ביבי יקבל תמיכה כמעט מכל גורם ואדם במדינה אם ילך למשא ומתן ולמהלכים מדיניים. כמו שאמרתי אני אהפוך לתומך נלהב אם לביבי יהיה את הנכונות לעשות ונראה תוצאות בשטח. יהיה לו רוב מקצה לקצה למעט כמה מתנחלים שלא מהווים 2% אפילו מתושבי מדינת ישראל ומרצון העם. ביבי יקבל תמיכה של 90% לכל הסכם שלום שיביא.
ויש לו את היתרון של בן אדם שצמח מהימין, כך שלתהליך השלום יהיו לו יותר תומכים ממועמד מהשמאל (איזה שמאל יש בארץ???)
דנידין, יכול להיות שאתה צודק - תהיה תמיכה בהסכם שלום זה וודאי, מקצה לקצה אני לא משוכנע. אבל לא זו הנקודה - אז תהיה תמיכה בהסכם שלום, ב-2 מדינות ל-2 עמים, יופי ומה הלאה? אולי לעקרון הזה תהיה תמיכה גורפת אבל מה יהיה כשיגיעו הדיבורים על גבולות, על ירושלים, על התנתקות משודרגת? יש רוב ימני מוצק בעם, אין מה לעשות - דבר כזה לא יעבור ולא יקבל תמיכה.
אתה אולי תתפלא, אבל אם הסכם כזה יגיע מאיש ימין (כמה מפגר שזה נשמע, אבל אלו הם בני עמנו) שכולל שלום מלא והרבה ביטחונות לפירוז בגבולות, התערבות בינלאומית וגבולות קבע, אז יהיה לזה רוב אפילו סוחף. מעבר לכמה קיצוניים, לאף ימני גם לא איכפת מה קורה בשכונות ערביות מעבר לקו הירוק ואם יהיה הסכם שיסגור סופית את הסיפור, הוא יקבל את התמיכה. החלטות במדינה נורמלית לא יכולות בשום אופן להיות לשביעות רוצנם של כל העם, לכן המיעוט שמתנחל ילמד לחיות עם דעת הרוב (או שלא, אבל למי איכפת). גם חילופי שכונות במזרח ירושלים כמו שליברמן הציע זה כבר לא מרגש מידי גם אנשי ימין. ברגע שיש הסכם ואיתו ראש ממשלה מגיע לעם, זה נראה אחרת לגמרי מבתאוריה. אז נכון שביום יום יבוא הימני ויגיד שאסור א' ומותר ז', אבל באווירת הסכם היסטורי יש תפנית גדולה אצל הרוב הגדול. היינו בסרט הזה לא פעם: ברגע שמגיע הסכם ממנהיג הימין, הרוב יגיד לחתום.
זה לא משנה איזה הסכם ואילו הסדרים יביא ביבי או ברק או לבני או אולמרט או כל אחד אחר, אנחנו בתוך עצמנו לו יהיה משאל עם,נסכים לכל דבר בתנאי שיביא שקט, גבולות כאלה או אחרים,ירושלים כזאת או אחרת, כי גם איש ימין כמוני,ברגע שצריך לחתוך את העניין אחד ולתמיד ובתנאי שזה יהיה אחת ולתמיד אני אצביע בעד כל הסכם שיהיה על השולחן, אבל וזה האבל הכי גדול וכבר כתבתי זאת כמה פעמים, הבעיה היא לא מה העם בישראל יגיד,הבעיה היא מתי הצד השני יהיה אמיתי ופעם אחת ולתמיד הוא יהיה מוכן לסיים את הסכסוך, כמו שזה נראה ולאחר שכבר ראשי ממשלה בישראל הסכימו ללכת הכי רחוק שאפשר, זה לא יקרה מחר,עוד שנה או גם בעוד 10 ו 20 שנה.
העם בישראל יסכים להסכם שייתן שלום, באותה מידה שהעם בפלסטין יסכים להסכם שנותן שלום. הבעיה היא שלהם יש הרבה יותר מה להפסיד מלך. הם רוצים לחיות במדינה עצמאית ובחופש, ובלי איומים מבחוץ, בדיוק כמו שאתה רוצה. זאת חכמה קטנה מאוד להגיד דברים כמו גולדה מאיר, על כך שאם הערבים יתפרקו מנשקם יהיה שלום, ואם ישראל תתפרק מנשקה לא תהיה ישראל. גם אם ישראל תתפרק מנשקה יהיה שלום. לא תהיה ישראל? באותה מידה שאין פלסטין. אני לא אומר שברגע שיתנו להם מדינה הכל בהכרח יירגע משני הצדדים, אבל אין לשום הסכם שלום סיכוי עד שזה יקרה.
מדינה עצמאית,חופשית ובלי איומים מבחוץ...כבר הסכמנו לתת להם, כן,בתנאי נשק מסוימיים,אתה עדיין עושה שלום עם אוייבים ולא ביום אחד אתה יכול לסמוך עליהם בעיניים עצומות רק בגלל חתימה על הסכם נייר וכולם הרי יודעים שלו הם ישמרו על השקט אז אף אחד מישראל לא יתקוף אותם ככה שאין להם ממה לחשוש במידה והם יקיימו את הצד שלהם ובסופו של דבר אתה הצד החזק ולכן ויחד עם כל ההתפשרות,אתה מגיע למשא ומתן מנקודה שונה לגמרי,זו המציאות ואלה הם החיים בכל משא ומתן על כל דבר. אבל כל הדברים הללו לא שווים הרבה כי הסכם השלום שהצד הפלסטינאי יסכים לו יהיה בדמות חזרה לימי 48 ועד שלא יחשבו שם אחרת לא יהיה פה לא שלום ולא שקט.
מדברים על מפגש פסגה מיד אחרי ראש השנה בתחילת שבוע הבא. אובמה מושיב את אבו מאזן וביבי בבית הלבן, הגיע הזמן.
נו אז אובמה מושיב את ביבי ואת אבו מאזן כמו שנשיאים לשעבר הושיבו את רבין,פרס,ברק,שרון,אולמרט והנציג הפלסטינאי התורן גם כן, מה היו התוצאות כולנו יודעים. אמריקה יכולה להגיד משהו אחד,אנחנו יכולים להסכים,יש צד שלישי שעד היום לא היה מוכן להתפשר,לא היה מוכן לוותר,לא היה מוכן להיות כן.
אני לא חולק עליך שכרגע אין מנהיג פלסטיני חזק שיכול לאחד את השורות ולסיים את הסיכסוך, כי זאת המציאות. אני מסכים איתך, אבל אני מניח שגם אתה רוצה לנסות למצוא פיתרונות לזה, וצריך למצוא משהו. להרים ידיים זה גם בעייתי. להשאיר את המצב כמו שהוא זה לא פיתרון. אז מנסים להתדיין, מנסים לחזק את מעמדו של אבו מאזן בעולם כדי שהוא גם יצבור כוח אצל העם שלו. אולי זה כן יביא משהו, אבל אם לא, אז לא הפסדנו דבר. לא נחתום סתם על הסכם בלי שיראה כבר ביצוע. הסכם שאפשר להגשים את חזונו ויסיים את הסיכסוך. אף צד לא יחתום בלי להיות מרוצה. זה יקח זמן, אני מסכים איתך בסך הכל.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3777321,00.html ותגובת משרד החוץ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3777389,00.html בקיצור,או"ם שמום.
אבא אובמה נזף בילדים והכריח אותם להתבגר, לשבת ולדבר. המינימום נעשה, יתחיל משא ומתן. עברנו שלב א' (כיתה א'?).
דנידין, אובמאה יכול לנזוף בהם עד מחר אבל גם הוא צריך לעשות שיעורי בית ולהבין שהמזרח התיכון זו פצצה מתקתקת ולדבר יפה זה נהדר אבל זה לא עושה רושם על אף אחד. בוש,קלינטון וכל אלה שלפני,גם הם דיברו,נזפו,איימו ומה קרה בסוף?כלום! לא מדובר בילדים קטנים אלא מדובר בעקרונות של חיים ומוות ואני לא מגזים, אף ראש ממשלה שפוי לא יסכים לאכול את הלוקשים שהפלסטינטים האכילו פה ראשי ממשלה בעבר עם הבטחות שאין להם כיסוי,עכשיו רוצים לראות פעולות בשטח. נגמרו הימים של לבוא למשא ומתן עם הבטחות מראש,מהיום שולחן נקי. ישראל מוכנה לזה,ארה"ב מבינה את זה,הפלסטינאים...הם ממשיכים לחיות כאילו אנחנו או ארה"ב או מישהו אחר בעולם צריך אותם,כשהם יקומו מהחלום שלהם תקרא לי.
