אני לא אוהב שאנשים חוזרים בהם מפרישה, טוטי עשה חכם שפרש אחרי המונדיאל, בניגוד לליפי שחזר או הוחזר. למרות שטוטי אחד השחקנים האהובים עליי בעולם מחוץ מאלו של מילאן, אני מעדיף שישחק רק ברומא ויסיים שם את הקריירה. * בימים הקרובים סיקור על הנבחרת הקווקזית של גאורגיה, אותה מאמן הקטור קופר המפסידן האגדי. *האזורה של איטליה אותה מאמן פייטרו גדין, ניצחו בפינלנד בשלב הבתים את אנגליה ורוסיה, אך הפסידו לשבדיה מה שמנע מהם להפגש ברבע הגמר עם נבחרת כמו נורבגיה לדוגמה. אם איטליה הייתה מסיימת שלישית אולי הייתה פוגשת את פינלנד המארחת, לכן ביום שישי גרמניה {היחידה בטורניר עם 100 אחוזי הצלחה} כנראה תנצח את איטליה בתבוסה.
על פי האימונים האחרונים ליפי צפוי להמשיך עם ה 4-4-2 שנוסה מול שוויץ', רק שעל המשבצת של מרקיזיו בקישור תורגל מרקיוני. כלומר, הקישור צפוי להראות כך: קאמורנסי-פאלומבו-פירלו-מרקיוני.
לא חלמתי על היום שבו אראה את מארקיוני בנבחרת, ועוד בהרכב. אני כבר לא יודע מה לחשוב, מצד אחד כל שחקן בינוני כמו פפה ומארקיוני מוזמן לנבחרת וקסאנו נשאר בחוץ (למרות השנאה שלי כלפיו, הוא השחקן שהנבחרת זקוקה לו). מספיק עם קאמורנסי, התרומה שלו לנבחרת שואפת ל-0. מארקיזיו טוב ממנו בכל המובנים.
די לעשות רצח אופי לפפה ולמרקיוני, הם אומנם לא גאוני כדורגל, אבל עדיף שילחמו על כל כדור ויראו שהם שווים את המאבק. פפה קודם כל לא ממש נחשב קשר, אלא מין קיצוני על האגף. קאסנו גם אני לא מת עליו, אבל הבנתי מכל מיני פרשנים בימים האחרונים בעיתונות האיטלקית שלא האופי שלו מונע ממנו להגיע לנבחרת, אלא הסיבה שהוא לא תמיד יורד להגנה. בפייסבוק ובטוויטר תוכלו למצוא קבוצות רבות שבהם תוכלו להביע תמיכה בילד מהעיר העתיקה של בארי. מה שכן, אני מסכים לגבי קמוראנסי, הגיע הזמן שאם מאזרחים מישהו זה יהיה צ'יאגו מוטה. ולא אמאורי. בינתיים המצב רוח של הנבחרת הבולגרית בתחתונים, כי ההופעה של זונת הצמרת מארצות הברית, מדונה, הרסה את הדשא של איצטדיון לבסקי סופיה שאמור לארח את המשחק נגד מונטנגרו ביום שבת בערב. בבולגריה רותחים מכעס.
אם אתה רוצה כ''כ מלחמה על הכדור, אפשר לזמן 10 מטארצים. זה ברור שמארקיוני ינסה להוכיח מה הוא שווה, אך עם כל משחק הלחימה וההקרבה, הוא פשוט לא מספיק טוב. תמיד חיבבתי את מארקיוני, אך הוא לא שחקן שאמור לפתוח בהרכב, הוא בסה''כ יוכל לשמש כרוטציה מהספסל. בולי עץ כמו טוני החוצה, אחד החלוצים הגרועים והשבלונים ביותר שיצא לי לראות בנבחרת איטליה. למרות ההתנגדות ההגדולה, ואי ההוכחה כביכול של דל-פיירו בנבחרת, הוא חייב להיות מוזמן, הוא תמיד יוכל לשמש כמחליף. אולי מהספסל התרומה שלו תיהיה גדולה יותר מזו כשהוא פותח. הניסיון, המסירות הגאוניות, הנאת הכדור והמצבים הנייחים, כל אלו ייתרמו המון למשחק הנבחרת.
אני בכלל לא מבין למה ליפי לא הולך ברוח השינוי של הסריה אה והולך ל4-3-1-2 אני מבין שיש בעיה לצוות שם שחקן שהוא לא קאסנו/טוטי אבל אולי הגיע הזמן לנסות משהו כזה.. אם ליפי כל כך אוהב את קמוראנזי שישים אותו בעמדה הזאת.. אני הייתי מעדיף עליו אפילו ילד כמו ג'יובינקו... בכל אופן בקישור של 3-1 כמו במערך שהצעתי, פירלו ודה-רוסי הם באנקרים בהרכב ועל המשבצת הנוספת יש עוד כלכך הרבה שיכולים להתאים.. מארקיזיו/פאלומבו/מונטוליבו/זאנטי אפילו דה-צ'לייה/קמוראנזי/דסנה/צ'יגרני רק תבחרו... בחוד הייתי בוחר ברוסי ויאקווינטה,ואתם בעצמכם בולי עץ. קווליארלה/די-נטאלה/דל-פיירו/באלוטלי/ג'יובינקו/אינזאגי/בוריילו/מיקולי/פאציני/ג'ילארדינו רק תגידו את מי אתם רוצים על הספסל...
אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, זה יהיה ההרכב שיעלה ליפי הערב: Italy 4-4-2: Buffon; Zambrotta, Cannavaro Chiellini, Criscito; Marchionni, Pirlo, Palombo, Camoranesi; Iaquinta, Rossi
http://3dflags.com/art/comps-20090822/72/3dflags-geo1-3.Xxx הקטור קופר המאמן הארגנטינאי המוכר לכולם באיטליה הזמין 24 ז'ווארוסנאבי {צלבנים} קווקזים שיארחו הערב את נבחרת איטליה באיצטדיון בוריס פאיצ'אדזה שיתמלא היום ב60 אלף צופים: שוערים: גאורגי לומאיה {אינטר באקו}, גריגול בדיאשווילי {ויט גאורגיה}, זוראב מאמאלדזה {זאסטאפוני}. הגנה: קאחה קאלאדזה {מילאן}, זוראב חיזאנישווילי {בלאקבורן רוברס}, גאורגי פופחאדזה {ויבורג}, טיימוראז גונגאדזה {סימורק}, אוצ'ה לובז'אנידזה {זאסטאפוני}, אמיראן סאנאיה {לה מאן}, גוראם קאשיה {דינאמו טביליסי}, אלכסנדר קוואחדזה {ויט גאורגיה}. קשרים: לבאן קוביאשווילי ולבאן קניה {שאלקה}, דאוויט דוודאריאני {אארהוס}, לבאן חמאלאדזה {דינאמו טביליסי}, לוקה ראזמאדזה {ויט גאורגיה}, גאורגי סטורידזה {אולימפי רוסטאבי}, לבאן צקיטישווילי {ווהן ויסבאדן}, ז'אנו אנאנידזה {ספרטק מוסקבה}. חלוצים: לבאן מצ'אדלידזה {פאלרמו}, ולאדימיר דבאלישווילי {מכבי חיפה}, אוטאר מארצאוואלאדזה {אנז'י מאחאצ'קאלה}, מאטה ואטסאדזה וגאורגי מאראבאשווילי {דינאמו טביליסי}. http://images.gazzettaobjects.it/Hermes%20Foto/2009/09/05/0KPGOJKP--620x300.Xxx בניגוד לסגל הקודם שבו איטליה שיחקה עם דונאדוני בטביליסי, המון שחקנים וותיקים שהיו בהנהגת קלאוס טופמולר הגרמני, פרשו או לא הוזמנו. מעט מאוד שחקנים עוברים את גיל השלושים בסגל החדש, לבאן קוביאשווילי ינהיג את הקישור הצעיר מאוד ביחד עם קאחה קלאדזה שחזר מפציעה שינסה לא לעשות שטויות יתרות בהגנה. בהתקפה אין כבר שוטה ארוולאדזה, ואפילו לא אלכסנדר יאשווילי ודאטו קווירקליה התותחים הכבדים. הקטור קופר בונה על ז'אנו אנאנידזה, ילד הפלא הקווקזי שהחליט לשחק בנבחרת הוריו מאשר בנבחרת רוסיה שרצתה אפילו לשלם 2 מיליון דולר על שירותיו. ז'אנו נולד בגאורגיה, אך חי, מדבר, ומשחק ברוסית. ספרטק מוסקבה תבקש ממכם הרבה כסף אם תרצו לקנות אותו והוא רק בן 16. המון אוהדי איטליה גאורגים יהיו באיצטדיון הערב ב21:00 ולא רק ידחפו את הנבחרת המקומית, אבל לצערם החלוץ הצעיר של פאלרמו לבאן מצ'דלידזה פצוע ורק קאלאדזה ישחק מבין הלגיונרים האיטלקים. המפגשים בין איטליה לגאורגיה המודרנית, לא כולל המפגשים המיתולוגים עם ברית המועצות: מוקדמות מונדיאל 1998: 1. 9 באוקטובר 1996, רנאטו קורי, באיצטדיונה של פרוג'ה שער ניצחון של פאבריציו ראבאנלי מביא ניצחון ושלוש נקודות. 2. 10 בספטמבר 1997, באיצטדיונה של דינאמו טביליסי נדחסו 55 אלף צופים, קאלאדזה שיחק בפעם הראשונה נגד איטליה, המשחק נגמר ב0-0 היסטורי לנבחרת הצנועה. מוקדמות מונדיאל 2002: 1. 11 באוקטובר 2000, סטאדיו דל קונרו באנקונה, צמד פנדלים של אלכס דל פיירו מביאים ניצחון חשוב ושלוש נקודות נוספות. 2. 2 ביוני 2001, באיצטדיון של דינאמו טביליסי רק 30 אלף צופים, גאורגיה מפסידה בפעם הראשונה לאיטליה בבית, דלווקיו וטוטי מבקיעים, וגאחוקידזה חותם את תוצאת המשחק בדקה ה80. נגמר ב2-1. מוקדמות יורו 2008: 1. 11 באוקטובר 2006, בבוריס פאיצ'אדזה של טביליסי איטליה אלופת העולם מנצחת 3-1. דניאלה דה רוסי בדקה ה17, שאשיאשווילי משווה ובמחצית השנייה סימונה פרוטה ומאורו קמוראנסי קובעים את תוצאת הסיום. 2. 13 באוקטובר 2007, בלואיג'י פראריס של ג'נובה 23 אלף צופים רואים את הכחולים מנצחים את הצלבנים 2-0 מבעיטה חופשית מבלבלת של פירלו ועוד שער יפהפה של פאביו גרוסו. מוקדמות מונדיאל 2010: 1. 10 בספטמבר 2008, סטאדיו פריולי די אודינה מארח את גאורגיה לפני קונצרט של ואסקו רוסי, גם אז הגיעו יותר מ20 אלף צופים. צמד של דניאלה דה רוסי מביא שלוש נקודות למרצ'לו ליפי. 2. 5 בספטמבר 2009, איצטדיון בוריס פאיצ'אדזה....איטליה חייבת 3 נקודות. הרכבים רשמיים: לומאיה; לובז'אנידזה, חיזאנישווילי , קאלאדזה, סאנאיה; חמאלאדזה, קוביאשווילי, ראמאדזה, קנייה; אנאנידזה, דבאלישווילי. בופון: זאמברוטה, קאנאבארו, קייליני, קרישיטו; מארקיוני, פירלו, פאלומבו, קמוראנסי; יאקווינטה, רוסי.
לא קאחה, קלאדזה. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx איזה סמרטוט אלוהים, 2 שערים לשער שלך במשחק אחד, צריך לבדוק בספרים מתי דבר כזה קרה בפעם האחרונה. בשביל מה צריך לאזרח את אמאורי כשיש לנו את קלאדזה? http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/haha.Xxx
תגידו תודה שג'וזפה פאבאלי הקשיש לא משחק באזורי, אחרת היינו רואים 2-2 , שני האלופים ראש בראש. לא סתם סילביו משלם לו 4 מיליון אירו בעונה גליאני כבר משריין לו את עמדת המגן השמאלי , וכמובן שמילאן דחתה את כל ההצעות על הגרוזיני המחונן בקיץ הנוכחי. אם זאת היה מעידה חד פעמית מיילא, אבל שהשחקן נראה כך ב3 העונות האחרונות http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_think.Xxx
צחקנו, צחקנו, אבל די הגיע הזמן להתבגר. קורה. מה שיותר מדאיג שללא שני מקרים אלו, ספק רב אם הנבחרת שלנו היתה מצליחה לגבור על ההגנה שהנהיג אותו קלאדזה בצורה נהדרת עד לאותם הרגעים בו עקצה אותו אלילת המזל. מרקיוני כמובן שהמשיך את היכולת שלו מפיורנטינה ושוב פעם העלה אצלי את השאלה למה הוא בהרכב של ליפי? ג'וזפה רוסי שליפי תולה בו את כל היצירתיות של החלק ההתקפי ממשיך להוכיח לי שמדובר עדיין בילד, שפרט לשער מול ארה"ב טרם עשה משהו כדי שנוכל לטלות בו את תקוותינו. ליפי מבקש שנכבד את החלטותיו, אבל מסרב לכבד את אוהדי הנבחרת ולהעניק לנו את הנבחרת הטובה ביותר שיכולנו לקבל. כמו במשחק מול הידידות מול שוויץ, אנחנו צריכים להודות לבופון. ציוני הרפובליקה: ITALIA (4-4-2): Buffon 7, Zambrotta 6, Cannavaro 6, Chiellini 6, Criscito 6, Marchionni 5 (12' st D'Agostino 6), Pirlo 5.5, Palombo 6, Camoranesi 6 (27' st Santon 6), Iaquinta 6, Rossi 5 (12' st Quagliarella 6 יום רביעי בולגריה (בטורינו) שניצחה אמש את מונטנגרו 1-4. לא יהיה פשוט, אני מקווה שליפי יעשה את השינויים הנחוצים. גם דה רוסי יחזור. רק נצחון. פורצה!
לפני שעות ספורות ברזיל ניצחה את ארגנטינה ברוסאריו מבלי להתאמץ יותר מדי. משחק איטלקי קלאסי של הגנה קשוחה, מרכז קישור צפוץ ומתפרצות קטלניות שמתפתחות הודות לטכניקה של שחקני החלק הקדמי. למה אני מזכיר את זה? כי אנחנו תפורים לשיטה ולצורת המשחק של ברזיל. דונגה משחק בשיטה של 4-3-1-1 כשרוביניו לא קשור לכלום. אם נשחק עם מרכז קישור שכולל למשל את פאלומבו (ז'ילברטו סילבה), ד'אגוסטינו (אלאנו) ודה-רוסי (פליפה מלו), כשקאקה (קסאנו) משחק מאחורי 2 חלוצים (פאציני ויאקווינטה אם מתייחסים לכושר הנוכחי), יש לנו נבחרת מעולה. השאלה היחידה היא עד כמה עיקש ליפי והאם הוא יפסיק ללכת עם הראש בקיר באיזשהו שלב... אנחנו בסה"כ בספטמבר ולליפי יש עוד את התירוץ של ניסויים וכו'. באופן מסורתי, מרץ הוא החודש שבו הסגנון מגובש סופית, כשמשחקי הידידות של מאי הם אלו שנותנים את הכיוון באשר לחומר השחקנים הספציפי שיאייש את העמדות שהתגבשו סופית במרץ. ברזיל וספרד לדעתי הם הנבחרות החזקות כרגע בפער די גדול מהשאר. סגנון המשחק המבוקר של ברזיל (המשיח כבר עלה על האוטובוס, הוא עוד רגע מגיע) הוא זה שמפחיד אותי יותר - להסתכל עליהם זה כמו להסתכל על מראה שמייפה אותך. יש לנו כמה חודשים להשתוות אליהם מבחינת איכות. אנחנו לא נבחרת שמסתמכת על מזל ואני לא רוצה שהנבחרת תהפוך לכזאת. אני לא אוהב את זה שאנחנו מצליחים לנצח רק בזכות שערים מקריים. אנחנו צריכים את השיטתיות שמאפיינת אותנו יותר מכל. אני יודע שאני לא מחדש פה יותר מדי ושאני די ממחזר עכשיו את כל מה שנכתב פה ובאיטליה בחודשים האחרונים, אבל אני חייב להוציא את זה - במיוחד אחרי שראיתי לפני כמה שעות ברזיל איטלקית לחלוטין. אם אפילו הם למדו שהשיטה שלנו היא הכי טובה, איך זה שאנחנו לא משתמשים בה?
