נדב אני מכבד אותך אבל תסלח לי מה אתה מאכיל אותנו בולשיט שהכל בסדר בגלל,חילוףמחצית או שחקן כזה או אחר??!! בחייאת מיינץ!!!! עשתה לך ביתספר אתה לא מתפקד מהרגע שהאפס ההולנדי על הקווים וכל חבורת הזבל שעל המגרש. אין לאף אחד היום זכות לדבר מקצועית על מהלכים,או חילופים שהיו היום!!! מה אתה מתגאה שבעטת לשער של מיינץ ממי אתם עושים צחוק??!! לא ריברי??!! אתם פוגעים בכבוד של המקצוע כי אין לנו זכות קיום בלעדיו בסגל הנוכחי.
נדב, אני מסכים איתך לגבי כל התפקודים השנויים במחלוקת של ואן חאל...בעיקר אלטינטופ לא תורם כלום כבר שבוע שלישי ברצף והוא ממשיך להיות באנקר בהרכב משום מה(דווקא אוליץ מרשים כל פעם שהוא משחק ויש נדנדה איתו בין ההרכב לבין הספסל). שים שכמעט את כל המערך הוא עשה בצורה הפוכה, אז מן הסתם שיש לי ביקורת אליו. כשאני אומר שהוא לא משפיע על המשחק אני מתכוון יותר לעניין של התוך-כדי. לא ראיתי אותו קם מהספסל או מחלק הוראות. לגבי שוונשטייגר, זה כנראה לא משנה איפה תציב אותו, הוא לא יהיה מעורב. כשואן חאל שם אותו במרכז כדי לפנות לו את הדרך לבעיטה הנהדרת שלו, שהוא לא יצטרך לחתוך מהקו למרכז - הוא נעלם. באגף זה לא זה ולא מהיום. הוא בעט היום פעם אחת מרחוק וזה לא מספיק. באמת שאני לא מבין למה הוא לא עושה זאת יותר. בקשר לפיסקה האחרונה שלך - לבעוט הרבה לשער זה טוב ויפה, אבל השאלה כמה מצבים הם של שער בטוח. אני לא חושב שבאיירן הגיעה להרבה כאלו היום. שריברי משחק הוא מטייל על הקו ועובר בקלות את המגן שמולו - יש הרבה מצבים בתוך הרחבה - כדורי רוחב מתוכחמים, הרמות מקרוב ולא מ-30 מטר, או שהוא בעצמו חותך לאמצע ובועט. שים לב שכאשר ריברי משחק, גם האגף השני הרבה יותר פנוי כי רוב העומס הוא על הצרפתי. כפיר, אתה בטח בקיא יותר ממני בכל הקשור לבאיירן מינכן. אני זוכר שעם פליקס מאגאת הקבוצה הייתה מכריעה מהר מאוד את המשחקים. היא הייתה כובשת שערים מהירים ובחצי השני הייתה מוסיפה עוד אחד-שניים. באיירן של מאגאת הייתה מכונה משומנת במשחקי הליגה(למרות תבוסה ללברקוזן בעונה הראשונה וגם הפסד כפול לשאלקה, שהובילה את הטבלה לקראת הסיום), רק שהבעייה איתו הייתה בליגת האלופות. 'המחלה' של באיירן ידועה בעיקר בעונת 01\2000 - כל-כך הרבה שערי ניצחון בדקה האחרונה. אבל השחקנים של היום לא קרובים מבחינת האיכות וקור הרוח, למה שהיה לקבוצה אז. בנוגע לכך שבאיירן פחות מפחידה את הקבוצה בגרמניה מאשר בעבר(ואני לא מדבר על העבר הרחוק) - פגעת בול. אי-אפשר לתאר את זה יותר טוב ממה שאתה כתבת. * נקודה כללית שאני חייב להוסיף - רנסינג חיכה כל-כך הרבה זמן כדי לרשת את המקום של אוליבר קאן, וככה הוא בועט בדלי? לאנשים בבאיירן בסוף ימאס ממנו.
זה שראית אותו היום יושב 4 פעמים (בסה"כ בערך 8 שניות) על הספסל מתוך 90 דקות (3,600 שניות) זה לא אומר שהוא לא קם. תאמין לי שאם אני אומר לך שהוא קם ואומר וצועק אז זה נכון. בכוונה הפרדתי בין הבעיטות מרחוק לאלו שלא מרחוק. כמעט כל הבעיטות שלא מרחוק מ 11 מ' ופחות וממצבים מצויינים. היו לנו לפחות 5 שערים בטוחים היום שלא נכנסו. שוב, כמו שאמרתי, משמע שהמסירות פנימה הגיעו. גם בלי ריברי. אני אשמח אם תזכיר לי 3 משחקים שבהם הוא שינה את התוצאה כמו שאתה אומר בכל השנתיים ומשהו שלו אצלנו. וכשהוא משחק הצד השני אכן פנוי יותר, אבל פנוי בלי שהכדור מגיע לשם. אז בלי הכדור קצת קשה להבקיע גולים.
ראיתם איך אולי הנס נראה ביציע כשכל אוהדי מיינץ סביבו מעודדים?... עוד רגע הוא מוציא תת-מקלע שמייסר ומרסס את כולם... http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx עם איך שלברקוזן נראית אולי היה כדאי להשאיר את היינקס אצלנו: איתו הקבוצה עמדה הרבה יותר טוב על המגרש מאשר לפני עם קלינסמן ועכשיו עם ואן חאל. נצחון על וולפבסורג במחזור הבא הוא בגדר מאסט, הן מבחינת ההנהלה והן מבחינת האוהדים. הפסד לזאבים וואן חאל יתחיל לרענן את המזוודות. בל נשכח שאחרי האלופה יש לנו משחק בדורטמונד, דרבי בווארי מול נירנברג ומשחק חוץ סופר קשה בהמבורג. ואן חאל אמר שבמחזורים הראשונים יקח זמן עד שדברים יתחברו וצריך סבלנות אבל לא בטוח שבירת בוואריה זה המקום המתאים לכך. לדעתי עד המחזור השביעי נדע לאן פנינו מועדות, מה גם שעד אז יהיה לנו גם מחזור צ'מפיונסליג בדרך.
הרבה מאוד הרהורים ומחשבות עברו לי בראש במשך 90 הדקות הנוראיות מול מיינץ. והנה, פעם ראשונה מאז 1.7.2009 שאני עומד לכתוב דברים לרעתו של לו"ח. נדב מעליי הציג חלק גדול מהדברים שיש לי להגיד, ואני אוסיף כמה דברים קטנים. לדעתי, הבעיה האמיתית של לו"ח היא שהוא עדיין לא סגור על ההרכב שלו, מצד אחד, ולא על המערך שלו, מצד שני. - המערך: לא רק שינויי תפקידים בין השחקנים תחת אותו מערך, היום גם ראינו שינוי מערך כולל למשהו שלא ראינו בעבר. המערך הזה נכשל טוטאלית עם בעיטה אחת לשער במשך 45 דקות. אבל לו"ח לא חזר למערך "הרגיל". שני החילופים המוקדמים שעשה היו רק טיפול בסימפטום ולא במחלה. כי אחרי הכל באיירן נשארה באותו מערך "מוזר". - הרכב: משחק שלישי רצוף שלו"ח אינו שומר על אותם 11. זה אומר שהוא עדיין לא מרוצה מהחומר שיש לו. וזה לא סוד. הרי הוא דיבר בגלוי על הצורך בחיזוק לעמדת המגן, ובטוח שדיבר בחדרי חדרים על הצורך בחיזוק בעוד עמדה אחת לפחות (ולדעתי שתיים. על בטוח. קשר ימני, ושוער). ואם לא דיבר עד עכשיו, אז הוא ידבר על זה אחרי היום. הבלבול שאליו נקלעו השחקנים, שהם צריכים כבר עכשיו פגרה של חודשיים כדי להתאושש: בראפהייד: פעם מגן שמאלי, פעם ספסל. פראנייץ': פעם מגן שמאלי, פעם קשר שמאלי. שויינשטייגר: פעם קשר שמאלי, פעם מס' 10, פעם קשר אחורי או 50:50 או 37.5:62.5 או לא יודע מה. סוסה: פעם ספסל, פעם 10. מולר: פעם קשר ימני, פעם מס' 10, פעם קשר שמאלי ופעם חלוץ. קלוזה: (נדב מעליי כבר תיאר) הדהים/הפליא/עיצבן/העציב אותי ששיטת המשחק שתורגלה מול מילאן ומול היונייטד, ואני אישית שבעתי נחת ממנה, לא נשמרה. מה קרה שאחרי המחזור השלישי פלוס משחק גביע אחד באיירן חוזרת לשלבי היסוד של בניית הקבוצה? כאילו משחקי האימונים רק התחילו? ושלא תטעה אותכם המחצית השניה. אמנם היו הרבה אירועים, אבל אלה לא היו תולדה של משחק מתוכנן, אלא יותר כיד המקריות. ודבר אחד לא קשור, בשביל הקטע: אל תתפלאו אם יספרו לנו שהשחקנים סבלו מהחום הנוראי במחצית הראשונה. נדמה כי השחקנים התבשלו בשמש עם החולצות השחורות האלה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/ph34r.Xxx . היתה סצנה אחת שהראו את החולצה הכתומה של רנזינג נוטפת זיעה למרות שלא היה לו הרבה מה להזיע עד אז. החולצות עם האדום לבן של מיינץ לא השאירו לבאיירן ברירה.
חבר'ה אתם ממש מגזימום עם התגובות שלכם. אחרי הפסד אחד המאמן הוא אפס? המאמן צריך ללכת? תקשיבו לעצמכם. זה פטתי. הרי אם ננצח את וולפסבורג 5-0 אז פתאום ואן חאל יהיה מלך? מספיק עם זה. צריך לתת לו זמן, ושלושה מחזורים זה ממש לא מספיק זמן. אני עדיין מאמין שואן חאל יכול להוביל אותנו להשגים, להצלחות ותארים.
עוד שני דברים בהמשך למה ש C-J כתב. אכן כן, ואן חאל אוהב לדבר על שיטה ומשמעת אבל מה שראינו היום במחצית השניה לא היה לא שיטה (אולי כן משמעת). היה בלאגן לא מאורגן. שנית, באמת משחק ליגה כשאנחנו בלחץ אחרי שתי תוצאות לא טובות, זה הזמן לניסויים בתפקידים שונים ומשונים (קלוזה ושוויני). לא היה צריך לנסות אותם בתפקידים החדשים האלה במשחקי אימון? גם אני. אבל לא אם הוא יאנוס תפקידים על שחקנים רק כדי להגיד שמשחקים עם מס' 10.
מסכים איתך שצריך לתת זמן, הבעיה שבבאיירן אין את הפריבילגיה הזאת: לא מההנהלה, לא מהקהל ולא מהתקשורת. אחרי העונה שעברה כולם ציפו ליותר וזה לא נראה משהו אחרי 270 דקות בליגה ועוד 90 בגביע. אמנם עדיין מוקדם אבל קבוצות אחרות, כמו וולפסבורג ולברקוזן לדוגמא, נראות טוב מאיתנו וזה מוסיף עוד שמן למדורה. לא מספיק איבדנו ההרתעה באירופה עכשיו גם בגרמניה לא חוששים מאיתנו כמו פעם. השאלה הגדולה הנה האם בשקלול כל הגורמים האלו יתנו לואן חאל זמן. מכיוון שהמחזורים הקרובים יהיו לא קלים מול יריבות לא פשוטות נראה לי שמהר נבין לאן נושבת הרוח. אני מצפה מבקנבאואר שיתן לשחקנים שיחת מוטיבציה לפני וולפסבורג, בדיוק כמו שנתן להם ב-2001 אחרי שהפסדנו לליון בשלב הבתים השני של ליגת האלופות. אז ההפסד לא קבע הרבה אבל הקייזר זעם על כך שמועדון מפואר כמו באיירן מפסיד לליון (שאז בקושי הכירו אותה) 0:3. גם עכשיו צריך לזעום אחרי ההפסד למיינץ וצריך לעשות סדר בבלאגן.
joe, אף אחד לא מבקש מואן חאל להתפטר עדיין. בסך הכל מעבירים ביקורת על מה שראינו עד כה. ותסכים איתי שמה שראית היום בחצי הראשון במיינץ היה רחוק מלרצות אותך. הביקורת כנגד ואן חאל בזמן ובמקום. עוד אפשר לתקן.
אני יותר דיברתי על דברים כאלה, אני כן חושב שביקורת חייבת להיות, והיא במקום, וטוב שמבקרים את המאמן. ברור שהיכולת של באיירן היום לא מרצה אף אוהד, עיתונאי או חבר הנהלה, אבל צריך להבין שתהליך לוקח זמן, ואני חושב שזה קצת שונה כשואן חאל, מאמן עם הרבה רקורד והצלחות, מעביר תהליך לעומת מאמן חסר נסיון כמו קלינסמן. צריך סבלנות.
צריך לתת זמן, אבל הפתיחה ממש לא מבשרת טובות, לפתח אם 2 נקדות מתוך 9 זה קטסטרופה. ואן חאל מאמן אם רקורד לפני 15 שנים, בתקופה ההיא מאמנים כמו הקטור קופר, היו נחשבים כגאוני כדורגל, הכדורגל השתנה ומאז ואן חאל נכשל טוטאלית אם ברצלונה, בקיצר ואן חאל כבר שנים לא מאמן בטופ והרקורד של ממש לא מרשים. אמרו פה שהוא צריך שקט, ורק אז יוכל להצליח- בבאיירן אין שקט ותמיד יש לחץ, כמו בכל מועדון גדול, אני לא פוסל את אן חאל על הסף, אבל אם עד המחזר ה10-15 המצב לא ישתנה, ואן חאל יצטרף לעזוב.
באיירן כבר מספר שנים לא בטופ וכבר שנים זה לא באיירן של "משחקים 90 דק ובסוף מנצחים"... אם תכלס נעשה השוואה בין באירן המפחידה של סוף ה90 ותחילת ה 2000 נראה שההבדל העיקי הוא לא ברכישות אלה במנהיגות וברוח הלחימה. באירן של אז הייתה מלאה בשחקנים עם רוח קרב ומנהיגות שנלחמו מכל נשמתם עד לדקה ה90 ...כמו אפמברג...ירמיס...שול..קופור...אלבר..קאן..לזרזו , מתיאוס ואפילו סלהמיצ'יץ... כן , זה היה 80% לפחות מהכח של הקבוצה המלחמה על המגרש מכל הלב עד לדקה ה90. אם מסתכלים היום...אין שום שחקן שיקח את האחריות והכי חשוב אין לאף אחד את רוח הלחימה על המגרש מכל הלב...אלה זה נראה כאילו הם באים להעביר כרטיס ולעשות את השעות שלהם. באיירן במגמת ירידה עוד מאז שכל השחקנים שציינתי למעלה התחילו לפרוש ואוליבר קאן שם את החותם האחרון. אפילו הליגה, שלא דורשת כוכבים בשביל להצליח אנחנו נכשלים , פעם עשרת המשחקים ראשונים עם מאזן כמעט מושלם זה היה כמובן מעילו. היום אומרים הלוואי שננצח מחר. אז אין למה כל פעם לקוות שבמחזור הבא ננצח זה לא מה שירים את הקבוצה.. אז או שמבאים שחקנים עם מנהיגות ורוח לחימה מה שאין לי מושג איך עושים את זה או שבונים גלקטיקוס קטן... לפי מה שרואים היום...זה נראה כאילו אנחנו הולכים בעקבות אייקס וזו לא הגזמה...עצוב...
