רגשות מעורבים יהיו הערב במיאצה. לא יודע לגבי אוהדים אחרים, אצלי הסיטואציה עם זלאטן היא כזאת. מצד אחד - מחיאות כפיים מגיעות כמובן, לא רואה תסריט שלא, מדובר בשחקן שאולי השאיר חותם באינטר יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה של המועדון הזה. שערים, בישולים, יכולת, מנהיגות... מה לא. מצד שני - כעס מסוים. כעס על הזלזול שלו באינטר עם עצם המעבר לקונטנדרית ראויה יותר (לגיטימי, אבל חכה עוד קצת, תראה מה בונים). הוא עצמו "הוביל" את אינטר לכישלון גדול באירופה, אבל רצה להתחמק מאחריות, וחיפש לברוח הרבה לפני שנתן צ'אנס נוסף למועדון לבנות משהו חדש. הייתי אומר אפילו חוסר כבוד. מאכזב, אבל רצונו כבודו. היחס אליו הערב יהיה משהו באמצע.
ככה זה במועדון בלי שחקני בית ומקומיים שיכבדו כמו שצריך - שכירי חרב מקבלים מעמד של אלילים והאוהדים נעלבים כשהם עוזבים.
מה אתה דוחף את מילאן וקאקא? אנחנו לא מחליפים פה עקיצות. קאקא עשה בשבילנו מעל ומעבר בשביל שנודה לו ונמשיך הלאה מבלי לנטור לו טינה. כשיגיע לסאן סירו לא יהיו רגשות מעורבים, יהיה סטנדינג אוביישן.
בהיסטוריה?! לא הגזמנו טיפה? מה עם מיאצה, פאקטי, טולדונה, ברגומי, חאבייר זאנטי, ויירי, ברמה, קלינסמן, מתיאוס, ורבים ואחרים וטובים שנמצאים הרבה לפניו...נכון הוא אחד הטובים שהיו אצלנו בהיסטוריה אבל מפה ולהגיד שהוא הכי בולט בהיסטוריה זה הגזמה פרועה...אין לו נאמנות בשיט הוא לא יכול להיות אחד הגדולים!
בעיני, למרות שקאקה היה גם הוא שכיר חרב כמו זלאטן, נוצר קשר חם אליו ומאוד אהבתי אותו וכיבדתי אותו כשחקן מילאן. לא ראיתי בו עוד שחקן שזו תחנת מעבר בקריירה כמו זלאטן באינטר. הוא היה 6 שנים במועדון והגיע כשחקן ממש צעיר ואלמוני והפך שלחקן הכי טוב בעולם ובמו רגליו הביא לנו את ליגת האלופות. למרות זאת, כשרק הבנתי שהוא עוזב כאוהד חשתי פגיעה מכך שהוא החליט לעזוב את המועדון לאחר שחצי שנה לפני כן הוא יצא עם חולצה מהמרפסת והצהיר על נאמנות למילאן. חשבתי שהוא היה כמו שבצ'נקו שפשוט נמאס לו ממילאן והלך לכסף של אברמוביץ' (וזה לא שבמילאן הוא קיבל משכורת רעב). היום במבט לאחור אני מבין שקאקה הוא לא זה שיזם את המהלך. גליאני וברלוסקוני היו מוכנים למכור אותו גם לסיטי וקאקה לא רצה פשוט להגיע למועדון קטן. הוא הסכים לכך שיעזיבו אותו אך ורק לריאל מדריד, אז מכרו אותו לריאל בסכום אסטרונומי והצדדים נפרדו בצורה חיובית. עדיין הוא מרבה לדבר על מילאן בתקשורת ולפני כמה שבועות גם בא לבקר במתחם באימונים את השחקנים. זלאטן לא. למרות שאחרי החתימה בבארסה הוא הודה למוראטי הוא מזלזל לא מעט באינטר ומשתחצן בהקשר של התרומה שלו לאינטר. רק לפני כמה ימים קראתי ציטוט של מונטארי שאמר ש"זלאטן הצליח לקחת אליפות כשחקנים כמוני עשו את העבודה השחורה בשבילו". אם הייתי אוהד אינטר הייתי רוצה להביס אותו היום. בקשר לתוצאות אתמול, צפיתי בחלקים נרחבים של המשחק אתמול ולא התרשמתי יותר מדי מיובה. אני חושב עדיין שהם כן קבוצה טובה מבורדו, אבל אתמול המשחק של יובה היה שבלוני ממה שהצלחתי להתרשם. הגול של יאקווינטה בא מכדור ארוך. שמתי לב גם שמתחילת העונה אמאורי הוא החלוץ הכי פעלתן ביובה, אבל לא מצליח לתת גולים. כל משחק יש לו איזה מצב שניים בטוחים והשוערים איכשהו מצילים תמיד. אם הוא לא יתחיל לתת את הגולים שלו בקרוב הוא ייכנס ללחץ שיפגע בו במהלך העונה. אני חושב שבעוד שבועיים נראה יובה טובה יותר באליאנז ארינה. באשר למילאן, לא ראיתי את המשחק אבל אני פשוט חייב לומר שאינזאגי הוא חתיכת אס של הקבוצה. כל פעם שיש בעיות פונים לאינזאגי ויודעים שהוא מניה בטוחה. ללא ספק אחד משלושת חלוצי המטרה הגדולים בעשור האחרון באיטליה, פשוט ענק. המיקום שלו וההשתחררות מבלמים, תמיד להיות ראדשון לריבאונד או להכנסת הכדור. כל הכבוד גם לסידדורף על שני הבישולים. לפי מה שהבנתי המחצית השניה היתה רק עוד בונקר ומדובר פה בהרבה מזל, אבל המזל הזה הוא חלק מילאן של אירופה בעשור האחרון - קבוצה שיכולה להפסיד לסיינה ואז לחזור לאירופה ולתת בראש ליונייטד. נקווה לראות לפחות תצוגות ראויות באירופה גם מול ריאל. עומר, מה לנאמנות ולעובדה שהבנאדם היה אחראי מרכזי לשלוש אליפויות רצופות של המועדון, משהו שלא עשיתם כבר שני עשורים? שבצ'נקו לא היה הנאמן למילאן ועם זאת הוא אחד השחקנים הגדולים שלבשו את מדי מילאן.
דיברתי על שחקן שהשפיע כ"כ על הקבוצה, ומכל הרשימה הזו, לא חושב שאפשר למצוא שחקן אחר שהתלות בו הייתה מפלצתית כמו בזלאטן. לא אמין אולי, אבל שחקן כדורגל נדיר שהביא במו רגליו 3 אליפויות ודומיננטיות אבסולוטית על הסריה A כמו שלא היה מעולם. חולה על בובו, עדיין אליל שלי, אבל להשוות אותו לזלאטן? מבחינת ההשפעה על הקבוצה? או לותר מתיאוס, עם כל הכבוד כן. כולל היתר. לא כוחות. כל אוהד רואה זאת מזווית אחרת. על הכיפק, אבל מבחינתי השבדי בטופ.
רציני בהחלט, יודע בוודאת לאו. סה"כ מסכנה לוגית פשוטה: מילאן משחקים בליגה עם פרסומת חברת ההימורים ובליגת האלופות לא. דהיינו, אחת משתי האפשרויות: או שלמילאן אסור לשחק עם הלוגו בצרפת או בליגת האלופות. מכיוון שריאל מדריד שיחקה ללא הלוגו במדינה אחרת, יכלתי להניח רק אחת מהשתיים: אם שאסור לשחק בליגת האלופות או שבצרפת ובשוויץ חל איסור לשחק עם הלוגו. מבחינה סטטיסטית הסיכוי שאסור לשחק בליגת האלופות עם הלוגו גבוהה בצורה ניכרת מהסיכוי שאסור לשחק דווקא בשתי הארצות הנ"ל. על כן אחרי שיקול לוגי וסטטיסטי זה הגעתי למסקנה שדווקא בשל האיסור לשחק בליגת האלופות עם חברה הימורים מאמצת שיחקה מילאן ללא הסמל. דווקא מאוד מתאים לי, גם אם במקרה הזה הצדק איתך ולא עימי.
זה חל גם בגרמניה, כיאה למשחקי הידידות בהם מילאן שיחקה ללא ספונסר בAUDI CUP סטטיסטית לא קשור לפה, כנראה שיש רשימה של מדינות בהם אסור לשחק, לא בטוח שיש קשר לליגת האלופות לא ראיתי תמשחק אתמול, ר"ג וכאלה אבל כל הכבוד לבחורים, נתנו תתחת במשחק הזה, במיוחד בהגנה. קבוצה כל כך לא כשרונית מוציאה ניצחון בצרפת, כנגד כל התחזיות. אינזאגי פנומן, להגיע להזדמנויות מהרמות כדור של מאסימו אודו, והקישור הסופר מהיר של מילאן, צריך להיות מינימום מסי או זלאטאן, אבל השועל שלנו מצליח לעשות את זה בטבעיות. מקווה שהנצחון הזה יוסיף קצת להמשך הדרך באלופות, ושלא יעשו פדיחות מול ציריך. עוד הוכחה אתמול להיותו של הפדלאה השמנה על הספסל, דבר שאיפשר לשאר השחקנים לשחק יחדיו בהגנה, וכל אחד תרם את שלו. עד שפו הדוב לא ילמד להשקיע שירקב על הספסל, מקווה שזה המסר שלאונרדו מביא איתו, כהמשך לסדרת החינוך שהעביר לו קארלטו שנה אשתקד. אוהבי גאושו כמובן האשימו את אנצ'לוטי שסיפסל אותו על לא עוול בכפו, אבל השנה הנוכחית רק מראה עד כמה זה היה נכון להעניש את האפס הזה על חוסר המחוייבות למועדון ולמקצוע.
מה זה? הצדקה בדיעבד של אחת הפעולות של אנצ'לוטי? הגיע הזמן... אני חושב שפיורנטינה בבעיה היום בערב. ליון עולה עליה בכמעט כל עמדה ופראנדלי יצטרך להוציא קסמים אם הוא רוצה שהקבוצה שלו תצליח להוציא נקודה. דרך אגב - מצידי לשחק כל הזמן בלי הספונסר. החולצות אתמול היו העתק מדויק של החלוצות מהגמר ב-94'.
אנצ'לוטי עשה לא מעט דברים טובים, לצערי ההנהלה ניצלה את האופי שלו כדי "לא" לחזק את הקבוצה. היו לו גם וכמה וכמה פעולות טקטיות (באופן מגמתי-גורקוף,הנגרייה והפאבאליה,4-5-1 וכו) שעד היום אני מתקשה להבין אותן, אבל אחרי העזיבה שלו כשרואים איך הקברניטים ממשיכים להתנהל עם לאונרדו, אפשר להבין בוודאות (אם עד היום היו למישהו ספקות), עד כמה הידיים שלו היו קשורות. בכל מקרה כיף לראות איטלקיה, ואת מילאן בפרט חוזרת מצרפת עם הנקודות. מול מארסי גם אינטר ויובה היו מתקשות לצאת עם ניצחון, אז מגיע קרדיט גם ללאונרדו שלא התפתה לשחקם עם הונטלאר וגאושו, ואפילו עלה עם צמד חלוצים. אחרי הביקורות מהדרבי ומול ליבורנו מגיע גם למאמן הטירון מילה טובה. בוא לא נשכח עד כמה הספסל של מילאן קצר, ומי עומד אצלינו בשער (גול בין הרגליים, למרות הופעה טובה)
רק עכשיו יצא לי לראות את השערים של מארסיי - מילאן. פיפו פשוט מדהים, באמת שאין הרבה תופעות מהסוג שלו, אם בכלל. איזו רכות, מדהים. שמח בשביל מילאן שאחרי תיקו מעליב היא יוצאת עם ניצחון גדול מהאיצטדיון המאד קשה הזה.
