישיים שלו הראה שהוא מה שחסר לנו כבר כ"כ הרבה שנים מאז זידאן. זה סוג של פלא לראות שחקן בעלת יכולת כזו בריאל מדריד, שכן התרגלנו לכל מיני אפסים שצצים משום מקום. צריך רק להתפלל שהקבוצה הזאת תתחבר, תסגל לצמה שיטה ותתחיל לרצוץ ביחד; לא הצלחתי לגבש עדיין דעה על בנזמה - מצד אחד שחקן בכל פוטנציאל רב, ומצד שני נראה כמו מרכבה במשקל 100 טון מתקופת לואי ה-16 בצרפת. פלגריני צפוי להמשיך לתת לא הזדמניות, מקומו נטוע עמוק בהרכב אבל אם לא יהיה שיפור ביכולת הזוועתית(איני שופט אותו על אתמול, אלא מדבר יותר באופן כללי., יש לי בראש שלושה חלוצים עדיפים לפניו(רוד, גונזו וראול). התוצאה כלל לא משקפת את המ שאירע שם, אבל לכולנו ברור שאין מגיע בכדורגל. בארסה במצב הכ טוב שלה ידעה לנצל אותה באופן מושלם(והכבוד לשבדי הענק)וזאת לעומתנו שלא השכלנו לתרגם משחק טוב לפרקים ליעילות. אף פעם לא כיף להפסיד בקלאסיקו, אבל יצאנו משם עם כבוד גדול והפער בצמרת עדיין קטן מאוד, העונה עוד ארוכה וישנו עוד קלאסיקו במקדש הביתי שלנו. לשמור על אופטימיות ולקוות שסוללת השחקנים בהחלט פוטנציאלית שלנו תתחיל אחרי שמראה סימנים של חיבור לתרגם את עצמה ביחד! Hala Madrid!
הסתכלתי על המשחק בחצי עין, ולכן לא אביא איזה ניתוח מהוקצע או משהו כזה; אבל כן הספקתי לראות משהו די מעצבן, שיעצבן כאן כמה אנשים: החבר'ה של בארסה כל הזמן נפלו (ולא בהכרח כי מישהו נכנס בהם) וכל הזמן קיבלו שריקות לטובתם. כמובן שאני לא מדבר על משהו כמו מה שלאס דיארה עשה בסוף... עכשיו יבוא איזה אנגלופיל שבמקרה שוטט כאן ויגיד שהגמל לא רואה את הדבשת של עצמו, שהאולד טראפורד בדיוק אותו הדבר... לא יודע, היה שם משהו מוגזם לטעמי, ואני לא מדבר משנאה טהורה לאחת הקבוצות (לא מחבב את שתיהן אבל גם לא אכפת לי מהן מצד שני). אגב, זוכרים את הדקות האלה בתחילת המחצית השנייה שהשחקנים של ריאל פשוט לא נגעו בכדור? פשוט ישבתי מול המסך וניסיתי להבין האם גווארדיולה וצוות האימון שלו עלו על משהו שאף אחד אחר בעולם הכדורגל לא עלה עליו? אז מילא, הייתה פה ביקורת שהם עושים את זה מול כל מיני ספורטינג גיחון למיניהן, על ליון ובאיירן "שהן לא מאריות אירופה", ואחרי שהם עשו את זה ליונייטד ואתמול לריאל (ביכולת בינונית מינוס ולא בצורה מרשימה כמו מקרה יונייטד בשנה שעברה, אבל בכל זאת) אני מתקשה לחבין איך זה שאי אפשר להוציא לגמדים האלה את הכדור מהרגל. זה לא שיש שם יותר שחקני התקפה משחקני הגנה, אז מה כן?
http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/goodpost.Xxx סרחיו ראמוס. אני מסכים איתך כמעט בכול הדברים. לגבי היגואין, אין ספק שזה עדיין לא זה מול קבוצות גדולות וחזקות למרות שבשני קלאסיקו'ס אחרונים הוא כבש, אולי בעתיד הוא ימשיך להשתפר וכך גם החוש לשערים שלו למרות שאתמול הוא יצר לעצמו מצב בצורה לא רעה. לגבי בארסה, אני לא חושב שזה רק זלאטאן אחראי לשינויים, זה גם העובדה ששיחקו בבארסה בוסקטס וקייטה שהם פחות טובים משמעותית מלאס-אלונסו, אמנם השליטה הייתה של בארסה אבל בלי יותר מדי יעילות בגלל שני אלה והנרי שהיה גרוע. דווקא שבוסקטס הורחק והקבוצה נשארה ב-10 שחקנים בארסה נראתה טוב יותר, הקישור צ'אבי-אינייסטה-טורה היה הרבה יותר חזק ויעיל וראו שמדריד מתקשה מולו הרבה יותר מאשר עם קייטה ובוסקטס, זה צריך עדיין להדליק נורה אדומה בריאל למרות שאלונסו ולאס היו מצויינים. עוד דבר שאתה יכול לציין לזכותם של לאס-אלונסו זה שהם שיחקו עם מרסלו בקישור... והסתדרו יפה גם איתו, אם ריאל הייתה פותחת עם גאראי או מאהמדו במקום מרסלו ואלונסו היה משחק בעמדה של הברזילאי ריאל לטעמי הייתה יותר טובה.
משחק רביעי ברציפות שראול לא פותח.. טמטום. בסופר קלאסיקו ראול קורע רשתות על קבוע, הוא חי מהמשחקים האלה, טונות של יידע וניסיון, יכולת להבקיע שערים מחצאי מצבים, מנהיגות. ריאל הגיעה למצבים שלה אבל לא כבשה, היה חסר לה ת'רגל של ראול, את הטאץ' האחרון לגול. פלגריני טיפש. הוא זה שהפסיד את המשחק ולא המחמיצים שלו. החוסר ניסיון שלו במשחקים האלה פגע בריאל.
1-0 קטן . לא נהנתי ממש מהמשחק ציפיתי ליותר למרות שהרמה של הקבוצות היית שקולה אני בטוח שכולנו ציפינו לראות שערים במשחק הזה וראינו אחד אבל ציפיתי ליותר . אני עדיין לא בטוח לגבי הליגה הזאת מי תיהיה האלופה הולך להיות צמוד עד הסוף.
אתה מרחיק לכת. הכי קל לאמר דבר כזה בדיעבד, כשלפני המשחקים כולם היו שלמים עם כך שמקומו של ראול על הספסל. ראול ללא ספק אלוף בניצול מצבים, אבל זה לא קשור ולא תואם למה שקרה אתמול; אין לי ספק שהוא עדיף על מרסלו למשל, שהיה מיותר בקישור ולא תרם בשני צידי המגרש, אבל אם מרסלו לא היה פותח, סביר להניח שבנזמה היה לפני הקפיטן. נכון לעכשיו, אני בעד להריץ את גונזו והצרפתי הלא מרשים בעליל(אף על זאת)עוד כמה משחקים ולנסות אותם ביחד עם השאר, כי לדעתי יש פוטנציאל שהשניים ייצברו תיאום ביחד ויבשילו לצמד מנצח, אם כי אני עדיין מעורער בקשר לעמדת החלוץ(ובפרט בקשר לבנזמה), שכן ייתכן ודרוש גולר אמיתי לעמדה הזאת, כזה שאין לנו לעת עתה.
לא קראתי את כל המגילות, לא היה צורך לדעתי. כבר אמרתי מה דעתי על בוסקטס-חף מפשע. לקרוא לו טיפש זה עלבון לאינטילגנציה. אתמול היה חתיכת קלאסיקו. הלחץ שהרגשתי משתווה ללחץ שהרגשתי במשחק הביתי עונה שעברה. במשחק חוץ כמה שזה מצחיק-לא התרגשתי לפני כמו שהיתרגשתי לצמד המשחקים בבית. בשתיהם היה ניצחון קטן, אבל ניצחון קטן שלדעתי יותר גדול מה6-2. דווקא בגלל שהפעם ריאל באמת הייתה יריבה ראויה, דווקא בגלל זה-זה פשוט יותר מתוק. דווקא בגלל שהם היו במקום הראשון, דווקא בגלל שהורדנו אותם משם, דווקא בגלל שהרכש היחיד שלנו כבש את הגול והרכשים שלהם לא, דווקא בגלל זה. חוליית ההגנה שלנו סתמה כמה פיות. פויול סתם לכול העולם את הפה, כול מי שברבר שהוא צריך לרדת לספסל או משהו כזה, שהוא לא אותו דבר-שבו בשקט. לא משנה מה יגידו עליו, שהוא כל הזמן בפאניקה ולא נותן רוגע להכנה-הוא מסוג השחקנים שנותן סופר רוגע למאמן ולשוער. ואלדס היה צריך פעם אחת לקחת כדור, פעם אחת מול רונלדו-והוא עשה את זה כמו מלך. אז למה אומרים שלריאל היו יותר היזדמנויות? כי היו, באמת היו, אבל הן לא נגמרו בידיים של ואלדס, אלא ברגליים של פויול. את השאר (וזה גם המון) לקח פיקה, עם פעם אחת של ספק בפנדל על רונלדו (לדעתי היה פנדל. הוא פשוט שם עליו ידיים, אם זה לא פנדל-לא יודע מה פנדל) אבל בהחלט לקח המון כדורים כמו בלם של נבחרת ספרד. דני אלבס מחצית ראשונה זוועתית, מכל בחינה, מחצית שניה-קצת נרגע ולשם שינוי נזכר איך להרים. הספיק פעם אחת מסתבר. אגב, היה קטע מצחיק כשרונלדו עשה עליו פאול ואלבס כמובן צלל, וזה היה פשוט אדיר לראות צוללן אחד אומר לצוללן שני להפסיק לעשות הצגות ואז מחייך עליו וצוחק איתו. אבידאל מהצד השני מושלם מכל בחינה-סיכן את השער פעם אחת ומבחינה הגנתית פשוט דבש. מה רע? קייטה, וההצבה של הנרי כחלוץ. חלאס, הבחור לא יודע לשחק חלוץ יחיד. די. כמו שבויאן לא יודע לשחק קיצוני. כמו שקייטה לא יודע לשחק קשר 50-50 במערך של ברסה. ואם כבר הזכרתי את בויאן-לצערי אני משתכנע בדבריו של עמי, הוא לא יהיה פה שנה הבאה. פפ הורס אותו. עוד 4 שנים נידע אם באמת התארים שפפ הביא שווים את ההריסה של בויאן. לדעתי לא, כי ללב ולסמלים ולשחקנים כמו בויאן-שום תואר לא משתווה. מה שקרה בסיום עם ההרחקה של דיארה לדעתי מסכם את ברסה ומראה מה ההבדל בינה לבין שאר הקבוצות, כולל מדריד. ברצלונה כמה דקות לפני הסיום בקרן, מוסרת קצר. רוב הקבוצות היו פועלות בדרך של לשחק קצר וללכת ישר לדגל הקרן ולשמור על כדור. אבל לא ברסה, ברסה לוקחת 3 גמדים קטנטנים כמו מסי איניסטה וצ'אבי ועושה צחוק ממי שמולה על 5-6 מטר. משתעשעת, לא פוחדת לשחק כדורגל, לא מפחדת לשחק פתוח, לא מפחדת לטעות. כאילו שהיא אומרת "אתם רוצים את הכדור? בואו קחו". המשחקים האלה גרמו לדיארה להיסתובב סביב עצמו ובסוף לאבד את שלוותו. שוב צ'אבי ואיניסטה יוצאים מנצחים מול הקשר האחורי הזה, שוב פעם הוא מנצח רק בדבר אחד וזה בכיסוחים. גם פפה קיבל המון סיבובים ממסי, כמו שתמיד טענתי-אני שמח שפפה ישאר אצלכם. שמח מאוד. מול מסי הוא תמיד יכשל. לצערי מסי עבר אותו כל הזמן רחוק מהשער ולא היו איתו שחקנים ואם כן זה היה 40 מטר מהשער, אבל פעם אחת הוא לא לקח לו את הכדור, פעם אחת. נתראה בקלאסיקו הבא. תודה ברסה, תודה זלטאן. נ.ב אהבתי את התגובה של הקהל לחילוף של הנרי. שמה מסתבר יש זיכרון לפחות, והוא לא סלקטיבי. מחיאות כפיים, כי הם זוכרים.
זה לא בדיעבד, לאורך כל העונה חזרתי ואמרתי שראול החלוץ מספר 1 בריאל, ושמקומו חייב להיות המובטח מכולם, בדיוני האלופות כתבתי... הערך המוסף שלו שווה יותר מעוד גול-שתיים של היגוואין מול אספניול, ואת זה פלגריני לא לקח בחשבון, אלא הלך עם מה שהכי קל, במקום לחשוב מה הכי טוב לריאל במשחק הספציפי הזה (מול ברסה). ראול גורם לאחרים לרצות ולהיות טובים יותר, היגוואין ובנזמה לא. זה הפואנטה שלי.
ראול למרות נסיקה בכמות השערים בשלושת השנים האחרונות, לעומת השלושה שלפניהם, הוא אינו חלוץ להרכב הפותח בריאל מדריד מבחינה מקצועית נטו(!) וכל הטוען אחרת לא יודע על מה הוא מדבר. על המנהיגות והרוח שהוא משדר לקבוצה בכר הדשא אין שום עוררין, ראול הוא השראה בפני עצמה וחשיבותו נשארה גדולה, אבל אי אפשר להשאיר שחקן בהרכב רק על סמך הנתון הנ"ל, כאשר לפרקים גדולים הוא מציג היכולת שלו די חלשה וכאשר על הספסל ממתינים צעירים הרעבים לדקות משחק. בנוגע לקלאסיקו ספציפית, אני עוד יכול להבין במידה מסוימת את מי שטוען שהוא צריך להימצא בהרכב במשחק כזה. אני אישית מבין את ההשארה שלו בספסל ומקבל אותה בהבנה מוחלטת. היגוואין נמצא בכושר כיבוש טוב לאחרונה ומקומו מוצדק ב-11 הפותחים, בטח לפני קפיטן, כאשר בנזמה כפי שאמרתי ימשיך לקבל קרדיטים עבים במיוחד לאור סכום העתק שבאמצעותו הובא מליון. ואם היכולת שלו(בנזמה)תמשיך כפי שהיא היום(הבלחות שערים פה ושם לא עושות עליי רושם, גם חבייר סביולה יכל לספק לנו את זה), כמובן שאני מעדיף את רוח הלחימה וההשפעה המנהיגותית של ראול.
ראול טוב מקצועית מכל חלוץ בסגל של ריאל, ולא כל מי שסותר את דעתך לא יודע על מה הוא מדבר. כמעט בכל משחק שראול פתח העונה הוא נתן משחק טוב, או שערים. אין תחליף לראול, עדיין. לא משנה כמה שילמו על בנזמה וכמה יבקיע היגוואין מול הנמושות של הליגה.
מי שמסרב לקבל עכשיו את האמת שראול אינו צריך להיות פאקטור בהרכב של ריאל מדריד, ייסרב לקבל אותה גם כשראול יהיה בן 90 וכבר לא יוכל לרוץ על הרגליים. כמה עוד אפשר לטחון את זה שלא משנה כמה כסף ייזרק על שחקנים כוכבים כאלה ואחרים, אין תחליף לראול. זה תירוץ\גריסה\אמירה פשוט זולה. אף אחד לא פיקפק בראול, בהשראה שהוא מעניק לשחנים ולקבוצה, ברוח המנהיגות שלו, ביכולת שעדיין נשארה אצלו ברגליים(למרות שאיבד את מירב הקלילות והחדות שאפיינו אותו בתקופות השיא של צעירותו) ובכלל להוויה הזאת שנקראת ראול, אבל כל קשר בין זה לבין מי צריך לשחק בהרכב מקרי לגמרי. אם אתה טוען שראול טוב יותר ביכולתו משאר חלוצי הסגל, בינהם היגוואין אותו אני הכי מעריך בקאדר שלנו, אז אתה עוד יותר לא יודע על מה אתה מדבר ואין כאן מקום לוויכוח שכן אין לי מה לאמר לך.
על הנייר, לראול אין מה למכור. אבל עובדה שבנזמה לא משתלב. הוא תוקע לנו את משחק ההתקפה בגלל האיטיות שלו הן בביצוע והן במחשבה. אי-אפשר להשתמש בתירוץ שהוא משחק בכנף ולא בעמדה שלו כחלוץ. תראו איזו החמצה מזעזעת שלו אתמול. ראול וודאי היה מבקיע. ואם שחקן רכש עולה לקלאסיקו הראשון שלו בקריירה בצורה כזאת - חוסר התלהבות, זלזול ואדישות - אז יש לו בעייה רצינית. בנזמה היה אמור להזכיר את רונאלדו או הנרי. בינתיים הוא מזכיר לי את אנלקה. בנוגע להיגואין - הוא מבקיע בליגה, אבל תאמינו לי שזה לא זה. גם ראול יכול לתת את הגולים נגד הקטנות. אולי אני מחמיר עם היגואין כי הציפיות שלי ממנו הן גבוהות יותר. אין לי טענות למשל על כך שפויול חסם לו את הבעיטה(דווקא אהבתי את ההטעייה), אלא על התנועה הלא חכמה שהוא עשה ועל הרבה איבודי כדור מיותרים, ולא רק אתמול. אני מעדיף את הלחימה, המנהיגות, הניסיון, החוכמה הן במסירות והן בתנועה ללא כדור וגם יכולת הסיום, מאשר את 'המהירות' של בנזמה או התחכום שלו. לבנזמה אולי יש את תג המחיר שמפריע לספסל אותו, אבל גם לראול יש תג אחר - ראול זה ראול, ולדעתי במקרה הזה הוא מנצח. כמו שאני אוהב את ראול - ככה אני גם ביקורתי אליו. לא פעם אמרתי שהוא חלש, מאכזב או שהחמיץ. אבל פשוט כרגע אף אחד לא מרשים יותר ממנו. אם תחפשו קצת בפורום בלי להתעצל, תגלו שהמלצתי באחד המשחקים לנסות שילוב בין גונזו לבנזמה, רק בגלל פקטור המהירות, הטכניקה והיצירתיות.
על הנייר, כרגע, ראול פשוט יותר טוב מבנזמה ובנינו עדיף עליו. עם זאת-אני מסכים עם סרחיו ראמוס. אתם צריכים להבין שראול כבר אוטוטו פורש, עם על הצער והכאב (http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx ) וצריך מישהו שירש את מקומו. בנזונה עשה מספיק בליון בשביל שיקנו אותו כיורש שלו, השאלה אם הוא יביא את אותה יכולת. בינתיים זה לא זה, אבל צריך זמן-עשיתם חתיכת מהפכה.
