זה מה שאלישע לוי אמר. אנגליה - פאביו קפאלו בלגיה - דיק אדבוקט יוון - אוטו רהגל שוויץ - אוטמר היצפלד גאורגיה - הקטור קופר הונגריה - ארווין קומאן אלבניה - הארי האן אירלנד - טראפאטוני רוסיה - חוס הידינק הרשימה בטוח הרבה יותר ארוכה בנוסף על זה שהמון נבחרות אחרות בעבר היו עם מאמנים זרים - אני שונא את זה שמתחילים לזיין את השכל שבכל העולם נהוג למנות מאמן שהוא לא זר.
באמת כל המאמנים הישראלים האפשריים התבטאו בתקשורת לגבי זה שאסור מאמן זר וכו'... למרות שרובם באמת לא שווה הרבה אני מבין אותם, הבאה של מאמן זר רק יפחית מהמעמד שלהם עוד יותר.
לא הבנתם שכל המאמנים הישראלים אמרו שלא צריך צאצן זר כי הם מתים לאמן את הנבחרת. לדעתי צריך מאמן מקומי, הבעיה היא שאין לנו בארץ מאמנים מספיק טובים. איזה מאמן זר כבר לוזון יכול להביא? קאפלו או פרגוסון לא יהיו פה.
יש לא מעט מאמנים זרים שהם טובים מספיק לנבחרת שלנו או יותר נכון יותר טובים מהמאמנים הישראלים. אתמול האמת שמעתי דווקא שילוב שיכול ישראלי שיכול להיות נחמד. שומי ורוני לוי,בהתחלה הייתי נגד אבל אחרי זה חשבתי על זה,שומי מאמן יחסית התקפי עם ניסיון ענק באימון,רוני לוי בונקריסט ככה שהוא יביא את הצד ההגנתי אבל הוא תקטיקן,הבעיה היחידה ששניהם לא מתים על צעירים.
בבית הכי קל בהיסטוריה, אנחנו מסיימים במקום הרביעי... עלוב ביותר. אולי באמת עדיף את גרנט והתוצאות התיקו שלו נגד הגדולות וה"תקווה" שנשארה עד הרגע האחרון מאשר הנצחונות "הגדולים" נגד הקטנות. אני זוכר שבתחילת הקמפיין כולם דיברו(כולל אני) ששוויץ ויוון לא כאלה חזקות ושיש לנו אפילו סיכוי לסיים במקום הראשון. אני לא יודע מה יותר נכון, הן לא כאלה חזקות או שאנחנו חלשים להחריד... במקומות שבאמת היינו צריכים את הנקודות, עשינו במכנסיים. 2 מתוך 6 נגד שוויץ 1 מתוך 6 נגד יוון 1 מתוך 6 נגד לטביה(היא בכלל לא הייתה אמורה להיות בסיפור).
ממה שאני שמעתי, כתב אחד שלח SMS ללוזון ושאל אותו מה לגבי פקרמן (סתם גישוש באפלה, זה לא בעקבות מגעים אתו או משהו כזה). מזה איכשהו יצאו פרסומים שפקרמן "הוצע לנבחרת". נו, שוין.
מה שאבסורד בכל הקמפיין הזה הוא שקיבלנו כלכך הרבה מתנות, מה שרק מעצים את הבזיון בסיום הקמפיין המביש הזה. בשנים הקודמות התלוננו על זה שלא ניצחנו נבחרת שהיא על הנייר טובה מאיתנו. לפני תחיל הקמפיין ואחרי ההגרלה אמרו שנהיה חייבים לנצח לפחות אחת משני הנבחרות שטובות מאיתנו בבית (יוון ושוויץ), אבל כל המתנות שקיבלנו בבית הזה כל מה שהיינו צריכים לעשות זה לנצח את כל הקבוצות שמתחתנו. שני ניצחנות על לטביה היו מעלים אותנו מהמקום הראשון בבית. הכשלון הגדול של קשטן הוא לא באי העליה (שזה היה צפוי) אלא בכך שהוריד אותנו לדרך שלישי וכך הוא למעשה כבר מעכשיו מכשיל את המאמן הבא של הנבחרת, מי שלא יהיה.
הבית הזה לא רק היה הבית הכי קל שקיבלנו, זה היה הבית הכי חלש אי פעם בטורניר מוקדמות כלשהו באיזור האירופי. זה לא רק חולשת הנבחרות שהתמודדו איתנו על הנייר, זה גם ובעיקר כל המתנות שקיבלנו. ההפסד של שוויץ ללוקסמבורג, התיקו של יוון עם מולדובה, התיקו של שוויץ עם לטביה.. כולם עשו בשבילנו את העבודה ואם לא היינו מפסידים משחק באנקר כמו המשחק הביתי מול לטביה ואם לא היינו מקבלים שער כ"כ אופייני בדקה ה90 בלטביה היינו מוצאים את עצמנו במונדיאל מהמקום הראשון בבית. המקום הרביעי שבו סיימנו ממחיש יותר מהכל את גודל הביזיון. יש לנו נבחרת מסכנה שמקבלת פיק ברכיים רק מזה שהיא עולה לדשא באיצטדיון רמת גן. במקום לעלות ולאכול את הדשא, הפחד מורגש בכל פעולה של כל שחקן ואנחנו נראים כמו נבחרת דרג ז'. זאת לא באמת היכולת של השחקנים האלה. יש לנו סגל שבהחלט שווה מקום ראשון בבית עלוב שכזה. אבל כשהם לובשים את המדים הלאומיים ועולים על הדשא בר"ג הם נראים כמו חבורה של רכיכות עלובות שלא מסוגלות לבצע את הפעולות הפשוטות ביותר בכדורגל. אז מה הפלא שבמשחקי חוץ הנבחרת נראית הרבה יותר טוב? למאמן יש חלק לא קטן בכל זה. קשטן עשה עבודה נוראית עם הנבחרת, לא יכול להיות שאנחנו נראים כמו שאנחנו נראים במשחקי בית. גם במשחק הבית הכי טוב שלנו בקמפיין הזה, מול יוון, נזכרנו לשחק רק אחרי שקיבלנו גול(וההחמצה של ברק יצחקי עדיין כואבת..). קשטן צריך ללכת הביתה ומיד וזה שהוא מתעקש להיאחז בחוזה שלו עד יוני 2010 רק מראה כמו הוא איש קטן שלא יודע לקחת אחריות וללכת הביתה. הגיע זמן השום. ===================================== לגבי הגרלת מוקדמות יורו 2012 דרג 1: אין יותר מדי מה לבנות על נקודות מהדרג הזה. ובכל זאת עדיף יהיה לקבל את רוסיה או קרואטיה, קשה לקבוע מי מהשתיים. רוסיה היא כבר לא אותה נבחרת שהפסידה בר"ג, מאז יורו 2008 היא נראית לא פחות מאיימת מכל השאר. קרואטיה בכושר הנוכחי אולי נראית קצת פחות מאיימת אבל אי אפשר לדעת מה יהיה עד שהטורניר יתחיל. דרג 2: העדיפות הברורה היא על מפגש חוזר עם יוון או שוויץ. גם הרומנים נראים כמו אופציה לא רעה בכלל אם הם ימשיכו להיות מזעזעים כמו בטורניר האחרון אבל קשה לי להאמין שהנפילה הזאת תחזור על עצמה. חוץ מ3 אלה שאר הנבחרות יאכלו אותנו בלי מלח. דרג 4: רק לא בלגיה או סלובניה.. גם ווילס נראית בעייתית. כל השאר סבירות ביותר כאשר העדיפות היא על ידידתנו הותיקה קפריסין. דרג 5: עדיף להימנע ממונטנגרו ואיסלנד. גם קזחסטן לא רצוי במיוחד. דרג 6: זה באמת לא משנה.. בקיצור, הבית שאם נקבל אותו שוב נתחיל לחלום ונגמור כרגיל עם עוד כישלון לאוסף: קרואטיה, שוויץ, קפריסין, מולדובה, סן מרינו. והבית שבו נוכל להנות ממאבק מרתק על המקום החמישי: ספרד, שבדיה, בלגיה, מונטנגרו, אזרבייג'אן.
כרגיל כל התקשורת הישראלית עושה עניין מזה שאבי לוזון אמר שהוא רוצה מאמן זר. הם מעלים שמות כמו סקולארי,אריגו סאקי,ואן באסטן,פקרמן שאלה מאמנים שבחיים לא יבואו לכאן, גם תמורת 10 מיליון דולר. אני חושב שצריך מאמן זר, אבל ההתאחדות לא מתכוונת להשקיע במאמנים זרים הרבה כסף, אם רוצים מאמן זר צריך להשקיע הרבה כסף שלהתאחדות אין אותו. מאמנים ישראלים לא יובילו אותנו לשום מקום, אם קשטן שנחשב למאמן הכי טוב בארץ לפני שהוא התמנה לנבחרת, ראינו ב4 שנים האחרונות מה הוא באמת שווה. כל המאמנים הישראלים הם גונבי דעת, הם פוחדים על התפקיד שלהם והם לא מבינים שום דבר בכדורגל. צריך רק מאמן זר ברמה, וצריך להחתים אותו לפחות ל4 שנים, ולא רק לקמפיין אחד.
צריך להשקיע יותר בקבוצות הנערים ונוער השחקנים שהיום בנערים הם אמורים להוביל אותנו בקמפיין של מוקדמות 2014 ו2016. לפני כמה שנים ניצחנו את צרפת ועכשיו אני חטפנו שבעייה מפולין. אולי אני מתבלבל בין נוער לנערים אבל הנקודה שלי היא שהעתיד שלנו במשבר וצריך להשקיע את רוב המשאבים בנבחרות הצעירות כי הם אלו שיובילו אותנו בעתיד. בנוסף לא יזיק להתאחדות לקנות מגרשים ריקים בכמה ערים ועיירות פיתוח להקים שם מגרשי כדורגל והם יראו שההשקעה תחזיר את עצמה. קצת חזון לא הזיק לאף אחד.
המאמן המקומי באירופה מכיר גם את המנטליות האירופית, בנוסף למקומית, לעומת המאמן המקומי אצלנו שעסוק בלהיפטר מעסקונות שרובצות לו על הגב ומתקשורת בחסות השרמוטה אסייג שחושבים שאנחנו ברזיל ומדברים על סגנון משחק אטרקטיבי (שכחתי שקאקה ורונאלדו יכולים לקחת כמה טיפים מבירם כיאל ותמיר כהן על דריבלים). זו בדיוק הסיבה שמאמן זר לא יצליח פה. השילוב המושלם הוא למנות מאמן מקומי, שמכיר את המנטליות הישראלית, אבל גם עם הצלחה יחסית באירופה (כשחקן או כמאמן), מאמן שרואה קלטות של שחקנים אירופאיים ויודע כיצד להציב עליהם שמירה אישית ולוחצת, לומד את שחקני המפתח בכל קבוצה, אבל לא שוכח להתמקד בנבחרת שלו בראש ובראשונה. יש מעט מאוד מועמדים בארץ שעומדים בדרישות הללו : איווניר, זלצר, ברקוביץ', קלינגר, שום. עוד שניים שמבינים אולי הכי טוב בארץ מה קורה באירופה ומה מידת הנעליים של שחקנים בליגה המוזמביקית הם ניר לוין ואייל לחמן, אבל המרחק ביניהם לנבחרת - הוא מהם והלאה.
ברקוביץ, אף פעם לא היה מאמן כך שאני לא חושב שהוא רלוונטי. ניר לוין ? לחמן ? נו באמת. מה עוד שלחמן אף פעם לא היה שחקן, ואם הוא לא היה חבר של גרנט הוא גם אף פעם לא היה מאמן. גם טל בנין שמאמן את הנערים וגם אלי אוחנה שמאמן את הנוער, כך גם אלון חזן שמאמן את נערים ב, שיחקו באירופה כשהם היו שחקנים, ובמקרה של בנין ואוחנה רואים שזה לא זה, גם מוטי איווניר שמאמן את האולימפית שיחק בעבר בהולנד, והוא לעומת אוחנה ובנין כן מצליח עם האולימפית. אני לא חושב שמאמן ישראלי יקדם אותנו לאיזה מקום בגלל שהוא לא עסוק באימון נטו, אלא גם הוא מופיע במדורים אחרים, והשיקולים שלו לא מקצועיים נטו, וזה כך לגבי כל המאמנים{גם שום, למרות שהוא אומר שאין לו מקורבים חוץ משלמה שרף, ובגלל זה הוא אף פעם לא יאמן את הנבחרת. למאמן זר אין חברים בתקשורת הוא מזמן שחקנים לפי מה שהוא רואה ולא בגלל חברויות או דברים לא מקצועיים.
אברהם גרנט לא היה שחקן וגם לא אימן באירופה לפני שאימן את ישראל. ונתן את אחד הקמפיינים הטובים ביותר שהיו לנו מאז שעברנו לאירופה (אחרי הקמפיין ממוקדמות יורו 2000) (סיימנו בלי הפסד-ולא העפלנו בגלל שלשוויץ היה הפרש שערים עדיף על שלנו).
עכשיו זה מתחיל להיות רציני- לוזון ייפגש בימים הקרובים עם אריגו סאקי כדי להציע לו את משרת האימון של נבחרת ישראל: http://www.sport5.co.il/HTML/articles/Article.285.67264.html
