אתה מדבר בטיפה זחיחות והתנשאות אנ יכבר ממזמן לא בגיל העשרה שלי ולא שומע מטאל כי אני ילד סצנה "מאגניב" (אומנם בימים אלא אני לא שומע רק מטאל אלא רק הרבה רוק, פרוג רוק, בלוז, ג'אז, מוזיקה קלאסית ועוד זאנרים מעניינים אז גיוון לא חסר לי) while my guitar gentley wheeps נגע בליבך (שאם זכרוני לא מטעה אותי אריק קלפטון ניגן את זה) אז לי נגע בלב kashmir או hallowed be thy name הפשטות לא עושה לי את זה אני לא רואה את הגאונות וגם לא את החדשנות (כל התת ז'אנרים שאתה טוען שהם המציאו או קידמו אני יכול לתת 5 להקות לפניהם בכל תת ז'אנר שקידמו ויצרו אותו יותר), הם לא עשו גם משהו שלא היה לפניהם (כן הם לא המציאו את פופ שנות ה60 חבריי הם בסך הכל פרסמו אותו) ביטלס הוציאו הרבה אלבומים והרבה חומרים, חלק מהחומר איכותי אבל רובו בינוני בטיבו לכן הם בחיים לא יהיו גדולים כמו להקה כמו לד זפלין בעיניי שאחוז החורמ האיכותי שלה כל כך גבוה יורת מהביטלס, בליריקה, בלחן, ברמה, בחשיבה בהכל ועוד פעם אתה מביא דוגמא של הצלחה כגדולה...חובבי מוזיקה בעיקר אמורים לדעת שהצלחה זה לא מדד לגדולה
כנראה שלא קראת את ההודעה שלי כי אתה מראה את הנקודה שלי. אתה יותר אוהב את תאטרון החלומות מהביטלס כי זה יותר הטעם שלך. מבחינת עובדות מוזיקליות (כן יש דבר כזה) הביטלס יותר טובים מתאטרון החלומות. זה נמדד בכמה רבדים כמו חדשנות, יצירתיות, פופולריות, השפעה, בעיקר השפעה, בהיסטוריה, במלודיה, בטקסטים וכדומה כמו שאמרתי ואני בכוונה נותן דוגמה קיצונית, אתה יכול לאהוב יותר את בריטני ספירס מאשר את מוצרט אבל מוצרט יותר טוב.
אפרופו חדשנות, אל תשכח ידידי שלפני Yes King crimson Jethro tull elp הייתה להקה שהביאה את הפרוגרסיב לעולם בשיר A day in the life. בלעדיו לא היה את In the court , Close to the edge , Tarkus, Supper's ready
הם גם חושבים שאני איזה נער מתבגר ששמע מגהדת או דרים לפני שבוע ומתלהב מהם. אני התחלתי לשמוע את הלהקה הזאת בדיוק לפני יותר מעשור, ממש אחרי שסיימתי בית ספר יסודי. כבר עברו כמה שנים טובות מאז ששמעתי את הלהקה הזאת על בסיס קבוע. וכאחד שניגן את רוב השירים הרציניים שלהם משמיעה בלבד (לא שזה קשה, כן?) אני מוכרח להגיד שהם הרבה פחות בנאליים מהשירים של הביטלס. אבל שוב על טעם ועל ריח ... ואני לעולם לא יסכים על כך שבמוסיקה משהו פשוט יכול להיות גאוני. סתם לדוגמה: wonderwall של אואזיס זה אחד השירים הכי יפים ששמעתי בחיים שלי, אבל להגיד שהוא גאוני? ממש לא. זה שיר יפה להחריד לז'אנר הזה, זה הכל
שלומי שבן - עיר אסף אבידן - The Reckoning Kings Of Leon - Only by the Night Oasis-Dig Ou Your Sou נירוונה - MTV Unplugged In New York Nirvana- Nirvana שלומי שבן - שלומי שבן רד בנד - פסקול הסידרה (בלי צחוק, כל השירים גאוניים) Kashmir
Michael Jackson - Thriller - 1983 מלך הפופ המנוח בביצוע אדיר, הופעת אורח של פול מקרטני בדה גירל איז מיין המופתי, והפקה מושלמת של קווינסי ג'ונס. שיר אהוב: Thriller. Kraftwerk - Computerworld - 1981 אחד מהדיסקים החלוציים של מכונת האדם מדיסלדורף. סאונד מלוטש, שימוש במכשירים (מחשבונים, וכד'), וקצבים שהמשיכו להוות עמודי תווך להיפ-הופ, אלקטרו וסינתיסייזרים בעתיד. שיר אהוב: Pocket Calculator. Earth Wind & Fire - All'N'All - 1977 אדמה רוח ואש, הג'נטלמנים האמיתיים של האר-אנד-בי, דיסקו, וכמעט הכל. האהבה שלי ללהקה הזו אדירה, וכל דבר שהם נגעו בו נצץ. פה אני אוהב כמובן את ההפקה המצוינת, והשילוב בין שירים משמחים וקצביים כמו פנטזי לבין "בלדות" כמו אייל ורייט א סונג פור יו ובי אבר וונדרפול. שיר אהוב: I'll write a song for you. פיליפ ביילי מגיע לרמות חדשות בשירה שלו פה, פשוט גאון. Scritti Politti - Cupid&Psyche 85 - 1985 להקה שהיא אנדר-רייטד בטירוף, אבל כל מי שמצא אותה יודע שהוא התברך בבונבון איכותי. סוג של ניו-וייב חלומי, את הקול של גרין גרטסייד הסולן קשה לתאר, סוג של מייקל ג'קסון בפיץ' גבוה, הוא נשמע נהדר כשהוא שר את הליריקה המתוחכמת של הסקריטי עם כל המטאפורות והאיזכורים הפוליטיים. שיר אהוב: Wood Beez (Pray Like Aretha Franklin) Propaganda - A secret Wish - 1985 להקת גל-חדש גרמני, אבל האלבום הופק באנגליה ולכן נחשב אנגלי. ליריקה מתוחכמת, מעוררת רגש, הפקה של טרבור הורן ואין מה להוסיף בנושא הזה, קלאודיה ברו?קן הסולנית, נותנת הופעה בלתי נשכחת. תענוג. שיר אהוב: The murder of Love Weather Report - Heavy Weather - 1977 אלבום אינסטרומנטלי, פיסת מוסיקה מצוינת, ג'ז פיוז'ון הכי טוב שיש. ג'קו פסטוריוס מנגן באס ברוב השירים וזה מספיק להגיד בשביל כל חובב באס, ומי שלא, צריך לשמוע אותו. אחד הטובים. שיר אהוב: Harlequin The Art of Noise - (Who's Afraid of?) The Art of Noise - 1984 סינתפופ אוונטגרדי של טרבור הורן. מפנק את האוזן. ביטבוקס טראק חלוצי מבחינת השימוש במכונות תופים שם. שיר אהוב: Moments in Love. שיר עשיית ילדים אולטימטיבי Ashra - Blackouts - 1977 קראוט-רוק/ספייס-רוק מופתי. עבודת הסינתיסייזר הוירטואוזית של מנואל גוטשינג מכניסה אותך למו?דות שלא היית מודע להן. פשוט מוסיקה לחשוב ולרחף איתה. שיר אהוב: Blackouts Pink Floyd - The Final Cut - 1983 לא הדיסק הכי טוב של פינק פלויד, אבל יש פה שילוב מצוין: המוסיקה של פינק פלויד והליריקה של רוג'ר וואטרס שמגיעה היישר מהלב המדמם. אלבום מזיז, עצוב, חשוב ורלוונטי כל הזמן. שיר אהוב: The Final Cut Genesis - Duke - 1980 האלבום האחרון לפני שג'נסיס הפכו ל"פופיים" לגמרי עם פיל קולינס, לא שזה כמובן דבר רע - אוהב מאוד את החומר שלהם מאז. דיוק אלבום מופתי מכל הבחינות, מוסיקלית והביצועים של קולינס, פיסות מוסיקה איכותיות ואינסטרומנטליות לצד מיני-בלדות מרגשות. שיר אהוב: Alone Tonight
סחתיין על קראפטוורק. לא מכיר אותם לעומק אבל אנשים שוכחים אותם והם אחת הלהקות המשפיעות על ההיסטוריה של המוזיקה ובכלל של אלקטרוניקה במוזיקה, כל כך הרבה ז'אנרים פותחו הודות להם וכל כך הרבה ז'אנרים לקחו צעד קדימה (ע"ע דיסקו).
סחה על הקרדיט לקרפטוורק. והם אכן השפיעו על כל-כך הרבה ז'אנרים. מההיפ-הופ של האירלי אייטיז אפריקה במבטה סימפל את טרנס-יורופ-אקספרס בלהיט הכי גדול שלו שנחשב לעמוד תווך של היפ-הופ, "פלאנט רוק", ועד הניו-וייב של האייטיז, דפש מוד, פטשופ בויז, יאזו, ודומיהם, ומשם גם לאלקטרוני יותר נרחב. לגבי פלסטיקמן - בהחלט מכיר ואוהב. טכנו-מינימליסטי מצוין שהושפע רבות מקרפטוורק וטנגרין דרים. יש אנשים שמסתכלים על המוסיקה של קרפטוורק כ"מצחיקה", "מוזרה", אפילו אתבייש ואגיד גימיק. אני לגמרי בוחל מלהגדיר לאנשים מה הם צריכים לשמוע, אבל צריך לדעת לתת כבוד מתי שצריך. הופעה שלהם כשהם עומדים מול הלפטופים ועושים מוסיקה עם סרטוני הקונספט מאחוריהם במסך גדול, חייבת להיות חוויה אדירה. יש לי את DVD ההופעה החיה, מינימום מקסימום, לצפות בחדר חשוך בווליום חזק ופשוט להכנס לזה. המלצת אלבום שעבדה לי בעבר עם קרפטוורק עם אנשים ספקנים הייתה "טור דה פראנס סאונדטרקס" המצוין שלהם מ2003. גם הולך מצוין בריצות/ג'וגינג/ספורט!
אם כבר דירוגי מוזיקה, היום 7 לילות עשו דירוג של 500 השירים הישראליים הגדולים ביותר בכל הזמנים. מפתיע אותי איך דווקא העיתון שמתיימר להיות צעיר, מגניב וחדשני (ולפעמים גם מצליח) עשה רשימה כל כך מיושנת ובנאלית. מתוך 500 שירים אולי 20 ברשימה נכתבו בשנות התשעים או האלפיים. הלהקות הצבאיות וכל מיני להקות נשכחות משנות החמישים והשישים קיבלו ייצוג סופר-נרחב בדירוג, לעומת זאת מאור כהן על שלל להקותיו וגלגוליו לדוגמא לא הכניס אף שיר, ברי סחרוף הכניס שניים, ועוד רבים וטובים קופחו רק בגלל שהעיזו להתחיל את הקריירה אחרי 1980. במקום הראשון-הבחירה הכי בנאלית שיכולה להיות, מחכים למשיח.
